https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9Dדוד אלקיים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:06:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=397176&oldid=previmported>AutoMod: הסרת פרמטר שהוסר מתבנית (לאום)2025-08-09T09:01:19Z<p>הסרת פרמטר שהוסר מתבנית (לאום)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
| שם = רבי דוד אלקיים (אלקאים)<br />
| תמונה = [[קובץ:DavidElkayam.jpg|250px]]<br />
| תאריך לידה = 1851<br />
| תאריך פטירה = 1941<br />
| תאריך לידה עברי = ה'תרי"א לערך<br />
| תאריך פטירה עברי = י' בניסן ה'ת"ש<br />
| מקום לידה = מוגדור, מרוקו<br />
| מקום פטירה = מוגדור, מרוקו<br />
| עיסוק = צייר, מגלף, פסל, נגר ואמן יודאיקה<br />
| שפות היצירה = עברית<br />
| תחום כתיבה =<br />
| סוגה =<br />
| נושאי כתיבה = שירה ופיוט<br />
}}רבי '''דוד אלקיים''' ('''רד"א'''; [[1851]] - [[י' בניסן]] [[ה'ת"ש]],[[1941]]) היה [[חכם]], [[משורר]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[צייר]], [[עיתונאי]] ומלומד יהודי מ[[אסואירה]] שב[[מרוקו]]. אחד משלושת מחבריה של ה[[אנתולוגיה]] "[[שיר ידידות]]" שמהווה את הבסיס ל[[שירת הבקשות]] של [[יהדות מרוקו]]. היה שותף לרבות מעמדות [[תנועת ההשכלה]] וכתב מאמרים לעיתונים כגון [[הצפירה]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
דוד אלקיים (לעיתים נכתב: אלקאים) נולד בשנת 1851 לנסים אלקאים ב[[מוגדור]] (אסואירה), עיר נמל ומסחר מרוקאית לחופי [[האוקיינוס האטלנטי]]. דבר את השפות [[עברית]], [[צרפתית]], [[מרוקאית יהודית]], [[ערבית ספרותית]] ו[[אנגלית]] והיה בקיא בשירה האנדלוסית של ימי הביניים ובשירה הערבית. הוא היה [[משורר]] רחב יריעה ושירתו מגוונת, ועוסקת בשאלות של מוסר, ארץ ישראל, עוני וזקנה, תקומת השפה העברית ורעיונות ההשכלה. מספר משיריו מוקדשים לסוגיות נדירות יחסית בשירה העברית של צפון אפריקה, כגון תהליך היצירה של המשורר ומהותו. פרופ' [[יוסף שטרית]] הגדיר אותו כ"אחד מגדולי המשוררים העבריים בצפון אפריקה, ואולי אף הגדול שביניהם".<br />
<br />
רד"א היה חבר בקבוצה של מלומדים יהודים ב[[מוגדור]] שהיו שותפים לרבות מעמדות [[תנועת ההשכלה]] והושפעו ממנה. הוא עצמו שלח באופן קבוע מאמרים לעיתונים כלל-יהודיים מודרניים כגון [[הצפירה]] ו[[היהודי]] (עיתון שיצא לאור בלונדון), בין השאר על חיי הקהילה היהודית ב[[מוגדור]] וב[[מרוקו]] בכללותה. במאמריו בעיתונים אלה שזורים עמדותיו המשותפות עם תנועת ההשכלה, כגון קריאה ליהודים לרכוש השכלה כללית, להתנהג בשווה ללא-יהודים במצוות בין אדם לחברו ועוד. גם בסגנון הכתיבה שלו רד"א הזכיר את כתיבתם של הוגי [[תנועת ההשכלה]].<br />
<br />
רד"א תמך ב[[ציונות]] משלביה המוקדמים, וב[[ספטמבר]] [[1900]] היה בין המייסדים של אגודת "שערי ציון", האגודה הציונית הראשונה במרוקו. הוא חיבר שיר שבח בעקבות [[הצהרת בלפור]], והיה קרוב בעמדותיו להוגים ציונים בני זמנו, בפרט בכל הנוגע ל[[תחיית הלשון העברית]]. בכתביו הוא הביע צער רב על מצבה הנוכחי של העברית בתור שפת קודש בלבד שאין דוברים בה ומחדשים אותה. בראייתו העברית לא הכילה את המגוון הלשוני שמאפיין שפות חיות, ובפרט הערבית הספרותית אותה הוא הכיר היטב. {{ציטוט| "על קוצר שפתנו הקדושה, מפני הגלויות והטלטולים, ולא נשאר רק מה שכתוב בתנ"ך לבד; ובזה נשארה קצרה, ולא תתמלא תאוות המשורר להוציא כל רוח שירתו כאותו; ולשון העמים רחבה, ומה גם שלא ניתנה רשות להשתמש בשור וחמור{{הערה|ר' אלקיים מתייחס כאן לקביעתו של המשורר המפורסם ר' [[אברהם אבן עזרא]] בן [[המאה ה-12]] שאין להשתמש בחרוזים על משקל "שור וחמור" בשירה העברית.}} כמו משוררי הערבים."}}<br />
אולם הוא המשיך לאורך שיריו הרבים להביע את הערצתו ואהבתו לשפה ה[[עברית]], וכן את התקווה שהיא תקום מתרדמתה. {{ציטוט|"עורי, שפת אמת, שפה ברורה/ שפה בין השפות, מה לך נרדמת?<br />
<br />
שובי לימי נעורייך, הדורה/ התנוססי, ואל תהי נכלמת...<br />
<br />
יש תקווה לאחריתך שמורה/ כימי מרדכי ואסתר נחתמת."}}<br />
רד"א שילב בין שירה, [[לימודי קודש]] ו[[אומנות|מלאכה]]. הוא היה יוצר ואמן ברוך כישרונות - צייר דיוקנאות, אמן [[גילוף]] עץ ואמן יודאיקה (עיטור כתובות וייצור חפצי קודש). אולם עמד ניגוד בין השכלתו הנרחבת והמוניטין וההערכה שרחשו לכישרונו בקהילה היהודית לבין מצבו הכלכלי. הוא תיאר את ידענותו כ"חוכמת עני", ולאורך שיריו חוזרת הקריאה ל[[צדק חברתי]] וכנגד התעמרות של העשירים והחזקים בחברה בחלשים מקרבה. הוא היה פעיל בולט בסכסוך החברתי שהסעיר את קהילת יהודי [[מוגדור]] בסוף [[המאה ה-19]], בין קבוצת משכילים בני ה[[מלאח]] (הרובע היהודי) בעיר לבין הנהגת הקהילה שהורכבה מסוחרים עשירים שישבו ברבעים האירופאים של מוגדור. ר' אלקיים נמנה בין קבוצת המשכילים בני ה[[מלאח]], שהונהגה על ידי ר' [[יצחק בן יעיש הלוי]], והאשימה את ההנהגה של יהודי מוגדור באדישות כלפי עניי הקהילה שישבו במלאח. הם גם דרשו שבית הספר היהודי לבנות שנפתח במוגדור בשנת [[1885]] על ידי [[סטלה קורקוס]] והיה בעל אוריינטציה אנגלית יועבר לתוך תחומי המלאח, כך שהנערות בנות המלאח לא יצטרכו להסתכן ביציאה מהרובע היהודי לבדן.<br />
<br />
87 משיריו נאספו ל[[אנתולוגיה]] בשם "שירי דודים". 27 מתוכם הם שירים ארוכים ([[קצידה]]) העוסקים בפרשות השבוע, אותם רד"א רצה להפוך לחלק מ[[שירת הבקשות]]. בנוסף הוא היה אחד משלושת עורכיה של ה[[אנתולוגיה]] "[[שיר ידידות]]", אנתולוגיה של שירה עברית ופיוטים מהעת העתיקה ועד ימיו, בעיקר מספרד וצפון אפריקה, המהווה את הבסיס ל[[שירת הבקשות]] של [[יהדות מרוקו]].<br />
<br />
הלך לעולמו ב[[י' בניסן]] [[ה'ת"ש]], ונקבר בבית הקברות היהודי במוגדור.<br />
<br />
== מכתביו==<br />
* רבי דוד אלקיים, '''שירי דודים''', ירושלים: הוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ג (1983).<br />
* רבי דוד אלקיים, '''[http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=HZF/1891/11/15&ChunkNum=-1&ID=Ar00300&PageLabel=3 מכתב ממרוקו]''', עיתון [[הצפירה]], 15 בנובמבר 1891, עמ' 3.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* {{פעמים|[[אפרים חזן]]|לשון וסגנון בשירת רבי דוד קיים|17.3(1)|17 (תשמ"ד), עמ' 53-75.}}<br />
* [[יוסף שטרית]], 'ר' דוד אלקאים, משורר עברי במרוקו', '''[[אפריון]]''', 1 (אביב תשמ"ג), עמ' 96–102.<br />
* יוסף שטרית, [http://mayaeh.tau.ac.il/?s=השכלה+עברית&evg_adv_search=1 מודרניות לאומית עברית מול מודרניות צרפתית: ההשכלה העברית בצפון-אפריקה בסוף המאה הי"ט], '''מקדם ומים''' ג' (תש"ן), עמ' 11–76.<br />
* יוסף שטרית, 'מודעות חדשה לאנומליה וללשון - ניצניה של תנועת השכלה עברית במרוקו בסוף המאה הי"ט', '''מקדם ומים''' ב' (תשמ"ו), עמ' 129–168.<br />
* יוסף שטרית, 'תנועת ההשכלה העברית בסוף המאה הי"ט במרוקו ותרומתה להתארגנות הציונית', בתוך: [[יששכר בן עמי]] (עורך), '''מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה''', ירושלים, תשנ"א, עמ' 313–333.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://musaf.bac.org.il/article/rby-dvd-alkyym רבי דוד אלקיים]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר "המוסף".<br />
* [https://web.archive.org/web/20151007140249/http://www.bac.org.il/specials/project/abvdym/article/rby-dvd-alkyym רבי דוד אלקיים], בפרויקט "אבודים", של [http://www.bac.org.il/ בית אבי חי].<br />
* [https://web.archive.org/web/20131017071538/http://musaf.bac.org.il/article/pyvt-ahr-aal-hashpha-aalmha-zvhar ביצוע מודרני של אחד מפיוטיו]<br />
* [http://www.imj.org.il/imagine/collections/AZSearchH.asp?let=א&artist=אלקיים,%20דוד%20נ',%20אצוירא%20(מוגאדו כתובות בעיטור ר' דוד אלקיים], באתר [[מוזיאון ישראל]].<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007308237805171|דוד אלקים (1851-1940)}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:אלקיים, דוד}}<br />
[[קטגוריה:רבנים מרוקאים]]<br />
[[קטגוריה:אסואירה: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:משוררים כותבי עברית]]<br />
[[קטגוריה:אמנים יהודים מרוקאים]]<br />
[[קטגוריה:משוררים יהודים מרוקאים]]<br />
[[קטגוריה:פסלים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:ציירים יהודים מרוקאים]]<br />
[[קטגוריה:עיתונאים יהודים מרוקאים]]<br />
[[קטגוריה:מרוקאים שנולדו ב-1851]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1941]]</div>imported>AutoMod