https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%27%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%90%D7%A7ג'ודית האבאק - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:37:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%92%27%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%90%D7%A7&diff=660202&oldid=previmported>דוד55: /* החיים המוקדמים והמשפחה */2024-12-17T14:53:47Z<p><span class="autocomment">החיים המוקדמים והמשפחה</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען}}<br />
'''ג'ודית האבאק''' (ב[[אנגלית]]: '''Judith Hubback''';{{תאריך משולב}}) הייתה [[פסיכולוגיה אנליטית|אנליטיקאית]], [[סוציולוגיה|סוציולוגית]], ו[[פמיניזם בממלכה המאוחדת|פמיניסטית בריטית]], שהתפרסמה הודות למחקריה שעסקו בנושא תעסוקת נשים.<br />
<br />
== החיים המוקדמים והמשפחה ==<br />
אליס ג'ודית וויליאמס הייתה בתו השלישית של עורך הדין הבינלאומי סר ג׳ון פישר וויליאמס (1870–1947), ואשתו, האמנית אלינור מרג'ורי היי מוריי (1880–1961).{{הערה|שם=joap|Barbara Wharton, "Obituaries: Judith Hubback", ''Journal of Analytical Psychology'', vol. 51, no. 2 (2006), pp. 321–324.}}{{הערה|שם=arch|[https://archiveshub.jisc.ac.uk/search/archives/0cf4fea2-b52e-3489-ae14-a3e9b6221655 "Papers of Judith Hubback: Background and administrative history"], ''ArchivesHub''. Retrieved 29 January 2018.}}{{הערה|''Burke's Peerage'' (1999), vol. 1, p. 135.}} אחותה הגדולה של ג׳ודית הייתה ההיסטוריונית ג׳ניפר מרגרט הארט.{{הערה|[http://www.oxforddnb.com/view/10.1093/ref:odnb/9780198614128.001.0001/odnb-9780198614128-e-51089?result=1&rskey=dlIZGn#odnb-9780198614128-e-51089-headword-2 "Hart, Jenifer Margaret &#x5B;née Williams&#x5D; (1914–2005)"], ''Oxford Dictionary of National Biography'' (online edition, Oxford University Press, 2004). Retrieved 29 January 2018.}} ג'ודית גדלה ב[[פריז]] ולמדה לדבר [[צרפתית]] שוטפת. היא הייתה סטודנטית בניוהאם קולג׳ שב[[אוניברסיטת קיימברידג']] וסיימה תואר ראשון ב[[היסטוריה]] בהצטיינות בשנת [[1936]].{{הערה|שם=joap}}{{הערה|שם=arch}} בעודה סטודנטית באוניברסיטת קמברידג׳, פגשה את דייוויד האבאק (נפטר בשנת [[1991]]), בנה של הפמיניסטית [[אווה מריאן האבאק]]. הם התחתנו בשנת [[1939]], ונולדו להם בן ושתי בנות.{{הערה|שם=ind|[https://www.independent.co.uk/news/obituaries/judith-hubback-6106975.html "Judith Hubback"], ''The Independent'', 10 March 2006. Retrieved 29 January 2018.}}<br />
<br />
== קריירה ==<br />
=== הוראה, חיי נשואים ולימודי חברה ===<br />
האבאק עבדה כמורה עד שנולד ילדה הראשון.{{הערה|שם=arch|[https://archiveshub.jisc.ac.uk/search/archives/0cf4fea2-b52e-3489-ae14-a3e9b6221655 "Papers of Judith Hubback: Background and administrative history"], ''ArchivesHub''. Retrieved 29 January 2018.}} אולם כאישה נשואה חוותה אפליה בעת שהגישה מועמדות למשרות הוראה.{{הערה|שם=ind|[https://www.independent.co.uk/news/obituaries/judith-hubback-6106975.html "Judith Hubback"], ''The Independent'', 10 March 2006. Retrieved 29 January 2018.}} היא הייתה מתוסכלת מכך שנמנע ממנה אפילו לשוחח עם בעלה על עבודתו, כיוון שכעובד ציבור פרטי עבודתו היו חסויים.{{הערה|שם=guar|Barbara Wharton and Jan Wiener, [https://www.theguardian.com/news/2006/feb/07/guardianobituaries.mainsection "Judith Hubback"], ''The Guardian'', 7 February 2006. Retrieved 29 January 2018.}}<br />
<br />
עם תום [[מלחמת העולם השנייה]] ההזדמנויות תעסוקה לנשים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://alaxon.co.il/article/תחזרי-למטבח-מותק/|כותרת=תחזרי למטבח, מותק|אתר=אלכסון|תאריך=2017-07-23|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-07-23}}}} הצטמצמו. לאחר שבזמן המלחמה מרבית הנשים הנשואות עבדן מחוץ לבית כדי לעמוד בדרישות המלחמה ולמלא את מקום הגברים שהיו בחזית, בתום המלחמה הן נאלצו לפנות את מקום עבודתן לגברים. בנוסף, הציפיות החברתיות, שנשים תהיינה אמהות במשרה מלאה לאחר שנולדו הילדים, פעלו כמחסום תרבותי [[פמיניזם בבריטניה|לתעסוקה]].{{הערה|שם=ind}} בסוף [[שנות הארבעים של המאה העשרים]], ג'ודית האבאק התוודעה למחקרים הסוציולוגיים של חמותה אווה האבאק בנושא עקרות בית מהמעמד הפועלים, וקראה בעניין את התשובות של הנשים לסקרים של חמותה. היחס של נשים לעבודה עניין אותה עד כדי כך שיזמה ומימנה על חשבונה מחקר עצמאי (עם שאלון ששלחה בדואר). בנושא המציאות היומיומית של נשים נשואות בוגרות אוניברסיטה ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]].{{הערה|שם=mccarthy|Helen McCarthy, [https://academic.oup.com/past/article/233/1/269/2915149 "Social Science and Married Women's Employment in Post-War Britain"], ''[[Past & Present (journal)|Past and Present]]'', vol. 233, no. 1 (2016), p. 280.}} את תוצאות המחקר פרסמה בשנת [[1954]] בשם " ''רעיות בוגרות אוניברסיטה" ש''קיבל תהודה בעיתונים של התקופה. בשנת [[1957]] פרסמה את המחקר בספר רציני הרבה יותר בשם: ״רעיות ''שלמדו באוניברסיטה״. עיתון'' ''[[הגרדיאן]] כתב בהתפעלות שהספר הקדים את זמנו.''<br />
<br />
ההיסטוריונית הלן מקארתי טוענת שג׳ודית האבאק הייתה אחת ממספר חוקרות בשנות החמישים (כויולה קליין, פרל ג׳פקוט, [[חנה גברון]] ועוד), שעזרו לבסס תובנות חדשות על תעסוקת נשים נשואות כחלק הכרחי בחברות תעשייתיות מתקדמות, וכזאת שפתרה את הדילמות של האישה המודרנית במעמדות החברתיים השונים.{{הערה|McCarthy, p. 270.}} האבאק דיווחה על תסכולים של נשים בעלות יכולות, ובעלות הכשרה, שחוו לחץ להפסיק לעבוד ברגע שנישאו, או לאחר שהפכו לאמהות. במחקרה האבאק הגיעה למסקנה שכדי להפוך לאמהות ורעיות במשרה מלאה, נשים ויתרו על האפשרות למימוש עצמי. הן הקריבו יותר מדי ונתנו לשגרה היומיומית לשחוק אותן עד שהגיעו למצב נפשי בו לאט לאט הן איבדו את הייחוד האינדיוידואלי שלהן.{{הערה|Judith Hubback, ''Wives Who Went to College'' (1957), pp. 150–1, cited in McCarthy, p. 284.}} האבאק טענה שרק תמיכה מלאה של בני הזוג תאפשר לנשים לאזן בין אמהות, נישואים ועבודה.{{הערה|[[Ina Zweiniger-Bargielowska]] (ed.), ''Women in Twentieth-Century Britain: Social, Cultural and Political Change'' (Longman, 2001), p. 126.}} הספר ״רעיות ''שלמדו באוניברסיטה״'': עורר דיון ציבורי רב, האבאק זכתה לביקורות רבות בעיתונים ו''[[הטיימס]]'' ו''[[האקונומיסט]]'' פרסמו מאמרים ראשיים על תוצאות המחקר.{{הערה|McCarthy, p. 288.}}<br />
<br />
=== פסיכואנליזה ובהמשך החיים ===<br />
למרות עבודתה, שכללה עיתונאות ועבודה ברדיו, האבאק המשיכה לחוש מתוסכלת מחייה: היא הייתה לא מרוצה ולעיתים מדוכאת, כיוון שידעה שיש לה פוטנציאל לא ממומש.{{הערה|שם=guar|Barbara Wharton and Jan Wiener, [https://www.theguardian.com/news/2006/feb/07/guardianobituaries.mainsection "Judith Hubback"], ''The Guardian'', 7 February 2006. Retrieved 29 January 2018.}} בחיפושיה הגיעה ל[[פסיכולוגיה אנליטית|פסיכואנליטיקאי]] [[קרל יונג|יונגיאני]] בשם [[רוברט הובסון]],{{הערה|שם=joap|Barbara Wharton, "Obituaries: Judith Hubback", ''Journal of Analytical Psychology'', vol. 51, no. 2 (2006), pp. 321–324.}} והחליטה לשנות כוון וללמוד. בשנת [[1964]] היא קיבלה הסמכה מהאגודה לפסיכולוגיה אנליטית, בה הפכה לחברה מאוד מעורבת. היא כיהנה כמזכירת הכבוד של האגודה והייתה עורכת משותפת של כתב העת שלה (1976-85) היא גם הייתה נציגת האגודה הבריטית באגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה אנליטית (1992–1986) .{{הערה|שם=guar}}<br />
<br />
בשנת [[1988]] האבאק פרסמה את המאמרים המקצועיים שלה בספר ״''דברים'' ש''אנשים עושים אחד לשני״''. היא גם הייתה משוררת ורבים משיריה מופיעים בספרה ״''איים ואנשים״ שפרסמה בשנת'' [[1964]]. היא כתבה רומן, ''"הקולות הרבים של הים"'' [[1990]], שזכה בפרס בשנת [[1991]]. בשנת [[2003]], היא השלימה את האוטוביוגרפיה שלה, ״''משחר עד דמדומים״''.<br />
<br />
האבאק נפטרה ב־6 בפברואר [[2006]].{{הערה|שם=guar|Barbara Wharton and Jan Wiener, [https://www.theguardian.com/news/2006/feb/07/guardianobituaries.mainsection "Judith Hubback"], ''The Guardian'', 7 February 2006. Retrieved 29 January 2018.}} בשנת [[1997]] היא תרמה את מסמכיה לארכיון ספרית הנשים השוכנת כיום באוניברסיטת [[בית הספר לכלכלה של לונדון]] (הם מקוטלגים כ-[https://archiveshub.jisc.ac.uk/search/archives/0cf4fea2-b52e-3489-ae14-a3e9b6221655 GB 106 7JUH]).{{הערה|שם=arch|[https://archiveshub.jisc.ac.uk/search/archives/0cf4fea2-b52e-3489-ae14-a3e9b6221655 "Papers of Judith Hubback: Background and administrative history"], ''ArchivesHub''. Retrieved 29 January 2018.}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:האבאק, ג'ודית}}<br />
[[קטגוריה:חוקרות]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים]]<br />
[[קטגוריה:פמיניסטיות בריטיות]]<br />
[[קטגוריה:פסיכואנליטיקאים בריטים]]<br />
[[קטגוריה:בריטיות שנולדו ב-1917]]<br />
[[קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1917]]<br />
[[קטגוריה:בריטיות שנפטרו ב-2006]]<br />
[[קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-2006]]</div>imported>דוד55