https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%90%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A6%27%D7%A8%D7%99גאבור דבצ'רי - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:19:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A6%27%D7%A8%D7%99&diff=882023&oldid=previmported>Alhimik: /* הערות שוליים */2026-05-10T18:28:33Z<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
| שם בשפת המקור=Devecseri Gábor<br />
}}<br />
'''גאבור דבצ'רי''' (ב[[הונגרית]]: '''Devecseri Gábor''';{{כ}} [[27 בפברואר]] [[1917]], [[בודפשט]] – [[31 ביולי]] [[1971]], בודפשט) היה [[משורר]], [[סופר]], [[מתרגם]] ספרותי, [[פילולוגיה|פילולוג קלאסי]] [[יהדות הונגריה|יהודי-הונגרי]] שזכה ב[[פרס קושוט]] (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל ל[[פרס ישראל]]), זכה פעמיים ב[[פרס אטילה יוז'ף]] (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה) ופעמיים ב[[פרס באומגרטן]]. הקוראים ההונגריים של היום יכולים להכיר את רוב היצירות הקלאסיות של [[העת העתיקה]] האירופית - כולל ה[[איליאדה]] וה[[אודיסיאה|אודיסאה]] - בתרגומו המודרני והמהנה של גאבור דבצ'רי.<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כמשורר היה ממצטייני "הדור השלישי" של כתב העת הספרותי ואמנותי [[ניוגט (כתב עת)|ניוגט]]; בתור מלומד, היה המכובד הבינלאומי של הפילולוגיה הקלאסית ההונגרית; כמתרגם ספרותי, כמתורגמן של התרבות העתיקה, הוא ראשון ללא מתחרים בספרות ההונגרית של המאות הראשונות" [[גזה הגדוש]]}}<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
[[קובץ:AmbrosianIliadPict20and21BattleScenes.jpg|ממוזער| סצנת קרב מה[[איליאדה]]]]<br />
גאבור דבצ'רי נולד במשפחה יהודית, בנם של פקיד הבנק אמיל דבצ'רי ושל זמרת האופרה, הסופרת והמתרגמת [[ארז'בט גוטי]] (בתו של [[שומה גוטי]]).<ref>[https://familysearch.org/pal:/MM9.3.1/TH-266-12329-54989-54 A szülők házassága BP. VII. 587/1916. 1916. május 31.]</ref> הוא השלים את לימודיו בבודפשט. התחיל כ[[ילד פלא]], היה רק בן חמש עשרה כאשר הכרך הראשון שלו המשותף עם גאבור קארינתי פורסם עם הקדמה מאת [[זולטאן שומיו]]. ספר השירים העצמאי הראשון שלו היה "הים המבדר" (A mulatságos tenger) (1936). הבנתו את העת העתיקה הייתה מ[[קארוי קרניי]] ההיסטוריון והפילולוג שעשה עליו רושם עמוק ביחד עם משחקי השפה של [[דז'ה קוסטולאני]], כמו כן השפיעו עליו גם [[אנטאל סרב]] ו[[מיהאי באביץ']].<br />
<br />
ב־1938 הוא תרגם ופרסם את כל שירי [[גאיוס ולריוס קאטולוס]] עם הקדמה מאת קארוי קרניי, ולאחר מכן נקלע לוויכוח סוער עם [[יאנוש צ'נגרי]], הפילולוג הקלאסי הנודע. ב־[[1939]] סיים את לימודיו במחלקה ל[[יוונית]]-[[לטינית]] של אוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה [[אוניברסיטת אטווש לוראנד]]), הוא כבר נחשב כבן הדור השלישי של כתב העת הספרותי והאמנותי החשוב [[ניוגט (כתב עת)|ניוגט]] עם שיריו שפורסמו גם בכתב העת וב"ספ סו" - שפירושו "מילה יפה" - (Szép Szó). בשנת [[1941]] סיים את הדוקטורט שלו בעבודת דוקטורט בשם: "תודעה אמנותית בשירת [[קאלימאכוס]]". באותה שנה התחתן עם [[קלרה הוסאר]], במאית אופרה, [[מלחין|מלחינה]], [[מנצח]]ת, מתרגמת. בשנת [[1942]] קיבל [[תעודת הוראה]]. הוא הצליח בדרך כלשהי לקבל פטור או להתחמק (אולי באמצעות קשריו) הן מלקיחתו למחנות [[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]] ([[עבודת כפייה|עבודות כפייה]] לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) והן מגירוש למחנות הריכוז. מ־1942 עד [[1945]] היה הספרן של ספריית באומגרטן (Baumgarten Könyvtár). בזה אחר זה הופיעו תרגומיו ליצירותיהם של [[טיטוס מאקיוס פלאוטוס]], [[אפלטון]], [[הרודוטוס]] ועוד. לרבות [[ליסיסטרטה]] [[אריסטופאנס|של אריסטופנס]] (1943).<br />
<br />
ב־1945 פרסם את ספר החיבורים שלו, "קוסטולאני החי", ואת ספר השירים השנון והמקורי שנכתב לילדים, "מורה דרך בגן החיות".<br />
<br />
לאחר מלחמת העולם השנייה ב־1945 לימד את תולדות הספרות במחלקה היוונית של אוניברסיטת בודפשט למדע (אוניברסיטת אטווש לוראנד) ואת תולדות האמנות ב[[האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע|אוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע]]. במהלך השלמת הדיקטטורה [[סטליניזם|הסטליניסטית]], הוא הצטרף ל[[המפלגה הקומוניסטית ההונגרית|מפלגה הקומוניסטית ההונגרית]] (MKP) ([[מפלגת העובדים ההונגרית]] – MDP מיוני [[1948]]) והפך לאחת הדמויות המובילות במדיניות הספרותית החדשה בהנחיית [[יוז'ף רוואי]] ו[[מארטון הורבאט]] (במקור שילר). בין השנים 1948–[[1954]] לימד ספרות בדרגת סגן קולונל באקדמיה לקצינים של צבא העם ההונגרי. בשנים [[1953]]–[[1956]], היה העורך של כתב העת הספרותי והאמנותי בשם "צבא העם למען ארצנו החופשית" (Néphadsereg Szabad Hazánkért). בין היתר, פורסמו שיריו, מחקריו ותרגומיו שפיארו את [[יוסיף סטלין|סטלין]], [[מתיאש ראקושי|ראקושי]] ואת הניהול המתוכנן במגוון רחב של כתבי עת, אנתולוגיות וכרכים עצמאיים. הודות לחוש הצורה יוצא הדופן שלו, הוא הצליח להתחרות בכל דבר, הוא הכין את התרגום ההונגרי המודרני של ה[[אודיסיאה|אודיסאה]] (1947) וה[[איליאדה]] (1952), תרגם את [[הומרוס|המזמורים ההומריים]], ואפילו את כל הזיכרונות ששרדו מהתקופה ההומרית ובכך שינה מהיסוד את חווית העת העתיקה בספרות ההונגרית; עבודתו זכתה ב[[פרס קושוט]] בשנת 1953.<br />
<br />
הוא צידד ב[[המרד ההונגרי|מרד ההונגרי]] (נקראת בהונגריה "המהפכה של 1956") באופן אישי וגם ביצירותיו,<ref>http://www.mek.oszk.hu/04000/04056/html/roplap/pdf/roplap1956_0057.pdf</ref> הוא לא הצטרף ל[[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית]] (MSZMP), שנוסדה ב־[[4 בנובמבר]] 1956. לאחר דיכוי המהפכה, תוך שהוא מרחיק את עצמו מהחיים הציבוריים, הוא חי משיריו, ממחקרי סדנאות, מסיפורי מסע ומכתביו האוטוביוגרפיים. הוא כתב דרמה על אודיסאוס והשלים את סדרת התרגומים של קאטולוס. הוא גם שלט בשפה הפרסית למען תרגומים מהספרות [[ממלכת פרס|הפרסית]]. דבצ'רי נפטר ב־1971 בבודפשט. במהלך מחלתו הארוכה, אפילו במיטתו בבית החולים, כתב - על היתרונות של דיסקצית הבטן.<br />
<br />
== חברויות, פרסים, עיטורים ==<br />
* [[פרס באומגרטן]] (1939, 1946)<br />
* מ-1949 עד 1951 היה המזכיר הכללי של אגודת הסופרים ההונגרים<br />
* [[פרס אטילה יוז'ף]] (1950, 1952)<br />
* [[פרס קושוט]] (1953) (על תרגומו של הומרוס)<br />
* עיטור הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1955)<br />
* עיטור מסדר הצטיינות העמל דרג זהב (1970)<br />
<br />
== יצירותיו, פרסומים ==<br />
[[קובץ:NAMA_139&4572_Amazonomachy.JPG|ממוזער| [[אפידאורוס]], מקדש אסקלפיוס, קרב עם האמזונות]]<br />
* [https://web.archive.org/web/20070716200031/http://kincsestar.radio.hu/panoptikum/koltok/devecseri.ram Magyar Rádió Online] יצירה של המחבר, בביצוע שלו<br />
* שירים מאת גאבור דבצ'רי, גאבור קארינתי ; הקדמה [[זולטאן שומיו]]; Forum Ny., בודפשט, 1932<br />
* הים המצחיק, שיר, 1936<br />
* [http://epa.oszk.hu/00000/00022/00622/19859.htm גאבור דבצ'רי: "תרגום" של פרנסואה ויון, ניוגט t 1937. מס' 11]<br />
* לחברים שלי, שיר, 1939<br />
* [http://real-eod.mtak.hu/7854/ תודעה אמנותית בשירת קלימכוס], מחקר, 1941<br />
* סוחר חיות מזויף, או ניצחון האהבה האמיתית. קומדיה בחרוזים המיועדת לטקסט של אופרה קומית ; Vajna-Bokor, Bp., 1942<br />
* דה אמור, שיר, מסות, 1943<br />
* מורה דרך לגן החיות, שיר לילדים, 1945 [5. מהדורה מתוקנת 1994]<br />
* מרגרט איילנד אלגיה (בודפשט, 1945)<br />
* קוסטולאני החי, מונוגרפיה קטנה, 1945<br />
* אלגיית [[האי מרגיט]], שיר, 1945<br />
* בודפשט, עיר אגדות, מחקר, שיר, 1946<br />
* מכתב מההר. שירים נבחרים ; הונגריה, בודפשט, 1946<br />
* האור מתפשט (בודפשט, 1950)<br />
* עיר פיות בודפשט (מחקר ושירים, בודפשט, 1946)<br />
* שומר הגבול המתנדב, שיר סיפורי, 1951<br />
* מראה העתיד (שירים, בודפשט, 1954)<br />
* שלושה שבועות זה שנה. יומן מסע שירים מברית המועצות. 27 בנובמבר 1954 - 21 בדצמבר 1955<br />
* סדנה וקסם (1959) (יומן מסע)<br />
* תלמיד אנסלמוס, טקסט אופרה פסוק, 1957* סדנה וקסם, לימוד יווני-רומי, 1959<br />
* מסע הומרי. יומן מסע ליוון, 1961<br />
* כל שירי [[הוראטיוס]], עורך. [עם István Borzsák], 1961<br />
* אהבותיו של אודיסאוס (מחזה ושירים, בודפשט, 1964)<br />
* האלים של לאג'מאנוש (זכרונות, בודפשט, 1967)<br />
* רק כל כך הרבה חום (שירים, בודפשט, 1968)<br />
* צרצרי אפידאורוס, דברו. יומן מסע יווני [צילום: Károly Gink], 1969<br />
* איתקה, שיר [צילום: קארוי גינק], 1969<br />
* עצים ישנים, שיר [תמונה ארנו וג'דה], 1969<br />
* מדריך להומרוס, מחקר, 1970<br />
* וריאציות. המרירות, השינויים והאושר הסופי של חמור הכותנה, שיר [ציור: קארוי רייך], 1970<br />
* אלמנך בלטון. שירים מאת שאנדור צ'ורי וגבור דבצ'רי על אגם בלטון ; מרכז המידע של המוזיאון – מנהלת המוזיאון של מחוז וספרם, וספרם, 1970<br />
* שור בוכה (בודפשט, 1971)<br />
* האלה העירומה ומגדת העתידות העיוורת (רומן בודפשט, 1972)<br />
* בהפרכת ארעיות (שירים נטושים, בודפשט, 1972)<br />
* הזמן טס (שירים נבחרים, בודפשט, 1972)<br />
* היתרונות של לפרוטומיה, זיכרונות, שיר [עריכת יאנוש ויינה], 1974<br />
* שירים אסופים (בודפשט, 1974)<br />
* מהדורה אסופה של יצירותיו (בודפשט, 1977)<br />
<br />
[[קובץ:Banquet_Euaion_Louvre_G467.jpg|ממוזער| אגרטל דמוי דמות אדומה 460–450 לפני הספירה]]<br />
* אלי לג'מאניוש. מאמרים אסופים, 1979<br />
* ככר ההתעמלות ; Magvető, Bp., 1984<br />
* De amore, סיפור [עורכת קלרה הוסאר], 1993<br />
* העבר הצלוב. ניצוץ במנוע הבתולי ; Publio, Hédervár, 2014<br />
<br />
== רדיו הונגרי ==<br />
* אגון קמן - גאבור דבצ'רי: מחזה רדיו "טיול בגן החיות" (1948)<br />
* אגון קמן - גאבור דבצ'רי: "טיול בגן החיות" מחזמר ומחזה בחרוזים (1950). מנצח: [[טמאש בלום]]<br />
<br />
== תרגומיו ==<br />
הודות לגאבור דבצ'רי תורגמו להונגרית מודרנית המטמורפוזות של [[אובידיוס]], ספר המלכים של [[פירדוסי]], הגרסה ההונגרית של כשלושה תריסרי דרמות עתיקות ([[אייסכילוס]], [[סופוקלס]], [[אוריפידס]], [[אריסטופאנס]], [[מנאנדרוס]], [[טיטוס מאקיוס פלאוטוס|פלאוטוס]]) ומאות יצירות ליריות (כולל חייו השלמים של [[גאיוס ולריוס קאטולוס|קאטולוס]]). כמעט אלף שירים, דרמות ורומנים של 89 סופרים זרים תורגמו על ידו להונגרית.<div class="mw-content-ltr"><br />
* Homérosz: Odüsszeia<br />
* Homérosz: Iliasz<br />
* A világirodalom szerelmes verseiből<br />
* Anakreón versei. Anakreóni dalok (1962)<br />
* Firdauszí: Királyok könyve (1959)<br />
* Ovidius: Átváltozások (1964)<br />
* Fohász a múzsákhoz – Tíz ógörög költő<br />
* N. Morland: Az árny-gyilkos, bűnügyi r., 1936<br />
* Catullus összes költeményei, 1938<br />
* Homérosi himnuszok Herméshez, Dionysoshoz, 1939<br />
* Homérosi himnuszok Aphroditéhez, az Istenanyákhoz, Hestiához, a Naphoz és a Holdhoz, 1941<br />
* Plautus: A hetvenkedő katona. Három ezüst. Vígjátékok, 1942<br />
* Aristophanes: Lysistrate. Vígjáték, 1943<br />
* Hérodotos: Kyros és Kroisos története, 1943<br />
* Kallimachos himnuszai, 1943<br />
* Steffen Albert válogatott versei, 1943<br />
* R. L. Stevenson: A kincses sziget, ifj. r., 1943<br />
* Platón: Sokrates [későbbi kiadásokban Szókratész] védőbeszéde, 1944<br />
* A. A. Milne: Hatévesek lettünk, gyv., 1945<br />
* Görög versek [Trencsényi Waldapfel Imrével], 1947<br />
* Homérosz: Odysseia. [későbbi kiadásokban Odüsszeia], 1947<br />
* Homéroszi himnuszok, teljes kiad., 1948<br />
* Homérosz: Iliasz, eposz, 1952<br />
* M. Iszakovszkij: Válogatott versek, 1954<br />
* Szophoklész: Élektra, tragédia, 1956<br />
* Firdauszi: Királyok könyve, eposz, 1959<br />
* Shakespeare: A windsori víg nők, vígjáték, 1959<br />
* Euripidész: Iphigeneia Auliszban, tragédia, 1960<br />
* Euripidész: Iphigeneia a taurosok között, tragédia, 1961<br />
* R. Bradford: Ádám apánk és gyermekei. Szatirikus mesék felnőtteknek [Majoros Istvánnal], 1961<br />
* Plautus-Terentius: Római vígjátékok [Kárpáty Csillával], 1961<br />
* Anakreón versei. Anakreóni dalok. Töredékek, 1962<br />
* Aiszkhülosz drámái, 1962<br />
* Ovidius: Átváltozások, költemény-ciklus, 1964<br />
* Görög drámák [Arany Jánossal, Trencsényi Waldapfel Imrével], 1965* Catullus összes versei, 1967<br />
* Euripidész: Bakkhánsnők, tragédia, 1968<br />
* Menandros: Epitrepontes. Ítéletkérők, komédia, 1971<br />
* Homérosz: Iliasz. Odüsszeia. Homéroszi költemények, 1974<br />
* Plautus vígjátékai, I-II. [s. a. r. Szilágyi János György], 1977<br />
* Arany lant, műford. I-II. [vál., szerk. Somlyó György], 1979<br />
* Szophoklész drámái [D. G. és Babits Mihály], 1979<br />
* Görög tragédiák, 1980<br />
* Görög komédiák, 1982<br />
* Aiszkhülosz: Oreszteia. Áldozatvivők. Eumeniszek, d., Szentendre, 1994<br />
</div><br />
<br />
== על גאבור דבצ'רי ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* Hegedüs Géza: [https://mek.oszk.hu/01100/01149/html/devecser.htm A Magyar irodalom arcképcsarnoka]<br />
* [https://mek.oszk.hu/01900/01937/html/szerviz/kislex/biograf/devecser.htm Az 1956-os forradalom és szabadságharc története]<br />
* A Dunánál: [https://mek.oszk.hu/01900/01906/html/index519.html Magyarok 20. században (1918-2000), Irodalomtörténet, Veres András: Államosított irodalom]<br />
* Rónay László: D. G. alkotásai és vallomásai tükrében (Arcok és vallomások, Bp., 1979)<br />
* Erki Edit: Az Élet és Irodalom látogatása D. G.-nál (Élet és Irod., 1968)<br />
* Angyal Endre: Emléksorok D. G.-ról (Életünk, 1971. 5. sz.); Karinthy Ferenc: Istenek gyermeke (Kortárs, 1971. 10. sz.)<br />
* Keresztury Dezső: D. G. sírjánál (Kortárs, 1971. 10. sz.)<br />
* Búcsú D. G.-tól: Szilágyi J. György, Somlyó György, Hubay Miklós, Boldizsár Iván írásai (Élet és Irod., 1971. 32. sz.)<br />
* Falus Róbert: Menandros és Mozart varázsa (Nagyvilág, 1972. 7. sz.)<br />
* Ortutay Gyula: ''Devecseri Gábor emlékezete''; Nyomdaipari Grafikai Vállalat, Bp., 1972<br />
* Abody Béla: D. G. (Félidő, Bp., 1973)<br />
* Ortutay Gyula: D. G. (Fényes tiszta árnyak, Bp., 1973)<br />
* Pesti Ernő: D. G. bibliográfia (Bp., 1976)<br />
* Ungvári Tamás: Monotroposz (Kortárs, 10. sz.)<br />
* Rónay László: Az istenek kegyeltje (Kortárs, 1977. 5. sz.).<br />
* Hegedüs Géza: In memoriam (vers, Ország Világ, 1971. 32. sz.)<br />
* Weöres Sándor: In memoriam D. (vers, Egybegyűjtött versek, Bp., 1975)<br />
* Keresztury Dezső: Vázlatok egy költő arcképéhez (Jelenkor, 1972. 8. sz.)<br />
* Lakatos István: D. Homéroszának hátlapjára (vers, Egy szenvedély képei, Bp., 1972)<br />
* Takáts Gyula: Bacchus és Devecseri (vers, Sós forrás, Bp., 1973)<br />
* Vihar Béla: A fuvoláshoz. D. G. emlékének (vers, Egy katona megy a hóban, Bp., 1978)<br />
* ''A mulandóság cáfolata. Vinkler László rajzai Devecseri Gábor verseihez''; összeáll. Tandi Lajos; Szegedi Nyomda, Szeged, 1982<br />
* ''Devecseri Gábor könyvtárának katalógusa''; katalógusszerk. Tóthné Király Katalin; BDTF, Szombathely, 1992 ''(Series bibliothecae Berzsenyi Dániel Tanárképző Főiskola)''<br />
* ''Imátlan ima. Kortársak Devecseri Gábor emlékére''; szerk. Maróti István; Petőfi Irodalmi Múzeum, Bp., 2001<br />
</div><br />
<br />
== תמונות ==<br />
* [https://web.archive.org/web/20070307094401/http://www.agt.bme.hu/staff_h/varga/foto/farkasreti/devecseri.html קברו בבית העלמין פרקשרט]<br />
* [http://www.sosantikvarium.hu/kep/th_konyv_851_1.jpg דיוקנו על עטיפת הספר]<br />
* [http://mek.oszk.hu/02100/02185/html/img/3_114a.jpg דיוקן]<br />
* [https://web.archive.org/web/20070610225903/http://www.mindentudas.hu/i/0402/20040219devecseri.jpg עם משקפיים וספר]<br />
* [http://mek.oszk.hu/01100/01149/html/images/devecser.jpg דיוקן עם מכונת כתיבה]<br />
* [http://mek.oszk.hu/00000/00019/html/pic/i002940.jpg תמונת פנים מחייכות]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. {{מסת"ב|963-05-6422-X|אנגלית=כן}} ([https://mek.oszk.hu/00300/00355/html/ABC03014/03306.htm לקסיקון ביוגרפי הונגרי]. עורכת ראשית [[אגנש קניירש]])<br />
* [https://www.google.com/search?hl=en&q=Devecseri+Gábor+site%3Ahttp%3A%2F%2Fepa.oszk.hu&btnG=Search Elektronikus Periodika Archívum és Adatbázis] Nyugat, stb.<br />
* [https://www.google.com/search?hl=en&q=Devecseri+Gábor+site%3Ahttp%3A%2F%2Fmek.oszk.hu&btnG=Search MEK (Magyar Elektronikus Könyvtár)] Művek, fordítások, életrajzok, stb.<br />
* [https://port.hu/adatlap/szemely/devecseri-gabor/person-112640 גאבור דבצ'רי] ב-PORT.hu (בהונגרית)<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:דבצ'רי, גאבור}}<br />
[[קטגוריה:משוררים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:קומוניסטים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים חברי הבונים החופשיים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים חברי הבונים החופשיים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים זוכי פרס אטילה יוז'ף]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט]]<br />
[[קטגוריה:בודפשט: אישים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים זוכי פרס קושוט]]<br />
[[קטגוריה:יהודים זוכי פרס באומגרטן]]<br />
[[קטגוריה:ניצולי השואה: הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:יהדות בודפשט]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנפטרו מסרטן]]<br />
[[קטגוריה:פילולוגים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1917]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-1971]]</div>imported>Alhimik