https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92ארנולד שנברג - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:50:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=245303&oldid=previmported>AutoMod: קטגוריה עם רווח, סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך2026-05-01T11:48:51Z<p>קטגוריה עם רווח, סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מוזיקאי<br />
| סיווג = מלחין<br />
| שם = ארנולד שנברג<br />
| שם בשפת המקור = Arnold Schönberg<br />
| כיתוב =<br />
| תאריך לידה =[[13 בספטמבר]] [[1874]]<br />
| תאריך פטירה = [[13 ביולי]] [[1951]]<br />
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}} [[וינה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]<br />
| מקום פטירה = {{דגל|ארצות הברית}} [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]], [[ארצות הברית]]<br />
| זרם = המאה ה-20, [[אקספרסיוניזם]], [[האסכולה הווינאית השנייה]]<br />
}}<br />
'''ארנולד שנברג''' (ב[[גרמנית]]: '''Arnold Schönberg'''{{כ}}; [[13 בספטמבר]] [[1874]] – [[13 ביולי]] [[1951]]) היה [[מלחין]] [[יהדות אוסטריה|יהודי-אוסטרי]], [[תאוריה של המוזיקה|תאורטיקן מוזיקה]] ו[[צייר]]. הוא משויך לתנועה ה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטית]] בשירה ובאמנות הגרמנית, והיה מנהיג [[האסכולה הווינאית השנייה]] במוזיקה. עם עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון בשנת 1933 תויגו עבודותיו של שנברג כ[[מוזיקה מנוונת]]. הוא היגר ל[[ארצות הברית]] בשנת 1934.<br />
<br />
למוזיקה של שנברג הייתה השפעה גדולה על החשיבה המוזיקלית של [[המאה ה-20]]. במשך למעלה משלושה דורות הרחיבו מלחינים [[אירופה|אירופאים]] ו[[ארצות הברית|אמריקאים]] רבים את האפיקים שפרץ, ואילו אחרים שללו בלהט את המוזיקה שלו.<br />
<br />
שנברג שינה ללא הכר את הכללים שהיו נהוגים עד זמנו לכתיבת [[מוזיקה]], ויצר תחתם כללים חדשים. הוא ביטל את ה[[הרמוניה טונאלית פונקציונלית|היררכיה הטונאלית]] שהייתה מוצבת בבסיסה של כל מוזיקה ידועה. כרבים מבני דורו הוא חש את המיצוי שאליו הגיעה השיטה הטונאלית, שבאה לקצה גבול יכולתה ביצירות כדוגמת ה[[אופרה]] [[טריסטן ואיזולדה]] של [[ריכארד ואגנר]], ה[[אופרה|אופרות]] המודרניסטיות של [[ריכרד שטראוס|שטראוס]], יצירותיו המאוחרות של [[גוסטב מאהלר|מאהלר]] (ובהן הסימפוניה העשירית שלא הושלמה, הכוללת אקורד [[דיסוננס|דיסוננטי]] בן תשעה תווים), ו[[:en:Verklärte_Nacht|ליל הוד]] שכתב הוא עצמו. בשנת 1923 הציג שנברג את [[שיטת שנים-עשר הטונים|השיטה הדודקפונית]] (שיטת 12 הצלילים), טכניקת ארגון צלילים שנועדה להחליף את המערכת הטונאלית ולהעניק למלחין קווים מנחים חדשים לארגון היצירה. שפה מוזיקלית חדשה זו, המתבססת על סדרות של 12 צלילים, שימשה מלחינים מודרניים רבים במאה ה-20.<br />
<br />
== קורות חיים ==<br />
[[קובץ:Blaues Selbstportrait.jpg|ממוזער|"דיוקן עצמי כחול" של שנברג, [[1910]]]]<br />
<br />
=== חייו ומשפחתו ===<br />
שנברג נולד ב[[וינה|ווינה]] בשנת 1874, בנם של פאולינה ושמואל, בעל חנות נעליים. להוריו לא היה קשר למוזיקה. כילד למד נגינה ב[[כינור]] וקומפוזיציה. מאוחר יותר למד נגינה ב[[צ'לו]] וב[[ויולה|וויולה]]. בכוחות עצמו למד דברים רבים מקריאה באנציקלופדיות. גם את תורת המוזיקה למד בעיקר בעצמו כאוטודידקט, אך בבחרותו היה לזמן מה תלמידו של [[אלכסנדר זמלינסקי]], שלימדו להכיר בגדולתו של ואגנר. ב-1898 נטבל לנצרות הפרוטסטנטית בהשפעת [[גוסטב מאהלר]], אף שרוב חייו היה חסר תודעה דתית כלשהי. עם זה הוא לא הפסיק להיחשב או לחשוב על עצמו כיהודי.{{הערה|שם=ראט|Matthew Baigell, Milly Heyd, Complex Identities: Jewish Consciousness and Modern Art, Rutgers University Press, 2001,. עמ' 28-29}}<br />
<br />
שנברג נישא למתילדה, אחותו של אלכסנדר זמלינסקי. לשניים נולדו שני ילדים, גרטרוד ב-[[1902]] וג'ורג' ב-[[1906]]. מתילדה עזבה אותו לחודשים מספר ב-[[1908]] בעקבות רומן עם ה[[צייר]] [[ריכרד גרסטל]], שהיה מאנשי חוגו של שנברג. לאחר כמה חודשים התחרטה מתילדה וחזרה לבעלה ולילדיה (וגרסטל תלה את עצמו). מתילדה נפטרה ב-[[1923]].<br />
<br />
שנברג נישא בשנית לגרטרוד ברתה לבית קאליש, ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב-[[1932]], רודולף (רונלד) ב-[[1937]] ולורנס (לארי) ב-[[1941]].{{הערה|נכדו הוא עורך הדין [[א. רנדול שנברג]]}} ב-1933 חתם שנברג, עם [[מארק שאגאל]] כעד ובנוכחות הרב לואי-ז'רמן לוי, על מסמך שבו הצהיר על שיבתו ליהדות.{{הערה|שם=ראט}} זמן קצר אחרי עליית ה[[נאצים]] לשלטון היגר שנברג עם משפחתו ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
=== מלחמת העולם הראשונה ===<br />
[[מלחמת העולם הראשונה]] גרמה למשבר בהתפתחותו של שנברג כמלחין. בגיל 42 השירות הצבאי שיבש את חייו. עבודתו המוזיקלית שובשה ללא הרף, וכתוצאה מכך הוא השאיר כמות רבה של עבודות בלתי גמורות ו"התחלות" לא מפותחות. באירוע מסוים, דרש קצין בכיר לדעת האם הוא "שנברג הידוע לשמצה". שנברג ענה: "אני מבקש לענות, אדוני, כן. אף אחד לא רצה להיות, מישהו חייב היה להיות, לכן נתתי לזה להיות אני".{{הערה|שנברג 1975, 104}}<br />
<br />
היחס המידרדר בין המלחינים העכשוויים והציבור הוביל אותו לייסד את החברה להופעות מוזיקליות פרטיות (בגרמנית: ''[[:en:Society_for_Private_Musical_Performances|Verein für musikalische Privataufführungen]]'') בווינה בשנת 1918. הוא ביקש לספק במה בה יוכלו מלחינים לכתוב יצירות מוזיקליות מודרניות בקפידה, לערוך חזרות, ולהופיע כראוי בתנאים שיגנו עליהם מפני תכתיבי האופנה והלחץ המסחרי. מאז הקמתו ועד 1921, כשאז נסגרה בשל נסיבות כלכליות, הציגה החברה 353 מופעים לחברים משלמים, לעיתים בשיעור של מופע לשבוע. בשנה וחצי הראשונות, לא התיר שנברג את הצגת יצירותיו שלו במופעי החברה.{{הערה|רוזן, 1975, 65}} במקום זאת שמע קהל המאזינים יצירות עכשוויות מאת המלחינים [[אלכסנדר סקריאבין]], [[קלוד דביסי]], [[גוסטב מאהלר]], [[אנטון וברן]], [[אלבן ברג]], [[מקס רגר]] ודמויות מובילות נוספות במוזיקה של תחילת המאה ה-20.{{הערה|רוזן 1996, 66}}<br />
<br />
=== יצירתו ===<br />
יצירתו החשובה הראשונה, "ליל הוד" ([[:en:Verklärte_Nacht|אנ']]) לשישיית כלי-מיתר, נכתבה ב-[[1899]] בהשראת שיר בשם זה של ריכרד דהמל ([[:en:Richard_Dehmel|אנ']]), ועובדה ב-[[1917]] לתזמורת מיתרים על ידי המלחין עצמו. היצירה מושפעת מוואגנר וכוללת מוזיקה מלודית. בתקופה זו כתב שנברג יצירות טונאליות נוספות, בהן "פליאס ומליסנדה"{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|"פליאס ומליסנד": מה הקסים את הקומפוזיטור|00000194-16e8-dc0f-abdc-1eeed5380000|30 בדצמבר 2024}}}} – פואמה סימפונית בעקבות [[מחזה]] בשם זה פרי עטו של המחזאי והמשורר [[מוריס מטרלינק]], "[[שירי גורה]]" – [[ליד|מחזור שירים]] לתזמורת אדירה בממדיה, ו[[רביעיית מיתרים]] ראשונה שהתקבלה בשריקות בוז. כל היצירות האלה כתובות בסולם רה מינור.<br />
<br />
ב-1908 החל לכתוב יצירות [[הרמוניה אטונאלית|אטונאליות]] (יצירות ללא מרכז [[טונאליות|טונאלי]]). שנברג כינה את שיטת כתיבתו "פאן-טונאליות" (כלל-טונאליות), כלומר שכל צליל (מבין 12 הטונים של הסולם המוזיקלי) יכול להיחשב כטוניקה (לחלופין אפשר לומר שזו שיטה שבה אין צליל שליט כלל). בתקופה זו, שהייתה תקופה סוערת בחייו של המלחין, נכתבו גם רביעיית המיתרים השנייה הכוללת זמרת סופרן (בוצעה ב-1908), היצירה "חמישה קטעים לתזמורת" (בוצעה ב-1912), והיצירה "[[פיירו הסהרורי]]" הכתובה בסגנון שפיתח שנברג: [[שירה דיבורית]] ("Sprechgesang").<br />
<br />
בשנת [[1909]] השתמש שנברג לראשונה ברעיון של [[מוזיקת צבעי צליל]].<br />
<br />
עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון היגר שנברג ל[[פריז]] ומשם ל[[בוסטון]]. באמריקה כתב יצירות [[שיטת שנים-עשר הטונים|דודקפוניות]], ובהן [[קונצ'רטו]] ל[[כינור]] ([[1934]], קדם לזה של ברג). לאחר [[השואה]] חזר אל מקורותיו היהודיים, וזעזועו מהשואה מצא את ביטויו ביצירתו "[[ניצול מגטו ורשה]]" הכוללת את תפילת "[[שמע ישראל]]". יצירתו הכוראלית "[[כל נדרי]]" נכתבה כחודשיים לפני [[ליל הבדולח]] בגרמניה (1938) ואינה דודקפונית. שנברג מעולם לא עזב לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית. הוא נשאר בארצות הברית עד מותו ב-[[1951]] ב[[לוס אנג'לס]].<br />
<br />
=== סגנון מוזיקלי והשפעה ===<br />
משנת [[1920]] גיבש שנברג שיטה כתיבה המכונה היום [[שיטת שנים-עשר הטונים|דוֹדֶקָפוֹניה]] (שהיא השיטה הראשונה מסוגת ה[[סריאליזם]], כלומר הסדרתיות). בשיטה זו נקבעת סדרה של שנים עשר טונים, שעל המלחין להשתמש בהם בסדר עוקב ביצירה, תוך וריאציות שונות על הסדרה, כראי (הפיכת החמשה על פיה), סרטן (הפיכת סדר הופעת התווים) וראי-סרטן. בשיטה זו אין טונאליות, כלומר אין טון המקבל עדיפות על הטונים האחרים. דוגמאות ליצירותיו שנכתבו בסגנון הדודקפוני הן "סרנאדה" אופוס 24 ו"וריאציות לתזמורת" אופוס 31. האופרה הראשונה שנכתבה בשיטה זו (מבוססת על סדרת צלילים אחת בלבד) היא "משה ואהרן" (שלא הושלמה). האופרה משלבת את הסגנון הדודקפוני עם סגנון השירה הדיבורית.<br />
<br />
שנברג פיתח את הטכניקה הווקלית החדשה [[שירה דיבורית|השירה הדיבורית]], בה נע הקול בין דיבור לשירה. יצירתו הידועה [[פיירו הסהרורי]] היא דוגמה לשימוש בטכניקה זו, היוצרת אפקט תיאטרלי וייחודי.<br />
<br />
שנברג נחשב לאבי [[האסכולה הווינאית השנייה]], בה נכללים מלבדו גם שני תלמידיו [[אלבן ברג]] ו[[אנטון וברן]] ([[האסכולה הווינאית הראשונה]] מתייחסת ל[[היידן]], ל[[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] ול[[בטהובן]]). יצירותיהם הדודקפוניות פיתחו את השיטה והשפיעו על הפצתה, סגנונו של וברן, המהווה גרסה חמורה יותר של הדוֹדֶקָפוניות, היה [[מודל לחיקוי]] למלחינים מודרניסטיים רבים שפעלו לאחר מלחמת העולם השנייה (בהם המלחין הצרפתי [[פייר בולז]]).<br />
<br />
סגנון הווריאציה המתפתחת שפיתח שנברג השפיע על כתיבתו של [[פריץ קרייזלר]].{{הערה|[[איתמר זורמן]], [http://opusmagazine.co.il/article/kreisler-quartet/ "יצירתו האלמונית והגדולה ביותר של פריץ קרייזלר"] בתוך [[מגזין אופוס|אופוס]] - המגזין למוזיקה קלאסית}}<br />
<br />
== כתבים של שנברג שראו אור ==<br />
* '''סגנון ורעיון''' (''Style and Idea: Selected Writings of Arnold Schoenberg),'' אסופת כתבים של שנברג על קומפוזיציה, ביצוע, מלחינים, מבקרי מוזיקה ועל עצמו.<br />
* '''הרמוניה''' (''Harmonielehre).'' סיכום וניתוח בדרך עצמאית וביקורתית של ה[[הרמוניה]] המוזיקלית הקלאסית.<br />
* '''יסודות החיבור המוזיקלי''' (''Fundamentals of Musical Composition''). עקרונות הכתיבה המוזיקלית מהפרט אל הכלל בדרך סינתטית.<br />
* '''תרגילים מוקדמים בקונטרפונקט''' (''Preliminary Exercises in Counterpoint''). [[ספר לימוד]] [[קונטרפונקט]] בשיטת ה[[קנטוס פירמוס]], אך בגישה טונאלית.<br />
* "'''דרך התנ"ך'''" (''Der biblische Weg)''. מחזה היסטורי המרמז (כבר ב[[שנות העשרים של המאה העשרים]]) על אתגרי הזהות ובעיות הציוניות בארץ ישראל.<br />
<br />
שנברג השאיר אחריו כתבים תאורטיים ואישיים רבים שלא פורסמו. הכתבים עוסקים במגוון נושאים, בהם [[תאוריה מוזיקלית]], [[נגינה]], [[יהדות]], התפתחויות היסטוריות ו[[אסתטיקה]]. רובם נאספו לארכיון ארנולד שנברג בווינה.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* [http://www.schoenberg.at/default_e.htm האתר של מרכז ארנולד שנברג בווינה]<br />
* ד"ר אביאור ביירון, [http://www.music.ucc.ie/jsmi/index.php/jsmi/article/download/19/61ml מאמר המשווה Sprechstimme בהקלטת אולפן מול הופעה חיה בניצוח שנברג]<br />
* ד"ר אביאור ביירון ומתיאס פזדיזיירי, [http://mto.societymusictheory.org/issues/mto.07.13.2/mto.07.13.2.byron_pasdzierny.html מאמר המשך על Sprechstimme]<br />
* {{מעריב|אהרון דולב|גאון המוסיקה שב ליהדות|19660701|158}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:שנברג, ארנולד}}<br />
[[קטגוריה:מלחינים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות המרכזי בווינה]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים יהודים אוסטרים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים מומרים אוסטרים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים מומרים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:מלחינים יהודים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקה של המאה ה-20]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים שעזבו את גרמניה הנאצית]]<br />
[[קטגוריה:אמנות והגות במפנה המאה העשרים]]<br />
[[קטגוריה:אוטודידקטים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:מלחיני מוזיקה ליטורגית יהודית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]<br />
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה]]<br />
[[קטגוריה:תאורטיקאי מוזיקה אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:תאורטיקאי מוזיקה יהודים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהתנצרו]]<br />
[[קטגוריה:מהגרים מגרמניה הנאצית לארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אוסטרים שנולדו ב-1874]]<br />
[[קטגוריה:אוסטרים שנפטרו ב-1951]]</div>imported>AutoMod