https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A1גיגנטופיתקוס - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:41:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A1&diff=345077&oldid=previmported>יוניון ג'ק ב־20:19, 21 בינואר 20262026-01-21T20:19:22Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיון<br />
|שם=גיגנטופיתקוס<br />
|תמונה=[[קובץ:Gigantopithecus.png|250px]]<br />
[[קובץ:Gigantopithecus size comparison.png|250px]]<br />
| כיתוב = שחזור אמנותי של גיגנטופיתקוס והשוואה לאדם<br />
|תקופה={{יצור קדום}}[[פליסטוקן]], {{טווח מאובנים|9|0.1}}<br />
|ממלכה=[[בעלי חיים]]<br />
|מערכה=[[מיתרניים]]<br />
|מחלקה=[[יונקים]]<br />
|סדרה=[[פרימטים]]<br />
|משפחה=[[הומינידיים]]<br />
|תת-משפחה=[[פונגינאים]]<br />
|סוג='''גיגנטופיתקוס'''<br />
|מינים=''Gigantopithecus blacki'' {{ש}} ''Gigantopithecus bilaspurensis'' {{ש}} ''Gigantopithecus giganteus'' {{ש}}<br />
|שם מדעי=Gigantopithecus<br />
|תפוצה=הסוג נכחד. אתרי מציאת שרידים:{{ש}}[[הודו]], [[סין (אזור)|סין]], [[וייטנאם]] ו[[תאילנד]]<br />
}}<br />
'''גיגנטופיתקוס''' ([[שם מדעי]]: ''Gigantopithecus'', "גיגאס" ([[wikt:en:γίγας |γίγας]]) מ[[יוונית]] = "ענק", "פיתקוס" ([[wikt:en:πίθηκος|πίθηκος]]) מיוונית = [[קוף אדם]]) הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[מינים נעלמים|נכחד]] של [[קופי אדם|קוף אדם]], שחי ב[[דרום-מזרח אסיה]] בתקופת ה[[מיוקן]], ה[[פליוקן]] וה[[פלייסטוקן]], כ-9 מיליון עד 100 אלף שנה [[לפני זמננו]].<br />
<br />
גיגנטופיתקוס היה ה[[פרימט]] וה[[הומינידיים|הומיניד]] הגדול ביותר הידוע למדע. יש המעריכים את גובהו בשלושה מטרים כאשר הזדקף על רגליו האחוריות, ואת משקלו בלמעלה מחצי [[טון (מסה)|טון]]. הוא מסווג לתת-משפחת ה[[פונגינאים]], הכוללת בין השאר את ה[[אורנגאוטן]] בן-ימינו.<br />
<br />
== גילוי וסיווג ==<br />
הסוג גיגנטופיתקוס הוגדר לראשונה בשנת [[1935]], על ידי ה[[פלאונטולוגיה|פלאונטולוג]] ה[[הולנד]]י (יליד [[גרמניה]]) [[ג. ה. ר. פון קניגסוואלד]] (G. H. R. von Koenigswald), אשר מפורסם יותר בשל מאובני [[אדם (סוג)|אדם]] קדמון מן המין [[הומו ארקטוס]] שגילה באי [[ג'אווה]]. הממצא הראשון היה [[שן טוחנת]] מאובנת שקנה פון קניגסוואלד ב[[בית מרקחת]] מסורתי ב[[הונג קונג]]. מרפאים ו[[רוקח]]ים מסורתיים ב[[סין (אזור)|סין]] נוהגים עד היום לטחון מאובנים, הנקראים בפיהם "עצמות [[דרקון]]" ו"שיני דרקון", לאבקה הנמכרת במחיר גבוה, בשל סגולות הריפוי הפלאיות המיוחסות לה. לאחר ממצא זה ביקר פון קניגסוואלד בבתי מרקחת מסורתיים נוספים בדרום סין, ומצא בהם שלוש שיניים נוספות. שיניים אלו דומות מאוד ב[[אנטומיה]] שלהן לשיניים של קופי-אדם בני-ימינו כמו ה[[אורנגאוטן]] וה[[גורילה]], אך הן גדולות יותר. מהן הסיק פון קניגסוואלד שמדובר בקוף-אדם ענקי, והגדיר אותו כסוג ו[[מין (טקסונומיה)|מין]] "גיגנטופיתקוס בלאקי" (''Gigantopithecus blacki''). פירוש שם הסוג הוא "קוף-אדם ענק", ושם המין ניתן לזכרו של ה[[פלאואנתרופולוגיה|פלאואנתרופולוג]] ה[[קנדה|קנדי]] [[דיווידסון בלאק]], מגלה מאובני הומו ארקטוס מסין, שמת בשנת [[1934]].<br />
<br />
פון קניגסוואלד בילה את מרבית שנות [[מלחמת העולם השנייה]] באזור המחקר שלו בג'אווה במחנה [[שבוי מלחמה|שבויים]] של צבא הכיבוש ה[[יפן|יפני]], כששיני גיגנטופיתקוס מוסתרות בבקבוק חלב שקבר בחצרו (הן שמורות כיום ב[[מוזיאון הטבע זנקנברג|מוזיאון זנקנברג]] ב[[פרנקפורט]]). בינתיים העלה הפלאואנתרופולוג הגרמני-יהודי [[פרנץ ווידנרייך]] (Franz Weidenreich), החוקר החשוב ביותר של מאובני ארקטוס מסין, את התאוריה שה[[אבולוציה של האדם]] כללה שלב של בני-אדם ענקיים, ושיער ששיני גיגנטופיתקוס השתייכו לבני-אדם כאלה ולא לקוף-אדם. היה צורך במאובנים נוספים על-מנת ליישב את המחלוקת, אך לאחר המלחמה יכלו רק חוקרים סינים לחפש מאובנים כאלו, מכיוון שהשלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] בסין לא אפשר כניסת מדענים זרים. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] יצאו שני פלאונטולוגים סינים מן המכון לפלאונטולוגיה ב[[בייג'ינג]], פֵּי וֶנְג'ונְג (Pei Wenzhong) וגְ'יָה לָאנְפּוֹ (Jia Lanpo), למסע חיפושים בבתי-מרקחת מסורתיים ברחבי סין. חיפוש זה הניב כאלף שיניים ושלוש עצמות [[לסת תחתונה|לסת]] של גיגנטופיתקוס, שחלקן התגלו לראשונה גם [[באתרו|אין סיטו]], כלומר באתרים מקוריים שניתן לתארכם. ממצאים אלו הוכיחו שפון קניגסוואלד צדק בסיווג הראשוני שלו, וגיגנטופיתקוס לא היה אדם אלא קוף-אדם ענק שחי בתקופת הפלייסטוקן.<br />
<br />
בשנת [[1968]] גם דווח לראשונה על לסת גיגנטופיתקוס שהתגלתה ב[[הודו]], על ידי איכר מקומי ששמר אותה ברשותו במשך 24 שנים. ה[[פרימטולוגיה|פרימטולוג]] אלווין סימונס (Elwyn Simons) הגדיר אותה כמין נפרד של גיגנטופיתקוס, קדום וקטן מן המאובנים הסינים. בסך הכל הוגדרו עד היום שלושה מיני גיגנטופיתקוס:<br />
*''Gigantopithecus bilaspurensis'' - מאובניו התגלו בהודו הוא הקדום ביותר, בן 9 עד 6 מיליון שנה, והוא פחות גדול מן המינים המאוחרים יותר.<br />
*''Gigantopithecus giganteus'' - מין הודי גדול יותר שחי בתקופת הפלייסוטקן.<br />
*''Gigantopithecus blacki'' - הגדול והמאוחר מכולם, שמאובניו התגלו בסין, ב[[וייטנאם|ווייטנאם]] וב[[תאילנד]], וחי בפלייסטוקן התיכון, כמיליון עד 100 אלף שנה לפני זמננו{{הערה|שם=בוכרנס2016|Bocherens, H. et al. (2016)<br />
[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1040618215011854 "Flexibility of diet and habitat in Pleistocene South Asian mammals: Implications for the fate of the giant fossil ape Gigantopithecus"],<br />
'''Quaternary International'''}}.<br />
<br />
== אנטומיה ומורפולוגיה ==<br />
לא ניתן לדעת בביטחון מה היה גודל גופו של גיגנטופיתקוס, משום שלא התגלו עדיין עצמות [[שלד]] או [[גולגולת]] שלו. הלסתות והשיניים הגדולות ביותר של גיגנטופיתקוס דומות ב[[אנטומיה]] שלהן לאלו של קופי-אדם גדולים בני-זמננו, אך הן גדולות כמעט פי שניים. מספר חוקרים סוברים שהיחס בין גודל הלסתות וגודל הגוף היה דומה לזה של קופי-אדם כיום, ומכך ניתן להעריך את גובהו של גיגנטופיתקוס בשלושה מטרים כאשר הזדקף על רגליו האחוריות, ואת משקלו בלמעלה מחצי [[טון (מסה)|טון]]. ואולם לדעת חוקרים אחרים ייתכן שיחס זה היה גבוה יותר בגיגנטופיתקוס, ומכך נובע שהוא היה גדול רק במעט מזכרי [[גורילה]] הגדולים ביותר הידועים כיום, שמשקלם כ-180 [[קילוגרם]]{{הערה|שם=בוכרנס2016}}. בכל מקרה, קרוב לוודאי שגיגנטופיתקוס היה ה[[פרימטים|פרימט]] הגדול ביותר הידוע למדע. פרימט נכחד נוסף המתחרה בו הוא [[למור ענק|הלמור הענק]] מ[[מדגסקר]], שמשקלו בעת שהיה בחיים הוערך בעד 244 קילוגרם, אך לפי הערכה סבירה יותר היה כ-160 קילוגרם.<br />
<br />
== אורח חיים ==<br />
[[קובץ:F. Schrenk mit Gigantopithecus-Molar 2005.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הפלאואנתרופולוג פרידמן שרנק מחזיק את השן המקורית שגילה פון קניגסוואלד.]]<br />
[[קובץ:Gigantopithecusjaw.jpg|שמאל|ממוזער|180px|[[לסת תחתונה]] [[מאובן|מאובנת]] של גיגנטופיתקוס.]]<br />
בשל גודל גופו נראה שגיגנטופיתקוס היה שוכן קרקע, ולא טיפס על עצים. סביר שהלך על ארבע, כשהוא נשען על כפותיו הקדמיות כמו האורנגאוטן, או על פרקי האצבעות כמו הגורילה. אך בדומה לקופי-אדם וגם ל[[דוב]]ים גדולים בני ימינו, קרוב לוודאי שגיגנטופיתקוס היה מסוגל להזדקף על רגליו האחוריות לפרקי זמן קצרים.<br />
<br />
שיני גיגנטופיתקוס מותאמות לגריסת מזון צמחי גס וסיבי. יש חוקרים הסוברים שבדומה ל[[פנדה ענקית|פנדה הענקית]] של ימינו, גיגנטופיתקוס התמחה באכילת [[גבעול]]י ו[[עלה|עלי]] [[חזרן]], מזון צמחי גס וקשה במיוחד. סברה זו נסמכת על מספר ראיות: בשיני גיגנטופיתקוס נמצאו חורים בכמות גדולה בהרבה מזו שנמצאה בקופי-אדם מודרניים, ודומה לזו הנמצאת בשיני פנדה. נמצאו בשיניים שלו גם [[פיטוליתים]] - שבבי [[צורן דו-חמצני]] מיקרוסקופיים האופייניים למשפחת ה[[דגניים]] כמו צמח החזרן. מאובני גיגנטופיתקוס נמצאו בין השאר באותם אתרים ושכבות עם מאובני פנדה. ייתכן שגיגנטופיתקוס נכחד עקב סיבות הדומות לסיבות שבעטיין נמצא הפנדה הענק כיום בסכנת הכחדה - תלות מוגזמת במקור מזון יחיד הנוטה להיעלם בשנים מסוימות. בשנת 2016 התפרסם מחקר שבדק ריכוז [[איזוטופים]] של [[פחמן]] בשיני גיגנטופיתקוס בלאקי מסין ומתאילנד{{הערה|שם=בוכרנס2016}}. על פי יחסי האיזוטופים [[פחמן-12]] ו[[פחמן-13]] בעצמות ובשיניים של בעלי חיים ניתן לבדוק אם הם ניזונו בעיקר מצמחים המשתמשים יותר במסלול ה[[פוטוסינתזה|פוטוסינתטי]] C<sub>3</sub>, האופייני לפירות ועלים, או יותר במסלול הפוטוסינתטי C<sub>4</sub>, האופייני ל[[עשב]]. המחקר הסיק שגיגנטופיתקוס חי ביערות בלבד, ושהוא ניזון לא רק מחזרן, אלא גם מתפריט צמחוני של פירות, עלים, גבעולים ושורשים. החוקרים הציעו שגיגנטופיתקוס נכחד עקב קשייו להסתגל להגבלת שטחי היער בדרום-מזרח אסיה, כתוצאה משינויי האקלים הגלובליים לקראת סופה של תקופת הקרח.<br />
<br />
ניתוח [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] של 735 שיני גיגנטופיתקוס מצביע על [[דו-צורתיות זוויגית]] בולטת, ונראה שהזכרים היו גדולים בהרבה מן הנקבות. תופעה זו אופיינית גם לקופי-אדם גדולים בני ימינו, ורומזת על אורח חיים [[פוליגמיה|פוליגמי]].<br />
<br />
המין ''G. blacki'' חי לצד בני-אדם קדומים מן המין [[הומו ארקטוס]]. שיניהם נמצאו באותה שכבה [[גאולוגיה|גאולוגית]] במערת תאם חויין שב[[צפון וייטנאם]], שם הן מתוארכות לתקופה של 475 אלף שנה לפני זמננו ב[[תיארוך רדיומטרי]] [[אורניום-תוריום]]{{<br />
הערה|<br />
שם=קיוצון1996|<br />
Ciochon, R. et al. (1996)<br />
[http://www.pnas.org/content/93/7/3016.abstract "Dated co-occurrence of Homo erectus and Gigantopithecus from Tham Khuyen Cave, Vietnam"],<br />
'''Proceedings of the National Academy of Science USA''' Vol. 93 (7): pp. 3016–3020<br />
}}, וכן בשני אתרים לפחות בסין. ייתכן שארקטוס [[צייד|צד]] קופי גיגנטופיתקוס למאכל, וסייע בכך להכחדת הסוג.<br />
<br />
== אבולוציה ==<br />
על פי הסברה מוצאו של גיגנטופיתקוס מסוגי קופי-אדם [[אסיה|אסייתים]] נכחדים פחות גדולים מעידן המיוקן, כמו [[סיוופיתקוס]] מהודו או [[לופנגפיתקוס]] מסין. כל הסוגים האלו מסווגים על ידי מרבית החוקרים לתת-משפחת ה[[פונגינאים]], הכוללת גם את האורגאוטן בן ימינו, החי ב[[אינדונזיה]]. ייתכן שגיגנטופיתקוס היה אב קדמון של האורנגאוטן.<br />
<br />
מאובני גיגנטופיתקוס מראים על מגמה של גדילת הגוף במהלך האבולוציה שלו, גם במינים המאוחרים יחסית למין ההודי המוקדם יותר מן המיוקן, וגם בתוך המין גיגנטופיתקוס בלאקי במשך תקופת הפלייסטוקן. מגמה דומה של גדילה נראית אצל סוגים רבים אחרים של [[יונקים]] נכחדים בפלייסטוקן, למשל<br />
ה[[ממותה]] ו[[דוב המערות]].<br />
<br />
== בתרבות הפופולרית ==<br />
גודלו העצום של גיגנטופיתקוס שבה את דמיונם של אנשים בעולם. כמה מן המאמינים בקיומם של ה[[יטי]] וה[[ביגפוט]] ניסו להסבירם כקופי גיגנטופיתקוס אשר שרדו עד היום, אף שאין לכך ראיות ממשיות כלשהן. דמותו של [[קינג קונג (דמות)|קינג קונג]] לא נוצרה בהשראת הגיגנטופיתקוס, שכן היא הוצגה לראשונה בסרט משנת 1933, שנתיים לפני גילוי השן הראשונה של גיגנטופיתקוס.<br />
<br />
הגיגנטופיתקוס מוצג בתרבות באזכורים שונים:<br />
*דמותו ה[[קולנוע]]ית של [[המלך לואי (דמות דיסני)|המלך לואי]] העומד בראש צבא הקופים בסרט "[[ספר הג'ונגל (סרט, 2016)|ספר הג'ונגל]]" משנת 2016 מוצגת כגיגנטופיתקוס. המילה מוזכרת בפי המדבב שלו [[כריסטופר ווקן]] בגרסה החדשה לשירו של לואי, שבמקור נכתב עבור [[ספר הג'ונגל (סרט, 1967)|העיבוד משנת 1967]]. בגרסה הישנה מוצג לואי כאורנגאוטן, אך יוצרי הגרסה החדשה שינו זאת, אם כדי להסביר את גודלו הענקי של לואי (אם כי הוא מוצג כגדול מדי), ואולי משום שאורנגאוטנים אינם חיים בהודו, מקום התרחשותה של עלילת ספר הג'ונגל, לעומת שני מינים מן הסוג גיגנטופיתקוס שחיו בהודו עד להכחדתם.<br />
*בסרט מ-2012 "[[עידן הקרח 4: יבשת בתנועה]]" הנבל הראשי הוא גיגנטופיתקוס בשם קפטן גאט - קפטן [[פיראטים]] העומד בראש צוות פיראטים חייתיים ורוצה לפגוע במני וחבריו.<br />
*דמות של גיגנטופיתקוס נראית במשחקי המחשב [[Zoo Tycoon 2]] בחבילה "Extinct Animals" וכן במשחק [[Jurassic Park Builder]], בו הוא מוצג בצורה מוטעית כטורף. כמו כן הוא מופיע במשחק "[[Ark: Survival Evolved]]".<br />
*הגיגנטופיתקוס נראה בתוכנית "[[המוזיאון להיסטוריה של הטבע בחיים]]" בהנחיית [[דייוויד אטנבורו]]. כמו כן נראה בסדרה "[[ללכת עם אנשי מערות]]", שם הוא מתואר בתור ה"קינג קונג" המקורי.<br />
*הוא מופיע בתוכנית "Animal Armageddon" בערוץ [[אנימל פלאנט]].<br />
*גיגנטופיתקוס גדול ומאיים נראה בסרט "The Primevals".<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20150525202625/http://www.uiowa.edu/~bioanth/giganto.html מאובנים באסיה חושפים את דודנה הענק של האנושות] - אתר של הפלאונטולוג ראסל קיוצ'ון, מבכירי חוקרי הגיגנטופיתקוס, ב[[אוניברסיטת איווה]] {{אנגלית}}<br />
* {{ynet|דניאלה רגב|חוקרים מצאו: למה "קינג קונג" נכחד?|4749806|7 בינואר 2016}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1935]]<br />
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי גוסטב פון קניגסוולד]]<br />
[[קטגוריה:פונגינאים]]<br />
[[קטגוריה:מינים שנכחדו: הומינידים]]<br />
[[קטגוריה:פרימטים שחיו בפלייסטוקן]]<br />
[[קטגוריה:יונקים שחיו בפלייסטוקן באסיה]]<br />
[[קטגוריה:סין: מאובנים]]<br />
[[קטגוריה:וייטנאם: מאובנים]]<br />
[[קטגוריה:מגה-פאונה של הפלייסטוקן באירואסיה]]<br />
[[קטגוריה:הודו: מאובנים]]<br />
[[קטגוריה:מאובני טקסונים שתוארו ב-1935]]</div>imported>יוניון ג'ק