imported>EranBot: בוט החלפות: ,

2026-05-01T10:36:13Z

דף חדש

'''גזענות ממסדית''' היא צורה של [[גזענות]] שמוטמעת באמצעות חוקים ו[[רגולציה|רגולציות]] בחברה או בארגון. לפי היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ב[[משרד המשפטים]] גזענות ממסדית מבוטאת בנהלים, מדיניות ופעולות שמקורם באפליה, ביזוי, הדרה או פגיעה על רקע מוצא, צבע עור, לאום ודת של נשים וגברים במדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/racism_in_the_public_sphere|כותרת=גזענות ממסדית|אתר=משרד המשפטים|תאריך=15.11.2018}}</ref>.

גזענות ממסדית מתרחשת כאשר מדיניות, כללים ונהלים שגרתיים בארגון או חברה, יוצרים יתרון בלתי הוגן ומתמשך לאנשים מסוימים ויחס לא הוגן או מזיק לאחרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/institutionalized-racism|כותרת=institutionalized racism|אתר=Cambridge Dictionary}}</ref>.

=== מקור המונח ===
המונח "גזענות ממסדית" נטבע לראשונה על ידי המילטון וקרמייקל בספרם '''Black Power : The Politics of Liberation''' (1967) {{ULI|009934929}}. מחברי הספר כותבים שבעוד גזענות של הפרט לעיתים קרובות קלה לזיהוי בשל אופיה הגלוי, גזענות ממסדית קשה יותר לזיהוי. "מקורה [של הגזענות הממסדית] בהתנהלות כוחות מכובדים בחברה, ומשכך היא זוכה לפחות גינוי ציבורי (בהשוואה לגזענות של הפרט)".

{{ציטוט|תוכן=כאשר טרוריסטים לבנים מפציצים כנסייה שחורה והורגים חמישה ילדים שחורים, זהו מעשה של גזענות אינדיבידואלית, שרוב חלקי החברה מתנגד לו. אבל כאשר באותה עיר - בירמינגהם, אלבמה - חמש מאות תינוקות שחורים מתים מדי שנה בגלל המחסור במזון, מחסה ומתקנים רפואיים ואלפים נוספים נפגעים פיזית, רגשית ואינטלקטואלית בגלל תנאים של עוני ואפליה בקהילה השחורה, זוהי גזענות ממסדית.

מתוך: ''Black Power: The Politics of Liberation, מאת המילטון וקרמייקל, 1967'' עמוד 4
}}

=== בחינוך ===
'''אנגליה:''' מבקרים של מערכת החינוך באנגליה טוענים שחלק מהגזענות הממסדית בחינוך במדינה טמון בתוכנית הלימודים, שמדגישה ומרוממת את תולדות האדם הלבן ומתעלמת מתרבויות אחרות (אפריקה, אסיה). הדיון מתקיים בעד ונגד [[דה-קולוניזציה]] של תוכנית הלימודים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.co.uk/sounds/play/m0002h1j|כותרת=Decolonising the Curriculum|אתר=BBC - Moralmaze|תאריך=13.2.2019}}</ref>.

'''ישראל:''' ילדה ממוצא ספרדי לא התקבלה לאולפנא דתית בירושלים, בעוד כל חברותיה ללימודים ממוצא אשכנזי התקבלו. בראיון הקבלה נשאלה הילדה על מוצאם של הוריה. מנהל האולפנא מכחיש מניעים גזעיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/kolhair/2014/10/03/01/page/32/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1|הכותב=טל דה-לנגה גולן|כותרת=פסגת זאב: מדוע תלמידה בת 13 יושבת בבית נתחילת השנה?|אתר=כל העיר (ירושלים)⁩|תאריך=3 אוקטובר 2014⁩}}</ref>.

=== בריאות ===
'''אוסטרליה:''' נמצא פער גדל והולך בין אנשי השבטים הילידיים באוסטרליה לבין שאר האוכלוסייה, כשהילידים נמצאים בבריאות פחות טובה בכל תחומי החיים ולאורך כל שנות חייהם. [[ממשלת אוסטרליה]] מכירה בכך שזו תוצאה של מדיניות מפלה רבת שנים, שהייתה נהוגה בכל תחומי החיים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=x5rQAgAAQBAJ&pg=PA361&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|כותרת=Cultural Awareness : Nurses Working wi1th Indigenous Australian People|אתר=Contexts of Nursiing}}</ref>.

'''קנדה:''' לעמים הילידיים היו בעבר מערכות ריפוי משלהם, למשל אמצעים לטיפול בכוויות קור בהתאם לתנאי האקלים. המתיישבים האירופים הביאו עמם מחלות חדשות ומדבקות ויצרו שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. במאות ה-19 ותחילת ה-20 הם אף אסרו בחוק על שימוש ברפואה ילידית. למדיניות זו בשילוב עם תנאי חיים גרועים, עוני, גזענות, אובדן קרקעות וירידה בגישה למשאבי מזון, היו השלכות הרסניות על בריאותם של ה[[אינואיטים]] וה[[מסטיסים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thecanadianencyclopedia.ca/en/article/aboriginal-people-health#|כותרת=Health of Indigenous Peoples in Canada|אתר=the Canadian Encyclopedia|תאריך=29 ביולי 2020}}</ref>.

'''ישראל:''' קיימים במדינה פערים בבריאות בין האוכלוסייה היהודית לזו הפלסטינית. הפער מתבטא בתוחלת חיים, בתמותת תינוקות, בתחלואה במחלות כרוניות (למשל סוכרת) ובמדדי בריאות הנפש. בתחומים מסוימים הפער אף מתרחב. לדוגמה: הפער בתוחלת החיים בין שתי האוכלוסיות היה שנתיים, ועם השנים הוא התרחב לכדי 3.3 שנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forum.vanleer.org.il/?p=1018|הכותב=ניהאיה דאוד|כותרת=מקורותיו של האי-שוויון בבריאות בין יהודים לפלסטינים אזרחי ישראל|אתר=מכון ון ליר}}</ref>.

=== בתגובה לקורונה ===
[[קובץ:Japanese-and-dogs-are-not-allowed statement from a restaurant in Higher Education Mega Center 2007.jpg|ממוזער|הכניסה אסורה ליפנים ולכלבים. שלט בכניסה למסעדה בסין, 2007]]
'''סין:''' "לנקות את האשפה הזרה!". "אל תהפוך את עיר הולדתנו למזבלה בינלאומית". "זו סין, לא ניגריה!" אלו כמה דוגמאות לפרסומים ברשתות החברתיות נגד האוכלוסייה האפריקאית בסין, בגל של גזענות במהלך התפרצות הקורונה במדינה. התבטאויות אלה באו לאחר שהממשל המקומי ב[[גואנגג'ואו]] ערך מעקבים ובדיקות חובה ואכיפת הסגר לכל האזרחים האפריקאים - גם אלה שהיו שליליים לקורונה ולא עזבו את המדינה. חלקם אף פונו על ידי בעלי הבתים שלהם ונאלצו לישון ברחובות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/commentisfree/2020/apr/25/coronavirus-exposed-china-history-racism-africans-guangzhou|הכותב=Hsiao-Hung Pai|כותרת=The coronavirus crisis has exposed China's long history of racism|אתר=The Guardian|תאריך=5 באפריל 2020}}</ref>.

'''ארצות הברית ואנגליה:''' חוקרים ב[[אוניברסיטת הרווארד]] וב[[אוניברסיטת לונדון]] מצאו תחלואה גבוהה בקורונה בקרב קבוצות מיעוט אתניות, שנגרמת כתוצאה מגזענות ממסדית. בין שאר הגורמים לכך מציינים את ההפרדה באזורי מגורים, כאשר אנשים מ[[בנגלדש]] ומ[[פקיסטן]] חיים בשכונות מוחלשות. הפרדה באזורי מגורים הוכחה בעבר כבעלת השפעה שלילית על הבריאות. גם בין עובדי [[שירות הבריאות הלאומי]] האנגלי נמצא כי העובדים השחורים והאסייתים שמהווים רק 21% מכוח העבודה היוו 63% ממקרי המוות במהלך הגל הראשון של המגפה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.manchester.ac.uk/discover/news/role-of-systemic-racism-in-exacerbating-covid-19-health-inequalities--examined/|כותרת=Role of systemic racism in exacerbating Covid-19 health inequalities examined|אתר=The University of Manchester|תאריך=15 בינואר 2021}}</ref>.

=== אפליה סטטיסטית (פרופיילינג) ===
{{ערך מורחב|אפליה סטטיסטית}}
[[אפליה סטטיסטית]] (פרופיילינג) הוא תהליך של הסקת מסקנה לגבי אדם על סמך מראה, תכונה, שם או נטיות מאפיינות כלשהן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.merriam-webster.com/dictionary/profiling|כותרת=profiling|אתר=Merriam Webster}}</ref>.

'''ארצות הברית:''' מתוך 254,904 ילדים שהוצאו מבתיהם ל[[משפחת אומנה|אומנה]] בשנת 2013, 22% היו שחורים ו-45% היו לבנים. עם זאת, באוכלוסייה הכללית, רק 13.8% מהילדים היו שחורים ו-52.4% היו לבנים. המשמעות היא שיותר ילדים שחורים נשלחים למשפחות אומנה. מחקרים הוכיחו שלאומנה יש השפעות שליליות בטווח הארוך, כגון חוסר יציבות ב[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]] ובדיור, [[התמכרות]] והישגים לימודיים לקויים. אם ילדים שחורים נכנסים לאומנה בשיעור גבוה יותר מילדים לבנים, הם יחוו באופן לא פרופורציונלי את ההשפעות השליליות הללו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://programs.online.american.edu/econ/masters-economics/resources/statistical-discrimination|הכותב=Nick Kahn|כותרת=Statistical Discrimination in Foster Care Placements|אתר=American University, Washington D.C.}}</ref>.

'''ישראל:''' בנתב"ג נהוג לבצע בידוק ביטחוני יסודי במיוחד בלקוחות ערבים. "הבידוק הביטחוני בנתב"ג מבדיל בין אזרחים יהודים לאזרחים הערבים, שחווים השפלה בכל פעם שהם מבקשים לעלות על טיסה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.al-monitor.com/iw/contents/articles/originals/2019/08/israel-benjamin-netanyahu-reda-mansour-druze-airport.html|הכותב=Afif Abu Much|כותרת=חוויית הטיסה המשפילה של אזרחי ישראל הערבים|אתר=AlMonitor|תאריך=7 באוגוסט 2019}}</ref>.

=== במשטרה ===
[[קובץ:"Black Lives Have Mattered," Cheryl R. Riley (2020).png|ממוזער|פוסטר של התנועה BLM]]
'''גרמניה:''' בכלא שבעיר [[דסאו]] בגרמניה נשרף למוות מבקש מקלט מ[[סיירה לאון]], כשהוא אזוק לרצפה באמצעות שלשלאות בפרקי ידיו ובקרסוליו. לבית המשפט הובאה הקלטה של שיחת טלפון שבה שוטר מבקש מרופא לבוא לקחת דם מ"אפריקאי שחור" והרופא מתלונן שהוא לא מצליח לקחת דם מ"אנשים עם עור שחור" והשוטר נשמע אומר לו להביא "מחט מיוחדת"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://muse.jhu.edu/article/663033|הכותב=Eddie Bruce-Jones|כותרת=restricted access A Body Does Not Just Combust: Racism and the Law in Germany|אתר=World Policy Journal|תאריך=קייץ 2017}}</ref>.

=== Black Lives Matter ===
הגזענות הממסדית בארצות הברית הביאה לכך ששוטרים עוצרים את האוכלוסייה האפרו – אמריקאית בסדרי גודל חסרי פרופורציות לשאר האוכלוסייה ולעיתים קרובות אף ללא סיבה, ועושים זאת באמצעות הפעלת כוח משמעותית ללא השלכות לאחר המעשה<ref>{{צ-מאמר|שם=Black Lives Matter: A Commentary on Racism and Public Health|קישור=http://dx.doi.org/10.2105/ajph.2015.302706|כתב עת=American Journal of Public Health|שנת הוצאה=2015-08|עמ=e27–e30|כרך=105|doi=10.2105/ajph.2015.302706|מחבר=Jennifer Jee-Lyn García, Mienah Zulfacar Sharif}}</ref>. בשנת 2012, אדם בשם ג'ורג' צימרמן שהתנדב במשמר שכונה בפלורידה ירה למוות בצעיר שחור חף מפשע בן 17. צימרמן יצא זכאי מכל אשמה. בתגובה למקרה זה התפתחה [[תנועה חברתית]] שקוראת למחאה [[Black Lives Matter]] והאשטאג פופולרי תואם בטוויטר “{{D}}#BlackLivesMatter”{{הערה|שם=blms|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pewresearch.org/fact-tank/2020/06/10/blacklivesmatter-surges-on-twitter-after-george-floyds-death/|הכותב=Monica, erson, Michael Barthel, rew Perrin, Emily A. Vogels|כותרת=#BlackLivesMatter surges on Twitter after George Floyd’s death|אתר=Pew Research Center|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-06-14}}}} האשטאג זה, והמחאות שפרצו בעקבותיו מתמקדות ב[[אלימות משטרתית]] כנגד האוכלוסייה האפרו-אמריקאית. מחאה בסדר גודל כזה מתאפשרת באמצעות טכנולוגיות חדשות ורשתות חברתיות, שנתנו גישה לאוכלוסיות חלשות ומודרות להשמיע את קולן, דבר שלא התאפשר בעבר בגלל תת-ייצוג במדיה המסורתית<ref>{{צ-מאמר|שם=#Ferguson: Digital protest, hashtag ethnography, and the racial politics of social media in the United States|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/amet.12112|כתב עת=American Ethnologist|שנת הוצאה=2015-01-15|עמ=4–17|כרך=42|doi=10.1111/amet.12112|מחבר=YARIMAR BONILLA, JONATHAN ROSA}}</ref>. המחאה וההאשטאג הגיעו לשיאם בשנת 2020 בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד, כאשר ב-28 במאי 2020 היו כ-8.8 מיליון ציוצים הנושאים האשטאג זה{{הערה|שם=blms}}.

== ביקורת על המונח ==
המונח "גזענות ממסדית" גורר אחריו גם ביקורת, בעיקר מהצד השמרני. [[תומאס סואל]] טוען כי גזענות ממסדית היא השערה לא-בדוקה ומפוקפקת, וכתב: "אני לא חושב שאפילו האנשים שמשתמשים במונח הזה מבינים באמת מה הם אומרים", והשווה זאת לטקטיקות [[תעמולה]] שבהן השתמש [[יוזף גבלס]], משום שאם היא "נאמרת שוב ושוב מספיק זמן ובקול רם מספיק", אנשים "נשבים" להאמין לה.<ref>{{Cite news|last=Chasmar|first=Jessica|date=July 13, 2020|title=Thomas Sowell: Joe Biden win could signal 'point of no return for this country'|work=The Washington Times|url=https://www.washingtontimes.com/news/2020/jul/13/thomas-sowell-joe-biden-win-could-signal-point-of-/|archive-url=https://archive.today/20201029041334/https://www.washingtontimes.com/news/2020/jul/13/thomas-sowell-joe-biden-win-could-signal-point-of-/|url-status=dead|archive-date=October 29, 2020}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.foxnews.com/media/thomas-sowell-systemic-racism-has-no-meaning|הכותב=Charles Creitz|כותרת=Thomas Sowell says concept of systemic racism 'has no meaning,' warns US could reach 'point of no return'|אתר=Fox News|תאריך=2020-07-10|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2026-01-30}}</ref> [[ג'ון מקוורטר]] כתב בספרו "המונח 'גזענות ממסדית' הפך לסוג של מנטרה. הוא משמש כדי לטעון שאם יש פער בתוצאות בין קבוצות, סימן שהמערכת גזענית, גם אם לא ניתן להצביע על שום חוק, מדיניות או אדם ספציפי שפועלים באופן גזעני. זוהי טענה מעגלית: הפער הוא ההוכחה לגזענות, והגזענות היא ההסבר לפער." <ref>{{צ-ספר|מחבר=John McWhorter|שם=Woke Racism: How a New Religion Has Betrayed Black America|פרק=2}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.gov.il/he/departments/general/racism_in_the_public_sphere גזענות ממסדית], באתר [[היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות]] של [[משרד המשפטים]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:גזענות]]
[[קטגוריה:עבירות גזענות]]

גזענות ממסדית - היסטוריית גרסאות

imported>EranBot: בוט החלפות: ,