https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9Fגירוש זבונשין - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:36:59Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=26794&oldid=previmported>YoavR: מספיקות הקטגוריות על שואת יהודי פולין וגרמניה. אין צורך להוסיף עליהן את הקטגוריה הגבוהה מהן בהיררכיה2025-12-10T14:35:35Z<p>מספיקות הקטגוריות על שואת יהודי פולין וגרמניה. אין צורך להוסיף עליהן את הקטגוריה הגבוהה מהן בהיררכיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''גירוש זְבּוֹנְשׁין''' היה מבצע גירוש יהודים ממוצא פולני בגרמניה הנאצית במהלך אוקטובר [[1938]], במהלכו גירשו הנאצים מגרמניה את היהודים שלא הייתה ברשותם אזרחות גרמנית.<br />
<br />
גירוש זבונשין היה הגירוש ההמוני הראשון של יהודים על ידי גרמניה הנאצית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[תהלה הרץ]]|שם=חורבן וגבורה, נאציזם ושואה|מו"ל=מכון הר ברכה|שנת הוצאה=2015|עמ=39|כרך=שני|פרק=שני|סדרה=משברים ותקומה}}</ref><br />
<br />
== שמות הגירוש ==<br />
שמו הרשמי של הגירוש, כפי שנקרא בפי הנאצים, היה '''המבצע הפולני''' (בגרמנית: '''Polenaktion'''). במהלך הגירוש שוכנו אלפים מהיהודים שגורשו במספר עיירות ששכנו על הגבול בין [[גרמניה]] ל[[פולין]]. מרבית היהודים המגורשים, כ-8,000, גורשו לעיירה [[זבונשין]] בה שהו תקופה ארוכה, ועל שמה נקרא הגירוש.<br />
<br />
== רקע ==<br />
בימים האחרונים של אוקטובר 1938 אספו הנאצים למעלה מ-18,000 יהודים בעלי אזרחות [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולנית]] שהתגוררו בגרמניה{{הערה|1=[[מרטין גילברט]], '''ליל הבדולח''', ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005, עמ' 11-12.}}{{הערה|Lea Prais, '''Displaced Persons at Home - Refugees in the Fabric of Jewish Life in Warsaw, September 1939 - July 1942''', pub. at 2015, p. 42|כיוון=שמאל}}. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם ב[[גרמניה הנאצית|גרמניה]], ובהם נכללו גם ותיקי [[מלחמת העולם הראשונה]]. יהודים אלו גורשו ל[[עיירה]] [[זבונשין]] (Zbąszyń) שב[[גבול]] בין פולין לגרמניה, אך שם סירבה הממשלה הפולנית לקבלם, בהתאם ל[[חוק האזרחות הפולני|חוק האזרחות]] ממרץ 1938, שבו החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית ממי שחי מעל 5 שנים מחוץ לפולין.<br />
<br />
== אירועי הגירוש ==<br />
היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וסבלו ממחלות ורעב{{הערה|{{הבוקר||טרגדיות במחנה זבונשין|19381226|60}}}}{{הערה|{{הבוקר||במחנה זבונשין - תינוק יהודי קפא מקור|19390108|57}}}}. בעקבות התגייסות עולמית קיבלו מזון וציוד רפואי מה[[ג'וינט]] (JDC), [[הצלב האדום]] הפולני{{הערה|{{הצופה||"הצלב האדום" בפולין לטובת היהודים המגורשים|19381107|27}}}} וארגונים יהודיים פולניים{{הערה|1=Jürgen Matthäus, Mark Roseman, [http://books.google.co.il/books?id=JOgRCXAkXJQC&pg=PA348&lpg=PA348&source=bl&ots=H5T_oSbRMG&sig=TBGqqf0wV_3fLLM0ZLyTtFeAmKM&hl=en&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Jewish Responses to Persecution: 1933-1938]|כיוון=שמאל}}. בסופו של משא ומתן בין ממשלות פולין וגרמניה סוכם שממשלת פולין תקלוט את המגורשים{{הערה|{{הבוקר||המו"מ ברלין-ורשה על גורל הגולים נפסק|19381106|3}}}}{{הערה|{{דבר||מחנה זבונשין יחוסל בקרוב ?|19381222|7}}}}{{הערה|{{הבוקר||מחנה זבונשין לקראת חיסול|19381222|16}}}}. תנועת [[החלוץ]] בפולין קלטה חלק לא מבוטל מאותם מגורשים והעבירה אותם לחוות ההכשרה השונות ברחבי המדינה. כ-100 צעירים נקלטו ב[[חוות ההכשרה בגרוכוב]] שליד [[ורשה]]{{הערה|לפי עדותו של דוד הרשברג בספר "בשדמות גרוכוב", הוצאת [[בית לוחמי הגטאות]] ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], עמודים 368-369}}. עם פלישת הגרמנים לפולין החליטה הנהגת ההכשרת גרוכוב, במורב ההכשרות הציונית, לברוח מזרחה בהנחה שהצבא האדום יעצור את הצבא הנאצי. קבוצה של כ-70 מילדי זבונשין בהכשרה יצאה בהנהגתו של [[צבי נצר]] למסע מזרחה. לעזרתו עם הילדים יצאה עם נצר רחל גולדברג, בת עירו של נצר. שניהם ילידי קובל. העברת הילדים הייתה עניין מסוכן במיוחד כי כולם דברו גרמנית בלבד. עם הקבוצה היה גם [[דן גלברט]], מנערי זבונשין. הקבוצה צעדה בלילות והתחבאה למנוחה בימים, תחת הפצצות הגרמנים. בסיכון רב נצר היה גונב תפוחי אדמה בשדות למאכל לילדים. מדי פעם, בסיכון, היה דופק על דלת, ואיכרה טובה הייתה נותנת חלב לקטנים. הקבוצה הגיעה לקובל, שם התקבלה וטופלה על ידי משפחותיהם וחבריהם של נצר וגולדברג. הם המשיכו במסעם לווילנה. נצר נפרד מהקבוצה והמשיך בשליחות התנועה לברית המועצות. הקבוצה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, דרך איסטנבול. דן גלברט ורחל גולדברג הגיעו ל[[אלונים|קיבוץ אלונים]], קיבוצו של צבי נצר. הם נישאו והולידו שני בנים, גיורא ויוסי. יוסי היה לימים מנהל מחלקת אנימציה של הטלוויזיה הלימודית ומאייר.<ref>מירי נהרי, בתו של נצר, בת קיבוץ אלונים, חברה קרובה של משפחת גלברט.</ref><br />
<br />
בקשתו של הקונסול הבריטי בפולין מהנהלת היישוב היהודי בארץ להקצות 150 מהסרטיפיקטים שאושרו לעליה לטובת מגורשי זבונשין נדחתה{{הערה|{{הבוקר||אין עזרה מא"י|19381123|104}}}}{{הערה|{{דבר||הקונסון הבריטי בפולין בקש 150 סרטיפיקטים - ממשלת ארץ-ישראל לא נענתה|19381123|10}}}}{{הערה|{{הצופה||ממשלת ארץ-ישראל דוחה בקשת הקונסול הבריטי בווארשה|19381123|16}}}}. כ-50 ילדים הועברו בינואר 1939 מזבונשין לאנגליה{{הערה|{{הבוקר||50 ילדים מזבונשין לאנגליה|19390101|2}}}}.<br />
<br />
בין היהודים שהוגלו היה [[מרסל רייך-רניצקי]], וכן משפחת גרינשפן מ[[הנובר]]. בת המשפחה ברטה סיפרה על הגירוש לאחיה הצעיר, [[הרשל גרינשפן]], שהתגורר באותה העת ב[[פריז]]. גרינשפן סער מרגשות זעם, נטל אקדח וניגש לשגרירות גרמניה בפריז ושם ירה מטווח קרוב בפקיד זוטר בשגרירות, [[ארנסט פום ראט]]. ראט נפצע קשה ונפטר יומיים לאחר מכן. גרינשפן נעצר ונחקר על ידי המשטרה{{הערה|{{הבוקר||"אני מוכרח למחות - כי שהעולם ישמע את מחאתי" - כתב גרינשפן להוריו|19381213|25}}}}. על פי הוראתו של שר [[התעמולה הנאצית|התעמולה]] [[יוזף גבלס]], זכתה ההתנקשות לפרסום נרחב בעמודים הראשיים של כל [[עיתון|עיתוני]] גרמניה הנאצית. המשטר הנאצי ניצל את מקרה הרצח לארגון פרץ האלימות, הספונטני לכאורה, של ליל [[9 בנובמבר בגרמניה|9 בנובמבר]] [[1938]], שנודע כ'''[[ליל הבדולח]]'''.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אקדמיה|נעם קורב|נְהָרוֹת וְיָמִים וּמַבּוּל מִן הַדֶּמַע: אקציית פולין 1938–1939|45675701|'''יד ושם קובץ מחקרים''' מ"ט, 2020, עמ' 58-19}}<br />
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201777.pdf זבונשין] מתוך [[האנציקלופדיה של השואה]] באתר [[יד ושם]]<br />
* [https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/october/1938.html יהודים שגורשו מגרמניה לזבונשין שבפולין באוקטובר 1938], באתר יד ושם<br />
* [https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/august/1939.html יהודים שגורשו מגרמניה לפולין, אוגוסט 1939], באתר יד ושם<br />
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%207447.pdf מכתביו של עמנואל רינגלבלום על פועלו למען מגורשי זבונשין], באתר [[יד ושם]]<br />
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20736.pdf מכתבו של אחד ממגורשי זבונשין]<br />
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206860.pdf גירוש זבונשין וליל הבדולח] - מאמר באתר [[יד ושם]]<br />
* {{דבר||"טיימס" מספר על סבלות מגורשי גרמניה|19381123|24}}<br />
* {{דבר||עוד מפרשת היסורים בגבול גרמניה-פולין|19381223|30}}<br />
* {{דבר|א. שויצר|מבלהות זבונשין|19390112|24}}<br />
* {{דבר|ג.א.|במחנה המגורשים בזבונשין|19390129|72}}<br />
*[https://www.youtube.com/watch?v=oc0LIQ4WbNA הרצאה על אקציית פולין (גירוש זבונשין)] באתר יוטיוב, 23 באפריל 2020<br />
* {{מקור ראשון|נעם קורב|כאפר על פני שדות: הגירוש שהקדים את השואה|judaism/430475|12 בדצמבר 2021}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שואת יהודי גרמניה]]<br />
[[קטגוריה:שואת יהודי פולין]]<br />
[[קטגוריה:גירוש יהודים]]<br />
[[קטגוריה:1938 בגרמניה]]<br />
[[קטגוריה:הרפובליקה הפולנית השנייה]]<br />
[[קטגוריה:שנות ה-1930 בפולין]]<br />
[[קטגוריה:פליטים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:חקיקה אנטישמית]]</div>imported>YoavR