https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%98%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9Fבניין פלאטאיירון - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:54:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%98%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=31496&oldid=previmported>Keftikas ב־18:54, 21 בדצמבר 20252025-12-21T18:54:12Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{עריכה|תרגמת. חלקים באנגלית.|נושא=מדינות אמריקה|כל הערך=כן}}<br />
{{מבנה<br />
| שם = בניין פלאטאיירון<br />
| שם בשפת המקור = Flatiron Building<br />
| תמונה = [[קובץ:Edificio Fuller (Flatiron) en 2010 desde el Empire State crop boxin.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = בניין פלאטאיירון<br />
| כתובת = [[השדרה החמישית]] 175, [[מנהטן]], [[ניו יורק]]<br />
| מדינה = [[ארצות הברית]]<br />
| תאריך התחלה = [[1901]]<br />
| תאריך סיום = [[1902]]<br />
| גובה = 87<br />
| אדריכל = [[דניאל ברנהם]]{{הערה|1=[http://online.wsj.com/news/articles/SB10001424052748704312104575298571015121624?mg=reno64-wsj&url=http%3A%2F%2Fonline.wsj.com%2Farticle%2FSB10001424052748704312104575298571015121624.html Morrone, Francis. "The Triangle in the Sky" Wall Street Journal (June 12, 2010)]}}{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/06/25/AR2010062502268.html Yardley, Jonathan. "Book review of 'Flatiron,' about a Manhattan landmark" Washington Post (June 27, 2010)]}}<br />
| קואורדינטות = {{coord|40|44|28|N|73|59|23|W|type:landmark|display=inline,title}}<br />
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=ניו יורק סיטי|מפה נוספת=מנהטן|שם=פלאטאיירון|אורך=-73.989722|רוחב=40.741111|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}<br />
}}<br />
'''בניין פלאטאיירון''' (ב[[אנגלית]]: '''Flatiron Building'''), או בשמו הרשמי '''בניין פולר''' ('''Fuller Building'''), הוא [[גורד שחקים]] הממוקם ב[[השדרה החמישית|שדרה החמישית]] 175, [[מנהטן]], [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]. הבניין מתנשא לגובה של 87 [[מטר]]ים, הוא בעל 22 קומות ותוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[דניאל ברנהם]]. עם סיום בנייתו בשנת [[1902]] היה אחד הבניינים הגבוהים בעיר ואחד משני גורדי השחקים היחידים מצפון ל[[רחוב 14]]. הבניין ממוקם במגרש "[[אי]]" בצורת [[משולש]] התחום על ידי השדרה החמישית, [[ברודוויי (רחוב)|רחוב ברודוויי]], ורחוב 23. הכינוי "פלאטאיירון" דבק בבניין בשל דמיונו ל[[מגהץ|מגהצי]] ה[[בגד]]ים של אותה תקופה.<br />
<br />
הבניין, המכונה "אחד המבנים האייקוניים ביותר בעולם וסמל מופת של העיר [[ניו יורק]]"{{הערה|Treasures of New York City: The Flatiron Building (TV, 2014) WLIW. Accessed: April 3, 2014}}, נחשב לקצה הדרומי של [[כיכר מדיסון]] וגבולו הצפוני של המחוז ההיסטורי "ליידיס מייל". האזור שסביב הבניין מכונה "מחוז פלאטאיירון".{{הערה|For its iconic status, see Koolhaus, Rem, Delirious New York: a retroactive manifesto (New York) 1978:72, and Goldberger, Paul, The Skyscraper (New York) 1981:38; both noted in this context in Zukowski and Saliga, 1984:79 note 3.}}<br />
<br />
הבניין הוא בעל מעמד של מבנה היסטורי לאומי משנת [[1979]], ובשנת [[2005]] עבר שיפוצים נרחבים.<br />
<br />
==היסטוריה== <br />
המגרש עליו עומד בניין פלאטאיירון נקנה בשנת [[1857]] על ידי עמוס ריצ'רדס אנו (Amos Richards Eno), שניצל את זכויותיו על הקרקע במהרה ובנה את [[מלון השדרה החמישית]]. הוא הרס את מלון סט. ג'רמיין בעל 4 הקומות שעמד בצידו הדרומי של השטח ובנה במקומו בניין דירות בן 7 קומות, "the Cumberland". על יתרת המגרש בנה 4 בניינים, בני 3 קומות כל אחד, לשימושים מסחריים. בזכות כך, הייתה החזית הצפונית ב-4 הקומות העליונות של ה-Cumberland עם נוף פתוח. קומות אלו הושכרו למפרסמים, כולל עיתון [[הניו יורק טיימס]], שהתקינו על חזית זו שלטי פרסום מוארים ב[[חשמל]]. בתקופה מאוחרת יותר החליט אנו לתלות [[קנבס]] על חזית זו ולהקרין תמונות ומודעות באמצעות [[פנס קסם]] מהגג של בניין המשרדים הסמוך. העיתונים "טיימס" ו"[[ניו יורק טריביון]]" ראו את הפוטנציאל במסך זה והחלו להשתמש בו עבור הקרנת מבזקי חדשות. בנוסף, בסופם של ימי הבחירות, התאסף המון רב ב[[כיכר מדיסון]] כדי לחזות בתוצאות.{{הערה|Alexiou, pp. 26-29}}<br />
<br />
במהלך חייו קיבל אנו הצעות רכישה עבור השטח והבניינים שעומדים עליו, אך זה סירב בתוקף. בשנת [[1899]], לאחר מותו, נמכרו רבים מנכסיו והמגרש הוצע גם כן למכירה. מועצת הנבחרים של [[ניו יורק (מדינה)|מדינת ניו יורק]] גייסה 3 מיליון [[דולר אמריקאי]] מתקציב העיר כדי לרכוש את המגרש, אולם רכישה זו לא יצאה אל הפועל עקב חשיפת התוכנית כמי ש[[טמאני הול]] ו[[ריצ'רד קרוקר]] עמדו מאחוריה. לבסוף, נמכר המגרש במכירה פומבית לוויליאם אנו, אחד מבניו של עמוס, תמורת 690,000 דולר אמריקאי. שלושה שבועות לאחר מכן מכר ויליאם את המגרש לאחים סמואל ומוט ניוהאוס תמורת 801,000 דולר אמריקאי. האחים ניוהאוס תכננו להקים עליו בניין בן 12 קומות, כשקומת הרחוב מיועדת לחנויות [[קמעונאות]] ודירות רווקים מעליה. תוכניות אלו נדחו ושנתיים לאחר מכן מכרו את הבניין תמורת 2 מיליון דולר אמריקאי לחברת Cumberland Realty, שותפות השקעות שיצר הארי בלק (Harry S. Black), מנכ"ל חברת פולר דאז. חברת פולר הייתה [[קבלן בניין|חברה קבלנית]] שהתעסקה בכל היבטי הבנייה למעט תכנון, והייתה מומחית בהקמת גורדי שחקים.<br />
<br />
בלק ייעד את השטח לבניית מטה משרדים חדש לחברה. למרות התנגדותם של בעלי המגרשים הסמוכים{{הערה|Alexiou, pp. 29-41}}, הוא פנה ל[[אדריכל]] מ[[שיקגו]], [[דניאל ברנהם]], שהחל בתכנונו. הבניין, שהיה תכנונו הראשון של ברנהם ב[[ניו יורק]]{{הערה|Treasures of New York City: The Flatiron Building (TV, 2014) WLIW. Accessed: April 3, 2014}}, היה גם לגורד השחקים הראשון בעיר שנבנה מצפון לרחוב 14.{{הערה|Alexiou, p.60}} הבניין נקרא באופן רשמי בניין פולר אחרי שהאדריכל {{קישור שפה|אנגלית|George A. Fuller|ג'ורג' א' פולר}}, מייסד חברת פולר ו"האבא של גורד השחקים", נפטר שנתיים קודם לכן. אולם דבק בו, מפי התושבים המקומיים, הכינוי "[[מגהץ|פלאטאיירון]]" בשל דמיונו למגהץ.{{הערה|Yardley, Jonathan. [http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/06/25/AR2010062502268.html "Book review of 'Flatiron,' about a Manhattan landmark"] Washington Post (June 27, 2010)}}{{הערה|"Flatiron Structure to be Called the Fuller Building", New York Times (9 August 1902) page 3.}}{{הערה|"New Building on the Flatiron" New York Times (3 March 3, 1901), page 8: "the famous 'flatiron' block"}}<br />
<br />
==אדריכלות ובנייה==<br />
[[קובץ:Flatiron Building Construction, New York Times - Library of Congress, 1901-1902 crop.JPG|ממוזער|ימין|225px|שלבי הבנייה]]<br />
[[קובץ:Flatiron Building and Street Scene October 8th 1902 New York City.ogg|ממוזער|ימין|225px|סרטון המציג את חיי היומיום ובניין הפלאטאיירון בניו יורק של אוקטובר 1902]]<br />
[[קובץ:Flatiron Building 252930243 a57b1b3f78.jpg|ממוזער|260px|שמאל|צילום אחד מחדרי המשרד המצויים בבניין]] <br />
בשני העשורים הראשונים של [[המאה ה-20]] נבנו גורדי השחקים הראשונים בניו יורק בהשראת מה שהיה מוכר עד אז, המבנים הנמוכים. גורדי שחקים אלו היו בעלי עיטורים חיצוניים שהדגישו את הבסיס ואת הכותרת בראש הבניין ואילו הקומות האמצעיות נחשבו כחסרות ייחוד. נדמה היה שניתן למתוח את המבנה עד אין קץ כדי ליצור בניינים בכל גובה שהיזם חפץ בו. גורדי שחקים אלו אופיינו גם במסה הגדולה שלהם וניצלו את כל שטח המגרש לכל גובהם (מאוחר יותר הועבר [[חוק עזר]] עירוני המחייב את צמצום שטח הבניין עם העלייה לגובה). דוגמאות לכך הם [[בניין סינגר]] ו[[בניין אקוויטבל (מנהטן)|בניין אקוויטבל]].<br />
<br />
בניין פלאטאיירון תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[דניאל ברנהם]] כ"ארמון אנכי בעלי מוטיבים מתקופת הרנסאנס" בסגנון בוזאר.{{הערה|[http://www.destination360.com/north-america/us/new-york/nyc/flatiron "Flatiron Building"] on Destination 360}}{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=m2p_5vOZVOcC&pg=PA26&dq=%22Flatiron+Building%22+style&ei=s_fHS8CvOI-GzgTes8CKCA&ie=ISO-8859-1&output=html&cd=2&redir_esc=y Gillon, Edmund Vincent (photographs) and Reed, Henry Hope (text). Beaux-Arts Architecture in New York: A Photographic Guide] New York: Dover, 1988. p.26}} הוא גם מייצג את התפיסה התכנונית של [[אסכולת שיקגו (אדריכלות)|אסכולת שיקגו]].{{הערה|The contrast is noted by Zukowsky and Saliga 1984:70ff.}} בדומה ל[[סדר קלאסי|עמוד יווני קלאסי]], חזיתותיו - המחופות ב[[אבן גיר]] בבסיסו ומשתנות ל[[טרה קוטה]] אדריכלית מזוגגת של "חברת אטלנטיק טרה קוטה" (Atlantic Terra Cotta Company) בטוטנוויל, [[סטטן איילנד]] - מחולקות לבסיס, חלק אמצעי וכותרת.{{הערה|White, Norval & Willensky, Elliot with Leadon, Fran (2010). AIA Guide to New York City (5th ed.). New York: Oxford University Press. {{ISBN|9780195383867}}., pp.237-238}}{{הערה|Alexiou, p.74}}<br />
<br />
סקיצות מוקדמות של [[דניאל ברנהם]] מראות עיצוב עם לוח שעון מחוגים וכותרת מעוטרת עם שכלולים רבים יותר מזו של התכנון הנוכחי. למרות שבראהם שמר על שליטתו המוחלטת בעיצוב הבניין, הוא לא קשור באופן ישיר לפרטי הבניין שנבנה בפועל. היה זה המעצב, פרדריך פיליפ דינקלברג (Frederick Philip Dinkelberg), שנולד ב[[פנסילבניה]] ועבד במשרדו של ברנהם. דינקלברג עבד לראשונה עם ברנהם ב[[התערוכה העולמית של שיקגו (1893)|תערוכה העולמית של שיקגו בשנת 1893]].{{הערה|Other buildings by Dinkelberg at D.H. Burnham & Co. include the Santa Fe Building and the Heyworth Building, both in Chicago.}} הדמיות הבניין פורסמו בעת בנייתו ב[[מגזין|מגזינים]] Architectural Record ו-American Architect.{{הערה|Zukowsky and Saliga 1984:73; a perspective drawing by Jules Guérin (not a member of Burnham's office) for Century Magazine(New York Times, August 1902), now at the Art Institute of Chicago, occasioned the article in Art Institute of Chicago Museum Studies.}}<br />
<br />
בנייתו של גורד השחקים התאפשרה בזכות שינוי [[חוק התכנון והבנייה]] של [[1892]] בעיר ניו יורק, המבטל את הדרישות והשיקולים התכנוניים לשימוש בחומרים מעכבי בעירה. ביטול זה פתח את האפשרות לתכנון שלד [[פלדה]] לבניין.{{הערה|Treasures of New York City: The Flatiron Building (TV, 2014) WLIW. Accessed: April 3, 2014}} עם השימוש בפלדה{{הערה|According to the AIA Guide to New York City (5th edition), the belief that the Flatiron Building was one of the first building or skyscraper in New York with a steel skeleton is untrue. "[D]ozens of New York commercial buildings had been steel-framed in the 1890s, including the tallest at the time, the 391-foot Park Row Building." White, Norval & Willensky, Elliot with Leadon, Fran (2010). AIA Guide to New York City (5th ed.). New York: Oxford University Press. {{ISBN|9780195383867}}., p.237}} - שסיפקה חברת American Bridge Company מפנסילבניה{{הערה|Alexiou, p.94}} - הקמת הבניין נעשתה קלה ומהירה יותר באופן יחסי לשיטות המקובלות האחרות באותה תקופה.{{הערה|Terranova, Antonino. Skyscrapers. White Star Publishers, 2003 {{ISBN|88-8095-230-7}}}} חברת פולר הכירה את טכניקת בנייה זו על בוריה. על כן, קצב התקדמות הבנייה היה מהיר בזכות שלד הפלדה שנבחר לבניין ובזכות החברה הקבלנית המיומנת. למעשה, השלד נבנה בקצב של קומה אחת בכל שבוע. בפברואר [[1902]], הושלמה בנייתו של שלד הבניין ובאמצע מאי של אותה שנה חצי בניין כוסה בחיפוי טרה קוטה. בנייתו הסתיימה ביוני 1902, שנה לאחר שהחלה.{{הערה|Treasures of New York City: The Flatiron Building (TV, 2014) WLIW. Accessed: April 3, 2014}}<br />
<br />
רוחבו של קודקוד המבנה הוא שני מטרים בלבד ובמבט מלמעלה ניתן לראות שזווית הקודקוד היא כ-25 מעלות.<br />
<br />
צורתו המיוחדת גרמה לחשש שהוא עלול לקרוס בכל רגע, ובנוסף גרמה גם לאפקט "[[מנהרת רוח]]" ברחובות הצמודים לו. מסופר כי בתחילת [[המאה ה-20]] חיכו באזור הבניין גברים לפרצי רוח שירימו את שולי שמלתן של נשים עוברות, על מנת להציץ בקרסוליהן, מחזה נדיר באותה התקופה.{{הערה|1={{cite book | title = Skyscrapers: A Social History of the Very Tall Building in America | last = Douglas | first = George H. | publisher = McFarland and Co. | year = 2004 |isbn=0-7864-2030-8}} p. 39 "The intersection in front of the [Flatiron Building] was always a congested spot, and a windy one, too, and in the old days the corner was a famous spot for young lads to watch women's skirts being whipped around. So famous was the spot, in fact, that policemen would occasionally have to shoo away these perpetual watches, and the expression 'Twenty-three Skidoo' was said to have been born on this windswept corner."}}<br />
<br />
חזיתות הבניין שופצו בשנת [[1991]] על ידי חברת Hurley & Farinella.{{הערה|White, Norval & Willensky, Elliot with Leadon, Fran (2010). AIA Guide to New York City (5th ed.). New York: Oxford University Press. {{ISBN|9780195383867}}., pp.237-238}}<br />
<br />
==השפעה==<br />
בניין פלאטאיירון הפך אייקוני בעיר ניו יורק בזכות אהדת הציבור כלפיו.{{הערה|Treasures of New York City: The Flatiron Building (TV, 2014) WLIW. Accessed: April 3, 2014}}{{הערה|Rybczynski, Witold. City Life: Urban Expectations in a New World New York: Scribner, 1995. p.153. {{ISBN|0-684-81302-5}}. Quote: "The public loved the Flatiron, and businessmen and their architects took notice."}} אולם, לא כל הביקורות כלפיו היו אוהדות. מונטגומרי סשוילר (Montgomery Schuyler), עורך במגזין Architectural Record, כתב עליו:<br />
<center>"awkwardness [is] entirely undisguised, and without even an attempt to disguise them, if they have not even been aggravated by the treatment.{{ש}}... The treatment of the tip is an additional and it seems wanton aggravation of the inherent awkwardness of the situation."{{הערה|Architectural Record (October 1902), quoted in Alexiou, pp.125-126}}</center><br />
<br />
הוא שיבח חזיתותיו של הבניין ואת העיטורים, הפיתוחים והפרטים שעל חיפוי הטרה קוטה אך מתח ביקורת על הפרקטיות של הבניין ומספר החלונות הרב שבו:<br />
<center>"[The tenant] can, perhaps, find wall space within for one roll top desk without overlapping the windows, with light close in front of him and close behind him and close on one{{ש}} side of him. But suppose he needed a bookcase? Undoubtedly he has a highly eligible place from which to view processions. But for the transaction of business?"{{הערה|Alexiou, p.138}}</center><br />
<br />
עיתון הניו יורק טריביון (The New York Tribune) קרא לבניין באותה תקופה "A stingy piece of pie ... the greatest inanimate troublemaker in New York", ארגון האמנות של ניו יורק טען שהוא "אינו מתאים כדי להיות במרכזה של העיר" ועיתון הניו יורק טיימס קרא לו "מפלצתי".{{הערה|Treasures of New York City: The Flatiron Building (TV, 2014) WLIW. Accessed: April 3, 2014}}<br />
<br />
אך, אחרים ראו אותו באור שונה. הוגה הדעות [[הרברט ג'ורג' ולס]] כתב עליו בשנת [[1906]] בספרו "The Future in America: A Search After Realities":<br />
<center>I found myself agape, admiring a sky-scraper the prow of the Flat-iron Building, to be particular, ploughing up through the traffic of Broadway and Fifth Avenue in the afternoon light.{{הערה|Wells, H. G.[http://www.archive.org/stream/hgwellsfuture00wellrich/hgwellsfuture00wellrich_djvu.txt The Future in America: A Search After Realities.] London:Harpers,1906.}}</center><br />
<br />
הפלאטאיירון משך גם את תשומת הלב של מספר אמנים. הוא היה הנושא המרכזי באחת מתמונותיו, שצולמה ביום חורפי של שנת [[1904]], של הצלם [[אדוארד סטייכן]]. כמו כן בתמונתו של הצלם [[אלפרד סטיגליץ]], שצולמה בשנת [[1903]].{{הערה|Alexiou, pp. 153-157}} סטיגליץ אף ציין שפלאטאיירון לניו יורק הוא כמו ה[[פרתנון]] ל[[אתונה]].{{הערה|1=[http://online.wsj.com/news/articles/SB10001424052748704312104575298571015121624?mg=reno64-wsj&url=http%3A%2F%2Fonline.wsj.com%2Farticle%2FSB10001424052748704312104575298571015121624.html Morrone, Francis. "The Triangle in the Sky"] Wall Street Journal (June 12, 2010)}}<br />
<br />
גם עשורים לאחר השלמת בנייתו, יש מי שאינם יכולים להשלים עם קיומו. הפסל ויליהאם אורדוויי פרטרידג' (William Ordway Partridge) ציין שהוא "חרפה לעיר שלנו, זעם לתחושת האמנותית שלנו, וסכנה לחייו".{{הערה|In The New Yorker (August 12, 1939), quoted in Alexiou, p.126}}<br />
<br />
==בתרבות==<br />
* ב[[סרט קומדיה|סרט הקומדיה]] שיצא בשנת [[1958]], "[[כישופי אהבה]]" (באנגלית Bell, Book and Candle), [[ג'יימס סטיוארט]] ו[[קים נובאק]] מצולמים ב[[סצנה]] על [[גג]]ו של בניין פלאטאיירון בה הם מחובקים.<br />
* בסרט [[אדומים (סרט)|אדומים]] של [[וורן בייטי]] משנת [[1980]], מצולמת [[דיאן קיטון]] בסצנה בתחתית הבניין.{{הערה|Alleman, Richard. The Movie Lover's Guide to New York. New York: Harper & Row, 1988. {{ISBN|0060960809}} pp.159-60}}<br />
* בסרט [[גודזילה]] משנת [[1998]], נהרס בטעות הבניין על ידי [[צבא ארצות הברית]] במהלך מרדף אחרי גודזילה.<br />
* הבניין מוצג בסדרת סרטי [[ספיידרמן]] כמטה חברת Daily Bugle, היכן שפיטר פרקר עובד כצלם פרילנסר.{{הערה|Sanderson, Peter (2007). The Marvel Comics Guide to New York City. New York City: Pocket Books. pp. 36–39. {{ISBN|1-4165-3141-6}}.}} בסדרת [[צבי הנינג'ה]], כבניין המטה של חברת חדשות ערוץ 6, בה עובדת אפריל אוניל.<br />
<br />
==גלריה==<br />
<gallery><br />
קובץ:Flatiron Building 0375New York City Detail.jpg|צילום מקרוב על הקצה העליון של הבניין<br />
קובץ:Flatiron building.jpg|מבט אחורי<br />
קובץ:Flatiron Building 3618433845 5745ebc1b9.jpg|מבט צידי<br />
קובץ:United-Cigar-Wake-Up-America.jpeg|מצעד "Wake up America" סמוך לתחנת גיוס ל[[צי ארצות הברית]] רגע לפני כניסתה של [[ארצות הברית]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]]{{כ}} ([[19 באפריל]] [[1917]])<br />
קובץ:Flatiron Building NYC c1903.jpg|הבניין כפי שצולם בשנת [[1903]]<br />
קובץ:Stieglitz Flat iron 1903.jpg|תמונתו של הצלם היהודי, [[אלפרד סטיגליץ]] (1903)<br />
קובץ:Steichen flatiron.jpg|תמונתו של הצלם [[אדוארד סטייכן]] ([[1904]])<br />
קובץ:Flatiron crop 20040522 114306 1.jpg|הבניין במבט מהאוויר: הצילום פונה לדרום, ובו נראית חזית הבניין.<br />
</gallery><br />
<br />
==ביבליוגרפיה==<br />
{{Ltr|<br />
* Alexiou, Alice Sparberg. The Flatiron: the New York landmark and the incomparable city that arose with it. New York: Thomas Dunne/St. Martin's, 2010. {{ISBN|978-0-312-38468-5}}<br />
* Zukowsky, John and Saliga, Pauline, "Late Works by Burnham and Sullivan", Art Institute of Chicago Museum Studies. 11.1 (Autumn 1984:70-79)<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[גורדי שחקים בניו יורק]]<br />
* [[גורדי שחקים מוקדמים]]<br />
* [[כיכר מדיסון]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{Ltr|<br />
* Laurin, Dale. [https://web.archive.org/web/20131029154635/http://www.beautyofnyc.org/FLATIRON_Bldg.pdf "Grace and Seriousness in the Flatiron Building and Ourselves"]<br />
* Kreitler, Peter Gwillim. Flatiron: A Photographic History of the World's First Steel Frame Skyscraper, 1901-1990. AIA Press 1991. {{ISBN|978-1-55835-060-1}}<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים== <br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מנהטן: מגדלי משרדים|פלאטאיירון]]<br />
[[קטגוריה:השדרה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:רחוב ברודוויי]]</div>imported>Keftikas