<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99</id>
	<title>אשלגן הידרוקסידי - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-15T07:21:41Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&amp;diff=181565&amp;oldid=prev</id>
		<title>imported&gt;Idoiz: הסרת nowiki</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&amp;diff=181565&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2025-10-14T09:45:06Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הסרת nowiki&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{תרכובת&lt;br /&gt;
| שם = אשלגן הידרוקסיד&lt;br /&gt;
| תמונה = [[קובץ:Potassium_hydroxide.jpg|250px]]&lt;br /&gt;
| כיתוב = &lt;br /&gt;
| תמונה2 = &lt;br /&gt;
| כיתוב2 = &lt;br /&gt;
| כיתוב ימין = &lt;br /&gt;
| תמונה שמאל = &lt;br /&gt;
| כיתוב שמאל = &lt;br /&gt;
| שם סיסטמטי = Potassium hydroxide&lt;br /&gt;
| שמות נוספים = Potash lye, UN# 1813/1814 (מוצק/תמיסה)&lt;br /&gt;
| מראה = מוצק לבן&lt;br /&gt;
| צפיפות = 2.044&lt;br /&gt;
| מצב צבירה = מוצק&lt;br /&gt;
| מסיסות = 1100 גרם לליטר מים ב-25°C&lt;br /&gt;
| ממסים = מתנול, אתנול, פרופנול&lt;br /&gt;
| טמפרטורת היתוך = 360&lt;br /&gt;
| טמפרטורת רתיחה = 1,320&lt;br /&gt;
| בליעה אופטית = &lt;br /&gt;
| מקדם שבירה = &lt;br /&gt;
| חומציות = &lt;br /&gt;
| בסיסיות = −0.7(KOH(aq) = K+ + OH–)&lt;br /&gt;
| נקודת הבזק = &lt;br /&gt;
| נקודת התלקחות = &lt;br /&gt;
| LD50 = &lt;br /&gt;
| CAS = 1310-58-3&lt;br /&gt;
| מסה מולרית = 56.10564&lt;br /&gt;
| NFPA-אדום = 0&lt;br /&gt;
| NFPA-כחול = 3&lt;br /&gt;
| NFPA-צהוב = 0&lt;br /&gt;
| NFPA-לבן = &lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אשלגן הידרוקסידי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; או &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אשלגן קאוסטי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; הוא [[בסיס (כימיה)|בסיס]] חזק. [[כתיב כימי]]: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;KOH&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;.&lt;br /&gt;
לאשלגן הידרוקסידי שימושים רבים בתעשייה, רובם מנצלים את תגובותיו עם [[חומצה|חומצות]] ואת תכונותיו כחומר איכול. בשנת 2005 יוצרה בעולם כמות של כ-700 עד 800 אלף [[טונה (יחידת מידה)|טון]] מן החומר. ל&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אשלגן הידרוקסידי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; מגוון שימושים בתעשייה, בהם ייצור של סבון נוזלי בריכוז גבוה יחסית של חומר פעיל, [[אלקטרוליט]] ב[[סוללת אלקליין]] והכנה של [[ביו דיזל|ביו-דיזל]].&amp;lt;br /&amp;gt;&lt;br /&gt;
נוסף על כך משמש אשלגן קאוסטי חומר הפעיל במסירי [[שומן|שומנים]] רבים (כגון חומר לניקוי תנורים).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בזמן העתיק הופק אשלגן הידרוקסידי בעזרת [[אפר]] עץ ו[[סיד]]:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך ההיסטוריה יוצר אשלגן הידרוקסידי על ידי הוספה של {{קישור שפה|2=Potassium carbonate|3=אשלגן פחמתי}} לתמיסה מרוכזת של [[סידן הידרוקסידי]].&lt;br /&gt;
הריאקציה בין שני המלחים ([[מתטזה|מטתזה]]) מביאה להיווצרות [[סידן פחמתי]] [[מוצק]] ושקיעתו בתחתית הכלי, ולהיווצרות אשלגן הידרוקסידי כתמיסה הנוזלית שבכלי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Ca(OH)&amp;lt;sub&amp;gt;2&amp;lt;/sub&amp;gt; + K2CO&amp;lt;sub&amp;gt;3&amp;lt;/sub&amp;gt; → CaCO&amp;lt;sub&amp;gt;3&amp;lt;/sub&amp;gt; + 2 KOH&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סינון הסידן הפחמתי המוצק מן התמיסה והרתחת התמיסה הנוזלית מביאים להפקת אשלגן הידרוקסידי מוצק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;&lt;br /&gt;
Ca(OH)_2 + K_2CO_3 \Rightarrow CaCO_3 + 2KOH&lt;br /&gt;
&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיטה מודרנית שהומצאה במאה ה-19 ליצירת אשלגן הידרוקסידי:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;math&amp;gt;&lt;br /&gt;
2 K^+ + 2H_2O + 2e^- \Rightarrow H_2 + 2 KOH&lt;br /&gt;
&amp;lt;/math&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== תכונות ומבנה ==&lt;br /&gt;
אשלגן הידרוקסידי נמכר בדרך כלל בכדורים או בחתיכות קטנות שקופות למחצה. כאשר האשלגן ההידרוקסידי מומס במים, הוא פולט חום רב בתהליך [[תגובה אקסותרמית|אקסותרמי]]. [[תמיסה|תמיסות]] מימיות מרוכזות של KOH נקראות לעיתים &amp;quot;תמיסות אשלגן&amp;quot;. KOH מוצק איננו מתייבש בקלות, אפילו בטמפרטורות גבוהות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== מבנה ===&lt;br /&gt;
בטמפרטורות גבוהות KOH [[גביש|מתגבש]] במבנה הגבישי של [[מלח בישול]] (NaCl). [[הידרוקסיל|קבוצת ה-&amp;lt;sup&amp;gt;-&amp;lt;/sup&amp;gt;OH]] מאבדת את צורתה במהירות או באקראי, כך שקבוצת ה-&amp;lt;sup&amp;gt;−&amp;lt;/sup&amp;gt; OH היא אניון ([[יון]] בעל מטען שלילי) כדורי ברדיוס 1.53Å (שנמצא בין הרדיוס של יון ה[[כלור]], &amp;lt;sup&amp;gt;−&amp;lt;/sup&amp;gt;Cl, והרדיוס של יון ה[[פלואור]], &amp;lt;sup&amp;gt;−&amp;lt;/sup&amp;gt;F). ב[[טמפרטורת החדר]] קבוצות ה-&amp;lt;sup&amp;gt;−&amp;lt;/sup&amp;gt; OH מסודרות כאשר המרחק של קטיוני האשלגן &amp;lt;sup&amp;gt;+&amp;lt;/sup&amp;gt;K ואניוני ההידרוקסיל &amp;lt;sup&amp;gt;-&amp;lt;/sup&amp;gt;OH נעים בין 2.69Å ל-3.15Å. מרחק זה תלוי בסידור של קבוצות ה-&amp;lt;sup&amp;gt;-&amp;lt;/sup&amp;gt;OH. אשלגן הידרוקסידי יוצר מונוהידראט KOH • H&amp;lt;sub&amp;gt;2&amp;lt;/sub&amp;gt;O, דוהידראט KOH • 2H&amp;lt;sub&amp;gt;2&amp;lt;/sub&amp;gt;O, וארבע הידראט KOH • 4H&amp;lt;sub&amp;gt;2&amp;lt;/sub&amp;gt;O.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== יציבות תרמית ===&lt;br /&gt;
כמו [[נתרן הידרוקסידי]] (NaOH) גם לאשלגן ההידרוקסידי יציבות תרמית גבוהה. במצבו הגזי הוא [[דימר|דימרי]]. הודות ליציבותו הגבוה ו[[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] היחסית נמוכה שלו, KOH מגיע לרוב כגושים קטנים בצורות אשר [[שטח פנים|שטח הפנים]] שלהן נמוך ומאפשר שימוש נוח ויעיל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ריאקציות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== בסיסיות, מסיסות ויובש ===&lt;br /&gt;
כ-121 ג&amp;#039; של KOH נמסים ב-100 [[ליטר|מ&amp;quot;ל]] של מים בטמפרטורת החדר, לעומת 100 ג&amp;#039; של NaCl עבור אותה כמות מים באותה [[טמפרטורה]]. לכן KOH מסיס מעט יותר מ-NaOH. כוהלים בעלי [[מסה מולקולרית]] נמוכה, כגון [[מתנול]], [[אתנול]] ו{{פירושון|פרופנול}}, יכולים לשמש גם הם [[ממס|ממיסים]] טובים. אלו משתתפים ב[[סתירה (כימיה)|תגובות סתירה]]{{מקור|נושא=מדעי הטבע}}&amp;lt;ref&amp;gt;{{צ-מאמר|מחבר=A. Y. Platonov, A. V. Kurzin, and A. N. Evdokimov|שם=Composition of Vapor and Liquid Phases in the Potassium Hydroxide + Methanol Reaction System at 25 °C|כתב עת=Journal of Solution Chemistry|כרך=39|שנת הוצאה=2010|עמ=335–342|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s10953-010-9505-1}}&amp;lt;/ref&amp;gt;, לדוגמה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;chem&amp;gt;KOH +CH3OH &amp;lt;=&amp;gt;&amp;gt; CH3OK + H2O&amp;lt;/chem&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בגלל זיקתו הגבוהה למים מתפקד האשלגן ההידרוקסידי כחומר סופג. לעיתים נעשה בו שימוש לייבוש  ממיסים בסיסיים, במיוחד [[אמין|אמינים]] ו[[פירידין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== KOH בתור נוקלאופיל בכימיה אורגנית ===&lt;br /&gt;
KOH, כמו NaOH, מתפקד בתור מקור של &amp;lt;sup&amp;gt;−&amp;lt;/sup&amp;gt; OH – [[יון|אניון]] [[נוקלאופיל|נוקלאופילי]] במיוחד (בעל משיכה חזקה לגרעין), המושך [[קוטביות (כימיה)|קשרים פולריים]] בתרכובות [[תרכובת אורגנית|אורגניות]] ו[[תרכובת אי-אורגנית|אי-אורגניות]]. תמיסה של KOH במים מבצעת פעולת [[סיבון|ספוניפיקציה]] על [[אסטר|אסטרים]]:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;chem&amp;gt;KOH + RCOOR&amp;#039; -&amp;gt; RCOOK + R&amp;#039;OH&amp;lt;/chem&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר R הוא שרשרת ארוכה, התוצר נקרא סבון אשלגני. תוצאה זו מושגת על ידי המגע ה&amp;quot;שמנוני&amp;quot; של KOH. [[שומן|שומנים]] על העור מומרים בזריזות לסבון ו[[גליצרול]]. כאשר מומס KOH משמש להחלפה של [[הליד|הלידים]]. תגובה כזאת שימושית במיוחד ליצירה של [[פנול]] מתאים עבור מגיב ארומטי נתון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ריאקציות עם תרכובות אי-אורגניות ===&lt;br /&gt;
בהתאם לתכונתו של KOH כי הוא מגיב עם חומצות וגם נקשר עם תחמוצות. לכן KOH קושר עם [[צורן]] דו-[[חמצן|חמצני]] על מנת ליצור אשלגן צורני (&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;[[:en:Potassium_silicate|Potassium silicate]]&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;). KOH מגיב עם [[פחמן דו-חמצני]] ויוצר [[אשלגן]] [[ביקרבונט]]:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;chem&amp;gt;KOH + CO2 -&amp;gt; KHCO3&amp;lt;/chem&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ייצור ==&lt;br /&gt;
מבחינה היסטורית KOH יוצר על ידי הוספה של אשלגן קרבונט (&amp;lt;chem&amp;gt;K2CO3&amp;lt;/chem&amp;gt;) אל תמיסה חזקה של סידן הידרוקסידי (&amp;lt;chem&amp;gt;Ca(OH)2&amp;lt;/chem&amp;gt;). [[מטתזה|תגובת המטתזה]] יוצרת משקע של סידן קרבונט, דבר הגורם להישארות של KOH בתמיסה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;chem&amp;gt;Ca(OH)2 + K2CO3 -&amp;gt; CaCO3 +2KOH&amp;lt;/chem&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחרי סינון של הסידן קרבונט והרתחה של התמיסה נקבל KOH. שיטת ייצור זו נשארה פופולרית עד סוף המאה ה-19, אך באותה תקופה הוחלפה השיטה הנ&amp;quot;ל לשיטה הנוכחית שבה משתמשים ב[[אלקטרוליזה]] של תמיסות של [[אשלגן כלורי]]. השיטה זהה לשיטת הייצור של [[נתרן הידרוקסידי]] (ראה: [[תהליך כלור-אלקלי]]):&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;chem&amp;gt;2KCl + 2H2O -&amp;gt; 2KOH + Cl2 +H2&amp;lt;/chem&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כתוצר לוואי נוצר גז [[מימן]] על ה[[קתודה]]. במקביל, אניון של כלור, &amp;lt;sup&amp;gt;−&amp;lt;/sup&amp;gt;Cl, [[חמצון-חיזור|מתחמצן]] ויוצר גז כלור כתוצר לוואי. הפרדה פיזית של האנודה והקתודה בתהליך זה היא חיונית למניעת היווצרותה של [[חומצת מימן כלורי|חומצה הידרוכלורית]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== שימושים ==&lt;br /&gt;
KOH ו-NaOH שימושיים בתעשייה במגוון של מוצרים ותהליכים. NaOH לעיתים מועדף על פני KOH בגלל עלותו הזולה יחסית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבים ממלחי האשלגן מיוצרים על ידי תגובות [[סתירה (כימיה)|סתירה]] הכוללות KOH. מלחי אשלגן כמו אשלגן קרבונט (&amp;lt;chem&amp;gt;K2CO3&amp;lt;/chem&amp;gt;), אשלגן [[ציאניד]] (&amp;lt;chem&amp;gt;KCN&amp;lt;/chem&amp;gt;), [[אשלגן פרמנגנט]] (&amp;lt;chem&amp;gt;KMnO4&amp;lt;/chem&amp;gt;), אשלגן [[זרחן]] (&amp;lt;chem&amp;gt;KH2PO4, K2HPO4, K3PO4&amp;lt;/chem&amp;gt;) וחומרים [[צורן|צורניים]] שונים, מוכנים על ידי הוספה של KOH לתחמוצות או לחומצות. המסיסות הגבוהה של אשלגן זרחתי היא תכונה שימושית בתחום ה[[דשן|דישון]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ייצור של סבונים רכים ===&lt;br /&gt;
&amp;quot;סבוני אשלגן&amp;quot; הם סבונים רכים יותר מסבונים המיוצרים מנתרן הידרוקסידי, אך נפוצים פחות. ה[[ספוניפיקציה]] של שומנים עם KOH משמשת דרך הכנה של הסבונים האשלגניים. בזכות רכותם של סבונים אלו ומסיסותם הגבוהה, סבוני אשלגן אינם דורשים הרבה מים כדי להיות נוזליים, ולכן יכולים להכיל יותר פקטורי ניקיון מאשר סבוני נתרן.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== אלקטרוליט ===&lt;br /&gt;
[[קובץ:LeakedBattery 2701a.jpg|ממוזער|אשלגן קרבונט הנוצר מתמיסה הידרוקסידית שנוזלת מסוללת אלקליין]]&lt;br /&gt;
KOH נוזלי משמש [[אלקטרוליט]] ב[[סוללת אלקליין|סוללות אלקליין]] המבוססות על [[ניקל]]-[[קדמיום]], ניקל-מימן, ו[[מנגן]] דו-חמצני-[[אבץ]]. אשלגן הידרוקסידי [[מוליכות חשמלית|מוליך]] חשמל טוב יותר ולכן מועדף על פני נתרן הידרוקסידי. ב[[טויוטה פריוס]] לדוגמה [[סוללת ניקל מתכת-הידריד|סוללת הניקל מתכת-הידריד]] עושה שימוש באשלגן הידרוקסידי ובנתרן הידרוקסידי. [[סוללת ניקל-ברזל|סוללות ניקל-ברזל]] משתמשות גם הן באלקטרוליט של אשלגן הידרוקסידי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== תעשיית המזון ===&lt;br /&gt;
[[NCBI|המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי]] כתב על השימוש ב-KOH כך: KOH משמש כמעבה אוכל, מווסת [[pH]] ומייצב אוכל. לפי ה-[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] KOH נחשב בטוח לאכילה בתור מקור אוכל ישיר לבני אדם.&amp;lt;ref&amp;gt;{{צ-מאמר|שם=Potessium hydroxide|קישור=https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/potassium_hydroxide|מחבר=PubChem}}&amp;lt;/ref&amp;gt; מוכר ב[[מספר E]] כ-E525.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== שימושים נוספים ===&lt;br /&gt;
כמו נתרן הידרוקסידי, לאשלגן הידרוקסידי יש שימושים נוספים רבים. רובם המכריע מסתמך על היותו בסיס חזק ועל יכולתו לפרק מגוון רחב של חומרים. לדוגמה, בתהליך הקרוי &amp;quot;קרמציה כימית&amp;quot; או &amp;quot;רזומציה&amp;quot; אשלגן הידרוקסידי מזרז את פירוקן והירקבותן של רקמות רכות ומשאיר מאחוריו עצמות בלבד ורקמות קשות אחרות. [[אנטומולוגיה|אנטמולוגים]] הרוצים לחקור את המבנה האנטומי של חרקים יכולים להשתמש ב[[תמיסה מימית]] של 10% של KOH.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אשלגן הידרוקסידי שמיש ביותר בתרכובות המיועדות לניקוי ולחיטוי של משטחים וחומרים אך עליהם להיות עמידים בפני החלודה ש-KOH עלול ליצור.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
KOH משמש בתהליך הייצור של [[מעגל משולב|שבבים]] [[מוליך למחצה|מוליכים למחצה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
KOH משמש לרוב המרכיב הפעיל הראשי בתכשירים להסרת עור יבש בתחום המניקור והאסתטיקה. מכיוון ש-KOH פוגע בעור ובעיקר בזקיקי שערות, החומר משמש להסרה של פרווה מ[[עור (חומר גלם)|עורות]]. ראשית טובלים את העור בתמיסה מימית של KOH כדי להכין אותו לשלב הסרת הפרווה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אותו אפקט יכול לשמש להחלשת שיער אנושי לצורך גילוח. ואכן מוצרי גילוח מכילים לעיתים KOH, וזאת משום ש-KOH הוא חומר [[היגרוסקופיות|היגרוסקופי]]. ה-KOH פוגע בעור סביב זקיקי השיער ולכן מרחיב אותם. תופעה זו מאפשרת (בזכות תכונת ההיגרוסקופיות) למים להימשך לתוך זקיקי השיער, וכך נגרם נזק נוסף לאותה השערה. במצב הזה גילוח השערה קל הרבה יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נוסף על כך KOH משמש לזיהוי מינים מסוימים של פטריות. ניתן לשים תמיסה מימית של KOH בריכוז של 3%–5% על הפטרייה. לאחר מכן צבעה של הפטרייה יכול להשתנות (אף שלא בהכרח).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בטיחות ==&lt;br /&gt;
אשלגן הידרוקסידי ותמיסותיו עלולים לגרום גירוי של העור ואף להזיק לעור ולרקמות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[נתרן הידרוקסידי]]&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
{{ויקישיתוף בשורה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בסיסים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אשלגן: תרכובות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:הידרוקסידים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>imported&gt;Idoiz</name></author>
	</entry>
</feed>