https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%27%D7%A1%D7%A8_%D7%90-%D7%96%D7%A8%D7%A7%D7%90ג'סר א-זרקא - היסטוריית גרסאות2026-09-14T09:51:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%27%D7%A1%D7%A8_%D7%90-%D7%96%D7%A8%D7%A7%D7%90&diff=4452&oldid=previmported>Nettadi ב־14:52, 27 במרץ 20262026-03-27T14:52:15Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div><!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/0541|1|<br />
|שם=ג'סר א-זרקא<br />
|שם בערבית=جسر الزرقاء<br />
|סמל=[[קובץ:Coat of arms of Jisr az-Zarqa.png|100px]]<br />
|דגל=<br />
|תמונה=[[קובץ:PikiWiki Israel 74654 zasrazarqa.jpg|250px|ג'סר א-זרקא]]<br />
|כתובית=ג'סר א-זרקא<br />
|מקור קואורדינטות=תבנית|<br />
|מפה דינמית={{מפה דינמית/ג'סר א-זרקא}}<br />
|ראש העיר=[[מוראד עמאש]]<br />
|אתר אינטרנט=https://ar.jisrazarqa.com<br />
}}<br />
[[קובץ:Jisr az-Zarqa.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ג'סר א-זרקא, מבט ממזרח]]<br />
[[קובץ:JisrAzZarqa2009.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ג'סר א-זרקא, מראה מכיוון החוף, [[2009]]]]<br />
[[קובץ:Jissr-street.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב בג'סר]]<br />
[[קובץ:By ovedc - Jisr az-Zarqa - 01.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית צבוע בכחול בג'סר א-זרקא, חלק ממיזם צביעת בתים בכחול במועצה, 2018]]<br />
[[קובץ:By ovedc - Jisr az-Zarqa - 15.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שקיעה בנמל הדייגים. הכניסה לנמל היא בין שני המגדלורים]]<br />
'''גִ'סְר אֶ־זַּרְקָא''' (ב[[ערבית]]: '''جسر الزرقاء''', תעתיק מדויק: '''ג'סר אלזרקאא''', לעיתים נקרא בפשטות "'''ג'סר'''". בתרגום לעברית: '''הגשר הכחול''') היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז חיפה]] ב[[ישראל]]. היישוב נחנך ב-[[1924 בארץ ישראל|1924]], והוכרז כמועצה מקומית בשנת [[1961]]. כלל תושבי ג'סר א-זרקא הם ערבים-[[מוסלמים בישראל|מוסלמים]].<br />
<br />
היישוב שוכן על רצועת [[כורכר]] לחוף [[הים התיכון]] שגובהה 5–20 מטרים מעל [[גובה פני הים|פני הים]], שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של [[נחל תנינים]], שמפריד בין היישוב לבין הים במערב. מדרום שוכנת [[קיסריה]], ומצפון [[מעגן מיכאל]] והכניסה ל[[שמורת טבע|שמורת הטבע]] נחל התנינים. במזרח גובל היישוב ב[[כביש 2]] (כביש [[חיפה]] - [[תל אביב]]). בסמוך ל[[שפך נהר|שפך]] הנחל, דרומית-מערבית לבתי היישוב, שוכן [[תל תנינים]].<br />
<br />
פירוש השם ג'סר א-זרקא הוא הגשר (על הנחל) הכחול על שם ה[[גשר]] שנבנה על נחל תנינים "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול בערבית). אין זה הגשר שנבנה ליד שפך הנהר לים, לקראת סוף [[המאה ה-19]] עבור הקיסר [[וילהלם השני]] בעת [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898]], אלא הגשר של סכר טחנות הקמח שנבנה על ידי הביזנטים כמפעל מים עבור [[קיסריה#התחדשות היישוב|קיסריה]].<br />
<br />
ג'סר א-זרקא היא היישוב היחיד לחוף הים בישראל שבו יש רוב [[ערביי ישראל|ערבי]], והוא אחד היישובים העניים ביותר בישראל.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מקור התושבים קדום וכבר לפני 500 שנה חיה סביב ביצת הכבארה קבוצה שנקראה ג'מוסין (מגדלי ה[[תאו|ג'מוסים]]). בשנות השבעים של [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] כלל היישוב בשולי [[ביצות כבארה]] 15 בתים, חושות וטחנות קמח. מיקום היישוב המקורי היה ממזרח לביצה, באזור מערת כבארה.{{הערה|שם=ענת בר כהן|1={{צ-ספר|מחבר=ענת בר כהן|שם=הזיקה שבין התנאים הסביבתיים לבין היישוב הכפרי המסורתי והמצב האגררי ברמת מנשה לפני קום המדינה|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=(עבודת תזה לתואר שני) אוניברסיטת בר אילן|שנת הוצאה=2001|שפה=עברית}}}} התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מ[[כפר קדום|קדום]] בשומרון, נג'אר מ[[אל עריש]] או [[מצרים]], שהאב מ[[החורן]] וטטואתחה ואם בשי מ[[סודאן]].{{הערה|שם=ענת בר כהן}}<br />
התושבים התפרנסו מ[[דיג]] ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ובים התיכון וכן מ[[קדרות]] מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי ה[[גומא]] וה[[קנה מצוי|קנה]].{{הערה|עמנואל הראובני, '''לקסיקון ארץ ישראל''', ידיעות אחרונות, 2001.}}<br />
<br />
בעקבות ייבוש הביצה בשנת [[1924]] עבור [[זכרון יעקב]] לטובת אדמות חקלאיות ומיגור מחלת ה[[מלריה]], הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי [[מחצבה]] ברכס הכורכר, אותה רכשה [[פיק"א]] בשנת 1924, מה שהופך את הכפר ליישוב הערבי היחיד בישראל שנבנה ע״י המוסדות הציוניים. בשנת [[1926]] נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמתו נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל התפתח היישוב ונבנו בו בתים מבטון ומבלוקים. לכפר לא היו אדמות חקלאיות משלו. לכן, בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות [[חקלאות|חקלאיות]] ביישובי האזור ורבים מבני היישוב עובדים כשכירים בעבודות חוץ.<br />
<br />
במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, [[בנימינה]] והסביבה, שאורח החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים ג'סר א-זרקא ו[[פוריידיס]], ולכן התעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו.{{הערה|[[בני מוריס]], The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained מתוך {{משמאל לימין| '''1948 and After: Israel and the Palestinians'''}}, הוצאת [[אוניברסיטת אוקספורד]], 1994, עמ' 257–284}}{{הערה|[[מירון בנבנישתי]], '''Sacred Landscape''', הוצאת [[אוניברסיטת קליפורניה]], 2000, עמ' 134–135, 209}} עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] לא היו כלל [[נישואים]] מבחוץ עם בני ובנות היישוב בשל ה[[סטיגמה|סטיגמות]] החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.<br />
<br />
בשנת [[1994]] הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת [[פרויקט שיקום שכונות]].{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10085650.b07|סוג=רע"א|עותר=נאסר עמאש ואח'|משיב=הוועדה לתכנון ובניה השומרון|ניתן ב=27 בספטמבר 2012}}, סעיף 1}} בסוף [[2009]] החל [[משרד הפנים]] בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, שבמסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. נשקל עידוד בנייה רוויה והסטת כביש 2 מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.<br />
<br />
ב-[[7 באוקטובר]] [[2000]], בתקופת [[אירועי אוקטובר 2000|אירועי אוקטובר]], נהרג נוסע ב[[כביש 2]] כתוצאה מפגיעת אבן ש[[יידוי אבנים|נזרקה על ידי פורעים]] מהיישוב.{{הערה|{{ynet|[[אלי סניור]] וטלי רוזן|"אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה"|163808|8 באוקטובר 2000}}}} בתחילת יולי [[2014]] התקיימה התפרעות של תושבי ג'סר א-זרקא, שמהלכה ירו המתפרעים [[זיקוקין די-נור|זיקוקים]] באוויר ו[[יידוי אבנים|יידו אבנים]] לעבר שוטרים וכלי רכב שנסעו בכביש 2.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=180643|הכותב=יואב איתיאל|כותרת=אישום: תושבי ג’סר א-זרקא יידו אבנים כנגד ’צוק איתן’|אתר=גפן מגזין המושבות|תאריך=26 באוגוסט 2014}}}}<br />
<br />
ב-[[2017]] נחנכה ביישוב תחנה של [[משטרת ישראל]].{{הערה|{{ynet|חסן שעלאן|נתניהו חנך תחנת משטרה בג'סר א-זרקא: "יום חג לשלטון החוק"|5045857|21 בנובמבר 2017}}}}<br />
<br />
הגשר מעל שפך נחל תנינים, נבנה במקור בתקופה הרומית, עבור רכבי מנהלה והספקה לקיסריה וממנה. הגשר הרומי נהרס במהלך הזמן, ומפעל המים הסמוך (שמורת נחל תנינים) חדל לפעול. בסוף המאה ה-19 הגשר נבנה מחדש על ידי השלטון העות'מאני, לכבוד [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו של הקיסר הגרמני]] [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]] בארץ ישראל,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=97170872|הכותב=|כותרת=תמונת גשר האבן המשוחזר, בניהולו של יהושע (ישו) דריי, מומחה לטכנולוגיות עתיקות, מעל שפך נחל תנינים|אתר=|תאריך=}}</ref> ובמהלך השנים שוב נהרס. ב-2020 שוחזרה הגרסה העות'מאנית של גשר האבן מעל השפך, בכניסה הצפונית של היישוב, בניהולו של יהושע (ישו) דריי - מומחה לטכנולוגיות עתיקות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ma-come.com/2021/10/15/מקום-הגשר-החדש-על-הנהר-הכחול/|הכותב=פורסם על ידי דובי זכאי|כותרת=מקום/ הגשר החדש על הנהר הכחול|תאריך=2021-10-15|תאריך_וידוא=2024-11-20}}</ref>ב-2021 נחנכה טיילת באורך 650 מטר מהגשר דרומה, במימון [[החברה לפיתוח קיסריה]], [[רשות הטבע והגנים]], [[קרן אדמונד דה רוטשילד]] והקרן לשטחים פתוחים ב[[מינהל מקרקעי ישראל]].{{הערה|{{וואלה|זיו ריינשטיין|"הפנינה הכחולה": נחנכה טיילת הים בג'סר א-זרקא שתתחבר לקיסריה|2840785|10 בספטמבר 2021}}}}<br />
[[קובץ:Jisr az-Zarqa new neighbourhood 1.jpg|ממוזער|השכונה החדשה בג'יסר א-זרקא (פרויקט טורקיז)]]<br />
בשנת 2022 החלה להיבנות במערב היישוב שכונה חדשה ובה כ־500 דירות. 60% מהדירות שווקו במסגרת תוכנית [[מחיר למשתכן]] והיתר בשוק החופשי.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|טירוף מחירי הנדל"ן: גם באחד היישובים העניים בישראל משווקים דירות בכמעט 3 מיליון שקלים|3494934|16 במרץ 2022}}}} אף על פי שהשכונה נועדה לפתור את מצוקת הדיור של תושבי ג'יסר א-זרקא רק כרבע מהדירות בפרויקט נרכשו בידי תושבי המקום וכ 50% נקנו בידי יהודים{{הערה|{{הארץ|אור קשתי|מיהם רוכשי הדירות החדשות בג'סר א-זרקא? (עתידות: בקרוב ייבנה שם בית כנסת)|00000194-21be-df33-a7b5-b1beb6f00000|2 בינואר 2025}}}}<br />
<br />
בשנת 2024 החלה עמותת ונטעת בפרויקט רחב היקף של הפיכת הכפר לכפר ירוק שמתאפשרת בו הליכה בשבילים מוצלים. סומנו שבילים שלאורכם ניטעו עצים. העמותה הקימה בבתי הספר גינות לימודיות וברחבי הכפר גינות קהילתיות.{{הערה|[https://venatata.org/עיר־יער-גסר-א-זרקא/?ref=cid-521663680.1738053132%2Fhttps%3A%2F%2Fvenatata.org%2Fmagazine%2Ffall-2025%2F%2F%3Futm_medium%3D%2Fhttps%3A%2F%2Fvenatata.org%2F%d7%25a2%25d7%2599%25d7%25a8%25d6%25be%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25a8-%25d7%2592%25d7%25a1%25d7%25a8-%25d7%2590-%25d7%2596%25d7%25a8%25d7%25a7%25d7%2590%2F&header_footer= עיר-יער ג’סר א זרקא, הגשר הכחול הופך לירוק]}}<br />
<br />
==דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה==<br />
{{בוט יישובים/0541|2}}<br />
{{ציר זמן/אוכלוסייה|כותרת=להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:|מקסימום=12000|מספר גרפים=7|1955=1300|1961=1600|1972=2900|1983=5000|1995=8000|2005=11000|2008=11800}}<br />
<br />
נכון לתום [[העשור הראשון של המאה ה-21]], מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו [[מוסלמי]]ת, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור [[אבטלה]] רשמי של 30% (2009) ומשיעורי [[אלימות]] גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ה[[מורה|הוראה]] נפוץ מאוד בג'סר, כמו כן הכפר הוא הספק הגדול ביותר של כוח-עבודה [[אישה|נשי]] בענפי [[משק בית|משק הבית]] למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח [[תיירות]]י, המתבסס על הקרבה אל [[קיסריה]] העתיקה, שמורת [[נחל תנינים]] וחוף הים, ועל כך ש[[שביל ישראל]] חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת [[2013]] נפתחה בכפר [[אכסניה]] לתיירים.{{הערה|{{ynet|דני ספקטור|חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!|4419687|20 באוגוסט 2013}}{{ש}}{{הארץ|רועי צ'יקי ארד|"גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא|1.2208751|5 בינואר 2014}}}}<br />
<br />
אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אומנם [[בריכת דגים|בריכות הדגים]] של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת [[צוק]] ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאוד. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מ[[כביש 4]], באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף ל[[סוללת עפר|סוללת העפר]] – שהוקמה בידי תושבי [[קיסריה (יישוב)|קיסריה]] השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא{{הערה|{{ynet|פאוזי אבו טועמה|קיסריה הופרדה מג'יסר|2633818|25 במאי 2003}}}} – מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית ה[[אנטנה סלולרית|אנטנות הסלולריות]] שמוקמו בשטחם.<br />
[[קובץ:Narcissus miniatus east of Jisr az-Zarqa.jpg|ממוזער|ממזרח לג'סר א-זרקא פורחים בתחילת החורף [[נרקיס סתווי|נרקיסים]] ו[[סתוונית|סתווניות]]]]<br />
בכפר שתי קופות חולים, [[מתנ"ס]]-מרכז קהילתי שהוקם בידי [[משרד הבינוי והשיכון]] בשנת [[2003]], מספר [[בית ספר|בתי ספר]] ומרכז מסחרי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20090927151946/http://www.jeser-m.org/ אתר המועצה המקומית]<br />
* {{בוט יישובים/0541|פרופיל}}<br />
* [http://www.vaada-shomron.org.il/yishuvim/gaser.htm המועצה המקומית ג'סר א-זרקא], באתר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שומרון"<br />
* {{הארץ|מירון רפופורט|כך הפכו מייבשי הביצות הפלסטינים מג'יסר א-זרקא לקוץ בלבו של האזור היוקרתי ביותר בשרון|1.1205308|5 ביוני 2010}}<br />
* {{ynet|יוסי יובל|ג'אסר א-זרקא: כפר הדייגים האחרון לחופי ישראל|3917022|22 ביולי 2010}}<br />
* {{ynet|ורד שדות|ביקור בארץ זרה שנמצאת ממש מעבר לפינה|4110576|27 באוגוסט 2011}}<br />
* {{הארץ|אמנון דירקטור|תוכנית המתאר החדשה של ג'סר א-זרקא: כך מנשלת מדינת ישראל את הערבים מאדמותיהם|1.2644972|29 במאי 2015}}<br />
* {{הארץ|נעה שפיגל|בג'סר א־זרקא משחקים בין הכדורים|0000017f-e0e8-d804-ad7f-f1fa75140000|28 בפברואר 2016}}<br />
* {{ynet|הילה שמר|"מחיר למשתכן" מגיע לחוף ג'סר א-זרקא. מי ייהנה, יהודים או ערבים?|4790128|12 באפריל 2016}}<br />
* {{הארץ|בילי מוסקונה לרמן|עולמן המסויט של הנשים בג'סר א־זרקא|1.3132002|24 בנובמבר 2016}}<br />
* {{נענע10|[[אלי לוי (עיתונאי)|אלי לוי]] וסמי עאבד אלחמיד|הסיפור העצוב של דייגי ישראל: כיצד ענף הדיג הפך למלכודת עוני?|1240007|3 באפריל 2017||news}}<br />
* {{הארץ|משה גלעד|האם אחד המקומות העניים בישראל יצליח להפוך לפנינה תיירותית|1.6279855|16 ביולי 2018}}<br />
* {{הארץ|אור קשתי|מיהם רוכשי הדירות בשכונה החדשה של ג'סר א-זרקא? (עתידות: בקרוב ייבנה שם בית כנסת)|00000194-21be-df33-a7b5-b1beb6f00000|2 בינואר 2025}}<br />
* [http://www.shvilist.com/s16.html קטע שביל ישראל העובר בג'סר א-זרקא] באתר שביל ישראל<br />
* {{תמונה}} {{הארץ|גלעד בן שץ|ג'סר א-זרקא, בלוג צילום|1.10454283|12 בדצמבר 2021|מנויים=לא}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תמונה רחבה|Dzjasser085.jpg|1000px|מבט לכפר מכיוון דרום-מערב}}<br />
<br />
{{מחוז חיפה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ג'סר א-זרקא|*]]<br />
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1926]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]]<br />
[[קטגוריה:יישובים ערביים בישראל]]<br />
[[קטגוריה:שביל ישראל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות במחוז חיפה]]</div>imported>Nettadi