https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%A6%D7%A8דבורה נצר - היסטוריית גרסאות2026-09-13T08:54:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%A6%D7%A8&diff=413425&oldid=previmported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך, עדכון שם תבנית2026-01-17T15:53:08Z<p>סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך, עדכון שם תבנית</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
|שם=דבורה נצר<br />
|תאריך לידה=[[1 במאי]] [[1897]]<br />
|תאריך לידה עברי=<br />
|תאריך פטירה=[[4 בינואר]] [[1989]]<br />
|תאריך פטירה עברי=<br />
|מקום לידה=מנה, [[מחוז|פלך]] [[צ'רניהיב|צ'רניגוב]], [[האימפריה הרוסית]]<br />
|מקום פטירה=<br />
|סיבת המוות=<br />
|תמונה=[[קובץ:Dvora Netzer.jpg|250px]]<br />
|כיתוב=דבורה נצר, 1966<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|שם מלא=<br />
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}<br />
|מקום קבורה=[[בית הקברות טרומפלדור]], [[תל אביב-יפו]]<br />
|השכלה=אוניברסיטת [[יקטרינוסלאב]], אוניברסיטת [[חרקוב]]<br />
|סיעה=[[מפא"י]], [[המערך]], [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]]<br />
|תאריך עלייה=[[1925]]<br />
|שם השושלת=<br />
|תואר=<br />
|אב=<br />
|אם=<br />
|ילדים=<br />
|יורש העצר=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד<br />
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת|חברת הכנסת]]<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[14 בפברואר]] [[1949]]<br />
|סיום כהונה=[[17 בנובמבר]] [[1969]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת השישית|6]]<br />
}}<br />
|תפקיד2={{תפקיד<br />
|שם התפקיד=יו"ר [[ועדת הכנסת]]<br />
|למניין=5<br />
|התחלת כהונה=[[4 בספטמבר]] [[1961]]<br />
|סיום כהונה=[[22 בנובמבר]] [[1965]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|מונרך בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[חיים יוסף צדוק]]<br />
|הבא בתפקיד=[[ברוך אזניה]]<br />
|אירועים בתקופתו=<br />
}}<br />
|תפקידים נוספים=* [[נשיאות הכנסת|סגנית יושב ראש הכנסת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:דבורה נצר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דבורה נצר באמצע שנות ה-30]]<br />
[[קובץ:משפחות נצר שפירא 1957.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משפחות נצר ושפירא, 1957. מאחור משמאל: דבורה, שרגא ובנם משה נצר. בשורה מלפנים,משמאל: אורי שפירא, הבת עירית והאם רנה. ילדי אסתר ומשה נצר: עמוס, יעל (הקטנים), חגי ויצחק (הגדולים, בחולצות משובצות) והאם אסתר נצר (מימין).]]<br />
[[קובץ:Eugen Karl Albrecht Gerstenmaier - Dvora Netzer 29-08-1966.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ח"כ דבורה נצר עם יו"ר ה[[בונדסטאג]] הגרמני [[אויגן גרסטנמייר]] בנמל התעופה בלוד, 1966]]<br />
'''דבורה נצר''' ('''נוסוביצקי'''; [[1 במאי]] [[1897]], [[האימפריה הרוסית]] – [[4 בינואר]] [[1989]], [[תל אביב-יפו|תל אביב]]) הייתה [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] מטעם סיעת [[מפא"י]]. פעילה ציונית ברוסיה ו[[אסיר ציון|אסירת ציון]], מראשוני העיר תל אביב, אשת חינוך, [[מורה]] ומנהלת, פעילה ב[[נעמת|מועצת הפועלות]] וממייסדות [[נעמת|ארגון אמהות עובדות]].<br />
<br />
==ילדות ונעורים==<br />
נולדה בשם ורה דיסקין כבת בכורה לשבעה אחים ב-1 במאי [[1897]] לפסיה בת ברוך שולמן ולשמעון ליב דיסקין בעיירה הקטנה [[מנה (אוקראינה)|מנה]] {{אנ|Mena, Ukraine}}, [[מחוז|פלך]] [[צ'רניהיב|צ'רניגוב]] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[אוקראינה]]). אביה היה [[תנועת החסידות|חסיד]] [[חסידות חב"ד|חב"ד]] וציוני, שעסק ב[[מדעי היהדות]] והיה מלמד [[עברית]] ב[[חדר מתוקן]] שהקים בביתו.<br />
כילדה למדה עם אחיה בחדר של אביה, שהקפיד שתלמד עברית.{{הערה|בת-שבע מרגלית-שטרן, '''גאולה בכבלים: תנועת הפועלות הארץ ישראלית 1939-1920''', ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 90.}} כשהייתה כבת עשר למדה באופן פרטי לקראת לימודים בגימנסיה. בגיל ארבע עשרה החלה את לימודיה בגימנסיה ב[[קונוטופ]], אותם סיימה בהצטיינות. החל מגיל שש עשרה למדה ב[[צ'רניהיב]] לימודים עצמאיים ל[[תעודת בגרות]]. לאורך השנים סייעה כלכלית למשפחתה כשלימדה שעורים פרטיים.<br />
בשנת [[1917]] והיא בת עשרים התקבלה ללימודי [[רפואה]] באוניברסיטת [[דניפרו|יקטרינוסלב]]. כעבור שנתיים הפסיקה את לימודיה והחלה ללמד בתיכון ב[[סוסניציה]] וקיבלה [[תעודת הוראה]]. בשנת 1920 חזרה ללמוד באוניברסיטת יקטרינוסלב וסיימה לימודי [[ביולוגיה]] במכון הביולוגי ב[[חרקוב]].{{הערה|שם=דבורה נצר, קורות חיים|דבורה נצר, קורות חיים, '''מכון לבון'''.}} הקימה [[בית ספר ערב]] לנוער עובד, בו למדו בחורים ובחורות יהודים שעבדו כשוליות בבתי מלאכה שונים. בבית הספר למדו עברית ועברו הכשרה לעבודה ציונית סוציאליסטית.{{הערה|שם=ראיונות אישיים עם דבורה נצר|ראיונות אישיים עם דבורה נצר, '''מכון לבון'''.}}<br />
ביוני 1920 נישאה ל[[שרגא נצר|שרגא (פייבל) נוסוביצקי]], פעיל בקואופרציה, מנהל מחוז כלכלי מטעם המשטר הסוציאליסטי ופעיל במפלגת [[פועלי ציון]].<br />
בין השנים [[1920]] ל-[[1924]] הייתה פעילה בתנועת [[החלוץ]], במפלגת [[צעירי ציון]] ואחר כך ב[[המפלגה הציונית-סוציאליסטית|צ.ס.]] (התנועה הציונית הסוציאליסטית) והדריכה בני נוער. בין השנים 1921–1922 התגוררו ב[[סוסניצה]], שם נאסרה פעמיים על פעילותה הציונית. בפעם ראשונה בשנת [[1921]], והיא בחודש השישי להריונה, ובפעם השנייה בשנת [[1922]], אז נאסרה עם בנה [[משה נצר|משה]] שנולד בינואר 1922. משנת [[1923]] חיו בסנסובק, אז נאסרה שוב עם בעלה בגלל [[כרוז]] שקרא לפעילות ציונית. בעקבות מעצרם עברו ל[[מוסקבה]] שם בתור חברה בהחלוץ והוזמנה להשתתף בקורס מיוחד שהקים דן פינס בו הכשירו קבוצת חלוצים להוראה ב[[ישראל]].{{הערה|שם=דבורה נצר, קורות חיים}}<br />
בשנת [[1923]], כשהתקיימה תערוכה חקלאית עולמית ב[[מוסקבה]], הכירה את [[דוד בן-גוריון]] וקיבלה אישור עלייה ל[[גדוד העבודה]]. כשגדל בנה, דרשה מ[[החלוץ]] אישור רישיון עלייה בעבורו. חברי המפלגה הקומוניסטית העדיפו שתמשיך להדריך את הנוער. היא פנתה לזיאמה אהרונוביץ ([[זלמן ארן]]), ידיד המשפחה והסבירה שהיא רוצה לגדל ולחנך את בנה ב[[ארץ ישראל]]. נימוק זה הכריע, והיא קיבלה רישיון עלייה.{{הערה|שם=ראיונות אישיים עם דבורה נצר}}<br />
<br />
==מורה ומנהלת בית ספר ערב בתל אביב==<br />
ב-3 במאי [[1925]] הגיעה ארצה באנייה צ'צ'רין יחד עם בנה, בעלה וכ-60 חלוצים, כחלק מ[[העלייה הרביעית]]. הם נשלחו ל[[גדוד העבודה]] אך התנאים הפיזיים לא התאימו למשפחה עם ילד, והם קיבלו סידור עבודה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. הוא נרשם ללשכת העבודה, היא עבדה כ[[כובס|כובסת]] ומבשלת לבני החלוצים שעבדו בבניין.<br />
בשנת [[1929]] הגיעו הוריה ארצה. אביה כיהן בארץ כ[[רב]] ובשנת [[1939]] נפטר. אמה הייתה עסקנית ציבורית בפעולות [[צדקה]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. בשנת [[1932]] נולדה הבת [[רינה שפירא|רנה]]. בשנת [[1948]], על פי הנחייתו של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] לפיה בעלי הדרגות הגבוהות ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] יישאו שם עברי, החליף בנה משה, שהיה אז קצין בכיר, את שם משפחתו לשם נצר ובעקבותיו עשו זאת יתר בני המשפחה.{{הערה|שם=ריאיון עם פרופ' רנה שפירא|שרה פרץ, '''ראיון אישי עם פרופ' [[רנה שפירא]] במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה''', 19.2.2014.}}<br />
בעקבות פנייתה של [[רחל כצנלסון שזר]] החלה ללמד בבית ספר ערב לנערים עובדים בשכונת [[נווה צדק]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. כעבור מספר שנים גדל מספר התלמידים והתלמידות בבית הספר והיא הפכה למנהלת. היא ראתה חשיבות רבה בעצם קיומו של בית הספר, וראתה בתלמידיו את דור ההמשך של פועלי העיר שחייבים בהשכלה יסודית. במהלך היום עבדו התלמידים בבתי מלאכה קטנים ובבתי מסחר. לעיתים איתרה בני נוער ברחובות נווה צדק ו[[נווה שלום]] ובהמשך גם מ[[כרם התימנים]], [[שכונת שפירא]] וב[[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] והביאה אותם לבית הספר. אחרים הופנו לבית הספר על ידי פעילי הסתדרות [[הנוער העובד]]. בית הספר התרחב ונוספו לו סניפים בשכונות אחרות בתל אביב, אז הוקם ארגון ארצי של מורי ומורות בתי הספר של הנוער העובד, שכלל ועדה פדגוגית ופיקוח שעיבדה תוכנית לימודים מותאמת, לפיה כל שיעור יעמוד בפני עצמו, שכן לא ידעו האם הילד שביקר בבית הספר באותו הערב אכן יגיע ללימודים גם למחרת. מאוחר יותר, עם קבלת חוק הגנת הנוער העובד מטעם ממשל ה[[המנדט הבריטי|מנדט]] וקביעת שעות העבודה לנוער, התרחבה המסגרת הלימודית. התלמידים השתתפו ב[[גדנ"ע]], בשיעורי מלאכת יד, ארגנו נשפי סיום והשתתפו במקהלת תלמידים. עם דרישתם של תלמידים שהצטיינו להמשיך לימודיהם הוקם בית ספר תיכון ערב, בו לימדו המורים בהתנדבות, עד שהוקמה הגימנסיה ערב לנוער עובד. מרכז בית הספר עבר לבית החינוך ברחוב בצלאל (היום [[גן מאיר]]) ונוספו לו סניפים בשכונות אחרות בתל אביב. דבורה נצר לימדה בבית ספר וניהלה אותו במשך 24 שנים, עד שנת [[1949]].{{הערה|שם=ראיונות אישיים עם דבורה נצר}}<br />
ביתם של דבורה ו[[שרגא נצר]] ברחוב לוי יצחק 9 תל אביב היה למקום מפגש חברתי של מנהיגים רבים. בין הידועים נכללו [[יצחק נבון]], [[פנחס לבון]], [[דוד בן-גוריון]], [[לוי אשכול]], [[פנחס ספיר]], [[יהושע רבינוביץ]], מנהיגי שכונות הדרום, וגם [[שמעון פרס]], שבעידודה הצטרף לתנועת [[הנוער העובד]] ונשאר בקשר עם המשפחה לאורך השנים ו[[יצחק רבין]] שהיה חברו הקרוב של בנה.{{הערה|שם=ריאיון עם פרופ' רנה שפירא}}<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
בשנת [[1926]] נבחרה לחברה במזכירות מועצת פועלי תל אביב. עם פרוץ [[מאורעות תרפ"ט|המאורעות ב-1929]] ואחר כך [[המרד הערבי]] ב-1936 ריכזה פעילויות סיוע שונות לתושבי השכונות ב[[יפו]]. בשנת [[1937]] הייתה חברה במשלחת הישראלית אל [[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני]] ה-20 ב[[ציריך]]. עם הקמת המדינה ומיסוד הגופים בה הייתה חברה ופעילה בארגונים רבים, ביניהם האיגוד לשירותים סוציאליים, הוועד המפקח על [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים כללית]], [[האגודה למען החייל|הוועד הארצי למען החייל]], בהנהלת "[[משען (דיור מוגן)|משען]]", במרכז [[מפא"י]], במזכירות [[נעמת|מועצת הפועלות]] וככותבת ב"[[דבר הפועלת]]".{{הערה|שם=דבורה נצר, קורות חיים}}<br />
<br />
===הקמת ארגון אמהות עובדות===<br />
עבודתה בבית ספר אפשרה לה לגדל את שני ילדיה וגם לעסוק בצרכי התנועה, אך לא כל האמהות יכלו לעשות זאת, והתעורר צורך להקים מוסד לילדים שאימותיהן עבדו מחוץ לבית. בשעה שקמו שכונות הפועלים בצפון העיר הוקם ארגון אימהות עובדות שם. הריכוז הגאוגרפי הקל על הארגון בראשית דרכו שפעל למען עזרה הדדית של נשים בטיפול ובחינוך ילדים והקמת בית החינוך ברחוב לסל, לימים [[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון|בית הספר גורדון]]. בהמשך עסקו חברות הארגון בסיוע לאימהות במילוי תפקידים כפועלות ושכירות עם תפקידן כאימהות. בנוסף, פעל הארגון להכרה באימהות שעובדות במשק ביתן כנשים עובדות. בתקופות של קליטת עלייה היווה הארגון משענת בעלת חשיבות, על ידי יצירת הוי חברתי של מיזוג גלויות, שילוב נשים במעגל העבודה, והכשרתן המקצועית. חברות הארגון ראו חשיבות רבה בהקניית השפה העברית לאמהות שהיו חדשות בארץ, כדי שיוכלו לתפקד כאימהות מעורבות בחיי החברה בכלל ובחיי הילד והמשפחה בפרט. דבורה נצר האמינה שהאישה קובעת את מעמדה בחברה בהצבת עובדות בשטח, ולא במאבקים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גם האישה, על ידי עבודתה, פעילותה, הפכה לשותף נאמן לכוח יוצר וקובע ולפי זה תפס וגם התקדם קביעת מעמדו בחברה וכעת במדינה.{{הערה|שם=ראיונות אישיים עם דבורה נצר}}}} בדברים שנשאה בישיבת מועצת הפועלות בינואר [[1937]] אמרה: "גם הן פועלות. אמנם איננו עובדות עבודה שכירה המשלמת, כי אם בונות את משפחת העובד".{{הערה|מרגלית-שטרן, '''גאולה בכבלים: תנועת הפועלות הארץ ישראלית 1939-1920''', עמ' 325-324.}} החל משנת [[1932]] נבחרה למזכירת הארגון ונשארה בתפקידה עד ל[[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|שם=ראיונות אישיים עם דבורה נצר}}<br />
<br />
==כחברת כנסת==<br />
[[קובץ:Dvora Netzer with Peretti and Moshe Rosetti.jpg|300px|ממוזער|שמאל|דבורה נצר ו[[משה רוזטי]] בקבלת פנים לסגן נשיא האספה הלאומית בצרפת מר [[אשיל פרטי]] (שני משמאל) בנמל התעופה בלוד, שהגיע לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים, אוגוסט 1966]]<br />
דבורה נצר כיהנה כחברת כנסת בסיעת [[מפא"י]] מ[[הכנסת הראשונה]] ועד [[הכנסת השישית]] בשנת [[1969]]. לאורך השנים הייתה חברה בוועדות שונות: [[ועדת השירותים הציבוריים]] (1949-1969), [[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך והתרבות]] (1949-1969), ועדה משותפת נגד פעילות המיסיון (1951–1955), [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] (1959-1961), [[ועדת החוץ והביטחון]] (1959-1961), חברה ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] (1955-1969) ויו"ר ועדה זו (1961–1965), חברה בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל (1965–1969). בכנסת השישית כיהנה גם כ[[נשיאות הכנסת|סגנית יושב ראש הכנסת]].{{הערה|דבורה נצר, '''אתר הכנסת'''.}}<br />
היא ראתה פעילותה בכנסת כשליחת העיר תל אביב, מפלגתה וכשליחות חינוכית. כבר בראשית דרכה במשכן פעלה להקמת מחלקות סוציאליות. יחד עם [[מרדכי נמיר]], [[פרץ ברנשטיין]] ו[[ישראל רוקח]] קידמה במסגרת ועדת החינוך את הכרת [[בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה]] ו[[גני הטבע (תל אביב)|המכון הביולוגי הפדגוגי]] ובכך קידמה את הקמתה של [[אוניברסיטת תל אביב]]. בסוף שנות השישים הייתה חברה בוועדת פראוור, הוועדה שהחליטה על הרפורמה בחינוך, בין השאר -הקמת חטיבות הביניים, שם יזמה עם ח"כ [[ברוך אזניה]] ו[[ישראל גורי]] את הסעיף הקובע כי כל רשות תחליט איזו מבנה חינוכי יהיה בה, האם תהיה חטיבת ביניים בכלל, ואם תהיה האם תהיה חלק מהחינוך היסודי או העל יסודי. בין החוקים שקידמה וחוקקה היו [[חוק הגנת הנוער]], [[חוק איסור תעסוקת ילדים]], [[חוק אימוץ ילדים]], [[חוק לימוד חובה]] חינם ובתוך כך הכרה בבתי ספר של נערים עובדים במסגרת חוק לימוד חובה, חוק פיקוח על מוסדות פרטיים ועוד.{{הערה|דבורה נצר, רשימות, '''מכון לבון'''.}} בנוסף, פעלה בוועדה שבדקה את שאלת [[פרשת ילדי תימן|ילדי תימן]]. בעקבות [[העסק הביש|פרשת לבון]] נמנתה עם חברי הכנסת שנשארו ב[[מפא"י]] ולא פרשו ממנה בהנהגת [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]].{{הערה|שם=ריאיון עם פרופ' רנה שפירא}}<br />
במהלך כהונתו של ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] [[זלמן שזר]] התקבלה לראשונה החלטת ועדת הכנסת למנות לו ממלא מקום מבין סגני [[יושב ראש הכנסת]], וזאת במקרה של היעדרות משותפת של הנשיא ויו"ר הכנסת מהמדינה.{{הערה|חוק יסוד: נשיא המדינה, סעיף 23, '''אתר הכנסת'''.}} היא הייתה הראשונה שנבחרה למעמד זה וכיהנה בתפקיד נשיאת המדינה למשך יממה בנובמבר [[1968]].<br />
<br />
==גישתה למעמד האישה==<br />
תפקידה כסגנית יושב ראש הכנסת סגר מעגל בחייה והיווה ביטוי לאמונתה הגדולה בשוויון בין המינים ומתן הזדמנות השווה לנשים ולגברים. בילדותה נהגה להאזין לשיעורי אביה בחדר המתוקן דרך דלת המטבח בביתם. בתום אחד השיעורים ניגשה לאביה ופתרה בפניו תרגיל שיתר התלמידים התקשו בו, ואביה השיב לה בהתרגשות "דבוירלה דבוירלה, אם היית בן, בטח היית ראש ישיבה". כשפתחה את הישיבה הראשונה בכנסת כיושבת ראש, לאחר שהלמה בפטיש שלוש פעמים, אמרה בהלצה: "אבא אני ראש ישיבה".{{הערה|שם=ריאיון עם פרופ' רנה שפירא}}<br />
בכנס לחברות "יחדיו" שהתקיים ב-[[30 בספטמבר]] [[1969]] כחודשיים לפני שסיימה את כהונתה כחברת הכנסת, נשאה דברים במליאה אודות [[זכויות האישה|מעמד האישה]]. היא ציינה את החשיבות של האישה בעיצוב דמותה של ישראל:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין כעת חברה בוועדת חוץ ובטחון [...] עד הכנסת השישית היתה חברה קבועה בועדת חוץ ובטחון. היתה זו בבה אידלסון. בודאי הדיון נפגע, לא למהותו, אבל משקלו בלי שום ספק נפגע. יש הרבה בעיות שרק חברה ואשה יכולה להבין בענייני חוץ ובטחון, בענייני שירותי בטחון [...] אנחנו במספר קטן של חברות ובמספר קטן של חברות בתנועת העבודה הטבענו את חותמנו גם בדמות, גם בחיים החברתיים. החברות משתתפות בהנהלות הסיעות של מפלגותיהן. יש חברות מנהלות את הסיעות ומשתתפות בהנהלות הקואליציות באופן פעיל...{{הערה|דבורה נצר, זכויות נשים בישראל, '''מכון לבון'''.}}}}<br />
בשנת [[1969]], והיא כבת 72, החליטה לא להתמודד לכנסת השביעית מפני שהאמינה שיש לתת את ההזדמנות לדור הצעיר ממנה.{{הערה|דבורה נצר, מכתב משרגא, '''מכון לבון'''.}} מאז המשיכה להיות מעורבת בפעילות ארגון אמהות עובדות ואחר כך [[נעמת]] וכן המשיכה בפעילות במחוז תל אביב של מפלגת [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] וכחברת מרכז המפלגה.{{הערה|שם=דבורה נצר, קורות חיים}}<br />
בשנת [[1986]] קיבלה את אות [[יקיר העיר תל אביב-יפו|יקירת העיר תל אביב]]. במכתב הוקרה מטעם מפלגת [[העבודה]] נכתב עליה:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לעיתים אתה עומד נפעם כמה יכול אדם אחד לעשות, כמה יכולה משפחה אחת לתרום, ואין לי ספק שהחסוי במעשיך עולה לעין ערוך על הגלוי. היטבת דבורה לתרגם את מצוות עשה, היטבת להעמיד בפנינו - דור ההמשך והמושך מופת של אדם תורם, בונה, שותף. אדם שאין ניגוד בין אורח חייו לתפיסת עולמו, שביתו בבואת דמותו, שלא בה קיללת השררה, שלא גאה לבך ולא גבהה רוחך...}}<br />
בשנת [[1987]] קיבלה אות הוקרה על פעילות בתנועה הציונית בגולה.<br />
[[קובץ:Dvora and Shraga Netzer tomb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבריהם של שרגא ודבורה נצר בבית הקברות טרומפלדור]]<br />
<br />
==משפחתה==<br />
[[קובץ:Netser memorial garden in Tel Aviv.jpg|250px|ממוזער|שמאל|גינת נצר בתל אביב]]<br />
ביוני [[1920]] נישאה ל[[שרגא נצר|שרגא (פייבל) נוסוביצקי]], פעיל ב[[קואופרציה]], מנהל מחוז כלכלי מטעם המשטר ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]] ופעיל במפלגת [[פועלי ציון]]. לימים ממנהיגי [[תנועת העבודה]].<br />
<br />
בנה, [[משה נצר]], היה [[אלוף-משנה]], חבר [[קיבוץ]] [[רמת יוחנן]], ממייסדי ה[[פלמ"ח]] וה[[נח"ל]] ומפקדו. בתה, פרופ' [[רינה שפירא]], זכתה ב[[פרס ישראל]] לחקר החינוך בשנת [[1995]]. בת נוספת - רחל, נולדה ב-[[1929]] ונפטרה בגיל שנה. בשנת [[1967]] נפל נכדה, {{יזכור|יצחק%20נצר/en_8203f218ebfcef58c452f875e7b80dc8|יצחק נצר}}, במהלך שירותו ב[[סיירת מטכ"ל]].<br />
<br />
נקברה ב[[בית הקברות טרומפלדור]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לצד בעלה, שנפטר ארבע שנים לפני כן. על שמה מעון נעמת ב[[יד אליהו]] ועל שמה ושם בעלה קראה ב-1992 גינה ברחוב מהר"ל 2 בתל אביב.{{הערה|שם=ריאיון עם פרופ' רנה שפירא}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* דבורה נצר, '''מוסדות הילדים שלנו''', משען, תל אביב 1941.<br />
* שביט בן-אריה, '''חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל''', ישראל: מדיה 10, 2011.<br />
* בת-שבע מרגלית-שטרן, '''גאולה בכבלים: תנועת הפועלות הארץ-ישראל 1939-1920''', יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2006.<br />
* [[אהוד בן עזר]], '''שרגא נצר: סיפור חיים''', עידנים, תל אביב 1990.<br />
* משה נצר, '''נצר משורשיו - סיפור חיים''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תל אביב 2002.<br />
* שרגא נצר, '''רשימות מפנקסי''', עם עובד, תל אביב, 1980.<br />
* [[רנה שפירא]], '''מורה רנה אמרה שאנחנו יכולים: המסע שעשינו תלמידי ואני בשנות החמישים בדרך לישראל''', כרמל, 2011.{{ULI|009658573}}<br />
* רנה שפירא, '''לוי יצחק 9, תל אביב''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2018<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{קישורי ח"כ|530|פתוחה=ותיק}}.<br />
* {{תדהר|8|3094}}<br />
* שרון גבע, [http://sharon-geva.blogspot.com/2019/07/blog-post.html נשיאה ליום אחד] בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חברי הכנסת הראשונה}}<br />
{{יושבי ראש ועדת הכנסת}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:נצר, דבורה}}<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי ציון]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת מטעם מפא"י]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם מפא"י]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת מטעם המערך מפא"י-אחדות העבודה]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם המערך מפא"י-אחדות העבודה]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם]]<br />
[[קטגוריה:נשות העלייה הרביעית]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]<br />
[[קטגוריה:ישראליות ילידות האימפריה הרוסית]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי האימפריה הרוסית]]<br />
[[קטגוריה:נשות חינוך ישראליות]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:נשים הקבורות בבית הקברות טרומפלדור]]<br />
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת השנייה]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת השנייה]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת השלישית]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת השלישית]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת הרביעית]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת הרביעית]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת החמישית]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמישית]]<br />
[[קטגוריה:חברות הכנסת השישית]]<br />
[[קטגוריה:חברי הכנסת השישית]]<br />
[[קטגוריה:אסירי ציון בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:יקירות תל אביב-יפו לשנת 1986]]<br />
[[קטגוריה:יושבי ראש ועדת הכנסת]]<br />
[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השישית]]<br />
[[קטגוריה:משפחת נצר]]<br />
[[קטגוריה:אסירות ציון]]<br />
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1897]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1897]]<br />
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-1989]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1989]]</div>imported>AutoMod