https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99 2026-09-14T07:00:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=129381&oldid=prev 2025-06-08T08:40:24Z

<p>עדכון פרמטרים (צאצאים-&gt;ילדים)</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br /> | שם = <br /> | שם בשפת המקור = <br /> | תמונה = <br /> | כיתוב = <br /> | תאריך לידה = [[1520]] לערך<br /> | מקום לידה = <br /> | תאריך פטירה = [[1594]] לערך<br /> | מקום פטירה = <br /> | סיבת המוות = <br /> | מקום קבורה = <br /> | תאריך לידה עברי = <br /> | תאריך פטירה עברי = <br /> | מקום פעילות = [[ארץ ישראל]], [[מצרים]]<br /> | השתייכות = <br /> | תחומי עיסוק = פרשן תלמוד, פוסק<br /> | תפקידים נוספים = <br /> | רבותיו = ר&#039; דוד בן זמרא (ה[[רדב&quot;ז]]), ר&#039; [[ישראל די קוריאל]]<br /> | תלמידיו = ה[[אר&quot;י]] (ר&#039; יצחק לוריא), ר&#039; [[שלמה עדני]] (בעל פירוש ה[[משנה]], &#039;מלאכת שלמה&#039;)<br /> | בני דורו = ר&#039; [[ישראל נג&#039;ארה]]<br /> | חיבוריו = [[שיטה מקובצת]] או &#039;אספת זקנים&#039; על מסכתות התלמוד, וכן ספר &#039;כללי התלמוד&#039;. כמו כן חיבר ספר שאלות ותשובות, ודרשותיו ומאמריו נלקטו אף הם לספר נפרד.<br /> | בן זוג = <br /> | בת זוג = <br /> | ילדים = <br /> | חתימה = <br /> }}<br /> רבי &#039;&#039;&#039;בצלאל אשכנזי&#039;&#039;&#039; ([[1520]]–[[1594]] לערך) היה [[שד&quot;ר]], מגדולי חכמי ורבני [[ירושלים]] ו[[יהדות מצרים|מצרים]] בתקופתו, מחבר &quot;[[שיטה מקובצת]]&quot;, ומראשוני ה[[אחרונים]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> על שנותיו הראשונות של רבי בצלאל כמעט ואין ידוע דבר. אביו אברהם עלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[אשכנז]], והתיישב ב[[ירושלים]] או ב[[צפת]]. באותה תקופה (משוער בשנת ר&quot;ף){{הערה|ראה טולידנו, רבי בצלאל אשכנזי, פרק א}}, נולד רבי בצלאל. אחד מרבותיו באותה תקופה הוא רבי [[ישראל די קוריאל]] (מחכמי צפת במאה ה-16, וסבו של רבי ישראל נג&#039;ארה). עוד בצעירותו ירד עם אביו מסיבה לא ידועה ל[[מצרים]] והשתקע שם. במצרים למד רבי בצלאל אצל ה[[רדב&quot;ז]], שהיה רבה הראשי של הקהילה שם. לאחר שעלה הרדב&quot;ז לארץ ישראל, החליפו רבי בצלאל בהנהגת הקהילה במצרים.<br /> <br /> בסביבות שנת [[ה&#039;ש&quot;ם]]&lt;ref&gt;ראה: הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ, &#039;&#039;&#039;מבוא לתולדות הרב בצלאל אשכנזי&#039;&#039;&#039; בתוך מבוא לקובץ מפרשים כתובות הוצאת עוז והדר ירושלים ה&#039;תשפ&quot;ג. אהרונוב (א.א. אהרונוב, &#039;&#039;&#039;חיבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים&#039;&#039;&#039;, [[מכילתא (כתב עת)|מכילתא]] כרך ה, עמ&#039; 85) מוכיח כי כבר בתחילת חורף של&quot;ה עלה רבי בצלאל לצפת.&lt;/ref&gt; בעקבות מאבק שערך רבי בצלאל לטובת הקהילה כנגד אדם שבא להשתרר על הקהל, הוא נאלץ לעזוב ולעלות לארץ ישראל. בראשונה עלה לצפת שם התמנה לראש ישיבה{{הערה|א&#039; דוד, ישיבתו של ר&#039; בצלאל אשכנזי בצפת, תרביץ נ&quot;ה (תשמ&quot;ו), על פי אגרת מכת&quot;י ר&#039; ירמיה מורוגונטו שהתפרסמה בספר הזיכרון לר&#039; משה ליפשיץ}}, משם עבר לירושלים, בירושלים נתקבל בכבוד רב ונבחר לעמוד בראש הקהל, הן מצד קהילת ה[[יהדות ספרד (חצי האי האיברי)|ספרדים]] והן מצד קהילת ה[[אשכנזים]].<br /> <br /> רבי בצלאל היה בקי בשפת השלטון וידע לייצג את הקהילה היהודית בפני השרים. ניסה להציל את [[בית כנסת הרמב&quot;ן]] מידי הערבים אולם לא הצליח בכך. כמו כן שלח [[שד&quot;ר|שליחים]], ואף יצא בעצמו למצרים, [[סוריה]] ו[[טורקיה]] כשד&quot;ר כדי לאסוף כספים לצורכי הקהל, ב[[דמשק]] התקין מגביות שנתיות קבועות לטובת ירושלים ומינה גבאים מיוחדים לשם כך. הרבה לעסוק גם בהשכנת שלום בין העדות השונות בקהילה.<br /> בשנת [[ה&#039;שמ&quot;ב]], אנו מוצאים אותו שוב במצרים, אך הוא מדגיש שדירתו וספריו נמצאים בירושלים{{הערה|שו&quot;ת ר&#039; בצלאל אשכנזי סימן ל&quot;ד (מהדורת בוחבוט ב&quot;ב תש&quot;נ)}}. הוא שהה במצרים שנים אחדות{{הערה|בשנת שמ&quot;ד הוא עוד היה במצרים, (שו&quot;ת רבי בצלאל אשכנזי סי&#039; ד&#039;)}} ובשנת [[ה&#039;שמ&quot;ז]] חזר לירושלים{{הערה|ראה באגרתו שפורסמה על ידי [[אלכסנדר מרכס|א&#039; מארכס]], בתוך: אמת ליעקב - ספר זיכרון למלאת שבעים שנה למורינו ורבינו [[יעקב פריימן|יעקב פריימאנן]], עמ&#039; 169–170 (בחלק הגרמני)}}, בראשית שנת שנ&quot;ב יצא שוב לשליחות במצרים, ואז נפטר, לא ברור אם במצרים או בירושלים.&lt;ref&gt;ראה הרב יוסקוביץ במבואו שם. וראה מה שכתב ר&quot;א זינגר, תשובה חדשה לרבי בצלאל אשכנזי זלה&quot;ה בשבח לימוד התלמוד בפלפול, מקבציאל ל&quot;ז.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> נפטר{{הערה|1=בסוף שנת 1591 מוזכר כי תיקן תקנה במצרים (שו&quot;ת רבי יעקב קאסטרו סימן ס), &#039;ולקצת ימים נתבקש לישיבה של מעלה&#039; (שם), ובספר &#039;סדר זמנים&#039; שנדפס בשנת [[1594]] מוזכרת כבר פטירתו,}} בערך בשנת [[1592]] [[ה&#039;שנ&quot;ב]]. מקום קברו איננו ידוע.<br /> <br /> ====מוצאו====<br /> לאור העובדה שחונך בשיטה הספרדית על ידי רבנים ספרדים, וסגנון כתיבתו הספרדי, הדעות על מוצאו חלוקות. בשער חיבורו שהודפס לאחר פטירתו מוזכר אביו כאחיו של הרב יצחק בצלאל&#039;ס, הרב של כל אשכנז, כמו כן רבי מאיר גאביזון מביא בתשובתו שהקל ב[[שעת הדחק]] לעבור על חרם רבינו גרשום, מה שמוכיח את מוצאו האשכנזי, כי הספרדים כלל לא הקפידו על כך{{הערה|שלמה טולידאנו, &#039;&#039;&#039;[http://web.archive.org/web/20100415072900/http://www.lifshiz.macam.ac.il/documents/toledano/doctorattoledano.doc רבי בצלאל אשכנזי: האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו]&#039;&#039;&#039;}}. מנגד, הרב [[יום טוב צהלון]], בהתייחסו לפסיקתו של הרב אשכנזי, שדרשה לחייב את האשכנזים בירושלים להשתתף בהוצאות שהטילו השלטונות העות&#039;מאנים על יהודי העיר, כתב &quot;כי באמת לא יעלה על לב לומר שחכם אחד ספרדי יגזור גזרות על חכמי אשכנז&quot;, כשכוונתו לרב אשכנזי. לדידו של [[אליאב שוחטמן]], הביטוי &quot;חכם אחד ספרדי&quot; הוא רב המשמש כרבו של ציבור ספרדי, ללא קשר למוצאו. לפי החוקרת ד&quot;ר [[שלי אלקיים]], היה מוצאו של הרב אשכנזי חצי ספרדי וחצי אשכנזי{{הערה|ערכו באנציקלופדיית דעת}}.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> חיבורו העיקרי של רבי בצלאל הוא &#039;[[שיטה מקובצת]]&#039;, או &quot;אספת זקנים&quot;.&lt;ref&gt;{{צ-מאמר|מחבר=אליאב שוחטמן|שם=&#039;&#039;&#039;&quot;בנין שלמה לחכמת בצלאל&quot; לר&#039; שלמה עדני: והגהות ר&#039; בצלאל אשכנזי לסדר קדשים&#039;&#039;&#039;|כתב עת=עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי|שנת הוצאה=1976|עמ=63–93|קישור=}}&lt;/ref&gt; בחיבור זה אסף פירושי ה[[ראשונים]] על [[מסכת]]ות הש&quot;ס וסידרם. כמו כן, נדפסו בשם זה הגהותיו ל[[תלמוד]], בעיקר על סדר [[סדר קודשים|קדשים]] שבו נוסחת הגמרא משובשת ביותר, והגהותיו על פי כתבי יד שהיו ברשותו וכמו כן הגהותיו שהגיה מדעתו הרחבה, מהוות עזר רב ללומדים. בהוצאת מכון [[עוז והדר]] הוציאו לאור את [[מסכת בכורות]] על פי נוסחת רבנו בצלאל אשכנזי.<br /> <br /> באגרתו הוא כותב:{{ציטוט|ובהא עדיפנא על כל בני גילי, שלמדתי כל סדר קדשים מתחלה ועד סוף בעשרה שנים, והגהתי אותו בתכלית הגמ&#039; ורש&quot;י ותוספות מספרים ישנים ומסופרים. והנה הוא בירושלים תוב&quot;ב, כל רואיו יכירו כמה טרחתי בזה שיותר כתוב בגליון.|מקור=(מצוטט ע&quot;י א.א. אהרונוב, &#039;&#039;&#039;חיבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים&#039;&#039;&#039;, [[מכילתא (כתב עת)|מכילתא]] כרך ה, עמ&#039; 87)|מירכאות=כן}}<br /> <br /> אהרונוב מפרש את הסיומת &quot;שיותר כתוב בגיליון&quot; כמכוונת לליקוטי הפירושים שהיו בגליונות, מלבד ההגהות ותיקוני הנוסח.<br /> <br /> רבי בצלאל היה מגדולי ה[[שו&quot;ת|משיבים]] בתקופתו. תשובותיו נאספו ונדפסו לראשונה ב[[ונציה|וונציה]] בשנת [[ה&#039;שנ&quot;ה]] ([[1595]]), ושבו ונדפסו כמה פעמים נוספות.<br /> <br /> דרשותיו יצאו לאור מכתב יד על ידי הרב [[יחיאל בוחבוט]].<br /> <br /> ==תלמידיו וחבריו==<br /> תלמידו החשוב והמפורסם ביותר היה רבי יצחק לוריא, הלא הוא [[האר&quot;י]] הקדוש. כמו כן, נודע גם תלמידו רבי [[שלמה עדני]], בעל פירוש &#039;מלאכת שלמה&#039; על המשנה. גם רבי [[אברהם מונסון]], ראש ישיבה ודיין בקהיר, היה תלמידו.<br /> <br /> בשנת 1772, ר&#039; יצחק נוניש-בילמונטי, הביא לדפוס את כתביו ב[[ליוורנו]].<br /> <br /> המשורר הנודע רבי [[ישראל נג&#039;ארה]] היה חברו הטוב. במות רבי בצלאל, ספד לו: &quot;איש אלקים קדוש, [[עסקן]] ורב פעלים. מציל עשוקים ומנהיג גדול&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * א. א. אהרונוב, &#039;&#039;&#039;חיבורי &#039;שיטה מקובצת&#039; לסדר קדשים&#039;&#039;&#039;, [[מכילתא (כתב עת)|מכילתא]] כרך ה, עמ&#039; 83 והלאה.<br /> * א&#039; דוד, &#039;&#039;&#039;ישיבתו של ר&#039; בצלאל אשכנזי בצפת&#039;&#039;&#039;, תרביץ נ&quot;ה (תשמ&quot;ו)<br /> * הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ &#039;&#039;&#039;מבוא ל&#039;שיטה מקובצת&#039; ולתולדות חייו,&#039;&#039;&#039; בתוך &#039;ילקוט מפרשים החדש&#039; הוצאת [[עוז והדר]] ירושלים ה&#039;תשפ&quot;א.<br /> {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1520|מספר שנים=74}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [[שלמה טולידאנו]], &#039;&#039;&#039;[https://web.archive.org/web/20100415072900/http://www.lifshiz.macam.ac.il/documents/toledano/doctorattoledano.doc רבי בצלאל אשכנזי : האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו]&#039;&#039;&#039;, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית תשס&quot;ב.<br /> * {{אנצ דעת|1781}}<br /> * {{חכמי ישראל|50|רבי בצלאל אשכנזי (בעל „שיטה מקובצת”)}}<br /> * {{הספרייה הדיגיטלית|בצלאל אשכנזי|ספר אסיפת זקנים|001237657}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007257913405171|בצלאל בן אברהם אשכנזי}}<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אשכנזי, בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים ארץ-ישראלים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מצרים]]<br /> [[קטגוריה:שד&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התלמוד]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי כללי התלמוד]]<br /> [[קטגוריה:מחברים שפירושיהם נדפסו בש&quot;ס וילנא]]<br /> [[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל במאה ה-16]]<br /> [[קטגוריה:נפטרים ב-1592]]</div>

imported>Neriah bot