https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99גדליה אלקושי - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:49:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99&diff=352756&oldid=previmported>Sapper-bot: תיקון תבנית יזכור2025-11-17T07:26:23Z<p>תיקון תבנית יזכור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br />
|תרומות עיקריות=חקר הספרות העברית החדשה<br />
|ענף מדעי=[[ספרות]]<br />
|הערות=<br />
|מדינה=[[ישראל]]}}<br />
'''גדליה אֶלקוֹשִי''' ([[20 בספטמבר]] [[1910]], [[אלול]] [[תר"ע]] – [[ה' בשבט]] [[תשמ"ח]], [[20 בינואר]] [[1988]]) היה [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרף]] של [[ספרות עברית|הספרות העברית]], [[עורך]], [[פילולוג]] ו[[חוקר ספרות|חוקר]] הספרות העברית החדשה וספרות [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]. [[פרופסור]] לספרות עברית ב[[אוניברסיטת תל אביב]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
אלקושי נולד בשם גדליה אלקס ב[[שטעטל|עיירה]] [[אוסטרוב מזובייצקה|אוֹסְטְרוב מָזוֹבְיֶיצְקה]] שב[[פולין]] בשנת [[1910]], בנם של צפורה לבית בַּכְרַך וזאב אֶלקֶס. סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] בעירו, ובין השנים [[1930]]–[[1932]] למד במקביל [[היסטוריה]] ו[[פילולוגיה]] ב[[אוניברסיטת ורשה]] ו[[מדעי היהדות]] ב[[המכון לחכמת ישראל בוורשה|מכון לחכמת ישראל בוורשה]].<br />
בשנת [[תרצ"ב]]-1932 [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]], המשיך את לימודיו ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] ובשנת [[תרצ"ו]]-[[1936]] קיבל תואר שני בספרות עברית.<br />
בקיץ [[1937]] נישא לרות בְּרַוְומן, והיה אב ל{{יזכור|אהוד%20אלקושי/en_78cbf4703cb10c2fc90da3007c45d61d|אהוד}} (נהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]]) ולזאב.<br />
<br />
פרסומיו הראשונים היו בעיתונים העבריים "[[הצפירה]]" ו"הכוכב", ובארץ היה ממשתתפיו הקבועים של הירחון הספרותי החשוב "[[גליונות]]" בעריכת [[יצחק למדן]].<br />
<br />
משנת [[1934]] כיהן אלקושי כ[[ספרן]] ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]. במקביל המשיך ללמוד באוניברסיטה העברית, ובשנת [[תש"ד]]-[[1944]] קיבל תואר [[דוקטור]]{{הערה|{{הבוקר||שמות המוכתרים בתואר ד"ר לפילוסופיה|19441218|40}}}}, על [[דיסרטציה]] שכותרתה "[[יהודה ליב גורדון]]: לחקר יצירתו". באותה שנה פרש מעבודתו בספרייה והיה למורה לספרות עברית ול[[מקרא]] ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה]]. משנת [[1944]] ועד [[1966]] היה ממחברי [[האנציקלופדיה העברית]] שב[[מסדה (הוצאת ספרים)|הוצאת "מסדה"]]. בשנת [[1954]] פרש מההוראה והיה לעורך הראשי של האנציקלופדיה הכללית מסדה (ערך את שני הכרכים הראשונים, והוחלף על ידי [[חיים רבין]]) ועורך משנה של האנציקלופדיה העברית.<br />
<br />
בשנת [[1957]] התמנה כ[[מרצה]] לספרות עברית חדשה ולספרות [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ולימים הועלה לדרגת [[פרופסור]].<br />
<br />
אלקושי נפטר בגיל 77 בינואר [[1988]].<br />
<br />
ארכיונו נמצא ב[[מכון גנזים|ארכיון גנזים-אגודת הסופרים]] ב[[ספריית בית אריאלה|בית אריאלה]] [[תל אביב-יפו|תל אביב]].<br />
<br />
==מפרסומיו==<br />
* '''[[שמואל דוד לוצאטו|שמואל דוד לוצאטו (שד"ל)]]: לקט מתוך כתביו'''; סידור, הערות ומבוא על ידי ג’ אלקושי, תל אביב: [[הוצאת מ. ניומן|מ' ניומן]], תש"ח. (חוברת) (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: תשי"ד)<br />
* [[תדיאוש ז'לינסקי]] {{אנ|Tadeusz Stefan Zieliński}}, '''דת יון: מורה דרך בדת יון העתיקה'''; תרגם והוסיף הסברים ומפתח ג’ אלקושי, ירושלים: [[הוצאת ראובן מס|ר' מס]] (ספרית דני למדע פופולרי), תשי"א.<br />
* [[נפתלי הירץ ויזל]], '''מבחר כתבים'''; סידר ביאר והוסיף מבוא ג’ אלקושי, ירושלים: עבר, תשי"ב.<br />
* גדליה אלקושי (עורך), '''אנתולוגיה מקראית: התנ"ך בראי הספרות העברית החדשה''', תל אביב: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תשי"ד.<br />
* תדיאוש ז'לינסקי, '''קיצור תולדות התרבות העתיקה'''; תרגם מפולנית והוסיף הערות הסבר ומפתחות גדליה אלקושי, 2 כרכים ירושלים: ר' מס (ספרית דני למדע פופולרי), 1956–תשל"ו 1976. (התוכן: כרך א: "תרבות יון העתיקה מן הימים הקדומים ביותר עד מותו של אלכסנדר מוקדון"; כרך ב: "התרבות ההלניסטית והתרבות הרומית ממותו של אלכסנדר מוקדון ועד לנעילת האקדמיה באתונה (323 לפסה"נ – 521 לסה"נ)")<br />
* 'צרור איגרות של [[פרץ סמולנסקין]] אל [[יהודה ליב גורדון|יהודה ליב גורדון (יל"ג)]]'; הובא לדפוס מתוך גוף כתב היד, בצירוף מבוא והערות הסבר על ידי גדליה אלקושי, '''[[קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)|קריית ספר]]''' לד, ב (תשי"ט).<br />
* '''אוצר פתגמים וניבים לטיניים'''; כנס, תרגם לעברית ובאר: גדליה אלקשי, תל אביב: [[י. שרברק]], 1959.{{הערה|ראו: {{דבר|ז. דויד|קצרות: מהיומן|19590616|119}}; {{דבר|[[צבי יעבץ|צ. יעבץ]]|אוצר פתגמים לאטיניים|19590918|48}}.}}<br />
** גדליה אלקושי, '''אוצר פתגמים וניבים לאטיניים: מתורגמים לעברית בליווי ביאורים הסברים ומקבילות עבריות וארמיות''', מהדורה ב מתוקנת ומורחבת, ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשמ"ב 1981.<br />
* 'צרור איגרות של [[קלמן שולמאן]] אל יהודה ליב גורדון (יל"ג)'; הובא לדפוס מתוך גוף כתב-היד בצירוף דברי מבוא והערות הסבר על ידי ג’ אלקושי', '''מאסף''' א (ירושלים: [[אגודת הסופרים העבריים בישראל]], תש"ך), 536–553.<br />
* מרווין לוונתאל, ''' תולדות היהודים בגרמניה: מן הימים הקדומים ביותר עד למלחמת העולם השניה'''; תרגמה מאנגלית [[לאה זגגי]]; ערך גדליה אלקושי, תל אביב: מסדה, תשכ"ג.<br />
* 'יצירת [[שלמה שפאן]] ז"ל (ביבליוגרפיה)', בתוך: שלמה שפאן, '''שירים וסיפורים''', תל אביב: קרני, תשכ"ד 1964, עמ' 225–255.<br />
* [[בר-טוביה]], '''כתבים נבחרים'''; סידר והוסיף מבוא, הערות וביבליאוגרפיה גדליה אלקושי, תל אביב: [[אגודת הסופרים העברים]] על ידי [[הוצאת מחברות לספרות]] (ספרי נפש על שם [[יהודה בורלא]]), תשכ"ד.<br />
* גדליה אלקושי, [[יהושע טן פי]], [[שרגא קדרי]] (עורכים), '''ולירושלים: דברי ספרות והגות לכבוד ירושלים המשוחררת''', ירושלים: [[אגודת הסופרים העברים בישראל|אגודת הסופרים העברית בישראל]] – סניף ירושלים, תשכ"ח.<br />
* '''סיפורי [[יהודה יערי]]'''; הובא לדפוס על ידי [[מרדכי איש-שלום]], גדליה אלקושי, טן-פי יהושע, מהדורה חדשה מתוקנת, 4 כרכים, ירושלים: אגודת הסופרים העברים על ידי הוצאת אוגדן, תשכ"ט.<br />
* [[משה גיל (מחנך ומבקר)|משה גיל]], '''כתבים נבחרים''' עריכה, מבוא וביבליוגרפיה מוערה על ידי גדליה אלקושי, ירושלים: אגודת "שלם" על ידי ר. מס, תש"ל.{{הערה|ראו: {{מעריב|אריה ליפשיץ|דיוקנאות סופרים בכתבי משה גיל|19691128|125}}; {{דבר|שמואל שתל|כתבים נבחרים למשה גיל|19691219|67}}.}}<br />
* '''יאנוש קורצ’אק בעברית: ביבליאוגראפיה מוערת בצירוף מבוא''', לוחמי הגיטאות: [[בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון]], תשל"ב.{{הערה|ראו: {{דבר|א. ח. אלחנני|יאנוש קורצ'אק בעברית|19720526|178}}.}}<br />
* '''איגרות צבי וויסלבסקי'''; כינס והוסיף מבוא, הערות-הסבר ומפתחות גדליה אלקושי, ירושלים: [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]], תשל"ג.{{הערה|ראו ביקורת: [[א. ב. יפה]], 'צבי וויסלבסקי באיגרותיו', '''[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]''' לז, 5 (1973), 378–381.}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23870654}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אברהם חיים אלחנני]], 'גדליה אלקושי', '''ירושלים ואנשים בה''', כרך ב, ירושלים: [[הוצאת ראובן מס|ר’ מס]], 1977, עמ' 315 ואילך.<br />
* [[שמואל ורסס]], 'גדליה אלקושי ז"ל', '''ידיעון האגוד העולמי למדעי היהדות''' 29 (תשמ"ט), 70–71. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23377105}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* 'Elkoshi, Gedalyah,' ''Who's Who in World Jewry'', 1978, p. 218.<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הספרייה הלאומית|אלקושי, גדליה, 1910-1988}}<br />
* [http://www.worldcat.org/identities/lccn-n91-12958 גדליה אלקושי] באתר WorldCat<br />
* {{רמב"י|אלקושי, גדליה}}<br />
* {{מעריב||אנציקלופדיה כללית "מסדה" בששה כרכים: ספר־יסוד למבקש להחכים|19580214|92}}<br />
* יצירות [https://benyehuda.org/author/889 גדליה אלקושי] ב[https://benyehuda.org/ פרויקט בן-יהודה]<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אלקושי, גדליה}}<br />
[[קטגוריה:ביבליוגרפים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ביבליוגרפים עבריים]]<br />
[[קטגוריה:ספרני הספרייה הלאומית]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי ספרות ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי ספרות עברית]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי תנועת ההשכלה היהודית]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: ספרות]]<br />
[[קטגוריה:עורכים ספרותיים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:אנציקלופדיסטים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אבות שכולים: חללי צה"ל]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1910]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1988]]</div>imported>Sapper-bot