https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%94גיום לקה - היסטוריית גרסאות2026-09-13T08:30:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%94&diff=656663&oldid=previmported>יודוקוליס ב־05:35, 16 בינואר 20252025-01-16T05:35:48Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מוזיקאי<br />
|סיווג=מלחין}}<br />
'''גיום לקה''' (ב[[צרפתית]]: '''Guillaume Lekeu''';{{כ}} [[20 בינואר]] [[1870]] – [[21 בינואר]] [[1894]]) היה מלחין [[בלגיה|בלגי]] בתחום המוזיקה הקלאסית.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
לקה נולד בכפר ליד ורווייה, עיר קטנה במחוז [[לייז']]. למד פסנתר ותאוריה של המוזיקה אצל אלפונז ווס בקונסרבטוריון המקומי.<br />
<br />
ב-[[1879]] עבר עם משפחתו ל[[פואטייה]], צרפת ולמד שם מוזיקה באופן עצמאי אצל אוקטב גריסר. הוא התחיל להלחין בגיל 15, ובהתחלה כתב בעיקר [[מוזיקה קאמרית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://chihiro.net/lekeu/lekeu1.htm|הכותב=Chihiro Ichikawa|כותרת=Guillaume LEKEU|אתר=http://chihiro.net|תאריך=10/05/97}}}}<br />
<br />
ב-[[1888]] עבר עם משפחתו לפריז ולמד פילוספיה עם תאודור דה ויזבה {{אנ|Téodor de Wyzewa}}. באוגוסט [[1889]] יצא ל[[ביירוית]] לראות את ה[[טטרלוגיה]] "[[טבעת הניבלונג|טבעת הניבלונגים]]" של [[ואגנר]].<br />
<br />
בחזרתו לפריז למד קונטרפונקט אצל [[סזר פרנק]]. עם מותו של פרנק ב-[[1890]] עבר בעצתו של ויזבה לכיתתו של [[ונסן ד'אנדי]], שם למד בעיקר [[תזמור]].<br />
<br />
כשנה לאחר מכן, ב-[[1891]], זכה במקום השני ב[[פרס רומא]] הבלגי, על יצירתו ה[[קנטטה]] "אנדרומדה".<br />
<br />
ב-[[1892]] התוודע לקה בעזרת ד'אנדי לכנר הנודע [[אז'ן איזאיי]], אשר הזמין ממנו את יצירתו המפורסמת ביותר - הסונטה לכינור ופסנתר בסול מז'ור.<br />
<br />
לקה נדבק ב[[טיפוס הבטן|טיפוס]] באוקטובר [[1893]], ממנו לא הצליח להתאושש. הוא נפטר יום אחד לאחר יום הולדתו העשרים וארבעה, ב-21 בינואר [[1894]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.philagodu.be/generalculturel/musique/lekeu.html|הכותב=|כותרת=CENTENAIRE DE LA MORT DE<br />
GUILLAUME LEKEU|אתר=http://www.philagodu.be|תאריך=}}}}<br />
<br />
==סגנונו המוזיקלי==<br />
<br />
ב-[[1887]] כתב כך: "עדיף שהמוזיקה תהיה מוזרה, עצבנית, נוראית ולא דומה לשום דבר המוכר לנו, ובלבד שתהיה מקורית".<br />
<br />
ביצירותיו ניתן לשמוע את השפעותיהם של [[בטהובן]], [[ואגנר]] ו[[סזר פרנק]]. סגנון הכתיבה שלו הצטיין במלודיות ארוכות ומלנכוליות, עם הרמוניות אימפרסיוניסטיות.<br />
<br />
המבנים המוזיקליים ביצירותיו הם לרוב מחזוריים (ציקליים), וחוקרים נוטים כי מדובר בהשפעה מיצירתו הספרותית של [[מרסל פרוסט]] - "[[בעקבות הזמן האבוד]]".<br />
<br />
==יצירותיו==<br />
<br />
לקה כתב כ-50 יצירות, חלקן לא גמורות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.musicweb-international.com/classrev/2015/Dec/Lekeu_complete_RIC351.htm|הכותב=Jonathan Woolf|כותרת=Guillaume LEKEU (1870-1894)<br />
Complete Works|אתר=musicweb-international.com|תאריך=}}}} שתיים מהן -סונטה לצ'לו ורביעיית פסנתר, הושלמו על ידי ד'אנדי. ביצירותיו יש יסודות המבשרים על מלחינים צרפתיים שבאו אחריו, כדוגמת [[אריק סאטי]] ו[[דריוס מיו]].<br />
<br />
את רשימת יצירותיו ניתן למצוא בדף המקביל בוויקיפדיה האנגלית {{אנ|Guillaume Lekeu}}, כולל מספר סידורי (על פי קטלוג לוק ורדבו - V),{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=FvO8r45bJtMC&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false|הכותב=Luc Verdebout , Guillaume Lekeu|כותרת=Correspondance|אתר=books.google.co.il|תאריך=1993}}}} ז'אנר ותאריך.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:לקה, גיום}}<br />
[[קטגוריה:ואלונים]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים בלגים]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1870]]<br />
[[קטגוריה:בלגים שנפטרו ב-1894]]</div>imported>יודוקוליס