<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99</id>
	<title>גיליון אלקטרוני - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-13T14:35:58Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99&amp;diff=7771&amp;oldid=prev</id>
		<title>imported&gt;Mr.moyal: הרחבה, הוספת מקורות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99&amp;diff=7771&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2026-05-21T10:16:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הרחבה, הוספת מקורות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;[[קובץ:OOo-2.0-Calc-KDE-german.png|ממוזער|250px|[[תמונת מסך]] של גיליון אלקטרוני בתוכנת Calc מחבילת [[OpenOffice]] שבה אפשר לראות את המטריצה המאפיינת [[תוכנה]] זו.]]&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;גיליון אלקטרוני&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (ב[[אנגלית]]: spreadsheet) הוא [[יישום מחשב]] לחישוב, ארגון, ניתוח ואחסון נתונים בצורה טבלאית. גיליונות אלקטרוניים פותחו כ[[אנלוגיה]] ממוחשבת לגליונות עבודה חשבונאיים מנייר. כל תא עשוי להכיל נתונים מספריים או טקסטואליים, או תוצאות של נוסחאות המחשבות ומציגות ערך באופן אוטומטי המבוסס על תוכן של תאים אחרים. תוכנת גיליון אלקטרוני מודרנית יכולה לכלול גיליונות מרובים הפועלים יחד ויכולה להציג נתונים כטקסט ומספרים או בצורה גרפית.&lt;br /&gt;
==אפיון תוכנה==&lt;br /&gt;
צורתה החיצונית של התוכנה היא כדף חשבון טבלאי המורכב מיחידה אלמנטרית הנקראת &amp;quot;תא&amp;quot;. התאים מסודרים בעמודות ושורות. רוב הגיליונות יוצרים [[מטריצה]] דו־ממדית, אך יש גם גיליונות אלקטרוניים המאחסנים את אינפורמציית התאים במבנה תלת־ממדי או רב־ממדי. לעיתים מייצגת האינפורמציה בתאים קשרים אל פעילויות ו[[תוכנה|תוכנות]] אחרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגיליון מכיל אלפי תאים, ושמו של כל אחד מהתאים נגזר מן השורה והעמודה שבהן הוא נמצא (אות ומספר). הגיליון מאפשר פעילות עם ערכים מספריים רבים לצורך [[חישוב]], תכנון, ניסוי והצגה של עיבודי נתונים. יתרונו העיקרי של גיליון אלקטרוני הוא בביצוע של מספר רב של חישובים מקביליים על נתונים רבים. ניתן להציב בו מספרים ולבצע פעילויות בצורה חוזרת, תוך כדי [[ניסוי וטעייה]]. כמו כן יש לגיליון יכולת להציג את הנתונים ואת החישובים בצורות גרפיות מגוונות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגיליון האלקטרוני, המאופיין בידידותיות בשימוש, בגמישות רבה ובפתיחותו, יכול להשתלב בענפים רבים, כמו [[כלכלה]], [[חשבונאות]], [[סטטיסטיקה]] וניהול. מאחר שמלבד ביצוע פונקציות חשבון ומתמטיות בסיסיות, גיליונות אלקטרוניים מודרניים מספקים פונקציות מובנות לפעולות חשבונאיות פיננסיות וסטטיסטיות נפוצות. חישובים כגון: [[ערך נוכחי נקי]], [[סטיית תקן]] או [[רגרסיה (סטטיסטיקה)|חישוב רגרסיה]], הניתנים להחלה על נתונים טבלאיים באמצעות פונקציה מתוכנתת מראש בנוסחה. תוכנות גיליון אלקטרוני מספקות גם יכולות של חישוב [[הסתברות מותנית]], פונקציות להמרה בין טקסט למספרים ופונקציות הפועלות על מחרוזות טקסט.&lt;br /&gt;
==היסטוריה==&lt;br /&gt;
הגיליון האלקטרוני הראשון היה &amp;quot;[[VisiCalc]]&amp;quot;, שפותח ויצא לאור ב־[[1979]] על ידי דן בריקלין ובוב פרנקסטון עבור המחשב הביתי [[Apple II]]. תוכנה זו הראתה לראשונה כי למחשבים הביתיים יש משמעות עסקית מעבר למשחקים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Why a simple spreadsheet spread like wildfire|כתובת=https://www.theguardian.com/commentisfree/2016/jan/03/visicalc-software-first-killer-app-john-naughton|אתר=[[The Guardian]]|הכותב=John Naughton|תאריך=January 3, 2016|שפה=אנגלית}}|כיוון=שמאל}}. יש סברה כי אפליקציה זו היא אשר שכנעה את אנשי [[IBM]] כי למחשב הביתי יכול להיות שימוש עסקי, ושימש כזרז לכניסתה לשוק [[מחשב אישי|המחשבים האישיים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/timbajarin/2021/08/18/the-application-that-birthed-the-ibm-pc/|הכותב=Tim Bajarin|כותרת=The Application That Birthed The IBM PC|אתר=Forbes|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-12-02}}|כיוון=שמאל}}. באותה עת תוכנה נחשבה לאוסף פעולות מתמטיות ורשויות הפטנטים סירבו לרוב להעניק [[פטנט]] עבורה, וכך החלו לקום ל&amp;quot;VisiCalc&amp;quot; מתחרים רבים. עם השקת המחשב האישי ה-[[IBM PC]] בשנת [[1981]], פותחה לו גם גרסה של &amp;quot;VisiCalc&amp;quot; שזכתה להצלחה ומכרה כ-300 אלף עותקים תוך שישה חודשים{{הערה|{{cite book |last1=Freiberger |first1=Paul |last2=Swaine |first2=Michael |title=Fire in the Valley: The Making of the Personal Computer |date=2000 |publisher=McGraw-Hill |isbn=978-0-07-135892-7 |url=https://books.google.com/books?id=guwnAQAAIAAJ |language=en}}|כיוון=שמאל}}. ביוני 1983 השיקה חברת התוכנה [[לוטוס (חברת תוכנה)|לוטוס]] את &amp;quot;[[לוטוס 1-2-3]]&amp;quot;, שהייתה מתקמדת יותר וקלה לשימוש. התוכנה זכתה להצלחה רבה, הייתה תוך זמן קצר למובילת השוק ואף סייע להגדלת המכירות של ה-IBM PC ו[[תואם IBM PC|ותואמיו]]{{הערה|{{כותרת ראשית|אהוד שור|אחת-שתיים-שלוש - לא משחק ילדים|19881207|30}}}}{{הערה|{{מעריב|טל שחף|פיסות פ.סי - הקרב על הגיליון|19890919|271}}}}. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[1982]] הושק הגיליון האלקטרוני הראשון של חברת [[מיקרוסופט]], ה־MultiPlan, שיצא בגרסאות למחשבי IBM ו[[תואם IBM PC|תואמיו]] ולמחשבי [[אפל]]. ב-1984 הושקה גרסה של Multiplan עבור [[מקינטוש]], לראשונה עם [[ממשק משתמש גרפי]]{{הערה|{{העיר|טד גדיש|מקינטוש לכל מי שפחד|19840831|21}}}} ב [[1985]] השיקו [[מיקרוסופט]] ו[[אפל]] במשותף את הגרסה הראשונה לגיליון האלקטרוני [[מיקרוסופט אקסל|Excel]] עבור מקינטוש, ב[[מסיבת עיתונאים]] משותפת של [[סטיב ג&amp;#039;ובס]] ו[[ביל גייטס]] ב[[ניו יורק]]{{הערה|שם=האקונומיסט|{{TheMarker|האקונומיסט|אקסל בת 40 – אל תמהרו להספיד אותה|00000192-a995-d5ff-ad92-bd97ebda0000|26 באוקטובר 2024|מנויים=לא}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[1984]] חברת התוכנה &amp;quot;אשטון טייט&amp;quot; (Ashton-Tate) השיקה גיליון אלקטרוני, כחלק מ[[חבילת יישומים משרדיים]] בשם &amp;quot;Framework&amp;quot;. &amp;quot;אשטון טייט&amp;quot; הייתה חברת תוכנה שכבר מכרה בהצלחה [[מסד נתונים]] בשם dBASE והמוצר שלה החל להתחרות בהצלחה במובילת השוק &amp;quot;לוטוס 1-2-3&amp;quot;{{הערה|{{העיר|טד גדיש|מחשבים - הקרב על האריזה|19841026|35}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[1988]] הושק גיליון אלקטרוני נפוץ נוסף - &amp;quot;[[Quattro Pro]]&amp;quot; של חברת &amp;quot;[[בורלנד]]&amp;quot;{{הערה|{{מעריב|טל שחף|בתוך שלושה חודשים עתידה החברה להציג שם חדש: קווטרו. זה גיליון אלקטרוני נוסח לוטוס, שיתן למשתמשים את כל מה שלוטוס הזניחה|19871124|279}}}}. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקביל לגיליונות אלו, יצאו לשוק גיליונות אלקטרוניים רבים נוספים, חלקם בחינם, או ברישיון &amp;quot;[[תוכנה שיתופית|שותפה]]&amp;quot; (Shareware). &lt;br /&gt;
ב[[ישראל]], חברת [[סיבית (חברה)|סיבית]] פיתחה גיליון עבודה אלקטרוני כחלק מחבילת [[קלבו PC]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;Excel&amp;quot; זכתה להצלחה רבה החל מגרסה 3 עבור מערכת ההפעלה [[Microsoft Windows]], שנכנסה לשימוש ב-1991, כללה שיפורים רבים וממשק משתמש גרפי{{הערה|{{חדשות|אייל פייפל|מגזינים בעולם: אקסל 3.0 ־ תוכנת הגיליון האלקטרוני הטובה ביותר|19920114|82}}}}, והיא החליפה תוך שנים ספורות את תוכנת &amp;quot;לוטוס 1-2-3&amp;quot; כמובילת שוק הגיליונות האלקטרוניים{{הערה|{{גלובס|אביבה רוזן|הפיתוח הצליח, המוצר מת|153585|9 ביוני 1999}}}}. גרסה בעברית שלה הושקה בתחילת 1993{{הערה|{{חדשות||מיקרוסופט נכנסת לעברית בגדול, Excel ,הגליון האלקטרוני, עכשיו מימין לשמאל|19930416|184.1}}}}. בסופו של דבר שולבה כחלק מחבילת &amp;quot;[[מיקרוסופט אופיס]]&amp;quot;, שהייתה לחבילת היישומים המשרדיים הנפוצה בעולם{{הערה|שם=האקונומיסט}}; ועד השקת [[גוגל שיטס]], ב-[[2006]], הייתה בעלת נתח שוק של מעל כ-90%{{הערה|{{TheMarker|עפרה שלו|גוגל בצעד נוסף המערער על הדומיננטיות של אופיס: תשיק היום גיליון אלקטרוני בסגנון אקסל|0000017f-dc59-d3ff-a7ff-fdf9b48b0000|6 ביוני 2006}}}}. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[1999]] רכשה חברת [[סאן מיקרוסיסטמס]] את חבילת היישומים המשרדיים &amp;quot;סטאר אופיס&amp;quot;, לימים &amp;quot;[[אופן אופיס]]&amp;quot;, שניסתה להתחרות בחבילת &amp;quot;מיקרוסופט אופיס&amp;quot; וכללה את הגיליון האלקטרוני Calc{{הערה|{{TheMarker|איי אונליין|סאן רוכשת חברה גרמנית עם מוצר מתחרה באופיס של מיקרוסופט|0000017f-eb66-dc91-a17f-ffef0a460000|21 באוגוסט 1999}}{{ש}}{{TheMarker|איי אונליין|יותר מחצי מיליון איש הורידו התוכנה של סאן המתחרה באופיס|0000017f-dc44-df62-a9ff-dcd72d460000|16 בספטמבר 1999}}}}, תחילה הפיצה את החבילה בחינם{{הערה|{{גלובס|שירות [[פייננשל טיימס]]|סאן מציעה תוכנה משרדית בחינם באינטרנט|168411|1 בספטמבר 1999}}}}, ואחר כך בתשלום{{הערה|{{הארץ|[[יובל דרור (סוציולוג)|יובל דרור]]|חברת סאן תגבה תשלום תמורת שימוש בחבילת התוכנות המשרדיות סטאר-אופיס|0000017f-dc71-d3ff-a7ff-fdf146480000|26 בפברואר 2002}}}}. בהמשך, לאחר שעברה לבעלות חברת [[אורקל]] הפכה לפרויקט [[קוד פתוח]] שבסוף 2010 פוצל לפרויקט נוסף בשם &amp;quot;[[ליברה אופיס]]&amp;quot;{{הערה|{{TheMarker|מיטל רוזנבוים|פרויקט אופן אופיס מתפצל ומתרחק מאורקל|0000017f-e68c-da9b-a1ff-eeef6b5e0000|28 בספטמבר 2010}}}}. חברת [[IBM]] גם השיקה ב-2007 גרסה חינמית של &amp;quot;אופן אופיס&amp;quot;, בשם &amp;quot;לוטוס סימפוני&amp;quot; (Lotus Symphony), אך לאחר כשלוש שנים הפסיקה את פיתוחו ותרמה את הקוד לפרויקט &amp;quot;אופן אופיס&amp;quot;{{הערה|{{TheMarker||IBM מציבה אלטרנטיווה למיקרוסופט: משיקה חבילת תוכנות משרדיות חינמית|0000017f-f43e-d044-adff-f7fffae10000|18 בספטמבר 2007}}}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|ויקימילון=גיליון אלקטרוני}}&lt;br /&gt;
* {{בריטניקה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תוכנות עסקיות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>imported&gt;Mr.moyal</name></author>
	</entry>
</feed>