https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%96%D7%A8אריה מרזר - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:23:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%96%D7%A8&diff=313982&oldid=previmported>EranBot: בוט החלפות: \1פשי\22026-04-01T06:15:16Z<p><a href="/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="וק:הח (הדף אינו קיים)">בוט החלפות</a>: \1פשי\2</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אמן<br />
|כיתוב=<br />
}}<br />
[[קובץ:Memorial plaque to Arie Merzer in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] על ביתו של אריה מרזר ברח' בירנבוים 3 בתל אביב]]<br />
'''אריה מֶרְזֶר''' (ב[[כתיב]] [[יידיש|יידי]]: '''מערזער'''; בלועזית: '''Merzer''';{{כ}} [[1905]] – [[17 באפריל]] [[1966]]) היה [[אמן (אמנות)|אמן]] [[ריקוע נחושת|ריקועי נחושת]] [[ישראלי]] ממוצא [[יהדות פולין|פולני]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
מרזר נולד בשנת 1905 למשפחה [[תנועת החסידות|חסידית]] בעיירה קטנה ליד [[ורשה]]. למד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]" וב[[בית מדרש]]. כבר בצעירותו גילה חיבה לעבודות אמנות.<br />
בשנת [[1927]] החל לעסוק בריקוע נחושת סביב [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים יהודיים, ובשנים [[1928]]–[[1929]] הציג תערוכות בוורשה.{{הערה|{{דבר|[[אריה לרנר|א. לרנר]]|לבואו של אריה מרזר|19451012|43}}.}} בשנת [[1930]] עבר ל[[פריז]], ובה השתלם באמנות ריקועי הנחושת וגיוון את יצירותיו, שכללו גם מוטיבים אוניברסליים. הוא היה חבר ועד אגודת האמנים היהודיים בפריז. עם [[המערכה על צרפת|כניעת צרפת לגרמניה הנאצית]] ביוני [[1940]] נמלט ל[[צרפת החופשית]], שם הסתתר עם משפחתו באחד הכפרים. לאחר שגרמניה הנאצית השתלטה על כל צרפת, נמלט לאזור [[גרנובל]], שהייתה תחת כיבוש [[איטליה הפשיסטית|איטלקי]]. משם עבר בשנת [[1943]] ל[[שווייץ]], שאליה הורשה להיכנס מאחר שילדו היה מתחת לגיל שש. בשווייץ הוציא אלבום של עבודות גרפיות על מוטיבים יהודיים. בשנת [[1945]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] באונייה "לימה".{{הערה|{{דבר||האמן אריה מרזר בין עולי לימה|19451005|51}}.}} מיד עם הגיעו החל להציג תערוכות של יצירותיו שהביא עִמו.{{הערה|{{דבר||תערוכת אריה מרזר|19470124|102}}.}} במהלך [[מלחמת העצמאות]] היה לאחד הציירים הראשונים שהשתקעו ברובע האמנים ב[[צפת]].{{הערה|{{דבר|{{ללא גלישה|אריאל}}|ברחוב הציירים בצפת|19490805|75}}.}}<br />
<br />
מרזר נפטר באפריל [[1966]] מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] בביתו ב[[צפת]], בגיל 61; מותו עורר סערת רוחות, לאחר שנודע שבמשך זמן רב נעשו ניסיונות לאתר [[אמבולנס]] שייקח אותו לבית החולים, ללא הצלחה.{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|הרופא בצפת מנמק אי הגשת עזרה לא. מרזר|19660419|143}}; {{מעריב|יעקב העליון|"רופא סרב להגיש עזרה"|19660420|28}}; {{דבר|ישעיהו עשני|מקרהו הרע של אריה מרזר|19660422|47}}; {{דבר|שמשון עופר|אדם צנח ברחוב ומת|19661208|58}}.}} נקבר בצפת.<br />
במותו הותיר אישה ושני ילדים: מיכאל מרזר, חבר [[קיבוץ]] [[להבות הבשן]], ובת, הציירת [[חוה לבנת מרזר]].{{הערה|{{דבר|אריה לרנר|חוה לבנת מרזר|19680405|67}}.}}<br />
<br />
חודשים מספר לאחר מותו [[שמות רחובות בישראל|נקרא על שמו רחוב בצפת]].{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|חג הצייר והפסל ייפתח הערב בצפת|19660906|111}}.}}<br />
אחת מיצירותיו המציגה את חזון [[אחרית הימים]], מתנת מדינת ישראל, קבוע בכניסה לבניין של [[ארגון העבודה הבינלאומי]] ב[[ז'נבה]].{{הערה|{{מעריב||זאבים - בלי כבשה|19690520|105}}.}}<br />
<br />
ב-2002 העלו נכדיו של מרזר, המוזיקאים [[אביב לבנת]] ואריק לבנת, מופע בשם "שירים רקועים בנחושת", שבו ביצעו שירי ג'אז ונשמה המתבססים על שירי עם יהודיים, בשילוב עם צילומי וידאו של יצירות אמנות של סבם.{{הערה|"אריה מרזר, צייר ופסל", בתוך: רותי בן-שאול, דליה מגנט, '''פה גר: עיר בעקבות אמניה''', תל אביב: עיריית תל אביב-יפו, תש"ע 2009, עמ' 18.}}<br />
<br />
==יצירתו==<br />
{{להשלים|נושא=אמנות|נושא2=ישראל}}<br />
יצירותיו התרכזו סביב נושאים יהודיים וביטאו את הווי [[יהודי מזרח אירופה]], גם כאשר נושאן היה ה[[תנ"ך]].{{הערה|שם=אוהד, דמויות מן העבר, דבר 1960/07/01|{{דבר|מיכאל אוהד|דמויות מן העבר|19600701|217}}.}}<br />
<br />
==פרסים==<br />
* 1946 – [[פרס הרמן שטרוק]] מטעם [[עיריית חיפה]].<br />
* 1951 – [[פרס דיזנגוף]] מטעם [[עיריית תל אביב]].<br />
* 1954 – פרס עיריית חיפה.<br />
<br />
==תערוכות יחיד==<br />
* 1946 – [[תבליט]]ים ורישומים, [[מוזיאון תל אביב לאמנות]].{{הערה|{{על המשמר||א. מרזר (מוזיאון תל-אביב)|19460210|23}}.}}<br />
* 1946 – חולון.{{הערה|{{דבר|פרופ' [[יהושע שור|י. שור]]|תערוכת א. מרזר (חולון)|19460613|42}}.}}<br />
* 1947 – [[בית פבזנר]], חיפה.{{הערה|{{דבר||תערוכת אריה מרזר|19470124|102}}; {{דבר|אברהם לוינסון|אמן הגיטו: לתערוכת א. מרזר בחיפה|19470131|39}}; {{על המשמר|מ. פייבוש|אמן הרישום והתבליט: עם תערוכתו בבית פבזנר בחיפה|19470214|50}}, {{על המשמר||המשך|19470214|48}}.}}<br />
* 1949 – תערוכה בביתו בצפת.{{הערה|{{דבר|{{ללא גלישה|אריאל}}|ברחוב הציירים בצפת|19490805|75}}; {{הצופה|אפרים צורף|ציירי צפת {{!}} תערוכת אריה מרזר|1949/08/26|00502}}}}<br />
* 1950 – באטלייה שלו בצפת.{{הערה|{{על המשמר||תערוכת אריה מרזר|19500725|45}}; {{מעריב|ד. צ.|שיחות מעריב {{!}} שיאים בצפת|1950/08/23|00205}}}}<br />
* 1951 – [[בית האמנים תל אביב|ביתן אגודת הציירים]], תל אביב.{{הערה|{{על המשמר|[[אויגן קולב|א. קולב]]|תערוכות בתל-אביב {{!}} אריה מרזר (בביתן אגודת הציירים)|1951/05/18|00501|טורים 2–3}}.}}<br />
* 1954 – צפת.{{הערה|{{על המשמר|כ. ד.|תבליטיו של אריה מרזר|19540815|25}}.}}<br />
* 1955 – תערוכת יובל, [[מוזיאון חיפה לאמנות|המוזיאון לאמנות חדשה]], חיפה.{{הערה|{{דבר||א. מרזר ומ. שיפר מציגים במוזיאון חיפה|19550105|101}}; {{דבר|ד"ר [[קליר לחמן|ק. לחמן]]|שלוש תערוכות במוזיאון חיפה {{!}} זיכרון לעיירה היהודית|1955/01/21|02201|טור 1}}.}}<br />
* 1955 – תערוכת יובל, בית החלוצות, נתניה.{{הערה|{{דבר||נפתחו תערוכות של ח. לרנר וא. מרזר|19550313|70}}.}}<br />
* 1956 – תערוכה מטעם עיריית [[חולון]], אולמי המלאכה של בית הספר היסודי ביאליק בעיר.{{הערה|{{דבר||תערוכת ריקועי נחושת וכסף|1956/03/07|00213|טור 1}}.}}<br />
* 1957 – 48 תבליטים, [[מוזיאון תל אביב לאמנות]].{{הערה|{{דבר||בפטיש על גבי נחושת|19570614|251}}, {{דבר||המשך|19570614|253}}; {{חרות||תבליטי הנחושת של אריה מרזר|19570614|58}}; {{מעריב|רחל אנגל|סיפור העיירה – בנחושת|19570614|77}}.}}<br />
* 1958 – צפת.{{הערה|{{מעריב|ברוריה גרצברג|תערוכת מרזר בצפת|19581017|81}}.}}<br />
<br />
==אלבומי עבודותיו==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''25 dessins''; texte de [[יצחק פוגטש|I[saac] Pougatch]]; préface: L. Hersch, Genève: A. Merzer, 1945.<br />
</div><br />
* '''25 רישומים'''; פתח דבר: [[אברהם לוינסון]]; מבוא מאת י[צחק] פוגטש, תל אביב: [חמו"ל] (דפוס אריאלי), 1945.<br />
* '''דמויות מתמול''': 12 רקועי כסף ונחושת; מבוא מאת [[דב בר מלכין|ד"ב מלכין]], תל אביב: הספרייה ע"ש י"ל פרץ, 1948.{{הערה|{{מעריב|א.|האמן שקם לתחיה: שיחה עם אריה מרזר|19480709|27}}; {{דבר|ד"ר [[ליזטה לוי]]|דמויות מתמול|19480806|81}}.}}<br />
* '''דמויות מן המקרא''': שישה עשר תבליטי נחושת; מבוא מאת [[איציק מנגר]], צפת, קריית הצירים; תל אביב: (דפוס אריאלי), תש"ך.{{הערה|שם=אוהד, דמויות מן העבר, דבר 1960/07/01}} (שישה-עשר תבליטים שהכין במרוצת השנים בהתאם לסיפורים תנ"כיים)<br />
* '''צפת ואנשיה''': שישה-עשר תבליטי נחושת, צפת: קריית הציירים, תשט"ו.<br />
* '''צפת ואנשיה''': שמונה עשר תבליטי נחושת, צפת, קריית האמנים: [חמו"ל], תשכ"ה-1965.<br />
* '''אוצר ברכות הנחושת''': ריקועי נחושת; עריכה: [[אביב לבנת]] (מהדורה מיוחדת מוקדשת בהוקרה למשפחות הנופלים במערכות ישראל, יום הזיכרון תשנ"ז, [[משרד הביטחון]] – [[אגף השיקום במשרד הביטחון|אגף השיקום]] – [[היחידה להנצחת החייל]]), תל אביב: טווס הזהב, תשנ"ז-1997.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[ישורון קשת]], "אמנות התבליט של אריה מרזר", '''ירושלים''': מאסף לדברי ספרות, 5–6 (1971), עמ' 353–362.<br />
* [[גדעון עפרת]], '''השיבה אל השטעטל: היהדות כדימוי באמנות ישראל''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשע"א 2011, עמ' 96–99.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{מרכז מידע לאמנות ישראלית|274983|אריה מרזר}}<br />
* [http://www.livnat-brothers.com/ariehmerzer1.html האמן אריה מרזר 1905-1966], אתר האחים לבנת<br />
* [https://web.archive.org/web/20110114024659/http://greetingcards.hagalil.com/merzer%20hebrew.htm אוסף גלויות הנחושת]<br />
* {{דבר|[[אריה לרנר|א. לרנר]]|לבואו של אריה מרזר|19451012|43}}<br />
* {{הצופה|אפרים צורף|חסידות פולין באמנות: (עשרים שנות יצירה לאריה מרזר)|19471121|34}}<br />
* {{מעריב|א.|האמן שקם לתחיה: שיחה עם אריה מרזר|19480709|27}} (עם הופעת "דמויות מתמול")<br />
* {{הצופה|אפרים צורף|ציירי צפת {{!}} תערוכת אריה מרזר|1949/08/26|00502}}<br />
* {{דבר|ישעיהו עשני|אריה מרזר – האמן-המשורר היהודי: (לדמותו של אמן ריקועי-הנחושת בצפת)|19521003|114}}<br />
* {{מעריב|ל.|משורר במתכת|19550617|47}}<br />
* {{על המשמר|מרדכי חלמיש|צפת ואנשיה – ומעצבם במתכת: ליובלו של הפסל אריה מרזר|19550925|33}}<br />
* {{מעריב|מנחם רהט|מת האמן אריה מרזר|19660417|130}}<br />
* {{דבר||א. מרזר למנוחות|19660419|33}}<br />
* {{דבר|רבקה כצנלסון|אריה מרזר (שבעה למותו)|19660422|70}}<br />
* {{מעריב|עפרה אליגון|בשנת הח"י|19660422|158}}<br />
* {{דבר|ישעיהו עשני|התבליט לא הגיע לכנסת|19660523|56}}<br />
* {{דבר|ישעיהו עשני|המשורר בריקועי כסף ונחושת: (10 שנים למותו של אריה מרזר)|19760419|160}}<br />
* {{מעריב|נ. ג.|הרישומים האבודים של רוקע הנחושת|19790814|231}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:מרזר, אריה}}<br />
[[קטגוריה:אמנים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:אמנים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]<br />
[[קטגוריה:עולים לאחר מלחמת העולם השנייה]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס הרמן שטרוק]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1905]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1966]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו]]</div>imported>EranBot