imported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך

2026-01-28T17:09:58Z

סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך

דף חדש

{{מדען
| מונחה לדוקטורט = [[הלנה טולסטוי]]
}}

'''בנימין הרשב''' ('''הְרוּשוֹבסקי''') (ב[[אנגלית]]: '''Benjamin Harshav (Hrushovski)'''&lrm;{{כ}}; [[26 ביוני]] [[1928]] – [[23 באפריל]] [[2015]]) היה [[חוקר ספרות]], מומחה ל[[ספרות השוואתית]], [[משורר]] ב[[ספרות יידיש|יידיש]] (ב[[שם עט|שם העט]] '''ה. בנימין''') וב[[ספרות עברית|עברית]] (בשם העט '''גבי דניאל'''), [[מתרגם]] ו[[עורך]] [[ישראלי]]. כיהן כפרופסור ל[[ספרות]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וכפרופסור לספרות השוואתית, ללשון וספרות עברית, וללשון וספרות סלאבית ב[[אוניברסיטת ייל]]. העורך-המייסד של כתב העת ''Poetics Today''. חבר [[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]], חתן [[פרס א.מ.ת]] ([[2005]]).

==ביוגרפיה==
בנימין הרשב נולד בשנת [[1928]] בעיר [[וילנה]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] (כיום בירת [[ליטא]]), בנם של זוג אנשי חינוך: ד"ר אברהם הרושובסקי (אגסי), מורה להיסטוריה ב[[גימנסיה|גימנסיות]] שונות ובסמינר העברי למורים ולימים מורה ב[[חיפה]] (נפטר ב-1973), ודבורה פרֶיידקֶס-הרושובסקי (1896–1985), מנהלת בית ספר היידי ע"ש ס"מ גורביץ בווילנה. הייתה לו אחות צעירה ממנו, אטה הרושובסקי.

למד בבית ספר עממי יהודי חילוני ובגימנסיה יידית-חילונית. בשנת [[1941]], עם פלישת [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ל[[ברית המועצות]] ב[[מבצע ברברוסה]], נסה המשפחה מזרחה ל[[אורל]], שם גרו עד [[1946]]. הוא סיים את הבגרות בתיכון רוסי בשנת [[1945]] ולמד שנה [[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]] ב[[אורנבורג|צ'קאלוב]] (אורנבורג), וזכה בפרס הראשון לתלמידי השנה הראשונה. בשנים 1946–[[1948]] חי ב[[פולין הקומוניסטית]] וב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]]. ב-1946 הצטרף לתנועת [[דרור (תנועה)|דרור]]-החלוץ הצעיר. בשנים [[1947]]–1948 היה עורך-משותף של כתב העת למעפיל הצעיר, "להבות", ב[[מינכן]]{{הערה|שם=איזיקוביץ|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|בנימין הרשב, מחוקרי הספרות החשובים בישראל, מת בגיל 87|0000017f-df26-db22-a17f-ffb7a2070000|24 באפריל 2015|מנויים=לא}}}}.

ב-[[1948]] [[העפלה|העפיל לארץ ישראל]], התגייס ל[[פלמ"ח]] וב[[מלחמת העצמאות]] לחם בגדוד החמישי עד [[1949]].

גם הוריו ואחותו עלו לישראל. ב-1968 נרצחה אחותו בעת טיול ב[[טורקיה]].

בשנים 1948 עד [[1986]] חי ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]].
בין השנים 1949–[[1957]] למד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] לתואר ראשון (בהצטיינות יתרה) ושני (בהצטיינות) ב[[ספרות עברית]], [[מקרא]], [[היסטוריה של עם ישראל]] ו[[ספרות יידיש]]. בשנת 1948 פרסם את ספר השירים שלו ביידיש, "שטויבן" ('אבקים'), שראה אור במינכן. בשנת [[1951]] היה בין מייסדי קבוצת סופרי היידיש [[יונג ישראל]]. באותה תקופה ייסד וערך ביחד עם [[אריה סיון]], [[משה דור]] ו[[נתן זך]] את כתב העת "[[לקראת]]". בשנים 1957–[[1960]] למד לדוקטורט ב[[ספרות השוואתית]] ב[[אוניברסיטת ייל]], אצל [[רנה ולק]] (René Wellek).

בשנים [[1954]]–1957 ו-1960–[[1963]] לימד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1963–[[1966]] כיהן בה כמרצה לספרות השוואתית ורוסית. בשנת [[1965]] התמנה כ[[מרצה בכיר]] לספרות עברית ב[[אוניברסיטת תל אביב]]{{הערה|שם=איזיקוביץ}}.

ב-1966 הקים עם תלמידו [[מנחם פרי]] את החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו. ב-[[1968]] ייסד את כתב העת "[[הספרות]]". באותה שנה מונה לפרופסור חבר לתורת הספרות וספרות השוואתית. בשנת [[1972]] היה ל[[פרופסור מן המניין]]. בשנים [[1971]]–[[1973]] היה [[פרופסור אורח]] לספרות השוואתית וסלאבית ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], ושוב ב-[[1977]] ובסתיו [[1978]]. בקיץ 1972 היה פרופסור לתורת הספרות בבית הספר לספרות ב[[אוניברסיטת אינדיאנה]] ב[[בלומינגטון (אינדיאנה)|בלומינגטון]].
בשנים [[1970]]–[[1971]] ו-[[1973]]–[[1974]] כיהן כפרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית (במקביל לפרופסורה בתל אביב).
ב-[[1975]] הקים את המכון הישראלי ל[[פואטיקה]] ו[[סמיוטיקה]] ע"ש פורטר, ועמד בראשו עד פרישתו ב-[[1987]]. ייסד וערך את כתב העת הבינלאומי של מכון פורטר ''Poetics and Theory of Literature'' ואחרי שנסגר על ידי המו"ל הקים את כתב העת הבינלאומי ''Poetics Today'', רבעון הנערך במכון פורטר ורואה אור בהוצאת [[אוניברסיטת דיוק]]. בשנת [[1974]] ייסד ושימש עורך אחראי של סדרת "ספרות, משמעות, תרבות" בהוצאת מכון פורטר ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], עד [[1986]].

ב-1976–[[1977]] היה חבר במרכז לתארים מתקדמים בספרות עברית ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. בסתיו [[1980]] היה פרופסור אורח לספרות עברית ויהודית קלאסית ומודרנית ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. בשנת [[1982]] הופקד על ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ע"ש פורטר לתורת הספרות ופואטיקה באוניברסיטת תל אביב.

בקיץ [[1983]] היה פרופסור בתוכנית הקיץ לפואטיקה ולימודי [[סטרוקטורליזם]] ב[[אוניברסיטת אינדיאנה]] ב[[בלומינגטון (אינדיאנה)|בלומינגטון]], ופרופסור לבלשנות וספרות יידית ב[[אוניברסיטת קולומביה]]. בשנים 1983–[[1985]] היה חבר ב[[המכון למחקר מתקדם בברלין|מכון למחקר מתקדם בברלין]]. בקיץ [[1985]] היה פרופסור אורח לספרות השוואתית ב[[דארטמות' קולג']] ב[[הנובר (ניו המפשייר)|הנובר]] שב[[ניו המפשייר]]. בחורף [[1986]] היה פרופסור אורח ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה. וב-1986–1987 היה פרופסור אורח לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת ייל. משנת 1986 ועד למותו התגורר בעיר [[ניו הייבן]] שב[[קונטיקט]]. [[התאזרחות|התאזרח]] בארצות הברית.

בשנת [[1986]] עורר סערה ציבורית, לאחר שפרסם שיר פרובוקטיבי בכתב העת לספרות ואמנות "אגרא", בו האשים את דוד בן-גוריון בכך "שסלל את דרך בורמה על עצמות נערים מן השואה"{{הערה|{{כותרת ראשית|נרי ליבנה|הנה מוטלות גופותינו|19860903|38}}}}{{הערה|{{מעריב|משה גלבוע|; "גבי דניאל - בתוך הרושובסקי|19870430|248}}}}. השיר עורר תגובה חריפה. בין השאר, [[חיים גורי]] ו[[חנוך ברטוב]] דרשו לשלול ממנו את הפרופסורה. להגנתו אמר שהשיר מבוסס על עובדות היסטוריות{{הערה|{{כל העיר1|פנינה בסכס|לטרון, הקרב השני|1986/08/29|53}}}}.

בשנת [[1987]] עזב את אוניברסיטת תל אביב והצטרף לסגל אוניברסיטת ייל כפרופסור לספרות השוואתית ומופקד הקתדרה ע"ש בלאושטיין לספרות ולשון עברית. בשנת [[1992]] התמנה במקביל כפרופסור ל[[שפות סלאביות|לשונות סלאביות]] בייל. במינויים אלה החזיק עד לפרישתו. בשנים [[1998]]–[[2000]] היה מנהל לימודי התארים המתקדמים במחלקה לספרות השוואתית.

בין השנים [[1971]]–[[1998]] היה חבר הוועד המנהל של האגודה הבינלאומית למדעים סמיוטיים (IASS). משנת [[1972]] היה חבר [[אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל]], ומשנת [[1993]] חבר ה-Authors Guild של ארצות הברית. בשנים [[1985]]–[[1991]] היה חבר הוועדה לתורת הספרות באגודה הבינלאומית לספרות השוואתית (International Comparative Literature Association,{{כ}}ICLA).

בשנת [[1995]] נבחר כחבר [[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]. בשנים 1995–[[1996]] היה פרופסור מחקר (Distinguished Professor) ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]].

הרשב פרסם [[אנתולוגיה]] של שיריו ביידיש, וכן שירים בעברית תחת השם "גבי דניאל". תרגם מאנגלית, יידיש וגרמנית לעברית, ותרגם לאנגלית.

בשנת [[2011]] [[פרש לגמלאות]].

היה נשוי עד מותו למתרגמת [[ברברה הרשב]]. בנו מה[[פסיכואנליטיקאי]]ת [[רנה מוזס-הרושובסקי]], [[אהוד הרושובסקי]], הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית וחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].

בנימין הרשב נפטר ב-[[23 באפריל]] [[2015]], בגיל 87. הוא [[תרומת גופה למדע|תרם את גופתו למדע]]. הותיר את אשתו, שלושה ילדים ונכדים{{הערה|שם=איזיקוביץ}}. בשנת 2017 יצא לאור ב[[הוצאת כרמל]] קובץ מקיף של כל שיריו{{הערה|{{הארץ|דן מירון|הוא הבין שאת השירה הישראלית יכתבו אחרים|0000017f-f655-d460-afff-ff770e7a0000|13 ביוני 2017|מנויים=לא}}}}.

==פרסים והוקרה==
* בשנת [[1997]] קיבל יחד עם אשתו ברברה הרשב [[מדליית כסף]] מ[[אוניברסיטת טור ורגטה של רומא]] עבור תרגומיו ומחקריו.
*בשנת [[2004]] זכה בפרס קורת (Koret Jewish Book Award) בתחום הספרות הביוגרפית, עבור ספרו בשני כרכים על [[מארק שאגאל]], ''Marc Chagall and his Times'' ("מארק שאגאל, חייו וזמניו: נרטיב מתועד"){{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|הפרופ' בנימין הרשב זכה בפרס "קורט" לספרות ביוגרפית|0000017f-e692-da9b-a1ff-eefffbe10000|16 במרץ 2004}}}}.
*בשנת [[2000]] זכה ב[[פרס ירושלים|פרס ירושלים לשירה ע"ש אורי צבי גרינברג]].
*בשנת [[2005]] זכה ב[[פרס א.מ.ת]] במדעי הרוח על [[מפעל חיים|מפעל חייו]]{{הערה|{{גלובס||פרסי א.מ.ת: מיליון ד' יחולקו בין 11 זוכים בתחומי התרבות והמדע|1000006351|29 באוגוסט 2005}}}}.
*בשנת [[2008]] זכה ב[[פרס עקביהו|פרס עקביהו לחקר השירה העברית]]{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|פרס עקביהו לפרופ' בנימין הרשב|0000017f-f868-d47e-a37f-f97c85400000|2 ביוני 2008}}}}.
==ספריו==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}
* '''ריתמוס הרחבות: הלכה ומעשה בשירתו האקספרסיוניסטית של [[אורי צבי גרינברג]]'''. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1978.
* '''שירי גבי דניאל''', מגיש בנימין הרשב, דיוקן המשורר והערות - א"נ לוריא, ציורים - [[משה קופפרמן]], מוציא לאור: ספרי סימן קריאה, תל אביב, תש"ן, 1990.
* '''אמנות השירה'''. ירושלים: [[הוצאת כרמל]], תש"ס, 2000{{הערה|{{הארץ|שמעון זנדבנק|הלהט והלהטוטים|0000017f-e5c0-d97e-a37f-f7e51a8b0000|5 במרץ 2001}}}}.
* '''אמנות השירה''' / [הקלטת שמע]. ירושלים: כרמל, תש"ס, 2000
* '''שירת התחיה העברית ''': אנתולוגיה היסטורית-ביקורתית. תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], תש"ס, 2000
* '''שדה ומסגרת: מסות בתאוריה של ספרות ומשמעות'''. ירושלים: הוצאת כרמל, תש"ס, 2000.
* '''[[Q:שירת היחיד בניו יורק|שירת היחיד בניו-יורק: דיוקנאות של ארבעה משוררי יידיש ומבחר שיריהם בתרגום עברי]]'''. ירושלים: כרמל, תשס"ב, 2002.
* '''התרבות האחרת: יידיש והשיח היהודי''' ; עריכת המהד’ העברית: [[זיוה בן-פורת]]. ירושלים: כרמל, תשס"ו, 2006.
* '''משקל וריתמוס בשירה העברית החדשה'''. ירושלים: כרמל, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח, 2008.
* '''לשון בימי המהפכה - המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית'''. ירושלים: כרמל, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח, 2008.
*'''תולדות הצורות של השירה העברית מן התנ"ך עד המודרניזם'''. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2008.

===מספריו ב[[יידיש]]===
* ''' טאקע אויף טשיקאוועס: געבליבענע לידער''', צייכענונגען - מ. קופפערמאן. מוציא לאור: ראוון ד'וויילז: דריי שוועסטער, תשנ"ד, 1994.

===בעריכתו===
* '''גלות המשוררים: מבחר שירים 1914–1956''' / מאת: [[ברטולט ברכט]]. ערך, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר והערות: ה. בנימין. מהד’ ב’ ; תל אביב: הקיבוץ המאוחד / [[סימן קריאה (כתב עת)|ספרי סימן קריאה]], תשל"ח.
* '''משורר בניו-יורק: מבחר שירים מכל הספרים''' / [[יעקב גלאטשטיין]] ; ערך ותרגם: בנימין הרשב; תל אביב: הקיבוץ המאוחד / [[סימן קריאה (כתב עת)|ספרי סימן קריאה]], 1990{{הערה|{{חדשות|אריאנה מלמד|איך מתרגמים לעברית "אויפפרעסן", "געשיכטע־ ו"געכאפט־, ולמה בתיה גור לא מסתכלת במקור משורר בניו־יורק - יעקב גלאטשטיין, מיידיש: בנימין הרשב. סימן קריאה-הקיבוץ המאוחד|19900608|154}}}}.
* '''מאניפסטים של מודרניזם''' / עורך - בנימין הרשב. מהדורה מהד’ ב, מורחבת ומתוקנת ; ירושלים: כרמל, תשס"א, 2001.

===ספרים שתרגם וההדיר===
====תרגומים לעברית====
* '''שירים וחזיונות''' / (השירים תורגמו מיידיש בידי בנימין הרושובסקי. החזיונות...תורגמו מיידיש בידי [[שמשון מלצר]].) בלווית מבוא מאת דב סדן ; ירושלים: [[מוסד ביאליק]], (תש"ך)
* '''ברכב אש: שירים ופואימות''' / תרגמו מיידיש: ה. בנימין [=בנימין הרושובסקי] ואחרים, בלוית מבוא מאת [[דב סדן]], ירושלים: מוסד ביאליק, (תש"ך)
* '''טוס הזהב: שירים ופואמות / משה ליב הלפרן''' ; תרגמו מיידיש: ה. בנימין ו[[אריה סיון]], בלוויית מבוא מאת אליעזר גרינברג; ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג
* '''גלות המשוררים: מבחר שירים 1914–1956 / [[ברטולט ברכט]]''' ; תרגם מגרמנית: ה. בנימין; הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], תשל"ח (1978)
* '''טביה החלבן ומונולוגים / מאת [[שלום עליכם]]'''. תרגום מיידיש ואחרית דבר: ה. בנימין. תל אביב: הקיבוץ המאוחד / [[סימן קריאה (כתב עת)|ספרי סימן קריאה]], תשמ"ג.
* '''סיביר: פואמה / אברהם סוצקבר'''. מיידיש: ה. בנימין. ציורים: [[מארק שאגאל]]. תל אביב: הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], תשמ"ג.
* '''כנפי שחם: שירים מן היומן ושירים אחרים / [מאת] אברהם סוצקבר'''. תרגמו מיידיש: [[יעקב אורלנד]], ה. בנימין, ק. א. ברתיני, [[דוד וינפלד]]. האמן במסיכת היומן: מסה מאת [[דן מירון]]. הביא לדפוס: ק. א. ברתיני. (רישום העטיפה: [[יוסל ברגנר]]); (תל אביב): [[עם עובד]], (תשמ"ג)
* '''שירה מודרנית: מבחר תרגומים''' / בנימין הרשב; תל אביב: עם-עובד, תש"ן{{הערה|{{כל העיר1|מנחם בן|שירה - יותר מדי יהודים, אם תסלחו לי 19 מתוך 38 המשוררים בקובץ "שירה מודרנית" בתרגום בנימין הרשב הם מאחינו בני־ ישראל, רובם כותבי יידיש|19900914|184}}}}.
* '''שירי גבי דניאל / מגיש בנימין הרשב''' ; דיוקן המשורר והערות: א.נ. לוריא ; ציורים: [[משה קופפרמן]]. תל אביב: הקיבוץ המאוחד / [[סימן קריאה (כתב עת)|ספרי סימן קריאה]], תש"ן{{הערה|{{חדשות|אריאנה מלמד|ביקורת - מה שמותר באמסטרדם - שירי גבי דניאל. מגיש: בנימין הרשב. צייר: משה קופפרמן ספרי סימן קריאה|19900803|154}}}}.
* '''המתופף בחוצות: מבחר שירים / [[משה לייב הלפרן]]''' ; מבוא: בנימין הרשב [תרגום: בנימין הרשב בשיתוף עם אריה סיון]; ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג
* '''אינטרוספקטיביזם בניו יורק: כולל מבחר שירי [[אהרן ליילס|א. לילס]]''' בתרגום מיידיש / בנימין הרשב ; רוב הספר שירי א. לילס ; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997
* '''דיוקנאות של ארבעה משוררי יידיש ומבחר שיריהם בתרגום עברי''' בתרגום מיידיש / בנימין הרשב; [משירי משה לייבּ הלפרן, יעקב גלאטשטיין, א. ליילס [[צילה דראפקין|וציליה דראפקין]]]; [[הוצאת כרמל]], 2002
* '''כל שיריו/ [[אבות ישורון]]''' ; הערות: בנימין הרשב, [[הלית ישורון]]; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה-תשס"א, 2001
* '''כינוס דומיות: מבחר שירים / [[אברהם סוצקבר]]''' ; תרגם מיידיש והקדים מבוא בנימין הרשב ; עוד תרגמו [[יעקב אורלנד]]... [ואחרים]; ערכה: [[ניצה דרורי-פרמן]]. תל אביב: עם עובד, תשס"ה, 2005.
* '''במלכות הצלב''' / תרגם מיידיש: בנימין הרשב; העורך ומחבר "אחרית דבר": [[אברהם נוברשטרן]]. ירושלים ותל אביב: בית מורשת [[אצ"ג]] ובית [[שלום עליכם]], תשס"ז, 2006.

====תרגומים לאנגלית====
* '''אכזיב, קיסריה ואהבה אחת/ [[יהודה עמיחי]]''' ; תחריטים: [[דגנית פרטוש-כהן]] ; עברית-אנגלית ; אנגלית: ברברה ובנימין הרשב. ירושלים: [[הוצאת שוקן]], תשנ"ו, 1996
*'''מבחר משירי יהודה עמיחי לאנגלית ''' 1948-1994 (477 עמודים) Yehuda Amichai- a life of poetry בהוצאת הרפר-קולינס, ניו יורק 1995.
* ''Menke: The Complete Yiddish Poems of Menke Katz'', New York: Ths Smith (שירים של [[מיינקה כץ]])

==[[ספר יובל]] לכבודו==
* [[זיוה בן-פורת]] (עורכת), '''אדרת לבנימין: ספר היובל לבנימין הרשב''', 2 כרכים, תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר – אוניברסיטת תל אביב (ספרות, משמעות, תרבות), 1999–2001.

== לקריאה נוספת ==
* [[זיוה בן-פורת]], "גבי דניאל ותורת הספרות", בתוך: '''אדרת לבנימין''', א (1999), עמ' 99–130
* "בנימין הרשב: ציוני דרך", בתוך: '''אדרת לבנימין''', ב (2001); {{כותר|100160413|8.1573.7}}
<div class="mw-content-ltr">
* Ziva Ben-Porat, ,Benjamin Harshav (Hrushovski): A personal retrospect,' ''Poetics Today'' 22,1 (2001), 245-251. ([http://muse.jhu.edu/journals/poetics_today/v022/22.1ben-porat.html Muse], [http://muse.jhu.edu/journals/poetics_today/v022/22.1ben-porat.pdf PDF])
</div>

==קישורים חיצוניים==
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=1560}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=שירת היחיד בניו יורק}}
* {{הספרייה הלאומית|הרשב, בנימין, 1928|Harshav, Benjamin, 1928}}
* {{רמב"י|הרשב, בנימין|Harshav, Benjamin}}
* {{רמב"י נושא|הרשב, בנימין, 1928-|רשימה=כן}}
* {{סימניה|10976}}
* {{לקסיקון הספרות|00962}}
* [http://www.emetprize.org.il/Index.asp?ArticleID=119&CategoryID=96&Page=1 בנימין הרשב] באתר [[פרס א.מ.ת]]
* [https://palmach.org.il/veterans/veteranpage/?itemId=86560 בנימין (הרושובסקי) הרשב], באתר ה[[פלמ"ח]]
{{רשתות חברתיות}}
<div class="mw-content-ltr">
* [[זיוה בן-פורת|Ziva Ben-Porat]], '[http://muse.jhu.edu/journals/poet/summary/v022/22.1ben-porat.html Benjamin Harshav (Hrushovski): A Personal Retrospect],' ''Poetics Today'' 22,1 (Spring 2001), pp. 245-251, on [[Project MUSE]]
</div>

* {{דווקא|שחר פינסקר|בית ישן ארץ חדשה|3|ספטמבר 2007, עמ' 46–49}}
* {{הארץ|[[בני מר]]|הצל חוזר לעצמו|1.1329613|8 ביוני 2008}}
* [[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=605 בנימין הרשב, תולדות הצורות של השירה העברית], [[ידיעות אחרונות]], מוסף 7 לילות, 26 בספטמבר 2008, בבלוג של הירש "קורא שירה"
* [http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/different-culture התרבות האחרת – יידיש והשיח היהודי]: ביקורת ספרים באתר [[יד ושם]]
'''לאחר מותו'''
* {{ynet|יותם שווימר|מורשת ספרותית: בעקבות מותו של הרשב|4650961|27 באפריל 2015}}
* {{הארץ|חנן חבר|בנימין הרשב, האיש שהמציא את הספרות הישראלית|0000017f-efab-df98-a5ff-efafd7a30000|5 ביוני 2015|מנויים=לא}}
* {{הארץ|שחר פינסקר|מפעל הגשרים הגדול של בנימין הרשב|0000017f-f0f6-d8a1-a5ff-f0fe041a0000|12 ביוני 2015|מנויים=לא}}
* {{הארץ|עידן צבעוני|בעקבות "שירי גבי דניאל" של בנימין הרשב|0000017f-f678-ddde-abff-fe7dea1b0000|31 במאי 2015|מנויים=לא}}
'''מפרי עטו'''
* {{כל העיר1||שירה - מתגעגעים לחרוז - גם גבי דניאל, והוא יודע למה|19881028|156}}:
* [http://www.text.org.il/index.php?book=0610115 התרבות האחרת - יידיש והשיח היהודי] באתר text
* {{הארץ||מכתב גלוי לב על הולדת חבורת 'לקראת'|00000186-2af0-dea2-a3ef-2ef84abf0000|8 בפברואר 2023|מנויים=לא}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:הרשב, בנימין}}
[[קטגוריה:ישראלים ילידי ליטא]]
[[קטגוריה:עולים לאחר מלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:חוקרי ספרות ישראלים]]
[[קטגוריה:חוקרי ספרות יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:חוקרי ספרות עברית]]
[[קטגוריה:חוקרי ספרות יידיש]]
[[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]]
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:מתרגמים לעברית]]
[[קטגוריה:מתרגמים מיידיש לעברית]]
[[קטגוריה:מתרגמים מגרמנית לעברית]]
[[קטגוריה:מתרגמים מרוסית לעברית]]
[[קטגוריה:מתרגמים מעברית לאנגלית]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ייל]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: ספרות]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ספרות עברית]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת ייל]]
[[קטגוריה:זוכי פרס א.מ.ת.]]
[[קטגוריה:זוכי פרס קורט לספר היהודי]]
[[קטגוריה:חבורת לקראת]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:ישראלים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
[[קטגוריה:מהגרים מישראל לארצות הברית]]
[[קטגוריה:סופרים אמריקאים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:ישראלים שתרמו את גופתם למדע]]
[[קטגוריה:זוכי פרס עקביהו]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1928]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2015]]

בנימין הרשב - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך