~2026-40829-3 ב־13:51, 20 בינואר 2026

2026-01-20T13:51:43Z

דף חדש

{{מפנה|טף|ילדים קטנים (טַף)|ילדות{{!}}ילדוּת}}
{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Teff pluim Eragrostis tef.jpg|200px|גרגרי טף בשיבולת]]
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[חד פסיגיים]]
|סדרה=[[דגנאים]]
|משפחה=[[דגניים]]
|סוג=[[בן-חילף]]
|מין='''בן-חילף טף'''
|שם מדעי=Eragrostis tef
|כיתוב=גרגרי טף בשיבולת}}
{{ערך תזונתי
| יישור לימין = לא
| המזון = טף (לא מבושל)
| בממוצע =
| מים = 8.82
| אנרגיה = 367
| חלבון = 13.3
| פחמימות = 73.13
| פחמימות זמינות =
| שומן = 2.38
| שומן רווי = 0.449
| שומן חד בלתי רווי =
| שומן רב בלתי רווי =
| כולסטרול = 0
| ויטמין A =
| ויטמין B1 = 0.39
| ויטמין B6 = 0.482
| ויטמין C =
| ויטמין B3 = 3.363
| ויטמין B2 = 0.27
| ויטמין B9 =
| ברזל = 7.63
| סידן = 180
| מגנזיום = 184
| זרחן = 429
| אשלגן = 427
| נתרן = 12
| סיבים תזונתיים = 8
| בטא-קרוטן =
| מקור = [http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/6592 משרד החקלאות האמריקני]
}}
'''טֵף''', או בשמו המלא '''בן-חילף טֵף''' ([[שם מדעי]]: ''Eragrostis Tef''; [[געז]] ''ጣዕፍ'' טַעף, [[אמהרית]]: ''ጤፍ'', טֵף; [[תיגרינית]]: ''ጣፍ'', טַף; [[אורומו (שפה)|אורומו]]: ''Xaafii'') הוא [[דגן]], מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[בן-חילף]]. מקורו ב[[אפריקה]], בעיקר ב[[אתיופיה]], שם הוא מהווה כרבע מתוצרת הדגן ומשמש להכנת [[אנג'רה]], [[לחם]] ו[[מחמצת|מחמצות]].

גרגירי הטף קטנים מאוד בהשוואה לדגנים אחרים: משקלו הממוצע של גרגר טף עומד על 0.33 [[גרם]], אורכו כ-1.08 [[מילימטר]] וקוטרו כ-0.63 מילימטר.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J.A. Sadik, Biresaw Demelash, Mengistu Gizaw|שם=Hydration kinetics of teff grain|כתב עת=School of Chemical and Food Engineering, Bahir Dar University P.o.Box 26, Ethiopia|קישור=https://cigrjournal.org/index.php/Ejounral/article/viewFile/2272/1719}}}} עונת הזריעה היא בתחילה ה[[חורף]], בתקופת זריעתם של ה[[חיטה]] וה[[שעורה תרבותית|שעורה]]. הוא מוכר כגידול חקלאי כבר למעלה מ-2000 שנה. אתיופיה אחראית לכ-90% מכלל גידולי הטף בעולם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Ethiopia: A center of diversity|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf02860676|כתב עת=Economic Botany|שנת הוצאה=1969-10|עמ=309–314|כרך=23|doi=10.1007/bf02860676|מחבר=Jack R. Harlan}}}} ישראל מייבאת טף בצורת גרגרים מאתיופיה ודרום אפריקה{{הערה|שם=כנסתאגמון|{{צ-מאמר|מחבר=תמיר אגמון|שם=תיאור וניתוח שוק הטף, המשמש לייצור לחם האינג'רה, בישראל|כתב עת=[[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], המחלקה לפיקוח תקציבי|שנת הוצאה=2014|קישור=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/2af46d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c/2_2af46d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c_11_7281.pdf}}}}
[[קובץ:קמח טף.jpg|ממוזער|270px|הטף משמש למאכלים של העדה האתיופית כגון, אנג'רה, לחם דאבו ומחמצות]]
ב[[ישראל]] צורכים את קמח הטף כ-95% מ[[ישראלים יוצאי אתיופיה|יוצאי אתיופיה]], אשר משתמשים בו כתחליף ל[[קמח]] ה[[חיטה]], ואוכלוסיות נוספות כגון חולי [[צליאק]], מאחר שהוא אינו מכיל [[גלוטן]]. כ-300 טון טף נצרכים בישראל בכל שנה.{{הערה|שם=כנסתאגמון}}

== זני הטף ==
קיימים 4 סוגים עיקריים של טף: לבן, מָגְנָה, אדום ומעורב.

זני '''טף המָגְנָה והטף הלבן''' נחשבים כאיכותיים יותר ובהתאם גם יקרים יותר. הטף האדום והטף המעורב נחשבים כזנים זולים ונגישים יותר לרוב האוכלוסייה באתיופיה. מבחינת תכולת מתכות, כגון, [[נחושת]], סידן, [[אבץ]] וברזל, לטף האדום ולטף המעורב תכולה גבוהה יותר מאשר לחיטה.{{הערה|שם=מידע|{{קישור כללי|כתובת=האופה|הכותב="האופה"|כותרת=קמח טף – יתרונות חסרונות וכל המידע שחייבים לדעת|אתר=https://thebaker.science/טף-יתרונות-וחסרונות|תאריך=2019}}}}

=== ערכים תזונתיים ויתרונות בריאותיים ===
טף הוא הדגן ללא [[גלוטן]] הזעיר בעולם בדומה לזרעי ה[[פרג]] ועשיר בערכים תזונתיים ו[[מינרל]]ים, במיוחד [[ברזל]], [[סידן]], [[מגנזיום]], ו[[זרחן]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Crop Water Productivity of Irrigated Teff in a Water Stressed Region|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s11269-013-0336-x|כתב עת=Water Resources Management|שנת הוצאה=2013-04-13|עמ=3115–3125|כרך=27|doi=10.1007/s11269-013-0336-x|מחבר=Yenesew Mengiste Yihun, Abraham Mehari Haile, Bart Schultz, Teklu Erkossa}}</ref> הוא מכיל שמונה [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]] חיוניות לבריאות האדם. הטף האדום עשיר ב[[פחמימה|פחמימות]] (57.27%) ו[[חלבון|חלבונים]] (20.9%).<ref>{{צ-מאמר|שם=Chemical and biological study of the seeds ofEragrostis tef(Zucc.) Trotter|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/14786419.2010.538924|כתב עת=Natural Product Research|שנת הוצאה=2012-04|עמ=619–629|כרך=26|doi=10.1080/14786419.2010.538924|מחבר=Taha S. El-Alfy, Shahira M. Ezzat, Amani A. Sleem}}</ref> בקרב האוכלוסייה באתיופיה הטף האדום נחשב לטף הבריאותי ביותר.{{הערה|שם=מידע}} לצריכת הטף מספר יתרונות בריאותיים: ריכוזים גבוהים של חומצות אמינו הכרחיים EAA, ריכוזים גבוהים של מינרלים, אינדקס גליקמי נמוך (GI), ריכוז סיבים גבוה, חיי מדף ארוכים של הקמח ושל מוצרי לחם בהשוואה למוצרים אפויים מקמח חיטה, סורגום, אורז, שיבולת שועל ותירס.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yoseph Asmelash Gebru, Jun Hyun-II, Kim Young-Soo, Kim Myung-Kon, Kim Kwang-Pyo|שם=Variations in Amino Acid and Protein Profiles in White versus Brown Teff (Eragrostis Tef) Seeds, and Effect of Extraction Methods on Protein Yields|כתב עת=Foods|כרך=8|שנת הוצאה=2019-06|עמ=202|doi=10.3390/foods8060202|קישור=https://www.mdpi.com/2304-8158/8/6/202}}</ref>

=== שימושים ===
טף יכול להחליף דגנים המכילים גלוטן<ref name="dx.doi.org">{{צ-מאמר|שם=Analysing lodging of the panicle bearing cereal teff (Eragrostis tef)|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1469-8137.2010.03224.x|כתב עת=New Phytologist|שנת הוצאה=2010-03-19|עמ=696–707|כרך=186|doi=10.1111/j.1469-8137.2010.03224.x|מחבר=S. H. Van Delden, J. Vos, A. R. Ennos, T. J. Stomph}}</ref> ואף לשמש כ[[מספוא]] לבעלי חיים<ref name="ReferenceA">{{צ-מאמר|שם=Nitrogen and Phosphorus Requirements of Teff Grown Under Dryland Production System|קישור=http://dx.doi.org/10.1094/cm-2012-0319-02-rs|כתב עת=Crop Management|שנת הוצאה=2012|עמ=0|כרך=11|doi=10.1094/cm-2012-0319-02-rs|מחבר=Kefyalew Girma, Michael Reinert, Muaid S. Ali, Apurba Sutradhar}}</ref>. הטף כמו כל [[דגנים|דגן]], [[קטניות]] וצמחים אחרים מכיל [[אנטי-נוטריאנט|אנטי-נוטריינטים]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Habtamu Fekadu Gemede|שם=Antinutritional Factors in Plant Foods: Potential Health Benefits and Adverse Effects|כתב עת=International Journal of Nutrition and Food Sciences|כרך=3|שנת הוצאה=2014|עמ=284|doi=10.11648/j.ijnfs.20140304.18|קישור=http://www.sciencepublishinggroup.com/journal/paperinfo.aspx?journalid=153&doi=10.11648/j.ijnfs.20140304.18}}</ref> - חומרים מעכבי ספיגה, כדי להתגונן מפני מזיקים, ואלה מהווים את המקור לטעמו החמצמץ. ניתן לנטרל חומרים אלה על ידי [[השריה]] ארוכה, [[הנבטה]] ובמיוחד [[תסיסה|התססה]].

=== תנאי גידול והיקף יבול ===
הטף הוא דגן עמיד יחסית, ובעל מחזור גידול מתון. הטף גדל באופן מיטבי על [[חרסית#קרקע חרסיתית|קרקע חרסיתית]] כהה, אך יכול להתפתח במגוון רחב של קרקעות<ref name="ReferenceA"/>, בסביבות [[מערכת אקולוגית|אקולוגיות]] ואקלימיות שונות, ואף בגובה העולה על-2,800 מטר מעל [[גובה פני הים|פני הים]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Teff (Eragrostis tef) production constraints on Vertisols in Ethiopia: farmers' perceptions and evaluation of low soil zinc as yield-limiting factor|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/00380768.2011.593482|כתב עת=Soil Science and Plant Nutrition|שנת הוצאה=2011-08-01|עמ=587–596|כרך=57|doi=10.1080/00380768.2011.593482|מחבר=Bereket Haileselassie, Tjeerd-Jan Stomph, Ellis Hoffland}}</ref>

לצמיחת הטף נדרשים 450–550 מ"מ של [[משקעים אטמוספיריים|משקעים]] במהלך עונת הגידול, וטמפרטורה של 27-10 [[מעלות צלזיוס]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fekadu Mosissa|שם=Effect of Blended Fertilizer Formulas on Teff [Eragrostis tef (Zucc.) Trotter] Yield and Soil Chemical Properties on Acidic Soils Under Limed Conditions at Nedjo, Western Ethiopia|קישור=http://dx.doi.org/10.7176/jnsr/9-1-01|כתב עת=Journal of Natural Sciences Research|שנת הוצאה=2019-01|doi=10.7176/jnsr/9-1-01}}</ref> [[הבשלה|הבשלתו]] אורכת בין 60 ל-120 ימים לאחר [[נביטה|נביטתו]]. האקלים האידיאלי עבורו הוא באזורים חמים, בהם הטמפרטורה ביום גבוהה ובלילה חמימה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Forage Production of Grass-Legume Binary Mixtures on Intermountain Western USA Irrigated Pastures|קישור=http://dx.doi.org/10.2135/cropsci2016.04.0235|כתב עת=Crop Science|שנת הוצאה=2017-05|עמ=1742–1753|כרך=57|doi=10.2135/cropsci2016.04.0235|מחבר=Steven Cox, Michael D. Peel, J. Earl Creech, Blair L. Waldron}}</ref> אתיופיה היא היצרנית של הרוב המוחלט (90%) של הטף בעולם, אולם קיימים גידולי טף גם ב[[אירופה]], [[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה|דרום-אפריקה]], ואף בישראל. בארץ נעשו ניסיונות לגידולו של הטף עוד משנת 1936.{{הערה|כיוון=ימין|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mop-zafon.org.il/sites/default/files/uploads/pdf-files/articles/שירן%20בן%20זאב%20-%20גידול%20טף%20לגרגרים.pdf|הכותב=שירן בן זאב, און רבינוביץ ויהושע סרנגה|כותרת=בחינת גידול טף בהחולה|אתר=האוניברסיטה העברית, ירושלים|תאריך=2020}}}} מחקר שנעשה בשנת 2020{{הערה|כיוון=ימין|{{צ-מאמר|מחבר=יפתח גלעדי, שמעון לחיאני, מחמוד זועבי, חזי גורן – חוות עדן, מו"פ עמק המעיינות|שם=תצפית זנים ומשטרי השקיה בגידול טף למספוא|קישור=https://falcha.co.il/wp-content/uploads/2020/12/יפתח-גלעדי-בחינת-זנים-ומשטרי-השקיה-בגידול-טף-למספוא-חוות-עדן-2020.pdf}}}} במטרה לבדוק כדאיותו עבור מספוא להזנת [[צאן]] וסוסים חיזק את היתכנות הגידול למטרה זו.

=== הטף באתיופיה ===
====חקלאות====

באתיופיה כיום מהווה הטף כרבע מתוצרת הדגן, היקף גידולו עולה על כל גידולי הדגנים האחרים<ref name="ReferenceB">{{צ-מאמר|שם=Chemical composition of teff (Eragrostis tef) compared with that of wheat, barley and grain sorghum|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf02904277|כתב עת=Economic Botany|שנת הוצאה=1966-07|עמ=268–273|כרך=20|doi=10.1007/bf02904277|מחבר=Melak H. Mengesha}}</ref>, ושדות הטף מעסיקים יותר משישה מיליון [[חקלאי]]ם. אולם, בבחינת שטח גידול הטף באתיופיה (14.2 מיליון [[דונם]]) לעומת התוצרת (1.63 טון ל-10 דונם), נחשבת פרודוקטיביות הגידול כנמוכה מתחת למצופה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Influence of integrated soil fertility management in wheat and tef productivity and soil chemical properties in the highland tropical environment|קישור=http://dx.doi.org/10.4067/s0718-95162014005000042|כתב עת=Journal of soil science and plant nutrition|שנת הוצאה=2014|עמ=0–0|doi=10.4067/s0718-95162014005000042|מחבר=G Agegnehu, C vanBeek, M. I Bird}}</ref>

הטכניקות החקלאיות ושיטות העיבוד לגידול הטף הן מסורתיות וכוללות [[חרישה]] על ידי [[ביות בעלי חיים|בהמות]] ואיסוף תבואה בעזרת [[קלשון]]. בנוסף, השימוש [[דשן|בדשנים]] זניח, האזורים המושקים מועטים ולא מתקיים טיפוח זנים להגדלת היבול [[השבחה (חקלאות)|והשבחתו]]. עם זאת, לאור העלייה בצריכה והצורך להגדלת היבול, עולה הצורך לקדם התייעלות בתחום תוך שילוב של כלים [[מודרניות|מודרניים]] בשיטות החקלאיות.

====חשיבות חברתית ותרבותית====
===== ביטחון תזונתי =====
חשיבות הטף עולה בין היתר [[ביטחון תזונתי|מהביטחון התזונתי]] שהוא מספק לתושביה. אתיופיה נחשבת לאחת המדינות העניות בעולם (על פי מדדי [[תוצר מקומי גולמי|GDP]]) ותושבים רבים בה סובלים מחוסר-ביטחון תזונתי. בהתאם, הטף מהווה באתיופיה [[מוצר יסוד]] מזין, המספק חלק ניכר מהתזונה היומית באתיופיה. עם זאת, כיום רבים מהתושבים אינם ניזונים מהטף עצמו, אלא [[תערובת|מתערובות]] זולות יותר של הטף עם דגנים אחרים.
[[קובץ:Pan de teff.jpg|ממוזער|לחם מטף]]

===== מזון ותרבות: אנג'רה =====
[[קובץ:Injera and doro wat - 49337093131.jpg|טקסט=טקסטורה של אנג'רה|ממוזער|טקסטורה של אנג'רה]]
לטף טעם עדין ואגוזי. באתיופיה הוא משמש בעיקר כקמח להכנת [[אנג'רה]], לחם אמיזה ודאבו ו[[מחמצת|מחמצות]]. הלחם האתיופי המסורתי, האנג'רה, מורכב בעיקרו מטף. זהו מאכל הדומה ל[[פיתה]] גדולה ושטוחה עם אין-ספור שקעים קטנים על פניה כתוצאה מתהליך התסיסה, וטעמה חמצמץ בשל תהליך ה[[החמצה]] שעובר ה[[בצק]]. מקור האנג'רה מאתיופיה והיא מהווה כיום חלק חשוב ב[[המטבח האתיופי|מטבח האתיופי]], ה[[סומלי]] ו[[המטבח האריתראי|האריתראי]].

בחברה האתיופית למדו לשמר את הידע הנוגע לתהליך הכנת האנג'רה והטיפול בטעמה החמצמץ. דרך ההכנה המסורתית נשמרה בעיקר על ידי נשים, שהקפידו לשמור את ה'אירשו'- מחמצת הטף, שהיא הבסיס למאכל. כיום יש המכינים אנג'רה בעזרת [[אבקת אפייה]] ו[[שמרים]] (שלא היו זמינים בעבר באתיופיה). נוסף על היותה מאכל נפוץ, האנג'רה מהווה מרכיב מרכזי בטקסים דתיים ותרבותיים רבים באתיופיה. אכילת האנג'רה המסורתית על פי [[המטבח האתיופי]], מקבצת סביבה סועדים רבים, המשתמשים בה לגריפת תבשילים והאכלת איש את רעהו, כפרקטיקה המסמלת נאמנות ו[[ידידות]]. הטקס מסתיים בשתיית הקפה האתיופי המסורתי.
[[קובץ:Injera etióp kenyér.jpg|טקסט=לחם עשוי מאנגרה|ממוזער|לחם עשוי מאנגרה]]
מעבר לשימוש המרכזי בקמח המופק מדגן הטף עבור הכנת ה[[אנג'רה]], הוא ניתן לשימוש גם כבצק ל[[פסטה]], [[לחם|לחמים]], ומיני מאפים<ref name="dx.doi.org" />, כמו גם להכנת [[משקה אלכוהולי|משקאות חריפים]] וסוגי [[בירה|בירות]]<ref name="ReferenceB" />. בנוסף, [[חציר]] הטף משמש גם כמזון מצוין לבעלי חיים וכבסיס להכנת [[טיח]] לבנייה<ref name="dx.doi.org" />.

====מדיניות ורגולציה במסחר ובחקלאות====
בעקבות הביקוש הגדל לדגן הטף, ומתוך הניסיון למנוע עליית מחירים שעלולה לפגוע בתושבים המקומיים, ה[[ממשלה]] באתיופיה שואפת להגן על הצרכנים המקומיים באמצעות [[אסדרה|רגולציה]]. בין השנים 1975 ל-1990 [[הלאמה|הלאימה]] ממשלת אתיופיה [[סוציאליזם|הסוציאליסטית]] את כל הסחר בדגנים על ידי הקמת איגודים ממשלתיים שהגדירו מכסות לגידול, הגבילו מחירים ומנעו [[מסחר|סחר]] פרטי. בעקבות כך, המשק החקלאי נכנס למצב של קיפאון שפגע ביצרנים ובצרכנים.

החל מ־1991, עם שינויי השלטון באתיופיה, שינתה הממשלה את [[מדיניות ציבורית|מדיניותה]] והחלה לעודד תחרות על ידי הגברת הייצור במשקים קטנים, הרחבת האזורים המושקים וחיזוק רשתות השיווק. בנוסף, משנת 2006 הממשלה האתיופית מקפידה לייצא קמח טף ומוצרי [[מזון מעובד]]ים, תוך שהיא מונעת [[יצוא|ייצוא]] של זרעי הטף עצמם. מטרת ההגבלה על יצוא זרעי הטף היא למנוע סכנת ריקון של ה[[מלאי]] הנדרש לתצרוכת המקומית, וכן לשמר מקומות תעסוקה לתושבים המקומיים. ואכן, האיסור המוזכר על יצוא זרעי טף, הוביל מקומות נוספים בעולם להתחיל ולגדל את הדגן האמור. מצב חדש זה, העלה חשש כי אף על פי שהיקפי גידול הטף באתיופיה הם מהגבוהים בעולם, חקלאיה לא ייהנו מהצריכה העולמית ההולכת וגוברת. כיום ההתעניינות [[גלובליזציה|הגלובלית]] הגדלה ביבול הטף מאפשרת הזדמנות לצמיחה עבור השוק האתיופי, אך גם מאיימת עליו מכיוון שמקומות נוספים בעולם החלו לגדל את הדגן.

בעשור האחרון נעשו מאמצים רבים לייעל את תפוקת הטף. בעזרת [[רשות ממשלתית|הרשויות]] התבצע ניסיון להטמיע טכניקות של [[שתילה]] מתקדמות ושימוש בכלים חדשניים, שיצמצמו את אובדן היבולים לפני ה[[קציר]]. מהלך זה הראה שיפור משמעותי בקרב מיליוני חקלאים, בין היתר דרך קידומן של שיטות גידול יעילות יותר, כדוגמת גידול בשורות ובחירת זני [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מניבים יותר, שיאפשרו ייצור כמות גדולה יותר, אשר תאפשר להגדיל את היקף הייצוא.<ref>{{צ-מאמר|שם=Determinants of the Productivity of Teff in Ethiopia|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/s41287-016-0065-0|כתב עת=The European Journal of Development Research|שנת הוצאה=2016-12-20|עמ=866–892|כרך=29|doi=10.1057/s41287-016-0065-0|מחבר=Getu Hailu, Alfons Weersink, Bart Minten}}</ref>

בנוסף, בתמיכת [[הבנק העולמי]] ו[[קרנות סיוע]] [[שווייץ|שווייצריות]] ללא מטרות רווח, קודמו [[קואופרטיב]]ים לייעול כלכלי, שירותי ייעוץ, מידע, הכשרה וקידום מרכזי מחקר ותמיכה בפיתוח קהילתי [[כפר]]י. נערכו מחקרים וניסויים על מנת לאמוד את ההבדלים בכמות היבול, בהתחשב בשיפור הטכנולוגי ובייעול תהליך הייצור. כל זאת, תחת פיקוח הממשלה האתיופית שמנסה להתמודד בעצמה עם גידול האוכלוסין, המחסור התזונתי והעלייה בביקוש העולמי לטף. לאור כל זאת, הטף נמצא במקום מרכזי על סדר היום המדיני באתיופיה בכל הקשור למדיניות ופיתוח חקלאי.

=== מסחר בטף ותוצריו ===
הטף ממלא תפקיד משמעותי בארוחות ל[[בית ספר|בתי הספר]] ובתוכניות סיוע לשעת חירום, ואף מסייע בהתמודדות עם [[תת-תזונה]] בקרב ילדים ומתבגרים ברחבי העולם. כמו כן, בשל היותו מותאם לדרישה העולמית למזון ללא גלוטן, מתרחש מאמץ רב לפיתוח [[ייצור המוני]] של מוצרים המבוססים על טף כגון [[עוגה|עוגות]] ו[[ביסקוויט]]ים. בעבר רוב צרכני האנג'רה היו יוצאי אתיופיה, אולם כיום המוצרים נדרשים גם בחנויות טבע ובריאות ו[[מסעדה|במסעדות]] אתניות במקומות רבים בעולם.

דוגמה לחברות העוסקות במכירת תוצרי הטף באתיופיה ובעולם הם 'מאמא פרש' ו'טוביה טף'. 'מאמא פרש' היא חברה משפחתית ויצרנית האנג'רה הראשונה באתיופיה המייצרת באופן תעשייתי אנג'רה טרייה למסעדות [[בית מלון|ולמלונות]] בבירה [[אדיס אבבה]], ואף מייצאת לשווקים בארצות הברית ואירופה. 'טוביה טף' היא חנות אינטרנטית, שהוקמה ב-[[אנגליה]] בשנת 2008 על ידי סופי ומני קבדה ומוכרת מוצרי טף שונים: לחם, [[דגני בוקר]], קמח ואנג'רה.

=== גידול וצריכת טף בישראל ===
בישראל קיימת צריכה קבועה של כ-8,000 טון טף בשנה, בעיקר מצד יוצאי אתיופיה, [[אריתריאה]], ותושבים ישראלים שוחרי בריאות (נחשב כ-[[מזון-על|super food]]). הביקוש עולה, אך אין גידול של טף בישראל, והאספקה כיום מתבססת בעיקר על [[ייבוא]] מאתיופיה, אך מותר לייבאו גם מ[[דרום אפריקה]]. ישראל כיום היא הצרכנית העיקרית של הטף המיוצא מאתיופיה, כאשר היא צורכת 28% מסך הטף המיוצא.

[[ישראלים יוצאי אתיופיה|העדה האתיופית]] בישראל צורכת טף כמרכיב בתזונה היום יומית ולכן נחתם מתווה עם ממשלת אתיופיה שמבטיח אספקה לישראל לרווחת תושביה האתיופים. אולם, אספקת הטף ידעה עליות ומורדות עקב תקופות [[בצורת]] באתיופיה והתפתחות סחר ב[[שוק שחור|שוק השחור]]. ההגבלות ביצוא הטף מאתיופיה, יחד עם העלייה העולמית לביקוש עבורו, יצרו מחסור במוצר בישראל ומחוצה לה.

על מנת להפחית את התלות במזון מיובא ובשל העניין הגובר לצריכת טף, חוקרים ישראלים החלו לבחון את האפשרות לגידול וטיפוח הטף ב[[עמק החולה]] כגידול למזון אדם. החוקרים טוענים כי הטף יכול להיות גידול אטרקטיבי לתנאי האקלים בישראל בזכות עונת הגידול הקצרה, מחירם הגבוה של הגרגרים ואיכותו הגבוהה גם כ[[מספוא]] מזין.

המחקר בגידול הטף בישראל מתקיים ביחידת המחקר והפיתוח של היצור החקלאי באזור הצפון בתמיכת החברה לפיתוח הגליל החל מחודש פברואר 2018, ויימשך עד ינואר 2021, לבחינת ופיתוח זנים ושיטות גידול. המסקנות הראשוניות של הניסוי הראו כי ניתן לגדל טף בהצלחה בתנאי האקלים ואדמת עמק החולה. בהמשך ייבחנו השיטות המתאימות לגידול ייחודי זה.{{הערה|כיוון=ימין|{{קישור כללי|כותרת=מחקר חדש: דגן הטֶף גדל בעמק החולה|אתר=פורטל חקלאות טבע וסביבה|כתובת=https://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7309&mytemplate=tp2|תאריך_וידוא=2022-09-27}}}}

=== הטף בהלכה ===
הפסיקה ההלכתית הרווחת מתייחסת אל הטף, שהוא סוג של דגן בפני עצמו, כ[[קטניות|קטנית]] ולא כאחד מ[[חמשת מיני דגן]] ולכן [[ברכה|מברכים]] "[[ברכת שהכל נהיה בדברו|שהכול]]" או "[[ברכת בורא פרי האדמה|בורא פרי האדמה]]" על מאכלים שהמרכיב העיקרי בהם הוא טף. בהתאם, טף מוגדר כ[[כשר לפסח]], אך יש מחלוקת האם נחשב כ[[איסור אכילת קטניות בפסח|קטניות בפסח]] לנוהגים איסור בהן{{הערה|כיוון=ימין|{{קישור כללי|כתובת=https://beithillel.org.il/post-270/|כותרת=קמח טף ואינג'רה בפסח – בית הלל – הנהגה תורנית קשובה|תאריך_וידוא=2024-04-11}}}}.

בהלכת יהודי אתיופיה, נחשבים הטף (כל עוד לא החמיץ) והאנג'רה המיוצרת ממנו ל[[חמץ]] ובפרט האנג'רה שמוגדרת כחמץ גמור והזכרת שמה במהלך הפסח אסורה{{הערה|כיוון=ימין|{{קישור כללי|כתובת=https://shabaton1.co.il/?p=24967|הכותב=הרב ד"ר שלום שרון|כותרת=אינג'רה היא חמץ או לא? תלוי את מי שואלים|אתר=שבתון - השבועון לציבור הדתי|תאריך=2022-04-13|תאריך_וידוא=2024-04-11}}}}.

== ראו גם ==
*[[אנג'רה]]
*[[דגנים]]
*[[המטבח האתיופי]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Eragrostis tef|שם ויקישיתוף=טף}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* {{הארץ|קלייר פרובוסט ואליסה ג'ובסון|טֶף, הסופר-פוד החדש שכובש את העולם|1.2241174|11 בפברואר 2014}}
* {{TheMarker||הכירו את האוכל האתיופי שכובש את הוליווד|1.2272641|18 במרץ 2014}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:דגניים]]
[[קטגוריה:המטבח האתיופי]]
[[קטגוריה:צמחי בר גרים בישראל]]

בן-חילף טף - היסטוריית גרסאות

~2026-40829-3 ב־13:51, 20 בינואר 2026