https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90-%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%94א-קפלה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T09:38:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90-%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%94&diff=50113&oldid=prev~2026-31817-75: /* א־קפלה בישראל */2026-05-27T17:07:43Z<p><span class="autocomment">א־קפלה בישראל</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מוזיקה<br />
| שם בשפת המקור = A Cappella<br />
| מקורות סגנוניים = [[מוזיקה כנסייתית]], [[מזמור גרגוריאני]], [[מדריגל]]<br />
| מקורות תרבותיים = קהילות [[יהדות|יהודיות]] ו[[נצרות|נוצריות]]<br />
}}<br />
{{מדיה<br />
|שם=Bright College Years.ogg<br />
|תיאור=דוגמה לשירת א־קפלה<br />
|גודל=דקה, 44 שניות<br />
|יישור=שמאל<br />
}}<br />
'''מוּזִיקַת אָ־קַפֵּלָה''' ('''A Cappella''' – בנוסח [[קפלה]]) היא [[מוזיקה ווקאלית]] או שירה ללא ליווי כלי עצמאי או ללא ליווי כלי בכלל.{{הערה|J.Ogan 2001|כיוון=שמאל}} היא נפוצה במוזיקה הכנסייתית ה[[נצרות קתולית|קתולית]] מ[[ימי הביניים]] ומתקופת ה[[רנסאנס]] (ונהוגה למעשה עד ימינו ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות האורתודוקסיות]]) על רקע ההגבלות על שימוש ב[[כלי נגינה]] בתוך כנסיות. צורות כתיב נפוצות נוספות: ''A Capella'' וכן ''alla cappella'' או ''Acappella''.<br />
<br />
במשמעות ההיסטורית הצרה, "א־קפלה" היה סגנון [[הלחנה]] פוליפוני כנסייתי שטופח בקפלות או בבתי הספר לזמרים כנסייתיים (maîtrises או "capelle dei cantori") באירופה המערבית. במשמעות הרחבה, שנפוצה החל מהמאה ה־19 ועד ימינו, "א־קפלה" הוא כל ביצוע קולי ללא ליווי כלי.{{הערה|M.Honegger, עמוד 3}}<br />
<br />
==שורשי מוזיקת א־קפלה==<br />
מוזיקת א־קפלה התפתחה מהמוזיקה הכנסייתית. [[מזמור גרגוריאני|מזמורים גרגוריאניים]] ויצירות ווקאליות דתיות מתקופת ה[[רנסאנס]] הם דוגמאות לז'אנר.{{הערה|1=[http://www.ac-nancy-metz.fr/ia88/gdformateursmusique/Moyen_age1.pdf על שירים גרגוריאנים באתר האקדמיה למויקה נאנסי־מס]}} גם ה[[מדריגל]]ים הראשונים בוצעו כא־קפלה, עד שבתחילת תקופת ה[[בארוק]] החלו להיות מבוצעים עם ליווי כלי. מאמיני [[נצרות אורתודוקסית|הכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות]] מקפידים לשיר את התפילות ואת השירים הליטורגיים שלהם ללא ליווי כלי נגינה. כמה מהקהילות הנוצריות ה[[פרוטסטנטיזם|נאו־פרוטסטנטיות]], שביקשו לחזור לדפוסי פולחן פשוטים מימי הנצרות הראשונים, כמו חלק מה[[בפטיזם|בפטיסטים]], ה[[פרסביטריאניזם|פרסביטריאנים]] ובני כת ה[[אמיש]], מנהלות עד היום את תפילותיהן ללא ליווי מוזיקלי.<br />
<br />
==א־קפלה מודרנית==<br />
יצירות מקהלתיות רבות נכתבו כיצירות א־קפלה, שבהן לא נכתב כל תפקיד לכלי־נגינה, פרט למטרות ליווי בעת [[חזרה (אמנות הבמה)|חזרות]]. חלוצי הז'אנר בעידן המודרני היו ה[[סווינגל סינגרס]], הרכב שהחל לפעול ב[[צרפת]] ב־[[1963]] ולאחר עשור פורק והורכב מחדש ב[[בריטניה]]. בשנות השמונים והתשעים של המאה ה־20 צברה מוזיקת א־קפלה מודרנית הכרה בעולם הודות לאמנים כגון [[בובי מקפרין]], והרכבים כגון [[The Nylons]],{{כ}} [[Flying Pickets]],{{כ}} [[Die Printzen]],{{כ}} [[Rockapella]],{{כ}} [[סימורלי]] ו־[[Boyz II Men]].<br />
<br />
עיבודי מוזיקה מודרנית עבור הרכבי א־קפלה קטנים כוללים על פי רוב קול אחד ששר את המנגינה העיקרית (בדרך־כלל ה[[סופרן]]), ליווי של [[בס (קול)|בס]] ריתמי ושני קולות נוספים ([[אלט]] ו[[טנור]]) המסייעים ליצירת [[הרמוניה]] שלמה וליווי [[פוליפוניה|פוליפוני]].<br />
<br />
ארבעת חברי [[אנסמבל היליארד]] הבריטים שרים א־קפלה [[ביצוע אותנטי|מוזיקה עתיקה]] ומוזיקה קלאסית מודרנית המושפעת ממוזיקה עתיקה.<br />
<br />
===הרכבי א־קפלה סטודנטיאליים===<br />
מועדוני א־קפלה היו קיימים באוניברסיטאות ב[[ארצות הברית]] כבר מתחילת המאה ה־20, אך העלייה בפופולריות של הז'אנר בשנות השמונים והתשעים הביאה להקמת עשרות הרכבים סטודנטיאליים נוספים. הרכבים בולטים הם חלוצי התחום, Whiffenpoofs, שנוסדו ב[[אוניברסיטת ייל]] בשנת [[1909]], Bealzebubs מ[[אוניברסיטת טאפטס]] ו"זמרי פליט סטריט" מ[[אוניברסיטת סטנפורד]]. בחלק מהאוניברסיטאות והמכללות בארצות הברית פועלים גם הרכבי א־קפלה המתמחים ב[[מוזיקה יהודית]] ו[[זמר עברי|ישראלית]]. בין הבולטים בקבוצה זו: "מגבת" (ייל), "קולינו" ([[אוניברסיטת פרינסטון|פרינסטון]]), "מזמור שיר" ([[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]]) ו[[המכביטס]] ([[ישיבה יוניברסיטי]]).<br />
<br />
===סגנונות בשירת א־קפלה===<br />
ניתן להשתמש בא־קפלה במגוון נרחב של סגנונות מוזיקליים: [[מוזיקה קלאסית]], [[ג'אז ווקאלי]], [[ברברשופ]] ו[[דו-וופ|דו־וופ]]. הלהקה [[Van canto]] אף משתמשת בא־קפלה למוזיקת [[מטאל]]. חיקוי אנושי של קולות [[תיפוף]] מהווה חלק בלתי נפרד מהעיבודים של הרכבי א־קפלה רבים, והוא נקרא "[[ביטבוקס]]" או "[[שירת סקאט|סקאט]]". קולות תיפוף אלה נועדו להוסיף לעיבודים גוון של שירי [[מוזיקת פופ|פופ]] או רוק.<br />
<br />
המונח א־קפלה מציין לעיתים את השימוש בערוץ השירה בלבד מתוך הקלטה רב־ערוצית לצורך [[רמיקס]].<br />
<br />
===ביהדות===<br />
ב[[הלכה]] נאסר מ[[דרבנן]] להשתמש בכלי נגינה ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]], גזירה "שמא יתקן כלי שיר".{{הערה|{{בבלי|ביצה|לו|ב}}; {{רמב"ם|שבת|כג|ד|ספר=זמנים}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|שלח|א}}.}} מסיבה זו כל קטעי ה[[חזנות]] בבתי הכנסת [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסיים]] בישראל מבוצעים בימים אלו ללא ליווי של כלי נגינה. [[ריב ההיכל|הפולמוס הראשון עם הרפורמים]] נסוב בחלקו על נושא הכנסת [[עוגב]] לבית הכנסת.<br />
<br />
כמו כן, על פי ההלכה אין לשמוע מוזיקה בזמן [[אבלות (יהדות)|אבל]], ולעומת זאת מוזיקת א-קפלה מותרת לפי חלק מהשיטות. לפי שיטות אחרות אסורה כל מוזיקה, או לפחות כל מוזיקה קצבית שגורמת שמחה. בזמני האבל ביהדות נכללים ימי [[ספירת העומר]] (לחלק מהשיטות), [[שלושת השבועות]] וכן ב[[אבלות (יהדות)|אבלות]] על אחד מ[[קרוב (הלכה)|שבעת הקרובים]]. אלבומים רבים של מוזיקה ווקאלית [[מוזיקה חסידית|חסידית]], שבהם קולות אנושיים משמשים תחליף לליווי אינסטרומנטלי, יצאו לאור על מנת לאפשר האזנה למוזיקה גם בימים אלו. [[מקהלה|מקהלות]] מפורסמות כמו [[פרחי מיאמי]] הוציאו דיסקים ייעודיים לימים אלו. עם זאת, כאמור, חלק מהפוסקים סוברים שמוזיקת א-קפלה אינה שונה ממוזיקה שמבוססת על כלי נגינה, מכיוון שטעם האיסור על שמיעת מוזיקה הוא שמוזיקה משמחת את הלב.<br />
<br />
===א־קפלה בישראל===<br />
האקאפלה בישראל הראתה ניצנים בסוף שנות ה-80 עם הקמתו של ההרכב [[שמיניית ווקאל|שמינית ווקאל]].<br />
<br />
בעשור השני של המאה ה-21 תפס ענף הא־קפלה בישראל תאוצה{{דרוש מקור}} עקב הופעת להקות א־קפלה בתוכניות מציאות פופולריות, כגון [[הכוכב הבא]] של קשת ו[[אקס פקטור ישראל]] של רשת. עם להקות אלו נמנות [[אנסמבל קווינטה וחצי|קווינטה וחצי]], ווקה תקווה, ההרצלים, [[ווקה פיפל]], Kippalive, [[רביעיית תלמוס]] ו־2FOR6. בשנת 2026, בתוכנית חתונה ממבט ראשון, הופיע החתן תומר גרינברג עם הרכב האקאפלה [[ווקאלוסיטי]] בחתונה, החתונה הפכה להיות מאוד ויראלית, דבר אשר הכניס עוד יותר את האקאפלה לתודעה בישראל.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שמיניית ווקאל]]<br />
* [[עפרה חזה]]<br />
* [[פרפטום ג'זילה]]<br />
*[[ווקאלוסיטי]]<br />
* [[פנטטוניקס]]<br />
*[[מוזיקה ובינה מלאכותית]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* Marc Honegger, '''Connaissance de la Musique de A á Z''', Bordas, Paris, 1996<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=א-קפלה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
*[http://www.uh.edu/~tkoozin/projects/ogan/glosspage.html Jason R. Ogan Glossary 2001 מילון מוזיקלי מאת ג'ייסון ר. אוגן, 2001 באתרי אוניברסיטת יוסטון]<br />
* [http://www.singers.com בעיקר א־קפלה]<br />
* [http://varsityvocals.com/boca מיטב הא־קפלה הסטודנטיאלית]: פרויקט שנתי לאיסוף מיטב היצירות מרחבי האוניברסיטאות והמכללות בארצות הברית.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{זמרה}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:טכניקות מוזיקליות]]<br />
[[קטגוריה:מונחים מוזיקליים]]</div>~2026-31817-75