https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%94 2026-09-14T15:42:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=77613&oldid=prev 2026-03-10T10:04:04Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אין לבלבל עם|התנ&quot;ך|המקרא|הברית הישנה}}<br /> {{מפנה|בייבל}}<br /> ה&#039;&#039;&#039;בִּיבְּלִיָּה&#039;&#039;&#039; (ב[[לועזית]]: &#039;&#039;&#039;Biblia&#039;&#039;&#039;) היא כינוי ל[[כתבי קודש|כתבי הקודש]] של ה[[יהדות]] או של ה[[נצרות]] – כל דת לפי ה[[קאנוניזציה (של כתבים)|קאנון]] שלה, ופעמים רבות אף בהתייחסות כוללת לשתיהן – [[הברית הישנה]] לצד [[הברית החדשה]] (בהתאמה).<br /> <br /> == מקור המילה ושימושה ==<br /> מקור המילה Biblia במובן של כתבי הקודש הוא ב[[לטינית]] של ימי הביניים והמאוחרת, מתוך הביטוי &quot;biblia sacra&quot;, כלומר: &quot;ספרים קדושים&quot;. משם המילה השתרבבה לשפות אירופאיות רבות, כגון &quot;Bible&quot; ב[[אנגלית]].<br /> <br /> המילה biblion ב[[יוונית]] שמשמעותה &quot;דף&quot;, &quot;מגילה&quot;, או &quot;ספר&quot; – נגזר מ-biblios, [[פפירוס]], שנקרא כך על שם עיר הנמל ה[[פיניקים|פיניקית]] [[גבל]] (ביוונית &#039;&#039;&#039;ביבלוס&#039;&#039;&#039;) שממנה שלחו פפירוס ליוון. מכאן הוא שימש בביטוי היווני &quot;τὰ βιβλία τὰ ἅγια – ta biblia ta hagia&quot;, כלומר: &quot;הספרים הקדושים&quot;, ומשם ללטינית. סביר להניח שיהודים דוברי-יוונית כינו כך את [[תרגום השבעים]]. העדות הראשונה ל-&quot;Ta Biblia&quot; בתור כינוי לכתבי הקודש של הנצרות היא משנת [[223]] לספירה.<br /> <br /> מאז תחילת [[המאה ה-19]] קיבלה המילה משמעות משנית בשפות אירופאיות כגון אנגלית, שבה ניתן לכנות כל ספר בעל סמכות בשם &quot;Bible&quot;.<br /> <br /> == הקאנון היהודי ([[תנ&quot;ך]]) ==<br /> <br /> {{ערך מורחב|תנ&quot;ך}}<br /> לקאנון היהודי קוראים בשם &quot;מקרא&quot; או [[תנ&quot;ך]]. משמעותו של &quot;מקרא&quot; הוא &quot;דבר הנקרא מתוך הכתב&quot;{{הערה|השם &quot;מקרא&quot; מופיע פעמים רבות בלשון חז&quot;ל בהשוואה או בניגוד לשם &quot;[[משנה]]&quot; שמשמעותו &quot;דבר הנלמד על ידי שינון&quot; משום שעד כתיבתה של המשנה בימי רבי יהודה הנשיא היא נמסרה בעל פה. לדוגמה: &quot;אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות...&quot; (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ&quot;ח, עמוד א&#039;)}}.<br /> <br /> [[תנ&quot;ך]] הוא קיצור של [[תורה|&#039;&#039;&#039;ת&#039;&#039;&#039;ורה]], [[נביאים|&#039;&#039;&#039;נ&#039;&#039;&#039;ביאים]], ו[[כתובים|&#039;&#039;&#039;כ&#039;&#039;&#039;תובים]], ומשקף את החלוקה הקדומה של ספרי המקרא לשלוש קבוצות, דבר שיש עליו עדויות קדומות מאז [[המאה ה-2 לפנה&quot;ס]]. חלוקה משולשת זו הייתה עובדה חשובה אצל חכמי התלמוד, עם השלכות ב[[הלכה]] וב[[מחשבת ישראל|הגות]].<br /> <br /> בתנ&quot;ך יש עשרים וארבעה ספרים על פי [[המסורה]], והביטוי &quot;עשרים וארבעה ספרי הקודש&quot; מוזכר מספר פעמים ב[[ספרות חז&quot;ל]].<br /> <br /> == הקאנון הנוצרי ==<br /> <br /> בקאנון הנוצרי יש שני חלקים:<br /> * [[הברית הישנה]]<br /> * [[הברית החדשה]]<br /> <br /> === הברית הישנה ===<br /> <br /> {{ערך מורחב|הברית הישנה}}<br /> <br /> [[הברית הישנה]] של הנוצרים מקבילה בעיקרה לספרי ה[[תנ&quot;ך]]. אולם סדרם של הספרים שונה, וכן מספרם, ובכנסיות מסוימות (חוץ מה[[פרוטסטנטים]]) כוללת גם ספרים וחלקי ספרים שאינם בתנ&quot;ך.<br /> <br /> גם חלוקת הספרים לשלוש קבוצות (תנ&quot;ך) אינה מקובלת במסורת הנוצרית, ובמקומה ספרי הברית הישנה מחולקים בדרך כלל לארבע או חמש קבוצות:<br /> #&#039;&#039;&#039;&quot;ספרי חוק&quot;&#039;&#039;&#039;: חמשת חומשי התורה שבתנ&quot;ך היהודי: [[בראשית]], [[שמות]], [[ויקרא]], [[במדבר]], [[דברים]].<br /> #&quot;&#039;&#039;&#039;ספרי היסטוריה&#039;&#039;&#039;&quot;: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]], [[מגילת רות|רות]], [[ספר שמואל|שמואל]] א&#039;, שמואל ב&#039;, [[ספר מלכים|מלכים]] א&#039;, מלכים ב&#039;, [[דברי הימים]] א&#039;, דברי הימים ב&#039;, [[ספר עזרא|עזרא]], [[ספר נחמיה|נחמיה]], [[מגילת אסתר|אסתר]] (חלוקתם של הספרים שמואל, מלכים, דברי הימים, ועזרא-נחמיה לשניים שונה מהתנ&quot;ך, שבו כל אחד מספרים אלו נחשב לספר אחד).<br /> #&#039;&#039;&#039;&quot;ספרי חכמה&quot;&#039;&#039;&#039;: [[ספר איוב|איוב]], [[תהילים]], [[משלי]], [[מגילת קהלת|קהלת]], [[שיר השירים]].<br /> #&#039;&#039;&#039;&quot;ספרי נבואה&quot;&#039;&#039;&#039;: [[ספר ישעיהו|ישעיהו]], [[ספר ירמיהו|ירמיהו]], [[מגילת איכה|איכה]], [[ספר יחזקאל|יחזקאל]], [[ספר דניאל|דניאל]], וכל ספרי &#039;&#039;&#039;[[תרי עשר]]&#039;&#039;&#039; (שנחשבים לספר אחד בתנ&quot;ך ול-12 ספרים בברית הישנה).<br /> #ספרים אחרים: ספרים וחלקי ספרים נוספים. בכנסיות מסוימות נחשבים לחלק מהביבליה, ביהדות ובנצרות הפרוטסטנטית נחשבים ל&#039;&#039;&#039;[[הספרים החיצוניים|ספרים חיצוניים]]&#039;&#039;&#039;. בדר&quot;כ אינם מקובצים לקבוצה אחת אלה הם מפוזרים בין חלקיה האחרים של הביבליה הנוצרית.<br /> <br /> הסיבה המרכזית לשינויים האלה – הסדר השונה, החלוקה השונה, והחומר הנוסף – היא העובדה שהמסורת הטקסטואלית בנצרות נובעת מ[[תרגום השבעים]] במקום מ[[נוסח המסורה]]. סדרם של ספרי הברית הישנה בכל הכנסיות הנוצריות דומה לזה של תרגום השבעים, וגם הספרים וחלקי הספרים הנוספים – מקורם בו.<br /> <br /> הנצרות הפרוטסטנטית הקפידה לכלול בביבליה רק את הספרים הנמצאים בתנ&quot;ך העברי (Veritas Hebraica), ואולם את סדרם של הספרים וחלוקתם השאירה לפי תרגום השבעים.<br /> <br /> === הברית החדשה ===<br /> <br /> {{ערך מורחב|הברית החדשה}}<br /> הברית החדשה של הנצרות כוללת 27 ספרים שנכתבו ביוונית [[קוינה]] בין השנים 45 ל-100 לספירה.<br /> <br /> השם &quot;הברית החדשה&quot; מבוסס על האמונה הנוצרית כי ה[[ברית (מקרא)|ברית]] האלוהית עם [[ישראל]] הוחלפה בברית חדשה שאותה בישר ישו לכל אומות העולם ([[תאולוגיית החילופין|תאוריית ההחלפה]]). מקור הביטוי בספר ירמיה (לא, ל-לב): &quot;הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה&#039; וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה, בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קאנון ספרותי]]<br /> * [[כתבי קודש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{נצרות}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:כתבי קודש נוצריים]]<br /> [[קטגוריה:כתבי קודש]]</div>

imported>Virant