https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A5%27 2026-09-15T05:39:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A5%27&diff=260653&oldid=prev 2026-04-01T05:27:35Z

<p><a href="/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="וק:הח (הדף אינו קיים)">בוט החלפות</a>: \1פשי\2</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בבולגריה|אחר=קרב ממלחמת העולם הראשונה|ראו=[[קרב דובריץ&#039;]]}}<br /> {{עיר<br /> |שם=דוֹבְּרִיץ<br /> |סוג יישוב=עיר<br /> |שם בשפת המקור= Добрич<br /> |תמונה=[[קובץ: ParkEntrance.jpg|מרכז|250px]]<br /> |כיתוב=הכניסה לפארק בעיר דובריץ&#039;<br /> |מדינה=בולגריה<br /> |חבל ארץ=[[דרום דוברוג&#039;ה]]<br /> |ראש העיר=דטלינה ניקולובה<br /> |מושל=<br /> |נפות במחוז=<br /> |ערים במחוז=<br /> |שטח =109.018<br /> |גובה=225<br /> |תאריך ייסוד=[[המאה ה-14]]<br /> |אזור זמן=+2<br /> |אתר אינטרנט=http://www.dobrich.bg<br /> |מפה={{מפת מיקום|מדינה=בולגריה|מפה נוספת=מחוז דובריץ&#039;|שם=דובריץ&#039; |אורך=27.833|רוחב=43.567|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה}}<br /> |מפה מפורטת=<br /> |סטטיסטיקות=<br /> |סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות בולגריה|מחוז]]<br /> |יחידה שלטונית ראשונה=[[דובריץ&#039; (מחוז)|דובריץ&#039;]]<br /> |תאריך צפיפות=}}<br /> [[קובץ:Dobrich Synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת בדובריץ&#039;]]]]<br /> &#039;&#039;&#039;דובריץ&#039;&#039;&#039;&#039; (ב[[בולגרית]]: &#039;&#039;&#039;Добрич&#039;&#039;&#039;) היא [[עיר]] בצפון מזרח [[בולגריה]], בירת [[דובריץ&#039; (מחוז)|מחוז דובריץ&#039;]] ומרכזו של אזור [[דרום דוברוג&#039;ה]]. העיר שוכנת כ-30 קילומטרים מחוף [[הים השחור]], 30 קילומטרים צפונית ל[[וארנה|ווארנה]], 92 קילומטרים מ[[סיליסטרה]] ו-480 קילומטרים מהבירה [[סופיה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> התיישבות מאורגנת הייתה באזור העיר בתקופת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]]. פשיטות חוזרות ונשנות של [[פצ&#039;נגים]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-11]], החריבו את אזור דרום דוברוג&#039;ה והיישוב ננטש. הקמת היישוב במתכונתו הנוכחית התרחשה בשלהי [[המאה ה-14]], לאחר הכיבוש העות&#039;מאני והוא נודע מאוחר יותר בשם &#039;&#039;&#039;חאג&#039;אואולו באזארצ&#039;יק&#039;&#039;&#039;, (בתרגום מילולי: ה[[באזאר]] הקטן של חאג&#039;י, שהיה בן אצולה וסוחר ידוע באזור). לפי רישומי [[כרוניקן|מתעד]] עות&#039;מאני מ-[[1650]], היו במקום כ-1,000 בתים וכ-100 חנויות. לאחר [[המלחמה העות&#039;מאנית-רוסית (1877–1878)]] עבר היישוב לחזקת [[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]] שאך הוקמה. ב-[[1882]] בצו [[אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה|הנסיך בטנברג]], הוסב שמה לדובריץ&#039;, על שמו של מושל דוברוג&#039;ה דאז, &#039;&#039;&#039;דוברוטיצה&#039;&#039;&#039;.{{הערה|קרן צבי, [http://www.thebulgarianjews.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/BulgJewsHeb.pdf &quot;יהודי בולגריה, מבוא היסטורי קצר&quot;], באתר &quot;כולנו בולגרים&quot;, אתר הבית של יהודי בולגריה .}}<br /> <br /> לאחר [[מלחמת הבלקן השנייה]] ותבוסת בולגריה, הועברה העיר לשלטון [[רומניה]] לפי תנאי [[הסכם בוקרשט (1913)|הסכם בוקרשט]] ושמה שונה ל &#039;&#039;&#039;באזארג&#039;יק&#039;&#039;&#039;. בתחילת ספטמבר [[1916]], במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] נערך ליד העיר [[קרב דובריץ&#039;]], אשר במהלכו הביסו כוחות משותפים גרמנים ובולגרים את הצבא הרומני וכבשו מחדש את חבל דרום דוברוג&#039;ה. לאחר המלחמה הוחזרה שוב העיר לרומנים במסגרת [[חוזה ניי]] ונותרה בחזקתם עד [[1940]], עת הוחזרה לבולגרים במסגרת [[הסכם קראיובה]]. עם חזרתה לשלטון בולגריה הוחזר לה גם שמה דובריץ&#039;. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], עם עליית השלטון הקומוניסטי בבולגריה שונה שמה ל&quot;טולבוחין&quot; על שם ה[[גנרל]] הסובייטי טולבוחין שפיקד על החזית האוקראינית השלישית. ב-[[19 בספטמבר]] [[1990]] לאחר נפילת המשטר ה[[קומוניסט]]י בבולגריה, הוחזר שמה בצו נשיאותי לשם דובריץ&#039;.{{הערה|שם=הערה_טו|1= העיר דובריץ&#039;, [http://www.dobrich.bg/index.php?s=sc&amp;id=430 &quot;סקירה היסטורית&quot;], באתר הרשות המקומית דובריץ&#039; {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}. }}<br /> <br /> ==כלכלה ודמוגרפיה==<br /> בדובריץ&#039; כ-100,000 תושבים במגמת [[הגירה שלילית]] והיא העיר השמינית בגודלה בבולגריה מבחינת כמות האוכלוסין. 86 אחוזים מהתושבים הם [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרים]], 8 אחוזים הם [[טורקים]] ו 3.5 אחוזים הם [[צוענים|בני רומה]]. 86 אחוזים מהתושבים הם [[נצרות אורתודוקסית|נוצרים אורתודוקסים]] ו-10 אחוזים הם מוסלמים [[סונים]].<br /> <br /> בעיר מתנהל פרויקט לחיבור כל אזורי המגורים לתשתית [[גז טבעי]] לצורכי חימום ובישול. באזור פועלות ארבע חברות סלולריות. ענף ה[[חקלאות]] הוא הענף המרכזי המספק 50 אחוזים מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]]. שיעור ה[[אבטלה]] נע בין 4 ל-6 אחוזים והוא נמוך מהממוצע בבולגריה. העיר מהווה [[אתר נופש]] לתיירים מאירופה אשר קונים נכסי [[מקרקעין]], בעיקר בתי נופש. בדובריץ&#039; קיימים 19 בתי ספר יסודיים ותיכוניים, 19 גני ילדים ו-2 בתי חולים, האחד ציבורי והשני פרטי.<br /> <br /> == תחבורה==<br /> העיר מקושרת לרשת מסילות ברזל המקשרות אותה לחופי הים השחור, קו מהיר לבירה סופיה ולערים נוספות באירופה. כמו כן עוברים בשטח הרשות המקומית, רשת כבישים מהירים המחברים אותה לווארנה, סיליסטרה, [[שומן (עיר)|שומן]] ו[[רוסה]].<br /> <br /> ==אקלים==<br /> בדובריץ&#039; שורר [[אקלים ממוזג]] עם השפעה יבשתית הגורמת להבדלי טמפרטורה משמעותיים בין הקיץ לחורף. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 10.2&lt;sup&gt;o&lt;/sup&gt;c וערכי קיצון מרביים שנמדדו היו מינוס 22.7&lt;sup&gt;o&lt;/sup&gt;c ב[[ינואר]] ו-39.1&lt;sup&gt;o&lt;/sup&gt;c ב[[אוגוסט]]. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 540 מילימטרים.<br /> <br /> == הקהילה היהודית ==<br /> {{ערך מורחב|יהדות בולגריה}}<br /> התיעוד הכתוב הראשון לנוכחות יהודים ביישוב הוא מ-[[1752]], כאשר נוסע שחלף בעיירה והתגורר בביתה של משפחה יהודית ציין את דלותה. לאחר המלחמה העות&#039;מאנית-רוסית (1877–1878) התגוררה בעיר דובריץ&#039; קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות נפשות. סביר להניח שראשית התיישבות היהודים בעיר הייתה לאחר [[גירוש ספרד]] ובני הקהילה היו בעיקרם סוחרים שעברו דרך העיר. מניחים שיהודים הגיעו לעיר ב-[[1835]], גם מ[[אדירנה]] לאחר השריפה שכילתה חלקים מהרובע היהודי.{{הערה|שם=צבי קרן|1=צבי קרן, [http://www.thebulgarianjews.org.il/?CategoryID=172&amp;ArticleID=1195 הקהילה היהודית בדובריץ&#039;], באתר &quot;כולנו בולגרים&quot;, אתר הבית של יהודי בולגריה.}} ב-[[1900]] נכללה הקהילה ברשימת 34 הקהילות היהודיות המאורגנות ב[[ממלכת בולגריה|נסיכות הבולגרית]] ומנתה 175 נפשות.{{הערה|קשלס, חיים, &#039;&#039;&#039;היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898)&#039;&#039;&#039;, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.}} בעיר קיים מבנה אשר ככל הנראה שימש כבית הכנסת של הקהילה ומצוין כי פעל בין [[1887]] ל-1949.{{הערה|שם=צבי קרן}} לאחר מלחמת הבלקן השנייה, עם מעברה של העיר לחזקת הרומנים, הקשתה מאוד ממשלת רומניה על קבלת אזרחות ליהודים, אשר סבלו מרדיפות ומהגבלת עיסוקיהם.{{הערה|אודות השואה, [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201775.pdf &quot;רומניה&quot;, עמודים 4-5], באתר &quot;[[יד ושם]]&quot; }} בעיר התקיימו חיי קהילה וכיהן בה רב קהילתי. ב-[[1929]] מונה הרב לאון בכר לרב הקהילה וככל הנראה היה רבה האחרון.{{הערה|שם=צבי קרן}}<br /> <br /> עם חתימת [[הסכם קראיובה]] והחזרת חבל דרום דוברוג&#039;ה לבולגריה פרסם [[מושל צבאי|המושל הצבאי]] של החבל ה[[גנרל]] [[גאורגי פופוב]] (בולגרית:Георги Попов), צו גירוש ליהודי החבל ובכלל זה ליהודי דובריץ&#039;. יהודי החבל יועדו לגירוש לרומניה. ראשי [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה]], פנו לנציגי ארגון המיעוט הבולגרי בדוברוג&#039;ה עימם ניהלו קשרים ענפים במסגרת הפעילות בקונגרס הבינלאומי למיעוטים לאומיים ואלו פנו לגנרל פופוב אשר ביטל את צו הגירוש.{{הערה|חיים קשלס, &#039;&#039;&#039;היהודים במשטר הפשיסטי - רדיפות ראשונות&#039;&#039;&#039;, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 769-774.}} בהמשך, העניקה הממשלה הבולגרית אזרחות בולגרית ליהודי החבל{{הערה|&#039;&#039;&#039;להבדיל ממה שהתרחש בחבלי תראקיה ומקדוניה, אליהם התייחסו כשטח כבוש.&#039;&#039;&#039;}}, בטענה שהחבל הוחזר בהליך דיפלומטי ובהסכמת הרומנים והקהילה הבינלאומית.{{הערה| בר זוהר, מיכאל, &#039;&#039;&#039;הרכבות יצאו ריקות&#039;&#039;&#039;, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 229.}} ככל הנראה בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], מנתה הקהילה כ-250 נפשות.{{הערה|שם=צבי קרן}} ברישומי משרד הפנים הבולגרי צוינו 52 יהודים מדובריץ&#039;, שיועדו לגירוש למחנות ההשמדה ב-[[10 במרץ]] [[1943]].{{הערה|קשלס, חיים, &#039;&#039;&#039;תעודות ומסמכים&#039;&#039;&#039;, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.}} הגירוש לא יצא אל הפועל. מרבית היהודים שנותרו בעיר לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלו לישראל במהלך גל העלייה ההמוני בין [[1947]] ל-[[1949]]. ב-[[28 במאי]] [[1949]] בשלהי גל העלייה, ערך ה[[הקונסיסטוריון היהודי (בולגריה)|קונסיסטוריון]] של יהודי בולגריה מפקד ובדובריץ&#039; נמנו 57 יהודים.{{הערה|קשלס, חיים, &#039;&#039;&#039;קורות יהודי בולגריה - כרך ד&#039;, מאחורי מסך הברזל&#039;&#039;&#039;, [[הוצאת דבר]], תל אביב, 1969, עמוד 296.}} בראשית [[המאה ה-21]] לא התגוררו יהודים בעיר.<br /> <br /> ==ערים תאומות== <br /> {{טורים|<br /> * {{עיר תאומה|פינסק|בלארוס}}.<br /> * {{עיר תאומה|גולמוד|הרפובליקה העממית של סין}}.<br /> * {{עיר תאומה| זאלאגרסג|הונגריה}}. <br /> * {{עיר תאומה|קבדרצי|מקדוניה}}.<br /> * {{עיר תאומה|נובי סונץ&#039;|פולין}}. <br /> * {{עיר תאומה|קונסטנצה|רומניה}}.<br /> * {{עיר תאומה|סראטוב|רוסיה}}. <br /> * {{עיר תאומה|שאפהאוזן|שווייץ}}.<br /> * {{עיר תאומה|קירקלרלי|טורקיה}}. <br /> * {{עיר תאומה|איזמאיל|אוקראינה}}.<br /> * {{עיר תאומה|קרופיבניצקי|אוקראינה}}.<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Dobrich|תצוגה=העיר דובריץ&#039;}}<br /> * {{אתר רשמי}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערי מחוז דובריץ&#039;}}<br /> <br /> {{הערים הגדולות של בולגריה}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערי מחוז דובריץ&#039;]]<br /> [[קטגוריה:החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה]]<br /> [[קטגוריה:קהילות יהודיות בבולגריה|דובריץ&#039;]]<br /> {{ללא בוט|229}}</div>

imported>EranBot