https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%96 2026-09-14T10:57:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%96&diff=427166&oldid=prev 2025-06-14T13:45:06Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Istanbul.Topkapi074.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אוסף ארקבוזים מ[[ארמון טופקאפי]], [[איסטנבול]]]]<br /> &#039;&#039;&#039;ארקבוז&#039;&#039;&#039; (Arquebus) הוא [[רובה]] [[בריח פתיל]] [[כלי ירייה נטעני לוע|נטען לוע]] שהיה בשימוש נרחב מ[[המאה ה-15]] ועד [[המאה ה-17]].<br /> <br /> הנשק האישי לפני הארקבוז היה, למעשה, [[תותח]] קטן, שהופעל באמצעות הצתת פתיל שהוחזק ביד.<br /> <br /> ==שם==<br /> לא ידוע היכן הומצא לראשונה רובה זה. ב[[גרמנית]] הוא נקרא &quot;Haken-büchse&quot;, מילולית, &quot;רובה-קרס&quot;; &quot;Arca bousa&quot; ב[[איטלקית]], מילולית, &quot;קשת עם פה&quot;. מוסכם במחקר, שהמונח &quot;Arquebus&quot; שימש לתיאור [[רובה]] [[בריח פתיל]] בשפות שונות באירופה, מסוף המאה החמש-עשרה.<br /> <br /> ==הרובה==<br /> [[בריח פתיל]], שבו הפתיל היה חלק אינטגרלי מהבריח, היה הרובה הראשון ששילב את שלושת המרכיבים של כל רובה מאז ועד היום: [[קנה]], [[בריח (כלי נשק)|בריח]] ו[[קת]]. לפני כן, כלי ירייה ידניים היו בעיקרם צינור מתכת (קנה) שהוחזק ביד ופתיל בוער הוצמד לפתח מיוחד בקנה ופעולה זו הציתה את אבק השריפה. שילוב שלושת המרכיבים העיקריים האלה אפשרה ליורה לכוון את הרובה וגם להחזיקו טעון לאורך זמן.<br /> <br /> לרובה הארקבוז היו שני יתרונות לעומת כל סוגי הקשתות: האחד, עוצמת הירי. רק לקליע הרובה היה פוטנציאל לנקב כל סוג שריון. השני, נדרשו כשישים יום בלבד להכשרת מפעיל ארקבוז, לעומת חודשים ארוכים להכשרת מפעיל קשת. עם זאת, משקל הרובה היה כבד ממשקל הקשת, והיה לו קצב ירי איטי לעומת הקשת. קצב הירי של הארקבוז היה איטי. קַשָּׁת היה יכול לירות, לכל הפחות, פי שלושה יותר מהר מהרובאי.&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=|שם=European Warfare, 1350-1750|מקום הוצאה=Cambridge|מו&quot;ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2010|עריכה=Frank Tallet and D. J. B. Trim|פרק=}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> בשל הקושי בטעינת הארקבוז תוך כדי רכיבה, נעשה בו שימוש מועט בקרב [[חיל פרשים]] של [[צבא האימפריה העות&#039;מאנית]], ה[[סיפאהים]], אשר התעלמו מהוראת צו מ-[[1524|שנת 1524]], אשר לפיו עליהם להתחמש ברובה החדש. עם זאת, בחיל הרגלים ה[[עות&#039;מאני]] (ה[[יניצ&#039;רים]]), הפך השימוש ברובה לנפוץ כבר בסוף [[המאה ה-15]].&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=Robert Elgood|שם=Firearms of the Islamic World: in Tareq Rajab Museum, Kuwait|מקום הוצאה=London|מו&quot;ל=I.B. Tauris &amp; Co. Ltd|שנת הוצאה=1995}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> השימוש הנרחב הראשון ברובים אלו, נעשה ב[[הונגריה]] בתקופת המלך [[מתיאש הראשון, מלך הונגריה|מתיאש הראשון]], שהכניס אותו לקראת סוף המאה ה-15 לשימוש סדיר ב&quot;ארמייה השחורה&quot; {{אנ|Black Army of Hungary}}. תפוצת רובי הארקבוז גדלה באופן ניכר תוך שנים ספורות. [[הנרי השביעי, מלך אנגליה|הנרי השביעי]] חימש את מחצית חילות משמר המלך (Yeomen of the Guard) ברובי ארקבוז מתוצרת [[פלנדריה|פלמית]].&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=Robert Held|שם=the Age of Firearms: A Pictorial History|מקום הוצאה=London|מו&quot;ל=Cassel|שנת הוצאה=1957}}&lt;/ref&gt; בנו, [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]], רכש חמש-מאות רובי ארקבוז ב-[[1511|שנת 1511]].&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=W. Y. Carman|שם=a History of Firearms: From Earliest Times to 1914|מקום הוצאה=London|מו&quot;ל=Routledge &amp; Kegan Paul|שנת הוצאה=1955}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> התיעוד הראשון לקרב יבשתי, אשר הוכרע על ידי שימוש ברובי [[בריח פתיל]] היה בשנת [[1503]]. הקרב נערך בצ&#039;ריניולה (Cerignola) בדרום-מזרח [[איטליה]], בין הצבא [[ספרד|הספרדי]] לבין כוח צבאי [[צרפתים|צרפתי]]. [[חיל פרשים|חיל הפרשים]] הצרפתי, בגיבוי נושאי [[רומח]] מיומנים מ[[שווייץ]] נהנה מיתרון מספרי.<br /> <br /> ה[[מצביא]] הספרדי גונסלו מקורדובה (Gonzalo de Córdoba, 1453–1515) נקט בתכסיס [[טקטיקה|טקטי]]. אלפיים חיילים חמושים ברובי הארקבוז הסתתרו מאחורי מחפורות. בחזית הועמד הכן חיל פרשים, שהסתיר את הרובאים, כדי למנוע, בין השאר, מהכוח הצרפתי את ההזדמנות לפרוש מבעוד מועד את ארסנל ה[[תותח]]ים. כאשר הפרשים ונושאי הרומח הסתערו קדימה, מטח הירי הספרדי הראשון גרם לבהלה, והמתקפה נבלמה. האנדרלמוסיה בכוח הצרפתי אפשרה למגנים לירות מטח ירי קטלני. הקרב הסתיים בנסיגת הכוח הצרפתי, שספג אבדות כבדות.&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=Bert S. Hall|שם=eapons and Warfare in Renaissance Europe: Gunpowder, Technology, and Tactics|מקום הוצאה=Baltimore|מו&quot;ל=Johns Hopkins University Press|שנת הוצאה=1997}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> עם זאת, השימוש בטכנולוגיה החדשה לא הבטיח הצלחה בקרב. כך, למשל, בקרב [[נוברה]] [[1513|בשנת 1513]] השתמשו [[צרפתים|הכוחות הצרפתים]] שצרו על העיר בחמש-מאות רובי ארקבוז. אולם, הירי לא הרתיע את [[שכיר חרב|שכירי החרב]] ה[[שווייצרים]] החמושים ב[[רומח]]ים, שהניסו את החיילים הצרפתים.&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=Jeremey Black|שם=European Warfare 1494-1660|מקום הוצאה=London and New-York|מו&quot;ל=Routledge|שנת הוצאה=2002|עמ=37}}&lt;/ref&gt; מסיבה זו הארקבוז ורובי ה[[בריח פתיל]] נועדו לשבש את מערך האויב, אך לא שימשו כנשק אסטרטגי אשר יביא להכרעת הקרב. שילובם בתפישה הצבאית מבחינה תאורטית ומעשית היה איטי והדרגתי. כך, למשל, רק ב-[[1534|שנת 1534]], נמדדה כמות שווה של רובאים ונושאי רומח בחיל הרגלים הספרדי.&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=מייכל הווארד|שם=המלחמה בתולדות אירופה|מקום הוצאה=תל-אביב|מו&quot;ל=מערכות, משרד הביטחון|שנת הוצאה=1985|מתרגם=שרגא גפני}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> על אופן הגעת רובה הארקבוז ל[[יפן]] נכתב בחיבור &#039;&#039;רשומות על רובי-ברזל&#039;&#039; ([[1606]]) מאת נזיר בשם נאמפּו בּוּנשי (Nampo Bunshi, 1556-1620). היפאנים נחשפו לטכנולוגיה המערבית ב-[[1543|שנת 1543]], לאחר שספינה [[פורטוגל]]ית עלתה על שרטון סמוך ל[[אי]] טָנֶגאשימה בדרום יפן. ברשות הפורטוגלים היו רובה בריח-פתיל, אשר הרשים את שליט האי, והוא הורה ליצור ממנו העתקים. בהמשך, [[נפח (מקצוע)|הנפחים]] היפאנים הצליחו ליצור רובים נוספים בעזרת הדרכה מהפורטוגזים.&lt;ref&gt;{{צ-ספר|מחבר=Joseph Needham|שם=Science and Civilization in China|מקום הוצאה=Cambridge|מו&quot;ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=1986|כרך=5}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> רובה הארקבוז [[מצת פתיל (כלי ירייה)|בריח הפתיל]] הגיע לסין במחצית הראשונה של המאה ה-16. כינויו היה &#039;&#039;&#039;ניָאוֹ צ&#039;וֹנְג&#039;&#039;&#039; ([[פין-יין]]: niǎochòng; [[סינית מסורתית]]: 鳥銃), מילולית: &#039;רובה הציפור&#039;. בחלק מהכתבים בסינית הוא נקרא &#039;נְיָאוּ-דְזוּי מוּ-צ&#039;וֹנְג&#039; (鳥嘴木銃, niǎozuǐ-mùchòng), מילולית: &#039;רובה העץ מקור של ציפור&#039;; או בגרסה המקוצרת - &#039;מקור הציפור&#039;. ב&#039;&#039;מדריך מעשי לאימון הצבא&#039;&#039; (1572) כתב המצביא [[צ&#039;י ג&#039;י-גואנג]] כי הארקבוז קיבל את כינויו זה כיוון שניתן לפגוע באמצעותו בציפור בעת מעופה בשמונה-תשעה ניסיונות ירי מתוך עשרה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{בריטניקה}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> [[קטגוריה:רובים]]<br /> [[קטגוריה:לוחמה ברנסאנס]]</div>

imported>Nettadi