https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A5אפרים ושיץ - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:03:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=244505&oldid=previmported>Idoiz: הוספת תבנית2025-11-08T14:58:31Z<p>הוספת תבנית</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br />
'''אפרים''' ('''פישל''') '''ושיץ''' ('''וואשיץ''') ('''Ephraim Fischel Waschitz'''; [[תרל"ט]], [[2 במרץ]] [[1879]] [[י"ד בשבט]] [[תש"ה]], [[31 בינואר]] [[1945]]) היה משפטן, פעיל [[ציונות|ציוני]] ואיש ציבור ב[[היישוב|יישוב]], חבר [[הוועד הלאומי]] ויושב ראש מרכז [[צה"ר|המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר]] ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
=== משפחתו ולימודיו ===<br />
ושיץ נולד לאליהו, באחוזה ליד העיירה [[ייז'רנה]] (יזורנה) במחוז [[זלוטשוב]] במזרח [[גליציה]] (אז ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|קיסרות האוסטרו-הונגרית]], לימים ב[[אוקראינה]]). אביו היה תלמיד חכם ומשכיל שהכיר את [[ספרות גרמנית|הספרות הגרמנית]], ולימים כיהן בתפקיד מזכיר הקהילה בעיר ייז'רנה (אליה עברה המשפחה כאשר אפרים ושיץ היה בן 16).{{הערה|יוסף קלוזנר: הקדמה, בתוך: [[בנימין אליאב|בנימין אליאב (לובוצקי)]] (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת [[אחיאסף]], תש"ז 1947, עמ' 2–3. הערך: "אפרים ושיץ", '''ספר האישים''', לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: [[הוצאת מסדה]], תרצ"ז 1937, עמ' 210-209.}} בילדותו ונעוריו קיבל [[חינוך תורני]], רכש השכלה בשפה ה[[עברית]] ולמד בגימנסיה בעיר זלוצ'וב, עד שנת [[1897]].<br />
<br />
לאחר שסיים את חוק לימודיו בגימסיה בעירו, נסע ושיץ ל[[וינה|ווינה]], בירת הקיסרות. תחילה למד ב[[בית המדרש לרבנים בווינה|בית המדרש לרבנים]], ואחר למד משפטים ב[[אוניברסיטת וינה]], והוסמך כ[[דוקטור]] ל[[משפטים]] וכ[[עורך דין]] בשנת [[1912]]. באותה שנה גם ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. כמשפטן, סייע להגנה משפטית על יהודים כנגד תופעות [[אנטישמיות]] ונישול מרכושם על ידי הפקידות הממשלתית.<br />
<br />
=== בתנועה הציונית במזרח אירופה ===<br />
בתקופת לימודיו ב[[וינה|ווינה]] החל לפעול ב[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]]. מלווה בחבריו, סטודנטים יהודים, חברי האגודה הציונית "בר כוכבא", פגש את ד"ר [[בנימין זאב הרצל]] במערכת העיתון "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]".{{הערה|יוסף קלוזנר: הקדמה, בתוך: בנימין אליאב (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' 10-8.}} לימים תיאר [[אייזיק רמבה]] את הפגישה כפי שתיארה ושיץ: "פגישתו זו פנים אל פנים עם הרצל, וכמה פגישות עם נורדוי ([[מקס נורדאו|נורדאו]]) באותו זמן, הטביעו על ואשיץ את חותמם לעולמים".{{הערה|אייזיק רמבה, '''כפי שהכרתים''', רמת גן, הוצאת תנועת החרות, תשי"ט 1959, עמ' 279.}}{{ש}} ושיץ היה פעיל בשלל ארגונים ומיזמים של תנועת הלאומיות היהודית וה[[ציונות]] ב[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]]. הוא ערך את השבועון "[[דער יוד]]", ונמנה עם מייסדי היומון הציוני "[[טאגבלאט]]", שיצא לאור ב[[לבוב]]. היה [[מזכיר]] "הוועד הציוני" במערב גליציה, בשנים [[1904]]–[[1910]]. ושיץ היה ממייסדי [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] "השומר" (שלימים שונה שמה ל"[[השומר הצעיר]]"), פעיל באגודת הספורט הציונית "[[דרור (תנועה)|דרור]]" בלבוב. בשנת [[1912]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]], פגש בעיר את ד"ר [[יחיאל צ'לנוב]] וד"ר [[שמריהו לוין]], וביקר עמהם באתר הבנייה של ה[[טכניון]]. מ-1913 ועד [[1918]] עמד בראש [[תנועת הצופים]] היהודים בגליציה.<br />
<br />
=== במלחמת העולם הראשונה ===<br />
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התגייס ל[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא האוסטרו-הונגרי]]. בסתיו [[1914]], הוא יזם גיוס גדוד יהודי לצבא האוסטרי, אבל הרעיון נגנז. ושיץ התמנה לקצין בדרגת [[לוטננט]]. ונפצע בחזית ב-[[6 ביוני]] [[1917]] מרסיס של [[פצצה]]. כהוקרה על שירותו הצבאי קיבל מדליית "צלב הזהב של ההצטיינות", באמצעות הקונסוליה של [[אוסטריה]] (בהיותו בארץ ישראל, בשנת [[1935]]).{{הערה|יוסף קלוזנר: הקדמה, בתוך: בנימין לובצקי (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' 29.}} במהלך המלחמה ומספר שנים לאחריה אירועו [[פוגרום|פרעות]] רבות ביהודים ב[[מזרח אירופה]]. ושיץ פעל לארגון הגנה עצמית יהודית בסדרת פוגרומים ב[[לבוב]] בשנת [[1918]], (שבהם נרצחו כמאה נפשות ונפצעו כ-437), והיה ממפקדיה של "המיליציה היהודית" בעיר שהתארגנה כנגדם. אחר כך, הוא נסע להכיר את הקהילות היהודיות בארצות [[סקנדינביה]]. ובחוזרו לווינה שימש כמזכיר כללי של "הוועד הלאומי ליהודי אוסטריה", בראשותו של [[רוברט שטריקר]].<br />
<br />
=== בארץ ישראל ===<br />
==== במאורעות 1920–1921 ====<br />
[[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1919]].{{הערה|הערך: "אפרים ושיץ", '''ספר האישים''', לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: [[הוצאת מסדה]], תרצ"ז 1937, עמ' 210-209.}} ב[[מאורעות תר"ף|מאורעות הדמים בניסן תר"ף]] אפריל 1920, בחג ה[[פסח]] הצטרף אל כוח ההגנה שארגן [[זאב ז'בוטינסקי]]. אנשי הכוח ניסו להגן על יהודי [[העיר העתיקה]] ו[[הרובע היהודי]] מפני פורעים ערבים בהצלחה חלקית. ושיץ היה בין הראשונים, שהגיעו ל[[שער יפו]] להגיש עזרה ליהודים מותקפים על ידי המון ערבי במהלך הפרעות. 19 מאנשי ההגנה, ובהם ז'בוטינסקי, נעצרו על ידי [[ממשלת המנדט|הבריטים]], הועמד לדין צבאי ונשלחו ל[[כלא עכו]]. ואילו ושיץ, עו"ד [[דניאל אוסטר]] (לימים [[ראש העיר ירושלים]]), עו"ד ד"ר [[מנחם דונקלבלום]] ואחרים, הושארו במקום מעצרם, ושוחררו בערבות.{{הערה|אפרים ושיץ, מכתב, בתוך: בנימין לובצקי (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' 64-56.}} הוא נשפט עם חבריו ב[[בית דין צבאי]] [[הצבא הבריטי|בריטי]] על שלקחו נשק לידיהם בפעולות ההגנה על יהודי ירושלים בעת המאורעות, וזוכה מאשמה.<br />
<br />
==== בהנהגה הציונית ובתנועה הרוויזיוניסטית ====<br />
ושיץ כיהן בשלל תפקידים בהנהגת התנועה הציונית בשנות [[שנות ה-20 של המאה ה-20|העשרים]] [[שנות ה-30 של המאה ה-20|והשלושים]]. בראשית התקופה היה חבר במפלגת [[הציונים הכלליים]],{{הערה|ראו: יוסף קלוזנר, בתוך: בנימין לובוצקי (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' 115.}} ובשנים [[1925]]–[[1935]] היה חבר [[הוועד הלאומי]]. ב-[[7 בדצמבר]] [[1930]] הצטרף ל[[צה"ר|ברית הציונים הרוויזיוניסטים]] בהנהגת [[זאב ז'בוטינסקי]], וכיהן כיושב ראש מרכז הצה"ר בארץ ישראל בשנים 1933-1932.{{הערה|על פעלו בתנועה הרוויזיוניסטית בשנות העשרים והשלושים, ראו למשל: תיק ג 2 - 6/ 26, ב[[ארכיון|ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל]] [[מכון ז'בוטינסקי]] בתל אביב.}} והשתתף כציר מטעמה ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציונים]] ה-7, ה-10, ה-17 וה-18.{{הערה|תכתובת ענפה, בין זאב ז'בוטינסקי לבין אפרים ושיץ, שמורה בארכיון מכון ז'בוטינסקי, למשל בתיקים: א1- 2/ 22/ 1, א1 - 2/ 23/ 2, א1 - 2/ 28, א 1 - 2/ 29/ 1.}} היה ציר ב[[אספת הנבחרים]] השנייה מטעם [[רשימת המרכז]], וציר באספת הנבחרים השלישית מטעם הצה"ר. במקביל, בשנים 1933–1935, היה חבר [[הוועד הפועל הציוני]].<br />
<br />
בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]], פעל ושיץ בהסתדרות [[הסתדרות ציונית חדשה|הצ"ח]] של [[התנועה הרוויזיוניסטית]].{{הערה|על פעילותו בהצ"ח, ראו: תיק ג 10 א - 11/ 4, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.}} הוא נפגש כנציג "ועד המורשים" שלה, יחד עם חבריה: ד"ר [[יצחק דוד בוקשפן|דוד בוקשפן]] וד"ר [[שמשון יוניצ'מן]], עם [[דוד בן-גוריון]], יושב ראש הנהלת [[הסוכנות|הסוכנות היהודית לארץ ישראל]], ב-[[5 במאי]] [[1939]]. בפגישה נידונו דרכים אחדות להידברות ושיתוף פעולה בין הנהגת התנועה הרוויזיוניסטית לבין הנהגת [[היישוב]] ו[[תנועת העבודה]].<br />
<br />
==== מנהיג ציבור ומשפטן בחיפה ====<br />
בשנת [[1920]], עבר ושיץ ל[[חיפה]]. הוא נבחר לחבר הנהלת ועד הקהילה בעיר, והיה ממקימי [[בית משפט השלום העברי]] שבו כיהן כשופט שנה. ופרש מכס המשפט, לאחר שאושרה הסמכתו לעבוד כ[[עורך דין]]. והיה ממייסדי עיתון "הגליל" שראה אור בחיפה ב-[[1927]]. ושיץ השתתף ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ב[[ציריך]] כאשר פרצו [[מאורעות תרפ"ט|מאורעות הדמים באב תרפ"ט]] אוגוסט 1929. הוא מיהר לחזור לארץ ישראל, ונסע לירושלים להתעדכן ולראות מה באפשרותו לעזור, ולבקר את הפצועים שהובאו מירושלים ומ[[חברון]]. לאחר המאורעות, היה מנציגי היישוב בפני ממשלת [[המנדט הבריטי]] ועמד בתכתובת על המאורעות עם פקידיה. כמו כן, פעל בעבודתו למיצוי דינם של הפורעים הערבים ב[[צפת]].{{הערה|אפרים ושיץ, מכתב, בתוך: בנימין לובוצקי (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' 109-105.}}<br />
<br />
==== מנהיג ציבור ומשפטן בירושלים ====<br />
בשנת [[1930]] נשא את חנה לבית אפשטיין. ושנה אחר כך חזר להתגורר בירושלים. נבחר ל"וועד קהילת ירושלים", וגם עמד זמן מה בראשו. ב[[מאורעות תרצ"ו|מאורעות הדמים]] בשנים [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ט]] ([[1936]]-[[1939]]), תמך בפומבי בפעולות המחאה של [[אצ"ל|הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל)]], וזאת בשונה מ"[[מדיניות ההבלגה]]" שבה דגלו אנשי [[תנועת העבודה]] ו[[ההגנה]]. ובעקבות פעילותו נעצר על ידי [[ממשלת המנדט|הבריטים]] וישב בכלא.{{הערה|ראו: יוסף קלוזנר, בתוך: בנימין לובצקי (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' 151-147.}}<br />
<br />
=== אחרית ימיו והנצחתו ===<br />
נפטר בירושלים בי"ד בשבט תש"ה 31 בינואר 1945.<br />
<br />
[[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] בירושלים.<br />
<br />
==כתביו==<br />
*קובץ מסמכים מתוך ארכיונו של ד"ר אפרים ושיץ ז"ל, בתוך: [[בנימין אליאב|בנימין לובוצקי-אליאב]] '''דרך חייו של ציוני לוחם''': (הקדמות: [[יוסף קלוזנר]] וחנה ושיץ), ירושלים: [[הוצאת אחיאסף]], תש"ז 1947. (המסמכים בעריכתו של אליאב משולבים בביוגרפיה שכתב קלוזנר).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* 'ושיץ, אפרים', בתוך: [[דוד קלעי]], '''ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי''', תל אביב: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 209–210. {{ULI|003796913}}<br />
* [[אייזיק רמבה]], '''כפי שהכרתים''', בני דורו של ז'בוטינסקי, רמת גן: הוצאת [[תנועת החרות]], תשי"ט 1959, עמ' 275–288.<br />
* חנה ושיץ: הקדמה, בתוך: [[בנימין אליאב|בנימין לובוצקי-אליאב]] (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947, עמ' ט-יד.<br />
* [[יוסף קלוזנר]]: הקדמה, בתוך: בנימין אליאב (לובוצקי) (עורך), '''דרך חייו של ציוני לוחם''', ירושלים: הוצאת אחיאסף, תש"ז 1947.<br />
* יחיאל לימור ויאיר ספרן, "'הגליל', עיתון הבחירות הראשון בישראל", '''קתדרה מס' 154''', דצמבר 2014, ע"ע 85–106, יד בן צבי, ירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{תדהר|4|1805|ד"ר אפרים (פישל) ואשיץ}}<br />
* אפריל פישל ושיץ, [http://www.compactmemory.de/library/seiten.aspx?context=pages&ID_0=2&ID_1=16&ID_2=1074&ID_3=46336& בדיקת חמץ]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} (מכתב לתיאודור הרצל), [[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]], גיליון 17, 25 באפריל 1902, עמ' 13, באתר [[Compact Memory]] {{גרמנית}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ושיץ, אפרים}}<br />
[[קטגוריה:חברי אספות הנבחרים]]<br />
[[קטגוריה:חברי הוועד הלאומי]]<br />
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים באוסטריה]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים באוקראינה]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים בפולין]]<br />
[[קטגוריה:יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:יהודים גליציאנים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]<br />
[[קטגוריה:עורכי דין יהודים אוסטרים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי דין יהודים אוקראינים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי דין ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:שופטי בית משפט השלום העברי]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים אוקראינים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ביידיש]]<br />
[[קטגוריה:רוויזיוניסטים]]<br />
[[קטגוריה:חיפה: אישים]]<br />
[[קטגוריה:ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:הדר הכרמל: אישים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת גליציה]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1879]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1945]]</div>imported>Idoiz