https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9Cבנו פרידל - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:23:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9C&diff=959040&oldid=previmported>Euro know: /* top */ הסרת פרמטר "לאום" מתבניות מידע2025-08-09T09:44:37Z<p><span class="autocomment">top: </span> הסרת פרמטר "לאום" מתבניות מידע</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אמן<br />
| שם = בנו פרידל<br />
<!-- | שם בשפת המקור = Benno Friedel --><br />
| תמונה = Benno Friedel.png<br />
| כיתוב =בנו פרידל עם דגם במה שעיצב<br />
| שם לידה =<br />
| תאריך לידה = [[13 במרץ]] [[1936]]<br />
| מקום לידה = [[צ'רנוביץ]], {{דגל|רומניה||+}}<br />
| תאריך פטירה =[[9 בינואר]] [[2025]]<br />
| מקום פטירה = [[חדרה]], {{דגל|ישראל||+}}<br />
| סיבת המוות =<br />
| מקום קבורה =<br />
| תאריך עלייה = [[1974]]<br />
| השכלה = מוסמך, הפקולטה לאומנויות ע"ש ניקולאי גריגורסקו ב[[אוניברסיטת בוקרשט]], רומניה<br />
| התחלת פעילות = [[1961]]<br />
| סיום פעילות = [[2025]]<br />
| תחום יצירה = ציור, ותפאורת במה, טלוויזיה, קולנוע וטקסים<br />
| זרם באמנות =<br />
| משפיעים = פרופסור Mihai Tofan, אוניברסיטת בוקרשט<br />
| מושפעים =<br />
| יצירות ידועות =<br />
| מעסיק =<br />
| פרסים והוקרה = 1997, מדליה בפסטיבל ניו יורק לסרטי דוקו<br />
| תאריך לידה עברי =<br />
| תאריך פטירה עברי =<br />
| בת זוג = ביאטריס<br />
| בן זוג =<br />
| ילדים = אבי, איזבל<br />
| מספר ילדים = 2<br />
| חתימה =<br />
| אתר אינטרנט =<br />
}}<br />
'''בנו פרידל''' ([[13 במרץ]] [[1936]] – [[9 בינואר]] [[2025]]) היה [[אמן (תרבות)|אמן]] [[ישראלים|ישראלי]] בתחומי ה[[ציור]] ו[[עיצוב תפאורה|עיצוב תפאורות]] ל[[תיאטרון]], [[טלוויזיה]], [[קולנוע]] וטקסים.{{הערה| {{יוטיוב|eeHpQlVg93U|שם=סיפורו של בנו פרידל|אורך=04:58|ערוץ=avivshoa}}}}{{הערה|שם=ניצול|{{ישראל היום|מאיה כהן|זהו ניצול השואה שאחראי לתפאורות שכולנו גדלנו עליהן|culture/art/article/15697125?|5 במאי 2024}}}} שימש כתפאורן הראשי וכמנהל מחלקת עיצוב תפאורה ב[[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|טלוויזיה החינוכית הישראלית]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
בנו פרידל נולד ב-[[1936]] ב[[צ'רנוביץ]], [[רומניה]]{{הערה|נכון לאותה שנה. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] העיר עברה ל[[אוקראינה]]}} לפאני דינר (Dinner) ואברהם פרידל.<br />
<br />
משנת [[1941]] הוא [[ניצולי השואה|שרד את השואה]] ב[[יהדות טרנסניסטריה#שואת יהדות טרנסניסטריה|גטו טרנסניסטריה]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אביגדור שחן|שם=בכפור הלוהט - גיטאות טרנסניסטריה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1988|עמ=134 (כיבוש בידי צבאות גרמניה ורומניה), 135 (הסכם טיגינה), 159 (המעברים בהם חצו המגורשים את הדניסטר)}}}} עד גיל 8. אביו, סבו ובני משפחה נוספים נספו ב[[השואה|שואה]]. אביו, אברהם, נורה ונרצח לנגד עיניו על ידי חייל רומני, לאחר שבנו בן ה-5 ביקש לשתות, ואביו יצא מן השיירה על מנת להביא לו מים.{{הערה|{{mako|תומר אלמגור|"האחרונים שיכולים לספר": שורדי השואה הולכים ומתמעטים - ורוב הישראלים מרגישים שזיכרון השואה נחלש|cb46c7554984f81027|news-specials/data_n12|6 במאי 2024}}}}{{הערה| {{ישראל היום|מאיה כהן|זהו ניצול השואה שאחראי לתפאורות שכולנו גדלנו עליהן|culture/art/article/15697125|5 במאי 2024}}}} אחותו יוטה ואימו פאני שרדו את השואה ועלו לישראל בשנת [[1973]].<br />
מראות רבים אליהם נחשף במהלך השואה מתוארים בתערוכות ציוריו, העוסקות בנושא השואה והתקומה. נושא השואה תופס חלק ניכר מיצירותיו.{{הערה|שם=סיפורו|{{יוטיוב|eeHpQlVg93U|שם=סיפורו של בנו פרידל|אורך=04:58|ערוץ=avivshoa}}}}<br />
<br />
עם תום [[מלחמת העולם השנייה]] עברה משפחתו לעיר [[גאלאץ]] ב[[מולדובה]] [[רומניה]], שם גדל עד בגרותו. בגיל 17, במקביל ללימודיו בתיכון, התחיל לעבוד בתיאטרון הדרמה בגאלאץ כפועל במה. לאחר סיום לימודיו בתיכון עבר ל[[בוקרשט]] ובשנים 1958–1964 למד בפקולטה לאומנויות על שם [[ניקולאיה גריגורסקו]] ב[[אוניברסיטת בוקרשט]], לתואר [[בוגר אוניברסיטה|בוגר]] ב[[אמנות פלסטית]], עיצוב תפאורה ותלבושות ולתואר [[מוסמך אוניברסיטה|מוסמך]] ב[[תולדות האמנות]] וניהול אמנותי. במסגרת לימודי התפאורה הושפע פרידל רבות ממורו [[מיחאי טופאן]] {{רומ|Mihai_Tofan}}, שהיה גם התפאורן הראשי של התיאטרון הלאומי בבוקרשט.<br />
<br />
[[קובץ:Teatrul Dramatic Galati.JPG|ממוזער|שמאל|[[התיאטרון הדרמטי של גאלאץ]], ברחוב דומנאסקה]]<br />
בשנת [[1961]], עוד כסטודנט בשנה השלישית ללימודיו באוניברסיטה, עיצב את טקס השנה החדשה של ארגון הנוער העובד, בהמלצת [[דיקאן]] האוניברסיטה. לאחר 6 שנות לימודים באוניברסיטה חזר לגאלאץ והחל לעבוד כתפאורן ב[[התיאטרון הדרמטי של גאלאץ|תיאטרון האופרה]] בעיר{{רומ|Teatrul Național de Operă și Operetă „Nae Leonard” din Galați}} וגם בתיאטרון הדרמה בו עבד כפועל במה עוד כנער.<br />
<br />
בשנת [[1967]] נישא פרידל לביאטריס (לבית רוזנצוויג). באותה שנה ציינה רומניה 50 שנה לתום [[מלחמת העולם הראשונה]] במעמד נשיא רומניה [[ניקולאה צ'אושסקו]], בעיר מרששט. במאי התיאטרון הרומני {{קישור שפה|שוודית|Dan Nemteanu|דן נמציאנו}} הזמין את פרידל לעצב את הטקס, לאחר שהתרשם מהטקס שעיצב בשנת 1961. בשנת [[1970]] עיצב טקס נוסף בחסות עיריית גאלאץ, במעמד הנשיא ניקולאה צ'אושסקו.<br />
<br />
בשנת [[1972]] נולדה בגאלאץ, איזבל, ביתו הבכורה ובשנת [[1974]] עלה פרידל עם משפחתו לישראל והתגורר ב[[קריית אונו]].{{הערה|שם=מעצב|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=מעצב זכרונות|אתר=בלינקר|תאריך=22 במרץ 2019|כתובת=https://blinker.co.il/שרון/מעצב-זכרונות/167719/}}}} עם עלייתם לישראל התאחדו עם בני משפחה נוספים. באותה שנה התקבל לעבוד כ[[תפאורן]] ב[[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|טלוויזיה החינוכית]]. פרידל עיצב את התפאורות לתוכניות הטלוויזיה [[זהו זה!]] ו[[הילדים משכונת חיים]]. כעבור שלוש שנים, בשנת 1977, נולד לפרידל בן, לו קרא על שם אביו שנרצח בשואה, אברהם-אבי.<br />
<br />
במהלך שני עשורים 1981–1999, עיצב פרידל עבור [[צה"ל]] מספר רב של טקסים ועצרות, ושימש כתפאורן הראשי של טקסי צה"ל. בין היתר, עיצב את התפאורות של [[חידון התנ"ך]] בשנים 1993, 1996 ו-1999 ([[הרבנות הצבאית]]). כמו כן עיצב את ערב מורשת של [[חיל הטכנולוגיה והאחזקה]] – נובמבר 1981, ערב מורשת [[מרכז ההובלה]] ב[[חיל התחזוקה]] – נובמבר 1982, ערב [[אגף אפסנאות]] – 1983, טקס [[חטיבת גבעתי]] - נובמבר 1985, טקס חטיבת גבעתי - נובמבר 1985, טקס מפקדת [[קצין משטרה צבאית ראשי|קצין משטרה צבאית]] – מרץ 1987, עצרת [[חיל הרפואה]] – אוגוסט 1988 ואת עצרת חיל משטרה צבאית – ספטמבר 1988<!--{{הערה|[https://docs.google.com/document/d/1lpzkukGxkSSC4AruoNpnxpiRO1Sb3nHl/edit?usp=sharing&ouid=115409274353256774560&rtpof=true&sd=true בנו פרידל - טקסים עבור צה"ל]}} -->.<br />
<br />
בשנת [[1999]], לאחר 25 שנים שבהן עבד בטלוויזיה החינוכית כתפאורן, פרש מהטלוויזיה, וזאת מתפקידו האחרון כתפאורן ראשי ומנהל מחלקת עיצוב תפאורה.{{הערה|[https://www.facebook.com/watch/?v=797861795617275 סיפור חייו של בנו פרידל], בדף הפייסבוק של עמותת אביב]|שם=סיפור}}{{הערה|שם=ניצול}} לאחר פרישתו עבר לגור ב[[חדרה]].<br />
<br />
בראשית המאה ה-21 חזר לעצב תפאורות על בימת התיאטרון במספר תיאטראות, ובהן במחזות של [[שייקספיר]], [[סופוקלס]], [[צ'כוב]], [[שלום עליכם]] ו[[ארנסט המינגוויי|המינגווי]]. בשנים 2010–2023 עסק גם בעיצוב טקסים של [[יום השואה]] ו[[יום הזיכרון לחללי צה"ל]] בעיר מגוריו חדרה.<br />
[[קובץ:Benno Friedel - Tevye the Dairyman with Ion Lucian.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנו פרידל עם הבמאי הרומני יון לוצ'יאן, על הסט של ההצגה 'טוביה החולב' מאת שלום עליכם, תיאטרון יידישפיל, תלאביב, 2004.]]<br />
בשנת [[2004]] התבקש על-ידי [[שמואל עצמון]], מייסד [[תיאטרון יידישפיל]] בתל אביב, לעצב את התפאורה של ההצגה '[[טוביה החולב]]' מאת המחזאי היהודי [[שלום עליכם]].{{הערה|[https://yiddishpiel.co.il/plays/טוביה-החלבן/ טוביה החלבן] באתר יידישפיל}} על הצגה זו עבד פרידל יחד עם הבמאי והדרמטורג הרומני [[יון לוצ'יאן]]{{רומ|Ion Lucian}}, שהוזמן מרומניה כדי לביים את ההצגה.<br />
<br />
===הנצחת זכר השואה===<br />
[[קובץ:Benno Friedel - Poland.png|250px|ממוזער|ימין|בנו פרידל עם תיכון אורט בנימינה במשלחת "מצעד החיים" בפולין, 2018]]<br />
בשנת [[2017]] יצא פרידל למסע "[[מצעד החיים]]" בפולין כעד מלווה של תיכון אורט בנימינה. במסגרת מסע זה חשף את סיפורו האישי בפני מאות בני נוער, ובין היתר ביקר במחנות ההשמדה [[אושוויץ]], [[מיידנק]] ו[[טרבלינקה]]. בביקורו באושוויץ גילה לראשונה את תיעוד פרטיו של אביו ומקום הירצחו, בספר השמות אשר מנציח את קורבנות השואה.<br />
<br />
בשנת [[2022]] כובד על-ידי [[ראש עיריית חדרה]] להדליק משואה בטקס המרכזי לכבוד [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]].<br />
<br />
===הוראה===<br />
מאז עלייתו לישראל בשנת [[1974]], עסק פרידל באמנות ובהוראה של מקצוע התפאורה. שימש כמרצה ל[[תולדות האמנות]] ו"חשיבה אמנותית" ב[[מכללה ירושלים]] בית וגן, ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], ב[[מכללת ספיר]] ב[[שדרות]], ב{{ה|מכללה למנהל}} בתל אביב ובמכללת [[מעלה - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה]] בירושלים.<br />
<br />
==יצירותיו==<br />
===בתחום הבמה===<br />
מבין ההצגות הבולטות בהן שימש כ[[מנהל אמנותי]] ועיצב את התפאורה, להלן רשימה חלקית:<br />
* היה כבר עדיף להישאר בחיים, מאת אהרון הרצוג, [[פסטיבל עכו]], 1988<br />
* "שלמה המלך ומלכת שבא", תיאטרון מחול ענבל, 2003<br />
* "יעקב ועשו" [[תיאטרון מחול ענבל]], 2004<br />
* "[[טוביה החולב#מחזות|טוביה החלבן]]," מאת [[שלום עליכם]], [[תיאטרון יידישפיל]], 2004.{{הערה|[https://yiddishpiel.co.il/plays/טוביה-החלבן/ טוביה החלבן], ב[[תיאטרון יידישפיל]]}}<br />
* גטו, מאת [[יהושע סובול]], התיאטרון הארצי לנוער וסל תרבות ארצי, 2005.{{הערה|[https://www.habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=1&Area=1&EventID=10537 "גטו"] בתיאטרון העברי}}<br />
* שעה וחצי איחור, [[תיאטרון באר שבע]], 2006<br />
* [[חנה סנש]], העמותה לקידום התיאטרון, 2006<br />
* "דוד וגולית", תיאטרון מחול ענבל, 2006<br />
* "אופראן", תיאטרון השעה<br />
* "אחרון המאהבים הלוהטים", מאת [[ניל סיימון]], "תיאטרון באר שבע", 2006.<br />
* "[[קומדיה של טעויות]]" מאת [[שייקספיר]], תיאטרון באר שבע, 2008.{{הערה|[https://b7t.co.il/shows/קומדיה-של-טעויות/ קומדיה של טעויות], באתר [[תיאטרון באר שבע]]}}<br />
* "הגולם מפראג" תיאטרון הנפש, 2008.{{הערה|[https://www.nepheshtheatre.co.il/theatre/archive/hagolem_miprag "הגולם מפראג" בתיאטרון הנפש ]}}<br />
* 'אב"י' ([[אליעזר בן-יהודה]]), תיאטרון השעה, 2008<br />
* "[[השחף]]" מאת [[צ'כוב]], [[תיאטרון באר שבע]], 2009.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=השחף|אתר=תיאטרון באר-שבע|תאריך=18 בנובמבר 2021|כתובת=https://b7t.co.il/shows/השחף/}}}}<br />
* יאנוש קורצ'אק, העמותה לקידום התיאטרון ת"א, 2009<br />
* הרצל, העמותה לקידום התיאטרון, 2010<br />
* קברט ז'בוטינסקי, מאת [[גדי צדקה]], 2011, התיאטרון העברי, [[בית ליסין]], פסטיבל [[תיאטרונטו]]<br />
* "[[אנטיגונה#הפקות המחזה בישראל|אנטיגונה]]", מאת [[סופוקלס]], [[התיאטרון העברי]], 2012.{{הערה|{{יוטיוב|smReRKiX6Po|שם=אנטיגונה ANTIGONA התיאטרון העברי, בימוי:גדי צדקה.|אורך=03:10|ערוץ=התיאטרון העברי}}}}<br />
* "[[הזקן והים]]" מאת [[ארנסט המינגוויי]], התיאטרון העברי, 2013.{{הערה| {{יוטיוב|VxvkQJGmJrw|שם=הזקן והים- התיאטרון העברי|אורך=03:33|ערוץ=התיאטרון העברי}}}}<br />
* לרקוד עם אבא – התיאטרון העברי, 2014.{{הערה| {{יוטיוב|b2A41NF7vkA|שם=לרקוד עם אבא|אורך=01:58|ערוץ=התיאטרון העברי}}}}<br />
* עד סוף הקיץ, מחזמר על-פי שיריו של [[אהוד מנור]], התיאטרון העברי, 2015<br />
* אול יו ניד איז רב, 2016, התיאטרון העברי<br />
<br />
====גלריה====<br />
<gallery heights="180" mode="packed"><br />
Benno Friedel - Comedy of Errors model.jpg|תכנון התפאורה בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, בקנה מידה 1:50<br />
Benno Friedel - Comedy of Errors.jpg|תפאורה ועיצוב תלבושות של בנו פרידל בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, על בימת תיאטרון באר-שבע, 2008<br />
</gallery><br />
<br />
<gallery heights="180" mode="packed"><br />
Benno Friedel - seagull model.jpg|תכנון תפאורה להצגה "השחף" מאת צ'כוב. ביצוע דגם בקנה מידה 1:50.<br />
Benno Friedel - seagull.jpg|תפאורה ועיצוב תלבושות של בנו פרידל בהצגה "השחף" מאת צ'כוב, על בימת תיאטרון באר-שבע, 2009<br />
Benno Friedel - Tevye the Dairyman.jpg|תפאורה ועיצוב תלבושות של בנו פרידל בהצגה "טוביה החולב" מאת שלום עליכם, על בימת תיאטרון יידישפיל, תל אביב, 2004<br />
<br />
</gallery><br />
<br />
===בתחום הקולנוע והטלוויזיה===<br />
פרידל עיצב תפאורות לסרטים ותוכניות טלוויזיה ישראלים רבים בהפקת [[הטלוויזיה הלימודית]]{{הערה|שם=תקומה}} במסגרת זו עיצב ותכנן את התפאורה של הסדרה '[[הילדים משכונת חיים]]',{{הערה|{{יוטיוב|0P9thLnt5w4|שם=הילדים משכונת חיים: שלם ופרטים חלק 1|אורך=22:19|ערוץ=כאן חינוכית}}}} תחרות הזמר לנוער 'קולות וצלילים' בין השנים 1995–2001 ותחרות [[חידון התנ"ך לנוער]] בין השנים 1995–2001 ועשרות רבות של פרקים מהתוכנית [[זהו זה!]].{{הערה|{{ישראל היום|ירון דורון|תיאטרון החלומות של ניצול השואה|article/753055|20 באפריל 2020}}}}<br />
<br />
====פילמוגרפיה====<br />
* נציב המלח - הסרט זכה בפרס אונסק"ו הבינלאומי וב"[[פרס כינור דוד]]" 1980.{{הערה|{{יוטיוב|seqpRzyyItE|שם=נציב המלח חלק ב'|אורך=34:41|ערוץ=כאן חינוכית}}}}<br />
* "תהילה לדוד", 1984.{{הערה|{{יוטיוב|p3m33N6Ygkg|שם=הסרט תהילה לדוד חלק 3|אורך=09:10|ערוץ=הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו -סם בן-שטרית}}}}<br />
* "צמות", 1989.{{הערה|{{יוטיוב|snk-iVLENII|שם=צמות - סרט באורך מלא|אורך=01:31:06|ערוץ=כאן חינוכית}}}}<br />
* טרנסניסטריה, הגיהנום, 1996. הסרט זכה במדליית עולם, ב[[פסטיבל הקולנוע בניו יורק]] לסרטי דוקו 1997.{{הערה|[https://jewishfilm.org/Catalogue/films/transnistria.htm Transnistria, The Hell, WORLD MEDAL: New York Festivals (1997) ]|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{יוטיוב|ShJivN6NNXk|שם=טרנסניסטריה הגיהינום THE HELL TRANSNISTRIA (1996)|אורך=40:57|ערוץ=כאן חינוכית}}}}{{הערה|שם=תקומה|{{הארץ|כתבת שער - עידו דוד כהן|"בא אחד מהשואה, ועושה לעצמו התחדשות, תקומה"|0000018f-77dc-dd07-adbf-fffe61df0000|15 במאי 2024}}}}<br />
<br />
===בתחום הטקסים, הכנסים והתערוכות===<br />
[[קובץ:Benno Friedel - holocost.jpg|250px|ממוזער|שמאל|עיצוב וביצוע תפאורה לטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 2019, חדרה.]]<br />
* 1961 - טקס השנה החדשה של הנוער העובד בעיר מגוריו גאלאץ, רומניה.<br />
* 1967 - טקס 50 שנה לסיום מלחמה העולם הראשונה בעיר גאלאץ, רומניה.<br />
* 1970 - טקס בחסות עיריית גאלאץ במעמד הנשיא ניקולאה צ'אושסקו.<br />
* 1986 - עיצוב סמטת בגדד ב[[מוזיאון יהדות בבל]], יהוד<br />
* 1992 - טקס אבן פינה לעיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]], [[משרד ההסברה]]<br />
* 1993 - 45 שנה למדינת ישראל – עיצוב ביתן [[הטלוויזיה החינוכית]], [[גני התערוכה]]<br />
* 1996 - טקס יום העצמאות ו-70 שנה לעיר [[הרצליה]]<br />
* 1998 - טקס יום העצמאות ב[[לטרון]], משרד ההסברה<br />
* 2001 - תערוכת הארגונים המתנדבים (תערוכת ההתנדבות הבינלאומית), [[הכנסת|כנסת ישראל]]<br />
* 2002 - הקונגרס הבינלאומי של יהדות מרוקו "רוח מוגרבי" – [[היכל התרבות (תל אביב)]]<br />
* 2002 - תערוכת האנרגיה האטומית, [[בית הנשיא]], ירושלים<br />
* 2003 - עיצוב פסטיבל יהדות אתיופיה, אודיטוריום דוהל ת"א<br />
* 2005 - עיצוב סביבתי לבית הספר היסודי 'צליל' בחדרה<br />
<br />
בין השנים 2010–2023 עיצב את טקסי יום השואה וטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בעיר מגוריו חדרה.{{הערה|שם=מעצב}}<br />
<br />
===בתחום הציור===<br />
[[קובץ:Benno Friedel.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנו פרידל]]<br />
ציוריו ורישומיו של פרידל מאופיינים בסגנון [[אקספרסיוניזם|אקספרסיבי]] כאשר הדגש ביצירותיו מופנה לתחושותיו הסובייקטיביות וראייתו הפנימית. ברישומיו ניתן דגש על טכניקה של משיכת יד אחת.{{הערה|שם=קישקשתא}}<br />
<br />
תערוכת ציוריו "זכרונות ילדות" הוצגה במרכז היהודי ב[[קישינב]],{{הערה|[https://www.thefutureofmemory.ro/event/arhiva-chisinau The Future of Memory, Kishinev, July 2017]|כיוון=שמאל}} [[מולדובה]] בשנת 2017 ובשנת 2019 במכון הרומני לתרבות בתל אביב,{{הערה|[https://www.icr.ro/roma/expozitia-amintiri-din-copilarie-semnata-de-artistul-israelian-benno-friedel-la-sediul-icr-tel-aviv "Childhood Memories" exhibition signed by the Israeli artist Benno Friedel at the ICR Tel Aviv headquarters ]|כיוון=שמאל}} במסגרת ציון יום השואה הבינלאומי.{{הערה|שם=מעצב}}<br />
<br />
בחודש מאי 2024 הציג תערוכה,"תיאטרון החלומות" שהוצגה בטרמינל העיצוב בבת-ים,{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת="תיאטרון החלומות"- תערוכה של האמן בנו פרידל - מגזין בת-ים|אתר=מגזין בת-ים|תאריך=1 במאי 2024|כתובת=https://www.bat-yamamas.com/תיאטרון-החלומות-תערוכה-של-האמן-בנו-פר/}}}} פרידל הציג בדגמים קטנים את התפאורות הגדולות אותן עיצב בתיאטרון וגם ציורים מתוך זיכרונותיו בשואה.{{הערה|שם=קישקשתא|{{חדשות 13||מהגטו דרך שכונת חיים וקישקשתא ועד ה-7 באוקטובר - 4 תערוכות שעוסקות בחיבור בין שואה, זיכרון ותקומה|item/mood/vacation-in-israel/fu138-904041255|5 במאי 2024}}}}{{הערה|שם=סיפור}}{{הערה|שם=סיפורו}}<br />
<br />
==פרסים והוקרה==<br />
* 1980, פרס UNESCO ו[[פרס כינור דוד]] על איכות אומנותית ומסר הומני, הסרט "נציב המלח" על-פי סיפורו של [[אלבר ממי]] משנת 1957<br />
* 1988, פרס ראשון להצגה הטובה ביותר ב[[פסטיבל עכו]]<br />
* 1997, מדליה בפסטיבל ניו יורק לסרטי דוקו<br />
<br />
==משפחה==<br />
ב-[[1966]] התחתן עם ביאטריס (נפטרה ב-[[2024]]) ולהם בת ובן.{{הערה|שם=מעצב}} התגורר ב[[חדרה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Benno Friedel|תצוגה=בנו פרידל}}<br />
* {{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* {{פייסבוק|100063848596445|בנו פרידל}}<br />
* [https://open.spotify.com/episode/1itprvLHn0TGfEgxRSHSm9 בנו פרידל - ״תיאטרון החלומות״], פרק מפודקאסט, [[ספוטיפיי]]<br />
* {{יוטיוב|HQ5zOGX1lag|שם=האהבה שלכם נראית כמו קרב? "אול יו ניד איז רב!" הקומדיה שתגלגל אתכם מצחוק.|אורך=01:25|ערוץ=התיאטרון העברי}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידל, בנו}}<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי רומניה]]<br />
[[קטגוריה:ניצולי השואה: רומניה]]<br />
[[קטגוריה:ילדים בשואה: רומניה]]<br />
[[קטגוריה:מעצבי במה ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:מעצבים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ציירים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:מעצבי תלבושות ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1936]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2025]]</div>imported>Euro know