https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%A4%D7%9Fברכת בורא פרי הגפן - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:26:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%A4%D7%9F&diff=217864&oldid=previmported>עורך מתחיל: תיקון עילגות2025-05-28T17:50:20Z<p>תיקון עילגות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| רוחב = 21%<br />
| כותרת = בורא פרי הגפן<br />
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי{{הערה|יש אומרים: 'פְרִי', עיינו להלן בסוף הערך.}} הַגָּפֶן{{הערה|בנוסח ספרד: הַגֶָפֶן}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Red_Wine_Glass.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|על היין אומר בורא פרי הגפן]]<br />
'''ברכת בורא פרי הגפן''' היא אחת מ[[ברכות הנהנין]] החשובות, ונתקנה קודם שתיית [[יין]]. הברכה שיש [[ברכה אחרונה|לברך לאחר]] שתיית היין בשיעור [[רביעית]] היא [[ברכה אחת מעין שלוש]].<br />
<br />
== המקור במשנה ==<br />
המקור לברכה זו הוא מהמשנה במסכת ברכות:{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?<br />
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.|מקור={{משנה|ברכות|ו|א}}}}<br />
<br />
==מעלת היין==<br />
אף שעל פירות האילן תיקנו לברך ברכת בורא פרי העץ שונה הוא היין שאף שיוצא מהגפן תקנו עליו ברכה מיוחדת. בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|לה|ב}}}} הועלו טעמים שונים לשינוי זה:<br />
# מעלת היין ש"השתנה מברייתו" - דעה זו הופרכה מברכת השמן שאף על פי ש"השתנה מברייתו" לא תקנו לו ברכה מיוחדת.<br />
# מעלת היין "זן את הגוף" - דעה זו הופרכה ממשנה שמבואר בה שכל המאכלים הם "זנים את הגוף" חוץ ממים ומלח.<br />
# מעלת היין שנותן [[שובע|תחושת שובע]] - אפשרות זו נפסקה להלכה.<br />
בתלמוד מוסבר, שהיין נתן תחושת שובע רק כאשר שותים ממנו מעט, אולם כאשר שותים ממנו הרבה הוא רק מגדיל את התיאבון{{הערה|כמנהגו של [[רבא]] לשתות יין ב[[ערב פסח]] כדי להגביר את תיאבונו שיאכל [[מצה]] בתיאבון ובשפע}}, מעלה זו של היין נוספת על מעלתו של הלחם שרק "סעיד" אך לא משמח. לפי מסקנה זו, כאשר הפסוק אומר "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד"(ציטוט זה הוא קיצור של הפסוק המקראי המופיע בתלמוד בעניין זה){{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קד|טו}}}} הכוונה היא שהלחם רק סועד אך היין גם משמח וגם סועד.<br />
<br />
=== פוטר שאר משקים ===<br />
לדעת [[רב חייא בר יוסף|רב חייא]] ברכת הגפן על היין פוטרת את שאר כל המשקין שברכתן [[שהכול נהיה בדברו]], אך לא ניתן להיפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת, וכך סבורים רוב הפוסקים{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קעד|ב}}}}. אך יש שלא פסקו את דינו להלכה{{הערה|דעת הרמב"ם לפי הבנת [[ערוך השולחן]]}}.<br />
<br />
באחרונים נחלקו לעניין ברכת 'הגפן' על מיץ ענבים, יש שכתבו שמאחר שאינו חשוב כל כך כיין, אינו פוטר שאר משקים{{הערה|דעת הרב אלישיב הובא בספר שבות יצחק, פסח יא ב. וכן דעת הגר"ש וואזנר הובא בספר הזיכרון דרור יקרא (עמוד רפ).}}, ויש שכתבו שאין חילוק בדבר{{הערה|דעת הגרש"ז אוירבך, הליכות שלמה פסח ט הערה 7. וכן דעת הגר"נ קרליץ, חוט שני ברכות י, ועוד.}}.<br />
<br />
===קביעת סעודה===<br />
הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ל[[לחם]]). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. [[רב נחמן בר יצחק]] רצה לומר כך, אך [[רבא]] קבע כי לכאורה [[בטלה דעתו אצל כל אדם]], אלא אם כן יבוא [[אליהו]] ויאמר אחרת{{הערה|{{בבלי|ברכות|לה|ב}}}}.<br />
<br />
== נוסח הברכה ==<br />
יש שכתבו להגות את המילה פרי, כשהאות פ' רפויה בלא [[דגש קל|דגש]], על פי [[ניקוד|כללי הניקוד]] [[בג"ד כפ"ת]] אינו מקבל מקבל דגש כאשר הוא בראש מילה, לאחר אותיות [[אהו"י]]. לדעת החולקים יש לבטא את האות פ' עם דגש או משום שיש הפסקה במילה בורא, ובמקרה זה לא נאמר הכלל{{הערה|עיינו באריכות בשו"ת יביע אומר חלק ט' אורח חיים סימן כב.}}.או משום שבלשון חז"ל נהוג להדגיש את אותיות בג"ד כפ"ת גם לאחר אותיות אהו"י, כך נמצא למשל בכ"י קאופמן ועוד, וכך מסורת ההגיה בכל העדות (מכה בּפּטיש וכדומה).<br />
<br />
נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים, התימנים, חלק מיוצאי תוניס, [[גאורגיה]], הספרדים במערב אירופה, טורקיה, הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג רוב הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=qOjGDfGDFZs הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי]. בסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' [[שבתי סופר]]) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.}} האמירה בקמץ היא מאחר שהמילה "הגפן" הוא בסוף הברכה, ועל כן, על פי כללי דקדוק [[לשון המקרא]] ו[[ניקוד טברני|הניקוד הטברני]], היא [[צורת הפסק]], המחליפה את הסגול בקמץ.{{הערה|עיינו ב[https://www.ykr.org.il/question/13514 תשובת הרב אמיר דאדוואנד] באתר [[ישיבת כסא רחמים]].}} טעם החולקים הוא שכללי צורת ההפסק תקפים רק בלשון המקרא ואין להחיל את כללי הדקדוק הטברני של לשון המקרא על נוסח התפילה והברכות. עוד טעם כתב בשו"ת רב פעלים, שברכה זו נתקנה על פי הפסוק בדברים (ח,ח), ובפס' זה המילה גפן כתובה בצורה הזו: "וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן...".<br />
<br />
== ברכת יין עסיס ==<br />
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=יהדות}}<br />
ברכת יין עסיס היא נוסח מורחב של ברכת בורא פרי הגפן שנהג ב[[תקופת הגאונים]] בהזדמנויות חגיגיות ונמצא ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]]. הגאונים נחלקו האם נוסח זה מותר בשימוש.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/10-07-03/ הלכות ברכת בורא פרי הגפן] בספרו [[פניני הלכה]]<br />
* [https://hebrew-academy.org.il/keyword/גֶ%D6%BCפֶן/ צורת הניקוד במילת הגפן]{{קישור שבור}}, באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ברכות (הלכה)}}<br />
{{יין}}<br />
[[קטגוריה:ברכות הנהנין]]<br />
[[קטגוריה:יין]]</div>imported>עורך מתחיל