https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94גנטיקה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:57:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=7862&oldid=previmported>שעה טובה: שוחזר מעריכה של ~2026-28950-33 (שיחה) לעריכה האחרונה של Idoiz2026-05-13T10:37:28Z<p>שוחזר מעריכה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/~2026-28950-33" title="מיוחד:תרומות/~2026-28950-33">~2026-28950-33</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:~2026-28950-33&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:~2026-28950-33 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Idoiz&action=edit&redlink=1" class="new" title="משתמש:Idoiz (הדף אינו קיים)">Idoiz</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Dogma.png|שמאל|ממוזער|250px|תהליך ייצור החלבונים בתא לפי תבנית ה-DNA הוא מהעקרונות הבסיסיים ביותר בגנטיקה]]<br />
'''גֵּנֵטִיקָה''' היא ענף ב[[מדעי החיים]] העוסק ב[[מחקר]] של [[גן (ביולוגיה)|גנים]], [[תורשה]], וה[[מגוון גנטי|מגוון הגנטי]] ב[[אורגניזם|אורגניזמים]]. גנטיקה נחשבת בעיקר לתחום בתוך ה[[ביולוגיה]], אך פעמים רבות מחקרים גנטיים מצטלבים עם מחקרים בתחומים אחרים של מדעי החיים, ויש קשר הדוק בין הגנטיקה לבין [[מערכות מידע]].<br />
<br />
אבי הגנטיקה המודרנית הוא [[נזיר (נצרות)|נזיר]] [[המסדר האוגוסטיני|אוגוסטיני]] בשם [[גרגור מנדל]], שחי ופעל בשלהי [[המאה ה-19|המאה ה־19]]. מנדל חקר "הורשת תכונות", שהן הדפוסים והתבניות שבהן תכונות עוברות מהורים לצאצאים. הוא הבחין בכך שאורגניזמים ([[צומח|צמח]]י [[אפונה]]) יורשים תכונות במנות בדידות של "יחידות תורשה". מונח זה, שעדיין נמצא בשימוש, הוא הגדרה עמומה של מה שידוע היום כ[[גן (ביולוגיה)|גן]].<br />
<br />
הורשת תכונות ומנגנוני הורשה [[ביולוגיה מולקולרית|מולקולריים]] של גנים הם עדיין תחומי מחקר חשובים בגנטיקה גם ב[[המאה ה-21|מאה ה־21]]. עם זאת, במשך השנים הרחיבו הגנטיקאים את תחום פעילותם, והחלו לחקור גם את התפקוד ואת ההתנהגות של הגנים בתנאים שונים וכן את הפעילות ההדדית של הגנים ברמה התאית וברמת האורגניזם כולו. המבנה, התפקוד, הגיוון, והתפוצה של גנים נחקרים בהקשר ה[[תא]]י, בהקשר של האורגניזם השלם ([[יחסי דומיננטיות]] לדוגמה), ובהקשר של [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] אורגניזמים נתונה. ההתפתחויות המודרניות בגנטיקה הקלאסית הובילו ליצירתם של מספר תחומי משנה, ובהם [[אפיגנטיקה]] ו[[גנטיקה של אוכלוסיות]]. אף שבתחילה חקר מנדל צמחי אפון, כיום הגנטיקה עוסקת במחקר של יצורים מכל שלוש ה[[על ממלכה|על ממלכות]].<br />
<br />
התהליכים השונים שנחקרים בגנטיקה מתרחשים באופן התלוי לעיתים בתנאי המחיה של האורגניזם, והשילוב בין התורשה ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] משפיע על תכונותיו של האורגניזם כך שאין בהכרח קשר ישיר בין ה[[גנוטיפ]] (הרכב הגנים) ל[[פנוטיפ]] (אופן ההתבטאות של התכונות) של האורגניזם. הסביבה הפנימית או החיצונית של התא או האורגניזם עשויה לגרום להתבטאות או ל[[השתקת גנים]]. דוגמה לכך היא זוג [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] של אותו קלח [[תירס]], שאחד מהם ממוקם ב[[אקלים ממוזג]] ואחד ב[[אקלים צחיח]]. מבחינת ההרכב הגנטי שלהם גובה הצמחים אמור להיות אותו דבר בקירוב, אך בפועל הצמח שנבט באקלים הצחיח לא יהיה קרוב בגודלו לגודל הצמח שגדל באקלים הממוזג, וזאת עקב [[מחסור]] ב[[מים]] וב[[נוטריינטים]] בסביבתו הקרובה.<br />
<br />
המידע הגנטי מצוי ברוב האורגניזמים במולקולת [[DNA]] בצורות שונות (בעיקר [[כרומוזום|כרומוזומים]]), וקיים מספר קטן של וירוסים שבהם המידע אצור במולקולת [[RNA]].<br />
<br />
==תחומים בגנטיקה==<br />
רוב המחקר בגנטיקה נסוב סביב הניסיון להסביר את השפעתם של הגנים על ה'''[[פנוטיפ]]ים''' ואת השפעתם של ה'''[[גן (ביולוגיה)|גנים]]''' על אוכלוסיות.<br />
* '''[[ביולוגיה מולקולרית]]''' היא המדע שצמח כתוצאה מהאיחוד בין [[ביוכימיה]] וגנטיקה ועוסק בחקר היסודות המולקולריים של תהליכי השכפול, [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] ותרגום של החומר התורשתי.<br />
* '''[[גנומיקה]]''' הוא תחום חדש יחסית, שצמח בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית שאיפשרה את התיעוד הרצוף של [[גנום|גנומים]] שלמים (גנום האדם, גנום העכבר, גנום ה[[אורז]] ועוד). תחום זה עוסק בניסיון לאתר תבניות של גנום החוזרות על עצמן בכל הפרטים של מין מסוים, ובכך מאפיינות אותו. תחום מדעי זה כולל גם את הענף המדעי הצעיר, [[ביואינפורמטיקה]], שמשלב בין מדעי המחשב והביולוגיה במטרה לנתח באמצעות מחשב את הכמות הגדולה של המידע הביולוגי.<br />
* '''[[אפיגנטיקה]]''' הוא התחום העוסק בחקר תכונות מורשות שאינן קשורות באדיקות לרצף ה-DNA. התופעה האפיגנטית המוכרת ביותר היא תופעת ה[[מתילציה]], בה הוספה והסרה של קבוצות מתיל כימיות ל-DNA, לרוב ברצפי CG (על האות C) משפיעה על התבטאותם של גנים. כמו כן ידועה תופעת ה[[אצטילציה]], בה מתרחשת הוספה של קבוצות אצטיל כימיות על [[היסטון|היסטונים]] (קומפלקסים חלבוניים המעורבים בארגון מבני של ה-DNA). בתחום האפיגנטיקה כיום, רב הנסתר על הנגלה. [[פרויקט גנום האדם]] אינו נוגע כלל להיבטים האפיגנטיים של הגנום.<br />
* '''[[גנטיקה של תכונות מורכבות]]''' הוא תחום המשלב גנטיקה ו[[סטטיסטיקה]] בניסיון לאתר גורמי מחלה גנטיים, אשר תרומתם לאפקט המחלה קטנה. כיום ידוע שרוב התכונות הגנטיות הן תכונות מורכבות, (נקראות גם כמותיות), הנקבעות על ידי מספר גנים יחד ומראות דפוס הורשה מורכב.<br />
* '''[[גנטיקה אבולוציונית]]'''.<br />
* '''[[ציטוגנטיקה]]''' היא תחום בביולוגיה המגשר בין הגנטיקה וה[[ביולוגיה של התא]] (ציטולוגיה).<br />
* '''[[גנטיקה מולקולרית]]'''.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הבסיס התאורטי למדע הגנטיקה הונח על ידי הנזיר [[גרגור מנדל]] באמצע המאה ה-19. לפני מנדל שלטה '''[[גישת המיזוג והערבוב]]''', שלפיה הצאצא הוא בעל תכונות שמהוות את ממוצע תכונותיהם של הוריו. לפיכך, זיווג של [[פרח]] לבן באדום ייתן צאצא ורוד. מנדל הראה כי התכונות לא מורשות כערבוב תכונות ההורים, אלא כצירוף של גנים שונים. כיום מוסבר "ערבוב" תכונות כפעילות של גנים שונים הפועלים ב[[גנטיקה של תכונות מורכבות|צורה מרוכבת]]. תאוריה נוספת שהייתה מקובלת באותה התקופה, אותה ניסח [[ז'אן-בטיסט דה לאמארק]], הייתה שניתן להוריש תכונות נרכשות.<br />
<br />
כיום ידוע שהמידע התורשתי נישא על [[חומצת גרעין|חומצות גרעין]] מסוג (DNA (deoxyribonucleic acid או ([[RNA]] (ribonucleic acid במספר וירוסים. '''[[מוטציה|מוטציות]]''' – שינויים ב-DNA – יכולות לשנות את התכונות של יצור שבו התרחשו וכן יכולות לעבור בתורשה במקרה שהן מתחוללות בתאי המין שלו.<br />
<br />
בגנים מקודד מידע לסינתזה של [[חלבון|חלבונים]], שלהם השפעה מרכזית על הפנוטיפ של האורגניזם.<br />
<br />
===תורשה מנדלית===<br />
{{הפניה לערך מורחב|חוקי התורשה של מנדל}}<br />
בשנת [[1865]] פרסם ה[[מדען]] והנזיר ה[[אוגוסטינים|אוגוסטיני]] הצ'כי [[גרגור מנדל]] מאמר שבו תיאר תבניות תורשה של מספר תכונות ב[[אפונת גינה|אפונות גינה]], והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. למרות שלא כל התכונות שנבדקו מאופיינות בעקרון ההורשה המנדלי, עבודתו של מנדל הדגימה את החשיבות שביישום ה[[סטטיסטיקה]] בחקר ה[[תורשה]]. '''[[חוקי התורשה של מנדל]]''' הגדירו את עקרונות התורשה שמצא: חוק ההפרדה (החוק הראשון), לפיו כל אורגניזם מכיל שני פקטורים ומוריש לכל צאצא פקטור יחיד, וחוק ההתפלגות העצמאית, לפיו פקטורים בעלי מאפיינים שונים מחולקים בין הגמטות בלי תלות של אחד במשנהו. אחת השיטות שפיתח מנדל היא '''[[הכלאת מבחן]]'''{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nature.com/scitable/topicpage/test-crosses-585|כותרת=Test Crosses {{!}} Learn Science at Scitable|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-12-11|אתר=www.nature.com}}}} ניסוי שבעזרתו ניתן לקבוע את הגנוטיפ של יצור בעל פנוטיפ דומיננטי.<br />
<br />
מאז ועד היום נבנו מודלים מורכבים יותר של תורשה. מנדל הגדיר את המונח ''''[[אלל]]'''' כיחידת הבסיס של התורשה. במרוצת השנים החל השימוש במונח '''[[גן (ביולוגיה)|גן]]''' כמונח נרדף למונח 'אלל' כפי שהגדירו מנדל בשעתו, בעוד שהמונח 'אלל' החל לציין את צורת ההופעה של גן מסוים (לדוגמה: פרווה שחורה/פרווה לבנה). פריצת הדרך של מנדל וחשיבות עבודתו לא הוכרו בעודו בחיים, ורק לאחר מותו מספר חוקרים שעסקו בתחום גילו אותה. המדען האנגלי [[ויליאם בטסון]] תרם להפצת רעיונותיו של מנדל, והוא טבע את המונח "גנטיקה" ב-1905.<br />
<br />
לאחר גילויה מחדש של עבודתו של מנדל ניסו מדענים לקבוע מהו החומר בתאים האחראי לתורשה. ב-1911, על סמך תצפיות ב[[דרוזופילה|זבובי פירות]] (דרוזופילה), הציע הגנטיקאי האמריקאי [[תומאס הנט מורגן]] כי גנים נמצאים ב[[כרומוזום|כרומוזומים]]. ב-1913 השתמש אחד מתלמידיו [[אלפרד סטורטוונט]] בתכונה של '''[[תאחיזה]]''' כדי להוכיח שגנים מסודרים בצורה ליניארית על גבי הכרומוזום.<br />
<br />
===גנטיקה מולקולרית===<br />
כרומוזומים מורכבים מחלבונים ומ-[[DNA]]. אף על פי שידעו כי גנים נמצאים על גבי כרומוזומים, לא היה ידוע מהו החומר התורשתי. ב-[[1928]] הרופא והגנטיקאי האנגלי [[פרדריק גריפית']] גילה שחיידקים יכולים להעביר [[חומר תורשתי]] בתהליך שנקרא [[טרנספורמציה (גנטיקה)|טרנספורמציה]], גילוי שהיה לאחת מאבני היסוד של ה[[גנטיקה מולקולרית|גנטיקה המולקולרית]]. ב'''[[ניסוי גריפית']]''' חיידקים מתים העבירו חומר גנטי שגרם ל"טרנספורמציה" של [[חיידק]]ים חיים אחרים. 16 שנה לאחר מכן, ב-1944 ב[[ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי]] זיהו החוקרים כי המולקולה האחראית לטרנספורמציה היא ה-'''DNA''' {{כ}}(deoxyribonucleic acid). '''[[ניסוי הרשי-צ'ייס]]''' ב-1952 הדגים את חשיבותו של ה-DNA (ולא של חלבון) כחומר תורשתי של נגיפים המדביקים [[חיידקים]], ובכך אישש את הרעיון כי DNA הוא החומר התורשתי.<br />
<br />
ב-1953 קבעו [[ג'יימס ווטסון]] ו[[פרנסיס קריק]] את [[גילוי מבנה ה-DNA|מבנה ה-DNA]], על סמך עבודת [[קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן]] שנעשתה על ידי [[רוזלינד פרנקלין]] ו[[מוריס וילקינס]]. לאחר גילוי מבנה ה-DNA נעשו מאמצים לקבוע כיצד משפיע ה-DNA על התהליך של ייצור חלבונים. התברר כי ה-DNA משמש כתבנית ליצירת [[mRNA]] {{כ}}(RNA שליח), המתורגם לרצף של חומצות אמינו המרכיבות חלבון. הכללים על פיהם מתורגם ה-mRNA לחומצות אמינו מוגדרים כ'''[[הקוד הגנטי|קוד הגנטי]]'''.<br />
<br />
הבנת הבסיס המולקולרי לתורשה הביאה למחקרים רבים בנושא. בין הפיתוחים החשובים בתחום היו פיתוח של '''[[ריצוף DNA]]''' על ידי [[פרדריק סנגר]] ב-1977, ושל שיטת ה-'''[[PCR]]''' ב-1983 על ידי [[קארי מוליס]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[גנטיקה רפואית]]<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* אבינעם אדם ו[[מירי סורוז'ון]], '''גנטיקה – ממנדליזם להנדסה גנטית''', תל אביב, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1990.<br />
* מירי סורוז'ון, '''מבוא לאנליזה גנטית''', רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2012–2013.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=גנטי|ויקימילון 2=גנטיקה}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20110721210309/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1644 על גנטיקה, אתיקה ומשפט בתוכנית הרדיו "רפואתיקה"]<br />
* [https://web.archive.org/web/20051103100402/http://pigur.co.il/dic/gen.htm מילון מונחים גנטי]<br />
* {{דוידסון|ד"ר ארז גרטי|נושא חודש נובמבר 2010 – גנטיקה ותורשה|maagarmada/month_topic/נושא-חודש-נובמבר-2010-–-גנטיקה-ותורשה|25 אוקטובר 2010}}<br />
* [[מרכוס פלדמן|מרקוס ו' פלדמן]] וג'סיקה ריסקין, [https://hazmanhazeh.org.il/genetic_lottery/?_atscid=1_137_158181725_14829454_0_Tzfazazdxwd2ududpsc אסטרולוגיה גנטית], [[הזמן הזה]], [[מכון ון ליר בירושלים]], ינואר 2023<br />
* {{הארץ|2=ChatDNA: מודל חדש מפצח את שפת "הספר הגנטי", אך זו רק תחילתו של הסיפור|3=00000193-299d-d613-afbb-3b9f04fe0000|4=14 בנובמבר 2024}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007562698805171|גנטיקה}}<br />
* {{הארץ||בשמורת טבע בקולומביה נצפתה ציפור נדירה: חצי זכר, חצי נקבה|0000018e-3394-d9f7-a5ee-f7df7c480000|13 במרץ 2024}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ביולוגיה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גנטיקה|*]]<br />
[[קטגוריה:תחומים בביולוגיה]]</div>imported>שעה טובה