https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%99_%28%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%29 2026-09-15T06:26:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%99_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)&diff=188020&oldid=prev 2026-03-28T22:58:24Z

<p>הסרת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C:_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94" title="קטגוריה:ישראל: דיני משפחה">קטגוריה:ישראל: דיני משפחה</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{לשכתב|כל הערך=כן|נושא=ישראל}}<br /> [[קובץ:Saria Tribunal building in Haifa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הדין השרעי ב[[חיפה]] בשכונת [[ואדי סאליב]]]]<br /> [[קובץ:Sharia court Jaffa.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית הדין השרעי ב[[יפו]]]]<br /> &#039;&#039;&#039;בית דין שַׁרְעִי&#039;&#039;&#039; (ב[[ערבית]]: &#039;&#039;&#039;محكمة شرعية&#039;&#039;&#039;, מהמילה &quot;[[שריעה]]&quot; - ההלכה המוסלמית) הוא בית דין דתי מוסלמי. בישראל פעלו בתי דין שרעיים מאז תקופת [[האימפריה העות&#039;מאנית]]. בתקופה זו היו סמכויות בתי דין אלו נרחבות ביותר. בתקופת [[המנדט הבריטי]] הוגדרו סמכויות בתי הדין השרעיים בסימן 52 ל[[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]], ונקבע כי ענייני [[מעמד אישי|המעמד האישי]] של מוסלמים יידונו שם על פי הדין האישי, הוא הדין השרעי, וכי בית הדין ידון לפי [[פקודת חוק המשפחה המושלמי]]. עם קום מדינת ישראל המשיכו בתי הדין את פעולתם, כחלק ממערכת [[בית דין דתי|בתי הדין הדתיים]] בישראל. כיום פועלים בישראל שמונה בתי דין, ולצידם ערכאת ערעור.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> === בארץ ישראל ===<br /> בשנת 1917 פורסם ב[[האימפריה העות&#039;מאנית|אימפריה העות&#039;מאנית]] חוק המשפחה המוסלמית הקובע כי שימוש של החוק הממלכתי המוסלמי חל על כלל האזרחים ללא הבדלי [[דת]], אך לאחר כינונו של המנדט הבריטי בארץ החוק שונה. כיום סמכותם של בתי הדין השרעיים מוגבלת לשפיטה של בעלי דין מוסלמיים בלבד.<br /> <br /> בשנת 1922 [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]] הגדיר את סמכותם העניינית של בתי הדין השרעיים. הוא העניק להם סמכות לשפוט בענייני נישואין, גירושין, מזונות, [[אפוטרופסות]], [[ירושה]], [[צוואה]], ענייני נעדרים, פסולות והפקעתה, הוכחת בגרות וכדומה. עם כינונה של מדינת ישראל סמכות זו צומצמה לנישואין, גירושין ובמידה ניכרת [[ירושה]].<br /> <br /> מאז החוק שונה מספר רב של פעמים. בשינויים שנעשו ניתן לראות את השפעתה של ה[[ליברליזציה]] החלה בעולם המודרני. את אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת ה[[מודרניזציה]] ניתן לראות במגמת העלייה של מעמדה של האישה במגזר הערבי.<br /> <br /> === במדינת ישראל ===<br /> {{להשלים|נושא=ישראל}}<br /> עם הקמתה של מדינת ישראל הפסיקה [[המועצה המוסלמית העליונה]] את פעילותה וכל חבריה עזבו את המדינה. בשל עזיבת הקאדים את המדינה, חדלו לפעול גם בתי הדין השרעיים. שיתוק פעילותיהם הותיר חלל ריק בנושא המשפט הדתי המוסלמי במדינה החדשה. כדי למלא את החלל הריק שנותר, נטל [[משרד הדתות]] לעצמו את הסמכות להקים בתי דין שרעיים ולמנות קאדים. הקאדים שמונו על ידי משרד הדתות היו נטולי הכשרה שרעית גבוהה, בשל המחסור החמור באנשי דת ו[[משפט (דין)|משפט]] מוסלמיים בארץ. לכן הוחלט לשלוח את הקאדים להשתלמויות ב[[מסגד אל-ג&#039;זאר]] שב[[עכו]], אך זה לא הספיק. בהמשך, הורחבו לימודי הדת במסגרת הסמינר למורים ערביים.<br /> <br /> הציבור המוסלמי ביקורתי מאוד למצב העניינים הקיים.{{מקור|נושא=ישראל}} הטענה המרכזית היא, כי רק מוסלמי מוסמך למנות [[קאדי]] שרעי ואין לתת סמכות כזו למי שאיננו מוסלמי. בנתינת סמכות כזו לבן דת אחרת הם רואים סתירה לעיקרי ההלכה הדתית. לפי דעתם של מנהיגי הציבור המוסלמי יש לכונן מחדש את המועצה המוסלמית במתכונתה ובסמכויותיה כפי שנקבעו עוד ב[[תקופת המנדט]].{{מקור|נושא=ישראל}}<br /> <br /> במרץ 2026 אושר בכנסת [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]], הקובע שבתי דין שרעיים רשאים לעסוק ב[[בוררות]] בעניינים אזרחיים, בהסכמת הצדדים.<br /> <br /> ==סוגי בתי דין שרעיים==<br /> בישראל פועלות שתי ערכאות של בתי הדין השרעיים: בתי דין בערכאה ראשונה, הנקראים בית דין שרעי אזורי, ובית דין לערעורים, ערכאה גבוהה חדשה שהוכנסה למערכת המשפט המוסלמי בתקופה האחרונה{{הבהרה|מה פירוש האחרונה?...}}.<br /> <br /> בבתי הדין בערכאה ראשונה, לפי מנהג מוסלמי עתיק, יושב דיין ([[קאדי]]) אחד, והוא היחיד שבפניו מביאים את התביעות.<br /> <br /> בית הדין השרעי לערעורים פועל בהרכב של שלושה קאדים והוא מוסמך לדון בכל הערעורים על פסקי הדין של בתי הדין השרעיים האזוריים העולים בפניו. ההחלטה מתקבלת לפי רוב דעות.<br /> <br /> בישראל פועלים תשעה בתי דין שרעיים אזוריים. מקום מושבם נקבע בצו על ידי שר הדתות על פי ריכוז האוכלוסייה המוסלמית, כיום הסמכות לכך נמצאת בידי [[שר המשפטים]]. ערים שבהן נמצאים בתי דין הם: [[באקה אל-גרבייה]], [[עכו]], [[נצרת]], [[טייבה]], [[יפו]], [[חיפה]] ו[[באר שבע]]. שני האחרונים הוקמו בשנת 1971 כתוצאה של הגברת לחץ על בתי דין הקיימים באותה התקופה. הנהלתם של בתי הדין השרעיים נמצאת ב[[ירושלים]]. אזור השיפוט של כל אחד כולל את הערים והכפרים הסמוכים לו. אף על פי כן, למתדיין ישנה אפשרות לפנות לבית הדין לערעורים בבקשה להעביר את תביעתו ל[[קאדי]] אחר, ואם תמצא בקשתו מבוססת - תועבר התביעה לבית דין באזור אחר.<br /> <br /> ==השפעת המודרניזציה==<br /> כמו בתחומים רבים, התפשטות ה[[ליברליזם]] וה[[גלובליזציה]] משפיעים גם על המנהג המוסלמי. קאדים מגיבים בצורות שונות על מפגש המודרנה עם המנהג המסורתי. פסיקתם מצטיינת בגישה דו-ערכית. במרבית המקרים מפרשים הקאדים את ההלכה בצורה הנאמנה להלכה הסדורה על פי האסכולה המסורתית, החנפית. אלה מנסים לבולל את המנהג ולהתאימו ל[[שריעה]]. אך יש גם כאלה הסוטים מהאסכולה בשל פירושם הליברלי של ה[[הלכה]] ומשלימים עם קיומו הריבוני של המנהג לצד ההלכה. הם מאמינים שתפקידם לשמר את האיזון הדינמי שבין ה[[הלכה]] לבין ה[[מנהג]] המודרני.<br /> <br /> יחסם של הקאדים כלפי החקיקה החילונית של [[הכנסת]] המכוונת במפורש כלפי בתי-הדין הדתיים גם מאופיינת בגישה דו-ערכית. רוב הקאדים אינם מתנגדים להתערבות [[הכנסת]] בנושאים, אשר נמצאים בסמכותם של בתי הדין הדתיים המוסלמים, להפך הם מעודדים קידום תיקונים בעלי אופי פרוצדורלי ופלילי. לעיתים נתקלים הקאדים בסתירה שבין החוק הדתי המוסלמי לבין החוק החילוני, כמו למשל נושא של אפוטרופסות על הילדים.<br /> <br /> כיום ניתן לראות נושאים רבים שבהם ישנה התערבות רבה של הכנסת וכן יש צמצום רב בסמכויות בתי הדין הדתיים בכללי והשרעים בפרט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אהרן ליש]], &#039;&#039;&#039;הערבים בישראל&#039;&#039;&#039;, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1981<br /> * ש. שעשוע, &#039;&#039;&#039;בתי דין מוסלמיים במדינת ישראל&#039;&#039;&#039;, חולון: חברת פרג&#039; להדפסות, 1982<br /> * איאד זחאלקה. &#039;&#039;&#039;אסלאם ושריעה בישראל&#039;&#039;&#039;. מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב, 2017<br /> &lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;<br /> * Aharon, Layish, &#039;&#039;&#039;The Saria in Israel&#039;&#039;&#039;, Tel Aviv: Tel Aviv University 1973<br /> &lt;/div&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * [https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_justice_the_shrais_courts/govil-landing-page בתי הדין השרעיים], באתר של משרד המשפטים<br /> * שני ליבמן, [https://web.archive.org/web/20161202171943/http://www.gerushin-law.co.il/הדין-השרעי/ הדין השרעי]<br /> * {{משפחה במשפט|מוסה אבו רמדאן|התפתחויות אחרונות באחזקת ילדים בבתי הדין השרעיים|2019/03/מוסה-אבו-רמדאן-התפתחויות-אחרונות-באחזקת-ילדים-בבתי-הדין-השרעיים|ב, התשס&quot;ט}}<br /> <br /> {{בתי דין בישראל}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישראל: בתי דין דתיים|שרעי]]<br /> [[קטגוריה:ישראל: אסלאם]]</div>

imported>Iwentirf