https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A6%27%D7%95 2026-09-14T01:53:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A6%27%D7%95&diff=10401&oldid=prev 2025-04-27T09:08:19Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{קבוצה אתנית<br /> | שם = גאוצ&#039;ו<br /> | שם בשפת המקור = Gaucho (בספרדית), Gaúcho (בפורטוגזית)<br /> | תמונה = Gaucho1868b.jpg<br /> | כיתוב = גאוצ&#039;ו מארגנטינה, צולם בפרו, 1868<br /> | אוכלוסייה = אין מספר מדויק; צאצאיהם מהווים חלק גדול מהאוכלוסייה הכפרית בארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל הדרומית, ובחלקים מצ&#039;ילה ובוליביה<br /> | ריכוזי אוכלוסייה = ארגנטינה, אורוגוואי, ריו גרנדה דו סול (ברזיל), דרום בוליביה, דרום פטגוניה בצ&#039;ילה<br /> | שפות = ספרדית (ארגנטינה, אורוגוואי, צ&#039;ילה, בוליביה), פורטוגזית (ברזיל)<br /> | דת = נצרות (בעיקר קתוליות)<br /> | קבוצות = צאצאים ממוצא אירופי-אמריקני-אפריקאי מעורב (מסטיסים), לעיתים בעלי זיקה גזעית אינדיאנית או אפריקאית<br /> | נוסח תפילה = קתולי רומאי<br /> }}<br /> [[קובץ:Los gauchos.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גאוצ&#039;וס]]<br /> [[קובץ:Gauchos Uruguayos.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחפושת גאוצ&#039;וס מאורוגוואי]]<br /> &#039;&#039;&#039;גאוצ&#039;ו&#039;&#039;&#039; (ב[[ספרדית]]: &#039;&#039;&#039;Gaucho&#039;&#039;&#039;; ב[[פורטוגזית]]: &#039;&#039;&#039;Gaúcho&#039;&#039;&#039;) הוא [[בוקר (מקצוע)|בוקר]] באזור מישורי ה[[פמפס]], המשתרעים מצפון ל[[פטגוניה]], ממזרח ל[[הרי האנדים]] ואשר מגיעים עד למדינת [[ריו גראנדה דו סול]] שבדרום [[ברזיל]]. הגאוצ&#039;ו הפך לאחד הסמלים הלאומיים של [[ארגנטינה]] ו[[אורוגוואי]], מושא למנהגים עממיים ול[[פולקלור]], וכן, בהגייה הברזילאית (הפורטוגזית) &#039;&#039;&#039;גאושו&#039;&#039;&#039;, משמש ככינוי לכלל בני מדינת [[ריו גראנדה דו סול]].<br /> <br /> מבחינת דימויו, דמות הגאוצ&#039;ו קרובה לדמות ה[[קאובוי]] ה[[צפון אמריקה|צפון אמריקאי]]: איש ה[[ספר (גאוגרפיה)|סְפר]], רכוב על [[סוס]], עוטה [[פונצ&#039;ו]], חמוש ב[[סכין]] ארוכה (facon) וב[[בולאס]] (boleadoras/bolas); מספר אבנים קשורות בפתיל עור שהטלתן כראוי משמשת ללפיתת רגלי הבקר או ככלי נשק), לוגם [[מאטה]] ו[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]] בכמויות בלתי נדלות.<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> מקורו של השם גאוצ&#039;ו אינו ידוע בוודאות. השם הופיע לראשונה כנראה באמצע [[המאה ה-17]] בדו&quot;ח של שני [[מדען|מדענים]] [[ספרד]]ים שביקרו ב[[אמריקה הספרדית]]. הגאוצ&#039;ו נזכר בשנית כעשרים שנה מאוחר יותר, בתלונותיהם של פקידים ממשלתיים שתיארו &quot;גאוצ&#039;וס או גנבי בקר ברבריים הפועלים באזור הספר הפרוע של &#039;הגדה המזרחית&#039; (היא [[אורוגוואי]] המודרנית)&quot;.<br /> <br /> קשה להתייחס באופן מלומד לשאלת שפת המקור של המילה, ודיון זה מסתיר בחובו מורכבויות [[פוליטיקה|פוליטיות]]. הועלו טענות על מקורו במספר רב של שפות, ביניהן ה[[ערבית]], [[אנדלוסית]], [[בסקית]], [[צרפתית]], [[עברית]], [[פורטוגזית]], [[אנגלית]] ושפות הילידים באמריקה הדרומית כמו ה[[קצ&#039;ואה]]. המילה &quot;יוּאָצ&#039;ו&quot; (huachu) למשל, משמעותה בקצ&#039;ואה &quot;נווד&quot; או &quot;יתום&quot;, ו&quot;קואצ&#039;ו&quot; (cuacho) שהוא [[כינוי גנאי]] או גור של בעל חיים, במיוחד של [[חזיר הבית|חזירים]]. במקרה זה ה[[קונוטציה]] הראשונית הנה שלילית מלכתחילה.<br /> <br /> במחלוקת סביב שורשיו של הגאוצ&#039;ו יש המדגישים את מורשתו הספרדית או האמריקנית; אלה המבקשים להדגיש את שורשיו הספרדיים של הגאוצ&#039;ו, מצביעים על [[אנדלוסיה]], בה ניכרת ההשפעה ה[[אסלאם|מוסלמית]] בתחומים שונים, כגון המטבח האנדלוסי, [[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות מורית|האדריכלות המורית]], ריקוד ה[[פלמנקו]] ועוד. השפעתה של התרבות האנדלוסית על אמריקה הספרדית מקורה במונופול של [[סביליה]] על הקשר והסחר עם המושבות באמריקה במרוצת רוב התקופה הקולוניאלית. לפיכך, יש המדגישים את שורשיו הערבים-אנדלוסים של הגאוצ&#039;ו, ורואים בתלבושות, מנהגים, אחווה שבטית, [[מוזיקה]], ובשירה של הגאוצ&#039;ו עדות למורשת האנדלוסית. יתר על כן, אחת הסברות היא שמקור שמו של הגאוצ&#039;ו הגיע מהמילה ה[[ערבית]] &#039;צָ&#039;אוּצ&#039;וֹ&#039; (chaucho), שמשמעותה היא [[שוט]] ששימש לדרבון בהמות בעת החריש. עם זאת, יש הגורסים שהגאוצ&#039;וס הם &quot;האנדלוסים [הספרדים] של המאות ה-16 וה-17, שהועתקו אל הפמפס&quot; ומבליטים דווקא את שורשיו הספרדיים הלא-מוסלמים של הגאוצ&#039;ו.<br /> <br /> מאידך גיסא, יש המדגישים את שורשיו האמריקניים של הגאוצ&#039;ו. לדידם, הגאוצ&#039;ו הוא התפתחות מקומית דרום אמריקאית, תוצר סביבת הספר הייחודית לעולם החדש; בינם יש המדגישים את שורשיו האינדיאניים-ילידיים ויש המדגישים את מורשתו המעורבת ה[[מסטיסים|מסטיסית]]. גם בקרב המצביעים על שורשיו האמריקאיים של הגאוצ&#039;ו אין הסכמה בנוגע למקורו הגאוגרפי, ומסורות שונות מצביעות על אורוגוואי, על אזור [[סנטה פה (פרובינציה)|סנטה פה]] בצפון מערב ארגנטינה, או בסמוך לחופיה האטלנטיים של ארגנטינה.<br /> <br /> ==הגאוצ&#039;ו במרוצת המאה ה-19==<br /> עד לסוף [[המאה ה-19]] ייחסו לגאוצ&#039;ו הרשויות וה[[אליטה|אליטות]] תכונות ירודות, כגון עצלנות, אלימות, [[שכרות]], הידרדרות פיזית וחברתית, וכמי שאינו ראוי לאמון או לכבוד, ואשר חי חיים פראיים, ברבריים ובלתי מתורבתים בשולי החברה.<br /> <br /> למרות שבמהלך [[מלחמות העצמאות באמריקה הלטינית|מלחמות העצמאות]], בין [[1810]] ל-[[1816]], ולאחר מכן, היו גאוצ&#039;וס רבים בין הכוחות הלוחמים למען עצמאותן של הפרובינציות של [[מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה]] לשעבר, הרי שרובם הצטרפו לשירות בשל גיוס שנכפה עליהם או בשל טובות וזכויות יתר שהובטחו להם, ולא מתוך קנאות [[פטריוטיות|פטריוטית]]. כישלון הפלישה האנגלית ל[[בואנוס איירס]] בשנת [[1806]] ובשנית בשנה שלאחר מכן סימל, אולי, את תחילת עליית מעמדו של הגאוצ&#039;ו, או לפחות את ההכרה הגוברת בו בקרב האליטה המקומית שבבואנוס איירס. אולם, למרות שההתגייסות למאבק זיכתה את הגאוצ&#039;ו בכניסה &quot;לפנתאון גיבורי העצמאות&quot;, המושג שאומץ עבורו, &quot;כפרי פטריוטי&quot; (patriota campesino), מלמד כי הגאוצ&#039;ו עדיין היה &quot;לנחות ביותר בקרב הכוחות הפטריוטים&quot;.<br /> <br /> עם תום מלחמות העצמאות נקלע האזור כולו לשרשרת מאבקים בדרך לגיבושן של המדינות החדשות. במהלך תהליך זה נתגלעו מחלוקות, לעיתים קרובות אלימות, בין אזורים שונים שכעת השתייכו לאותה ישות מדינית. בשטחה של [[ארגנטינה]] דהיום התחוללו מאבקים קשים בין הפרובינציות ששכנו בפנים הארץ, לבין זו של בואנוס איירס. מבחינה [[פוליטיקה|פוליטית]] באה מחלוקת זו לידי ביטוי במאבק שבין ה&quot;פדרליסטים&quot; לבין ה&quot;אוניטרים&quot;. בקרב שני המחנות היו אלו ה[[קאודיו|קאודיז&#039;וס]] (מנהיגים מקומיים בעלי סמכות רחבה הנובעת מקשרי פטרון-קליינט וקשרי משפחה אמיתיים ופיקטיביים כאחד) שגייסו את הגאוצ&#039;וס לצידם, בהצלחה משתנה. במסגרת מאבק מתמשך זה קיבל הגאוצ&#039;ו את תדמיתו כאיש הסְפָר הברברי, שקיומו מנוגד ל[[תרבות]] ולקדמה, וכגורם מעכב בפני התפתחותה של המדינה החדשה.<br /> <br /> היה זה [[דומינגו פאוסטינו סרמיינטו]], מי שכפי הנראה היה המעצב המשמעותי ביותר של דמות הגאוצ&#039;ו לשלילה, אשר ביטא זאת יותר מכל בספרו הנודע &quot;ציוויליזציה וברבריות, או: פקונדו&quot;{{הערה|Seremiento, Facundo Faustino, &#039;&#039;&#039;civilizacia i barbari, (chile, 1845)&#039;&#039;|כיוון=שמאל}}. בספרו טען סרמיינטו כי בסְפָר הארגנטינאי מתרחש תהליך [[חיברות]] מעוות כאשר בחנות הכללית האזורית, ה&quot;פולפריה&quot; (pulperia), גדל ומתנהל הגאוצ&#039;ו בחיי [[אלימות]], ניתוק מ[[משפחה|התא המשפחתי]], פרימיטיביות וחוסר ההתארגנות אזרחית. הגאוצ&#039;ו הוצג כאביר יוצא דופן ש[[פשיטה|פשט]], [[ביזה|בזז]], [[רצח]] ועשה את כל מה שהפך את ארגנטינה ל&quot;גאצ&#039;וקרטיה&quot; (gauchocracia)- משטר נכשל ופרימיטיבי המונהג בידי מנהיגים צבאיים מקומיים. עבור העיר הקוסמופוליטית, הגאוצ&#039;ו מנע את האפשרות לקדמה, בהיותו איש הספר המרוחק, הנחשל והאלים. כאשר עלה סרמיינטו לשלטון החל ביישומה של מדיניות אשר הביאה להיעלמותו ההדרגתית של הגאוצ&#039;ו עקב [[הגירה]] נרחבת, יישוב הספר וגידורו, מהפכה ב[[תעשיית הבשר]] ותהליכי חינוך מחדש ו[[עיור]] בניצוחו.<br /> <br /> ==ארגנטינה במפנה המאה ה-19==<br /> בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19 שינתה ארגנטינה את פניה תחת נשיאים ליברליים ולבשה &quot;אופי ריכוזי&quot; - [[צבא]] מקצועי, מערכת [[משפטים|משפט]] אחידה, [[בנק]] לאומי, מערכת [[בית ספר|בתי-ספר]] ציבוריים, [[ספרייה|ספריות]] ציבוריות, [[אקדמיה]] ל[[מדע]] ועוד. המדינה רושתה ב[[פסי רכבת]] ו[[טלגרף]], שתרמו לקישור שבין ה[[פרובינציות ארגנטינה|פרובינציות]] המרוחקות, המטרופולין והעולם החיצון. בנוסף לכך, לשטח המדינה התווספו שטחים עצומים: הניצחון על [[פרגוואי]] ב[[מלחמת הברית המשולשת]] הניב שטחים חדשים בצפון ו[[כיבוש המדבר]] בדרום פינה את שטחי הפמפס הנרחבים להתיישבות ועיבוד.<br /> <br /> כחמישים מיליון [[אירופה|אירופאים]] עשו את הדרך מ&quot;העולם הישן&quot; ל&quot;[[העולם החדש|עולם החדש]]&quot; לפני [[מלחמת העולם הראשונה]]. ארגנטינה, באופן יחסי ל[[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]], קלטה את מספר המהגרים הגדול ביותר. ההגירה שינתה את הכלכלה לבלי היכר: הואצו תהליכי ה[[עיור]] והואצה התרחבותה של בואנוס איירס; נסללה הדרך ל[[תיעוש]] המדינה והואץ תהליך &quot;מהפכת החיטה&quot; במרחבים החדשים שעובדו (ריבוי הידיים העובדות בשלב מסוים גם גרם לרפיון בשוק העבודה והוריד את רמת השכר במשק). אוכלוסיית המדינה בשנת [[1870]] מנתה כ-1.8 מיליון תושבים, כאשר 87% מהאוכלוסייה ממוקמת באזורים כפריים. ה[[בואנוס איירס (פרובינציה)|פרובינציה של בואנוס איירס]] מנתה באותה שנה כ-180 אלף תושבים. ב-[[1914]] היה מספר התושבים בארגנטינה גבוה פי ארבעה - 7.6 מיליון תושבים, מהם 1.5 מיליון בפרובינציית בואנוס איירס.<br /> <br /> כיבוש המדבר והחלת החינוך הציבורי היו שני אלמנטים מרכזיים בתוכנית עבודתו של סרמיינטו. הוא הבטיח &quot;חינוך לכל ילד&quot; וניסה לבצע רפורמה בחלוקת האדמות; מוקסם מביקוריו ב[[ארצות הברית]] הוא ניסה ליישב את הספר הארגנטינאי, לאחר פירוק וחלוקה מחדש של האדמות מהחוות המסורתיות רחבות הידיים, לידי משפחות של מהגרים אירופאיים, לפי הדגם האמריקני של משפחות החיות בחוות ועובדות בחקלאות. כך, קיווה, יהפוך הגאוצ&#039;ו ל&quot;תושב שלו&quot; בפמפס &quot;המתורבתת&quot;. עם זאת, בניגוד לתקוות הממשל, בספר הארגנטינאי לא נוצר [[המעמד הבינוני|מעמד בינוני]] כפרי רחב כמו בארצות הברית. הסיבה לכך הייתה שהיצע האדמות הגדול הביא לירידת מחירן, ובעלי האחוזות הגדולות וסוחרים ניצלו הצפה זו וקנו שטחים נרחבים, שרק הגדילו את רכושם.<br /> <br /> הודות לתהליכי המודרניזציה שפורטו לעיל, כגון הנחת מסילות ברזל שאפשרו העברת סחורות מהירה או קירור באוניות שאפשר ייצוא טרנס-אטלנטי של מזון, כיבוש הספר בידי התיישבות (מהגרים בעיקר) ויצירת אחוזות ענק שעברו תהליכי גידור, התפתחה בארגנטינה תעשיית ייצוא נרחבת של בשר. החל משנות השמונים של המאה ה-19 ניכרה בארגנטינה צמיחה כלכלית של כ-5% לשנה, והיא הפכה לאחת המדינות העשירות בעולם. בריטניה, שלה היה ההון להשקיע במדינה ו[[מעמד הפועלים]] שלה היה ללקוח העיקרי של ה[[בשר]] (וגם החיטה) הארגנטינאי, הפכה הן למשקיעה חשובה בארגנטינה והן ללקוחה של תוצרתה. ללא בקר הרועה בחופשיות, הפך הגאוצ&#039;ו לפרולטר כפרי - פועל יום בשכר בתעשיית הבשר החדשה שהצריכה ידיים עובדות.<br /> <br /> ==היעלמות דמות הגאוצ&#039;ו ההיסטורית והופעת הגאוצ&#039;ו הסמלי והספרותי==<br /> היעלמותו ההדרגתית של הגאוצ&#039;ו ההיסטורי בשליש האחרון של המאה התשע עשרה לוותה בעליית דמות הגאוצ&#039;ו הסמלית והספרותית. אף שהאליטות המשיכו לדבוק בראיית הגאוצ&#039;ו כנווד פורע חוק, אחרים החלו להדגיש דווקא את מצבו הקשה בשולי החברה. בחיפוש אחר הזהות המקומית נוצרו לאורך המאה כמה זרמים תרבותיים-ספרותיים מקומיים, שהלכו אמנם בכיוונים שונים (דגשים אינדיאניים/[[קריאולים|קריאוליים]]/אמריקאיים וכיוצא בזה), אך הכול הדגישו את חוויית &quot;העולם החדש&quot; ומסורותיו כנגד ההשפעות מבחוץ. כחלק ממגמה זו, עבר הגאוצ&#039;ו תהליך רומנטיזציה שביקש לשקף את דרך החיים הדרום אמריקאית האמיתית. דמותו הפכה &quot;לאציל-פראי שנכחד וקולקל על ידי החיים העירוניים&quot;, והוא צבר אהדה רבה בחילוף המאה.<br /> <br /> הדוגמה המשמעותית ביותר לביטוי שכזה, כתשובת נגד לפקונדו של סרמיינטו, באה מכיוונו של המשורר [[חוסה ארננדס]] ביצירתו הפואטית בת שני החלקים, &quot;[[מרטין פיירו]]&quot; שפורסמה במהלך שנות השבעים של המאה התשע עשרה, שגיבורה הוא גאוצ&#039;ו. היצירה תרמה רבות לשינוי בגישה כלפי הגאוצ&#039;וס. ארננדס גם נעזר ביצירה כדי להפיץ את משנתו הפוליטית, שכללה תמיכה בהגברת האוטונומיה של ה[[פרובינציות ארגנטינה|פרובינציות]] המרכיבות את ארגנטינה ביחס לשלטון המרכזי של בואנוס איירס, וטענה לפיה מקור הבעיות החברתיות במדינה אינו בספר, אלא בתרבות העירונית.<br /> <br /> &lt;!-- {{ציטוט|תוכן=&quot;אני גאוצ&#039;ו, זאת תבינו/ כך, כדיבור לשוני; ארצי תקטן בשבילי, למרחקים צופה עיני;/ אין הנחש מכשיני, אין השמש צורבת את מצחי./...תפארתי- לחיות בחופש, כציפור ברקיע אין סוף;.... אין לי תובע לדין/ בעייני אהבה,/ כציפור יפהפייה/ הקופצת מענף לענף;/ מעליי התלתן אעשה לי מיטה,/ והכוכבים לי כיפה/... נא הקשיבו לשיחו/ של הגאוצ&#039;ו הנרדף,/ שהיה בעל ואב/ ודאג לשלום ביתו;/ אף כי בעולם כולו/ ייקרא &quot;פושע&quot; עכשיו.&quot;}} --&gt;<br /> במלאת מאה שנים לעצמאות ארגנטינה, בשנת [[1910]], עוצבה מחדש דמותו של הגאוצ&#039;ו בידי מספר כותבים. דמותו החדשה הפכה למהותה של הלאומיות הארגנטינאית, כאנטי-תזה למהגר העירוני. כן נמתחה ביקורת על המנהיגות שהביאה להיעלמותו של הגאוצ&#039;ו, אלמנט חיוני בבניית הלאומיות הארגנטינאית. גם האליטה החלה לקבל את הבנייתו המחודשת של הגאוצ&#039;ו. במקביל, הועצמו דמויותיהם של גאוצ&#039;וס כ[[גאוצ&#039;יטו חיל]], גאוצ&#039;ו מפרובינציית [[קוריינטס (פרובינציה)|קוריינטס]] שהיה לגיבור לאומי ולקדוש.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חוסה הרננדס, &#039;&#039;&#039;מרטין פיירו: הפואמה הלאומית של ארגנטינה&#039;&#039;&#039;, תרגום עברי, מבוא והערות מאת נפתלי יעקב הבר, אשדוד, 1992<br /> &lt;div style=&quot;direction: ltr;&quot;&gt;<br /> :&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;<br /> *Alan M. Taylor, “Peopling the Pamapa: On the Impact of the Mass Migration to the River Plate 1870-1914,” &#039;&#039;&#039;Explorations in Economic History&#039;&#039;&#039;, Vol. 34 (1997), pg. 100-132<br /> *Facundo Gomez Romero, “The Archeology of the Gaucho: Vago y Mal Entretenido,” &#039;&#039;&#039;International Journal of Historical Archaeology&#039;&#039;&#039; (Barcelona, Spain), Vol. 9. Num.3. (2005) pp. 143-164<br /> *Fernando O. Assunção, &#039;&#039;&#039;Historia del Gaucho: ser y quehacer&#039;&#039;&#039;, Claridad, Buenos Aires, Argentina, 1999<br /> *Jeane Delaney, “Making Sense of Modernity: Changing Attitudes Towards the Immigrant and the Gaucho in the Turn-of-the-Century Argentina,” &#039;&#039;&#039;Comparative Studies in Society &amp; History&#039;&#039;&#039;, Vol. 38, No. 3 (1996), pp. 434-459<br /> *Juan José Guiraldes, “[http://www.confederaciongaucha.com.ar/elgaucho/index.php Los Gauchos- Amalgama de Tierra y Hombre]” - From the “Sitio Oficial de la Confederación Gaucha Argentina”<br /> *La Universidad de la República Oriental del Uruguay. “[http://www.rau.edu.uy/uruguay/cultura/gaucho.htm El Gaucho – Información]”<br /> *Richard W. Slatta, &#039;&#039;&#039;Gauchos &amp; the Vanishing Frontier&#039;&#039;&#039;, University of Nebraska Press, Lincoln and London, 1992<br /> *Edwin Williamson, &#039;&#039;&#039;The Penguin History of Latin America&#039;&#039;&#039;, [[Penguin Books]], 1992<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Gauchos|שם ויקישיתוף=גאוצ&#039;וס|ויקימילון=גאוצ&#039;ו}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560575905171|גאוצ&#039;וס}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מקצועות החקלאות]]<br /> [[קטגוריה:ארגנטינה: תרבות]]<br /> [[קטגוריה:אורוגוואי: תרבות]]<br /> [[קטגוריה:ברזיל: תרבות]]<br /> [[קטגוריה:ריו גראנדה דו סול]]<br /> [[קטגוריה:ברזיל: קבוצות אתניות]]</div>

imported>Shahf14