https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%9Dאתונו של בלעם - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:05:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%9D&diff=159351&oldid=previmported>היידן ב־09:57, 4 בינואר 20262026-01-04T09:57:59Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Gustav Jaeger Bileam Engel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[מלאך]], בלעם ואתונו. צויר בידי גוסטב ז'אגר, [[1836]]]]<br />
[[קובץ:P1150002 Cognacq-Jay Rembrandt anesse de Balaam rwk.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בלעם ואתונו (רמברנדט)|בלעם ואתונו]]. צויר בידי [[רמברנדט]], [[1626]]]]<br />
'''אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם''' היא [[חמור הבית|אתון]] אשר שימשה את [[בלעם]] ל[[רכיבה]], כמסופר ב[[מקרא]], ב[[פרשת בלק]]. במהלך הסיפור נוסע בלעם אל [[בלק]] מלך מואב כשהוא רוכב על האתון. בדרך מלאך אלוהים מעכב אותו והאתון חשה בדבר ומתעכבת, לאחר שבלעם מכה אותה היא [[דיבור|מדברת]] עם בלעם וגוערת בו.<br />
<br />
==סיפור המעשה בפרשת בלק==<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ; וַיֵּלֶךְ, עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים, כִּי הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה; וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן, לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ. וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה', בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים - גָּדֵר מִזֶּה, וְגָדֵר מִזֶּה. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם, אֶל הַקִּיר; וַיֹּסֶף, לְהַכֹּתָהּ. וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה', עֲבוֹר; וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר, אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם; וַיִּחַר אַף בִּלְעָם, וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן, כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם, הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה - הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה; וַיֹּאמֶר, לֹא.<br />
|מקור={{תנ"ך|במדבר|כב|כא|ל}}}}<br />
<br />
==אתונו של בלעם בדברי חז"ל==<br />
<br />
הסיפור הבלתי רגיל אודות אתונו של בלעם, המדברת עם אדוניה בלשון בני אדם, הופך אף ליותר מורכב ומפתיע לאור מסורת [[חז"ל]].<br />
<br />
ב[[מסכת אבות]] מתוארים [[עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות]], כלומר ברגע האחרון של [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], ובהם פי האתון, הוא פיה של אתונו של בלעם.<br />
<br />
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] סנהדרין ק"ה נאמר בשם [[מר בריה דרבנא]] שבלעם היה בא על אתונו דרך אישות. בעבודה זרה ד' מתואר ויכוח בין בלעם לאתונו, על טיב הקשר ביניהם:<br />
{{ציטוט|תוכן=בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה אמרו ליה: "מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא?" אמר להו: "ברטיבא שדאי ליה"; מיד "ותאמר האתון הלא אנכי אתונך". אמר לה: "לטעינא בעלמא"; אמרה ליה: "אשר רכבת עלי". אמר לה: "אקראי בעלמא"; אמרה ליה: "מעודך ועד היום הזה, ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה", כתיב הכא "ההסכן הסכנתי" וכתיב התם "ותהי לו סוכנת".<br />
|מקור={{בבלי|עבודה זרה|ד|ב}}}}<br />
תרגום: כאשר ראו אותו שהיה רוכב על החמור, אמרו לו: מה טעם אינך רוכב על סוס? אמר להם: שלחתי את הסוס למרעה. אמרה האתון: "הלא אנכי אתונך". אמר לה: רק למשא אני משתמש בך. אמרה לו: "אשר רכבת עלי". אמר לה: רק באופן מזדמן. אמרה לו: "מעודך ועד היום הזה" ולא זו בלבד, אלא שאני אף משמשת אותך ברכיבה ביום ובאישות בלילה. נאמר כאן (פרשת בלק) "ההסכן הסכנתי" ונאמר במקור אחר (ספר מלכים) "ותהי לו סוכנת"<br />
<br />
בלעם מתבייש באתונו, וטוען שהוא רוכב עליה רק מפני ששלח את סוסו למרעה. האתון סותרת את דבריו, והוויכוח ביניהם מסתיים בטענה ניצחת של האתון "ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה" - תוצאה שאליה מגיעים חז"ל באמצעות ניתוח ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ס.כ.ן. המשותף לדברי האתון בספר במדבר ולסיפור [[אבישג השונמית]] בספר [[מלכים א]] שחלקה את יצועו של [[דוד המלך]] בימי סוף מלכותו.<br />
<br />
על פי החיד"א האתון היא גלגול נשמות של ישמעאל.<br />
<br />
==פרשני המקרא==<br />
[[פרשני המקרא]] נדרשו למספר שאלות העולות מהסיפור, ביניהן, מה הצורך ב[[נס]] פתיחת פי האתון, ומה החשיבות בביטול קללתו של בלעם.<br />
<br />
[[שד"ל]] בפירושו על הפרק{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פירוש שד"ל על במדבר פרק כב|כתובת=http://tora.us.fm/tnk1/jdl/MefarsheyTanach004-22.htm|מידע נוסף=באתר הניווט בתנ"ך}}}} הוציא את סיפור האתון מידי פשוטו, וצמצם את הנס שבו:<br />
{{ציטוטון|... ייתכן שלא דיברה כדיבור של בני אדם, כי "ותדבר" אין כתוב כאן, אבל השמיעה בפה קול יללה שהיה מובן ממנו... והנה אמת כי ה' פתח את פי האתון. כי נערה באופן משונה מעט ממנהגה... והנה "ה' שפתי תפתח" ({{תנ"ך|תהלים|נא|יז}}) אין עניינו דיבור חוץ מן הטבע}}.<br />
<br />
על פי פירוש [[רש"י]], הסיפור בא להגחיך את בלעם: {{ציטוטון|גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים זה הולך להרוג אומה שלמה בפיו ולאתון זו צריך לכלי זין}}.<br />
<br />
==שיטת הרמב"ם - האתון לא דברה==<br />
לדעתו של [[הרמב"ם]], בספרו [[מורה הנבוכים]] בלעם ראה בנבואה שהאתון דיברה אבל היא עצמה לא פתחה את פיה ולא דיברה.{{הערה|[https://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_42.htm מורה הנבוכים, חלק שני, מב].}}<br />
<br />
==ביטויים עבריים==<br />
* הביטוי "ויפתח ה' את פי האתון" משמש ללעג לשוטה המדבר דברי הבל. או כהגדרה לאדם שלא חדל מלקלל.<br />
* '''[[פי האתון]]''' הוא שמו של עיתון הסטודנטים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].<br />
* הרב [[עובדיה יוסף]] התבטא מספר פעמים ביחס לעגני לתקשורת הכתובה בביטוי: "ויפתח ה' את פי העיתון".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[נחמה ליבוביץ]], "אתונו של בלעם", בספרה '''עיונים בספר במדבר'''.<br />
* {{מלכים בשר ודם|ותפתח האתון את פיה, עמ' 87-86}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://kodesh.mikranet.org.il/tan/b0040.htm מדרש תנחומא לפרשת בלק]<br />
* [https://www.nechama.org.il/pages/130.html האתון המדברת], באתר [[נחמה ליבוביץ|גליונות נחמה]].<br />
* [[אלחנן סמט]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/samet/bm7-2.htm פרשת האתון - סוף מעשה במחשבה תחילה], באתר "דעת"<br />
* {{קישור כללי|הכותב=ד"ר יעל שמש|כותרת=אתונו של בלעם נגד דקארט|כתובת=http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/balak/she.html|מידע נוסף=אוניברסיטת בר-אילן|תאריך_וידוא=2007-12-18|archive-date=2007-07-12|archive-url=https://web.archive.org/web/20070712115701/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/balak/she.html|url-status=dead}}<br />
* {{קישור כללי|הכותב=[[יהונתן יעקבס]]|כותרת=פרשת בלעם - משמעות סיפור האתון|כתובת=http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/balak/jakobs.html|מידע נוסף=אוניברסיטת בר-אילן|תאריך_וידוא=2007-12-18|archive-date=2007-07-14|archive-url=https://web.archive.org/web/20070714013749/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/balak/jakobs.html|url-status=dead}}<br />
* {{קישור כללי|הכותב=ד"ר אלכסנדר קליין|כותרת=נס פתיחת פי האתון והפיכת קללת בלעם לברכה|כתובת=http://www.biu.ac.il/jh/parasha/balak/kle.html|מידע נוסף=אוניברסיטת בר-אילן|תאריך_וידוא=2014-01-09|archive-date=2014-01-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20140109213948/http://www.biu.ac.il/jh/parasha/balak/kle.html|url-status=dead}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ספר במדבר}}<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים מיתולוגיים]]<br />
[[קטגוריה:סיפורי ספר במדבר]]<br />
[[קטגוריה:נדודי בני ישראל במדבר]]<br />
[[קטגוריה:בעלי חיים בתנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:מיתולוגיה יהודית]]<br />
[[קטגוריה:חמורים בתרבות]]<br />
[[קטגוריה:פרשת בלק]]<br />
[[קטגוריה:נסים בתנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות]]</div>imported>היידן