https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%94בייסוגלה - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:32:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%94&diff=859946&oldid=previmported>רחביה: /* קהילת יהודי בייסוגלה */2025-03-16T17:07:15Z<p><span class="autocomment">קהילת יהודי בייסוגלה</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{עיר<br />
| סוג יישוב = עיר<br />
| מדינה = ליטא<br />
| מפה = {{מממו}}<br />
}}<br />
'''בייסוגלה''' (ב[[ליטאית]]: '''Baisogala''') היא [[עיירה]] קטנה במרכז [[ליטא]] שממוקמת בצומת הדרכים [[קדאיניאי]]-[[שדובה]] ו[[ראסייניאי]]–שדובה. לפי מפקד האוכלוסין של 2011, היו בה 2,034 תושבים.<ref>{{Cite web|title=2011 census|url=http://statistics.bookdesign.lt/table_125_06.htm?lang=en|access-date=August 16, 2017|publisher=Statistikos Departamentas (Lithuania)}}</ref><br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:Napoleon_Orda_palac_Komarow_Bejsagola_1875.jpg|ימין|ממוזער|אחוזת בייסוגלה, המאה ה-19]]<br />
בייסוגלה מוזכרת לראשונה במכתב משנת 1539 כאשר [[זיגמונט הראשון, מלך פולין]] הקים קהילה בעיר. [[ארכאולוג]]ים גילו [[בית קברות|בתי קברות]] מ[[המאה ה-5|המאות ה-5]] וה-6 ליד העיירה, מה שמצביע על כך שאנשים אכלסו את האזור הרבה לפני [[המאה ה-16]]. במאה ה-17, העיירה נמסרה לשליטת [[משפחת רדזיוויל]] והחליפה בעלות מספר פעמים. בשנת 1791 העיירה קיבלה מעמד "עיר" לפי [[זכויות מגדבורג]]. בסופו של דבר, העיר נקנתה בשנת 1830 על ידי ג'וזף קומאר, קולונל לשעבר של [[נפוליאון בונפרטה]]. משפחת קומאר נשארה בבייסוגלה עד שנת 1940 כשהסובייטים עצרו וגירשו את המשפחה ל[[קזחסטן]].<br />
<br />
== דת ==<br />
הכנסייה הראשונה בעיר נבנתה על ידי [[זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין]], אך היא לא שרדה. כנסייה נוספת נבנתה ב-1781 ונבנתה מחדש ב-1882 בתמיכת משפחת קומאר.<br />
<br />
== קהילת יהודי בייסוגלה ==<br />
ראשיתה של הקהילה היהודית בביסגולה בסוף המאה ה-18. בשנת 1801 הוקם בעיר [[בית קברות]] יהודי. משנת 1813 כתבו היהודים [[פנקס הקהילה|פנקסי קהילה]]. חיי הרוח של הקהילה הקטנה התרכזו סביב בית הכנסת, צדקה ולימוד תורה. הקהילה נפגעה קשה מרעב בשנות ה-60 של המאה ה-18, והקהילה היהודית מ[[קלייפדה]] עזרה לה. בשנים 1862–1881 רב העיר היה הרב [[אברהם רושקין|אברהם בן רפאל גרושקין]], ואחריו, [[שמואל אביגדור פייבלסון|שמואל-אביגדור פייבלסון]] ו[[אהרן בקשט]]. ב-1847 היו בעיר 461 יהודים, 229 גברים ו-232 נשים.<br />
<br />
זרמים חילוניים וציוניים צצו לקראת סוף המאה השמונה עשרה בעיר. בתקופה זו הצטרפו צעירים יהודים רבים לחינוך חילוני והצטרפו לארגון [[חובבי ציון]]. [[שרגא ליפשיץ|שרגא בן משה ליפשיץ]], תושב העיר, פרסם מאמר על התורה בכתב העת "[[המליץ]]" (13 באפריל 1888). אל העיר הגיעו ספרי ההוצאה לאור של [[יהודי רוסיה]] מ[[סנט פטרבורג]]. שמותיהם של תושבים רבים נכללו ברשימת התורמים לתנועות בארץ ישראל (1898–1899). בשנת 1897, מספר היהודים בבייסוגלה היה 634 איש – 53% מכלל תושבי העיר. דמויות חשובות רבות הגיעו מהקהילה, [[משה חיים מרוויס]] – לימים רבה של [[קייפטאון]], רבי [[מנחם נחום קפלן]], רבי [[מאיר אטלס]], רבי [[ברוך משה פייבלסון|ברוך-משה פייבלסון]], ממייסדי [[חובבי ציון]] ב[[ארצות הברית]], [[רפאל גרושקין]], [[אלעזר אטלס]] ו[[משה מירליס]].<br />
<br />
בשנת 1911 פרצה בבייסוגלה שריפה גדולה שכילתה את נכסי הקהילה. כתב העת "חמדיה" פרסם פנייה לעזרה, חתומה בין היתר על ידי רב העיר, [[אברהם יצחק פיוולסון|אברהם-יצחק בן ברוך פיוולסון]]. בתקופה זו עמדה הקהילה על סף קריסה. ה[[תלמוד תורה]] היה על סף חורבן מוחלט ובית הכנסת הוזנח. אחת הסיבות לכך הייתה הירידה המהירה במספר חברי הקהילה היהודית, שרבים מחבריה היגרו, בין היתר ל[[העולם החדש|עולם החדש]]. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהו בעיר 15 משפחות יהודיות – כ-100 נפשות.<br />
<br />
בשנת 1915, עם כיבוש האזור על ידי [[צבא הקיסרות הגרמנית]], גירשו הרוסים הנסוגים את יהודי המקום עמוק לתוך [[האימפריה הרוסית]]. לאחר תום [[מלחמת העולם הראשונה]], רק חלק מהם חזרו לבבייסוגלה, שם גילו שבתיהם נתפסו על ידי ליטאים שהרסו גם את בית הכנסת. שש משפחות יהודיות בנו בתים חדשים ליד תחנת הרכבת.<br />
<br />
לאחר מלחמת העולם הראשונה והורדת העול הרוסי מעל [[המדינות הבלטיות]], זכתה ליטא לעצמאות מידי רוסיה יחד עם [[לטביה]], [[אסטוניה]] ו[[פינלנד]]. בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] זכתה הקהילה היהודית לאוטונומיה שהתבטאה בהקמת משרד לענייני יהודים בממשלה הליטאית. בבייסוגלה נבחרו 5 חברי ועד הניהול. הוועדה הייתה פעילה מאוד. יושב הראש שלה היה יהושע קאופמן, ומזכירו היה מנחם ויצמן. ב-1923 חיו בבייסוגלה 106 יהודים (48 גברים ו-58 נשים), כ-6% מהאוכלוסייה. בבחירות הראשונות ל[[סיימאס]] הליטאי ב-1922 הצביעו 29 יהודים למפלגה הדמוקרטית. המפלגה הדתית האורתודוקסית לא קיבלה אפילו קול אחד.<br />
<br />
בקיץ 1923 התקיימה בעיר [[עלילת דם]] נגד היהודים.<br />
<br />
בתקופה ש[[בין המלחמות]] התפרנסו היהודים בעיקר מ[[מסחר]], [[רוכל]]ות, גידול [[פרדס]]ים ו[[שדה (חקלאות)|שדות]] וגידול עופות. ב-1931 היו שלוש חנויות בבעלות יהודית: שתי חנויות בדים ומכולת. בשנת 1937 היו בעיירה 6 בעלי מלאכה יהודים: 3 [[קצב (מקצוע)|קצב]]ים, [[אופה]], [[זגג]], [[פחח]] ובעל חנות לחומרי בניין. ביוזמתו של הרב [[יוסף פייבל פייבלסון]], שחזר לבייסוגלה ממעמקי רוסיה, נאספו תרומות מתושבי העיירה לשעבר שהיגרו ל[[דרום אפריקה]] ול[[ארצות הברית]]. אחד מהם, צבי טראוב מ[[ברוקלין]], תרם 3,000 דולר לקהילה. מכספים אלו נבנו חמישה בתים, בית הקברות שוקם והוקם מבנה מודרני בן שתי קומות ל[[מקווה]]. הרב האחרון של בייסוגלה היה יצחק רבינוביץ'.<br />
<br />
בשנת [[1942]] הרגו כוחות הכיבוש הגרמניים בעיר 664 תושבים, בעיקר יהודים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/b/1898-bejsagola/99-historia-spolecznosci/137047-historia-spolecznosci בייסוגלה], באתר "שטעטל וירטואלי" מבית [[המוזיאון לתולדות יהודי פולין]]<br />
* {{אוצר החכמה|ספר קהילה|בייסיגולה|64318|בתוך '''יהדות ליטא''' חלק ג, תל אביב תשכ"ז||עמוד דיגיטלי=299}}<br />
* [https://dbs.anumuseum.org.il/skn/he/c6/e255820/מקום/באיסוגאלה קהילת יהודי באיסוגאלה], באתר [[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות]]<br />
* {{המכלול}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ליטא: עיירות]]<br />
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בליטא]]<br />
[[קטגוריה:שואת יהודי ליטא]]<br />
[[קטגוריה:מחוז שיאוליאי]]<br />
[[קטגוריה:קהילות יהודיות שהושמדו בשואה]]</div>imported>רחביה