https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A8%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9Fברנרד ברנסון - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:50:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A8%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=343998&oldid=previmported>TheStriker: −קטגוריה:מתנצרים; ±קטגוריה:יהודים מומרים←קטגוריה:יהודים שהתנצרו באמצעות HotCat2026-03-13T08:21:53Z<p>−<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:מתנצרים">קטגוריה:מתנצרים</a>; ±<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:יהודים מומרים">קטגוריה:יהודים מומרים</a>←<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95" title="קטגוריה:יהודים שהתנצרו">קטגוריה:יהודים שהתנצרו</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br />
[[קובץ:Bernard Berenson in the gardens of Villa I Tatti.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברנרד ברנסון בגינת וילה אי טאטי]]<br />
'''ברנרד ברנסון''' (ב[[אנגלית]]: '''Bernard Berenson''';{{כ}} [[26 ביוני]] [[1865]], [[בוטרימוניס]], היום חלק מ[[וילנה|ווילנה]], [[ליטא]] – [[6 באוקטובר]] [[1959]], [[פירנצה]]) היה [[היסטוריון]] [[אמריקאי]] [[יהודי מומר]] חוקר [[תולדות האמנות]], מן הראשונים שהתמחו ב[[רנסאנס]].<br />
<br />
== חייו ==<br />
ברנסון נולד כברנרד ולורוינסקי (Bernhard Valvrojenski) בעיירה בוטרימוניס (ב[[יידיש]]: בוטרימאנץ או באלטרעמאנץ) למשפחה יהודית. המשפחה היגרה ב-[[1875]] ממחוז וילנה ל[[בוסטון]] [[מסצ'וסטס]] ושינתה את שם המשפחה לברנסון. ברנסון התנצר ב-[[1885]] ונעשה אפיסקופלי{{הערה|[http://www.dictionaryofarthistorians.org/berensonb.htm Dictionary of Art Historians - Bernard Berenson; Bernhard Berenson]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. מאוחר יותר הוא המיר את דתו ל[[נצרות קתולית|קתוליות]] בזמן שחי באיטליה{{הערה|[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F4081EF6355410728DDDAD0894D9415B898BF1D3 Devotee Of Beauty - Berenson - Article - NYTimes.com]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}{{הערה|1=[http://pqasb.pqarchiver.com/latimes/access/652557972.html?dids=652557972:652557972&FMT=ABS&FMTS=ABS:AI&type=historic&date=May+20%2C+1979&author=&pub=Los+Angeles+Times&desc=Berenson's+path+to+Parnassus&pqatl=google]}}{{הערה|1=http://articles.boston.com/2012-01-22/opinion/30649997_1_bernard-berenson-art-market-painting/2}}.<br />
<br />
בתחילה למד ב[[אוניברסיטת בוסטון]] אבל מכיוון שלא קיבל שם הדרכה ב[[סנסקריט]] עבר ל[[אוניברסיטת הרווארד]] להמשך הלימודים{{הערה|1=Boston University College of Liberal Arts Class of 1887 50th Anniversary Memory Book, published 1937}}. הוא סיים את הלימודים ויצא למסעות באירופה בחיפוש אחר יצירות אמנות עבור [[איזבלה סטיוארט גרדנר]]. באירופה הכיר את מרי סמית קוסטלו (Mary Smith Costelloe) שהייתה כבר נשואה ואם לשני ילדים. הם חיו יחד עשר שנים עד מות בעלה של מרי ואז מיסדו את הקשר בצורה חוקית. תנאי חייהם באותה תקופה היו קשים משום שרק בודדים מבין מכריהם קיבלו את הקשר הזה. מ-[[1900]] חי הזוג בוילה אי טאטי (I Tatti) ליד פירנצה שהיה ביתו במשך רוב חייו. בית זה הוא מרכז למחקרי הרנסאנס של אוניברסיטת הרוורד. הוא מאחסן את אוסף האמנות שלו ואת ספרייתו הפרטית של ספרים על תולדות האמנות ועל [[הומניזם]] אותו ראה ברנסון כמורשת החשובה ביותר שלו. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נשאר ברנסון באי טאטי אף על פי שהשלטון ה[[פשיזם|פשיסטי]] ואחרי כן אדוניהם הגרמנים השלימו בקושי עם קיומו שם. כאשר החזית התקרבה אליו בסוף קיץ [[1944]] הוא כתב ביומנו: "צלע הגבעה שלנו שוכן בין הקו המרכזי של נסיגת הגרמנים לאורך דרך בולוניה ודרך צדדית ... אנחנו נמצאים בלב קו ההגנה הגרמני על עורפם וחשופים בצורה חמורה ביותר". הוילה לא נפגעה וכן לא נפגעו הספרים שהועברו לוילה אחרת בקארג'י (Careggi). אבל דירתו של ברנסון בפירנצה נהרסה עם חלק מהפריטים היקרים שהיו בה בזמן הנסיגה הגרמנית מפירנצה{{הערה|1=[http://www.engramma.it/Joomla/index.php/archivio/48-archivio-delle-copertine/124-engramma-numero-61 WORKS OF ART IN ITALY, losses and survival, London 1945] ''compiled from War Office Reports of the British Committee on the Preservation and Restitution of Works of Art, Archives and Other Material in Enemy Hands'', in Engramma n. 61 (freely available online)}}.<br />
<br />
== חייו המקצועיים ==<br />
[[קובץ:Giorgione - Adoration of the Shepherds - National Gallery of Art.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציור הערצת הרועים שברנסון ייחס אותו לטיציאן]]<br />
בין אספני אמנות אמריקאים בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] נחשב ברנסון כסמכות העליונה לאמנות הרנסאנס. פסק הדין שלו לגבי אותנטיות של יצירה העלתה את ערך הציור. בשעה שגישתו הייתה במחלוקת בקרב היסטוריונים אירופאים של האמנות הוא מילא תפקיד מרכזי כיועץ לכמה אספנים, כמו איזבלה סטיוארט גרדנר שהייתה זקוקה לעזרה במציאת דרכה בשוק האופנתי החדש של אמנות הרנסאנס. במובן זה הייתה השפעתו של ברנסון עצומה. הוא התחיל בפרסום ספרו The Venetian Painters of the Renaissance with an Index to their Works (הציירים הוונציאניים בתקופת הרנסאנס עם מפתח ליצירותיהם), [[1894]]. התמהיל של ידע וגישה שיטתית הוכיח עצמו כמוצלח במיוחד. ב-[[1895]] זכה ספרו [[לורנצו לוטו]], מאמר על ביקורת אמנות בונה (Lorenzo Lotto, an essay on Constructive Art Criticism) לשבחים מצד הביקורת, במיוחד על ידי [[היינריך ולפלין]]. זמן לא רב אחרי כן פרסם את The Florentine Painters of the Renaissance (הציירים הפלורנטינים בתקופת הרנסאנס), [[1896]] שזכה לשבחיו של [[ויליאם ג'יימס]] על היישום החדשני של קטגוריות פסיכולוגיות יסודיות בפרשנות אמנות". ב-[[1897]] פרסם ברנסון עוד חיבור בסדרת כתביו הלמדניים אך שימושיים: The Central Italian Painters of the Renaissance (הציירים האיטלקיים המרכזיים בתקופת הרנסאנס). לאחר מכן הקדיש שש שנים למחקר שנחשב על ידי רבים לספרו העיקרי והמעמיק ביותר The Drawings of the Florentine Painters (ציוריהם של הציירים הפלורנטינים) שיצא ב-[[1903]].<br />
<br />
ב-[[1907]] פרסם את ספרו The North Italian Painters of the Renaissance (הציירים הצפון איטלקים בתקופת הרנסאנס) שבו שפט בחומרה רבה את [[מנייריזם|האמנות המייריסטית]], אך דעתו זו הייתה נתונה במחלוקת. דעתו מוסברת בכך שאהב את ה[[קלאסיציזם]] וסלידתו מ[[אמנות מודרנית]]. כתביו המוקדמים שולבו, מאוחר יותר, בספרו המפורסם ביותר The Italian Painters of the Renaissance (הציירים האיטלקים בתקופת הרנסאנס), [[1930]] שתורגם לשפות רבות.<br />
<br />
לברנסון היה הסכם חשאי מ-[[1912]] עם ג'וזף דווין (Joseph Duveen) שהיה אחד מחשובי סוחרי האמנות באותו זמן. הוא הסתמך רבות על דעתו של ברנסון כדי להשלים עסקות לאספנים בולטים שהיה חסר להם ידע בתחום. יחסיהם הסתיימו במריבה ב-[[1937]] אחרי ויכוח על ציור – הלידה באלנדייל (הערצת הרועים - Adoration of the Shepherds שנמצאת היום בגלריה הלאומית לאמנויות ב[[וושינגטון די. סי.]]). התמונה הייתה מיועדת לאוסף של סמואל קרס (Samuel Kress). דווין מכר אותה כתמונה של [[ג'ורג'ונה]] אבל ברנסון סבר שהיא תמונה מוקדמת של [[טיציאן]]. היום רואים בציור יצירה של ג'ורג'ונה. אחרי הסכסוך ביניהם היה ברנסון פעיל בייעוץ לאספנים אחרים.<br />
<br />
== וילה א טאטי ==<br />
[[קובץ:Fiesole iTatti 02.JPG|שמאל|ממוזער|180px|וילה אי טאטי בפירנצה]]<br />
מ-[[1890]] עד [[1921]] קנה ברנסון מסוחרים ציורים, ברוב המקרים, במחירים נמוכים. הציורים הגיעו מכנסיות, מנזרים וארמונות שונים. ב-1900 עבר ברנסון להתגורר בוילה ושם הוא התגורר עד מותו ב-1959.<br />
<br />
האוסף שלו מראה חתך רוחב של האמנות הדתית באיטליה מ[[המאה ה-12]] עד הרנסאנס. ברנסון לא ארגן את האוסף על פי נקודת מבט היסטורית או לפי נושאים כפי שמקובל במוזיאונים כי אם רק לפי עקרונות אסתטיים. ההעמדה בחללים ההיסטוריים של הוילה שנקבעה על ידי טעמו של בעל ידע משקפת את אישיותו של האספן. משום שברנסון מכר תמונות לעיתים רחוקות הן נשארו תמיד במקומן ורובן נשמרו במצב מעולה.<br />
<br />
בצוואתו הוא ציווה את הוילה, כולל אוסף האמנות שבה, את ספרייתו ואת אוסף הצילומים המקיף שלו לאוניברסיטת הרוורד. על פי צוואתו על הרוורד להקים בוילה מרכז למחקר עבור חוקרים צעירים מכל העולם שיאפשר להם להמשיך במחקרם במדעי הרוח, לקדם אותם ולהעמיקם. כיום לומדים במקום כל שנה בין 12 ל-15 תלמידים ל[[פוסט-דוקטורט]] מרחבי העולם. בנוסף מוזמנים למקום, באופן קבוע, חוקרים איטלקים צעירים.<br />
<br />
== כתביו ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''Venetian Painters of the Renaissance'' (1894)<br />
* ''Lorenzo Lotto: An Essay in Constructive Art Criticism'' (1895)<br />
* ''Florentine Painters of the Renaissance'' (1896)<br />
* ''Central Italian Painters of the Renaissance'' (1897)<br />
* ''The Sense of Quality: Study and Criticism of Italian Art'' (1901; second series, 1902)<br />
* ''The Drawings of the Florentine Painters'' (1903), his<br />
* ''North Italian Painters of the Renaissance'' (1907)<br />
* ''A Sienese Painter of the Franciscan Legend'' (1910)<br />
* ''Venetian Painting in America: The Fifteenth Century'' (New York, 1916)<br />
* ''Essays in the Study of Sienese Painting'' (New York, 1918)<br />
* ''Aesthetics, ethics and history in the arts of visual representation (Estetica, Etica e Storia nelle Arti della Rappresentazione Visiva)'' (1948)<br />
* ''The Italian Painters Of The Renaissance'' (1952)<br />
* ''Rumor and Reflection'' (New York, 1952)<br />
* ''Seeing and Knowing'' New York Graphic Society, Ltd., (1953)<br />
* ''The Passionate Sightseer'' (New York, 1960)<br />
* ''Sunset and Twilight'' (New York, 1963)<br />
</div><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
*Kenneth Clark (1974) ''Another Part of the Wood''<br />
*Ernest Samuels (1979) ''Bernard Berenson: The Making of a Connoisseur''<br />
*Ernest Samuels (1987) ''Bernard Berenson: The Making of a Legend''<br />
*Colin Simpson (1986) ''Artful Partners: Bernard Berenson and Joseph Duveen''<br />
*Mary Ann Calo (1994) ''Bernard Berenson and the Twentieth Century''<br />
*John Pope-Hennessy (1988) "Bernard Berenson" in ''Dizionario Biografico degli Italiani'', 34.<br />
*William Weaver (1997) ''A Legacy of Excellence: The Story of Villa I Tatti''<br />
*Simon Gray's play ''The Old Masters'' (2004), in which Berenson is a leading character<br />
*Cynthia Saltzman (2008) ''Old Masters New World: America's Raid on Europe's Great Pictures''<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* 'ברנסון, ברנרד', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 129 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1327).<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}<br />
{{רשתות חברתיות}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [https://www.webcitation.org/67CNPuWNf?url=http://www.dictionaryofarthistorians.org/berensonb.htm Dictionary of Art Historians]<br />
* [http://www.hup.harvard.edu/itatti/villa_berenson.html Villa I Tatti and Bernard Berenson]<br />
* [https://web.archive.org/web/20100711123800/http://mitpress.mit.edu/catalog/item/default.asp?ttype=2&tid=10786 Art as Existence] Gabriele Guercio - The MIT Press, 2006<br />
</div><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ברנסון, ברנרד}}<br />
[[קטגוריה:חוקרי תולדות האמנות]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי תולדות האמנות יהודים]]<br />
[[קטגוריה:אספני אמנות אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:אספני אמנות יהודים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת הרווארד]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהתנצרו]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1865]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1959]]</div>imported>TheStriker