imported>KotzBot: הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים אם חסר (תג)

2025-05-07T03:22:56Z

הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים אם חסר (תג)

דף חדש

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[פרופ']] להיסטוריה|אחר= שדרן ב[[קול חי]]|ראו=[[אפרים דוד עדני]]}}
{{מדען}}
'''אפרים דוד''' (נולד ב-[[1945]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] בחוג ל[[היסטוריה כללית]] ב[[אוניברסיטת חיפה]].

==ביוגרפיה==
אפרים דוד נולד ב[[בוקרשט]] שב[[רומניה]] ועלה לישראל ב-1961. הוא סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית וספרות אנגלית ותואר שני בהיסטוריה (תוך התמחות בעולם הקלאסי) באוניברסיטת חיפה. את עבודת הדוקטורט כתב ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בשנים 1976-1973 בהדרכת פרופסור [[אלכסנדר פוקס]]. במסגרת ה[[דוקטורט]] שהה בהשתלמות בהדרכתו של פרופסור אנתוני אנדרוס ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. נושא עבודת הדוקטור היה: "בעיות פנים של ספרטה מסוף מאה ה' עד אמצע מאה ג' לפנה"ס ומקומן בתודעה היוונית של התקופה". ב-1977 מונה למרצה באוניברסיטת חיפה, ב-1980 מונה למרצה בכיר, ב-1986 לפרופסור חבר וב-1994 ל[[פרופסור מן המניין]]. עמד בראש החוג להיסטוריה כללית, כיהן כ[[דיקן הסטודנטים]], כדיקן הפקולטה ל[[מדעי הרוח]] והיה יו"ר הוועד המנהל של [[מוזיאון הכט]]. הוא גם היה חבר במערכת כתב-העת [[היסטוריה (כתב עת)|היסטוריה]], ונבחר לנשיא האגודה הישראלית לקידום ה[[לימודים קלאסיים|לימודים הקלאסיים]]. שהה בשבתונים באוניברסיטת אוקספורד, במכון ללימודים קלאסיים של [[אוניברסיטת לונדון]], במכון ורבורג לחקר ההיסטוריה של הרעיונות שבאוניברסיטת לונדון ובמוסדות אחרים.

אפרים דוד נשוי לאביבה והוא אב לשתי בנות.

==מחקריו==
אפרים דוד עוסק במחקריו ב[[יוון הקלאסית]], בעיקר ב[[ספרטה]] וב[[אתונה העתיקה|אתונה]], תוך התמקדות ב[[היסטוריה חברתית]]-[[היסטוריה כלכלית|כלכלית]], [[היסטוריה של הרעיונות]] ושל המנטאליות, [[סמיוטיקה]] של התקשורת ו[[אנתרופולוגיה]].

===ספרטה: היסטוריה חברתית־כלכלית והיסטוריה של הרעיונות===
ספרו של דוד ''Sparta bewteen Empire and Revolution, 404-243 B.C.'' ("ספרטה בין אימפריה למהפכה, 404-243 לפנה"ס) הוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו ועוסק בספרטה מימי גדולתה ועד שפל הידרדרותה. השאלה המרכזית אותה דוד ניסה לבדוק היא, איך קרה שמעצמה זו, שהצליחה להביס את [[האימפריה האתונאית]], הגיעה לנקודת השפל בה איבדה את חוסנה האזרחי, את כוחה הצבאי ואת מעמדה הפוליטי. המחקר בחן את ספרטה בתקופה של למעלה מ-150 שנה, והתמקד בהיסטוריה חברתית־כלכלית, היסטוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות. דוד בדק את מקומן של הבעיות החמורות שפקדו את ספרטה בתודעתם של בני הזמן, ובהם אינטלקטואלים מהשורה הראשונה כגון [[קסנופון]], [[אפלטון]] ו[[אריסטו]].{{הערה|1=Ephraim David, ''Sparta Between Empire and Revolution (404-243 B.C.): Internal Problems and their Impact on Contemporary Greek Consciousness.'' New York, Arno Press, 1981.|כיוון=שמאל}}

בעקבות הדוקטורט צמחו גם מספר מאמרים:
* המאמר "The Spartan Syssitia and Plato's Laws" ("הסיסיטיה בספרטה וספר החוקים של אפלטון") עוסק במוסד הסיסיטיה - מעין מועדונים שבהם הספרטנים התאמנו, בילו וסעדו בצוותא - ובודק את כוונתו של אפלטון להנהיג את המוסד הזה במדינה האידיאלית שהציע ביצירתו המאוחרת, "ספר החוקים".{{הערה|1=Ephraim David, "The Spartan Syssitia and Plato's Laws". ''The American Journal of Philology'' 99 (1978), pp. 486-495 .|כיוון=שמאל}}
* המאמר "The Pamphlet of Pausanias" ("המנשר של פאוסניאס") עוסק ב[[מנשר]] של [[פאוסניאס (מלך ספרטה)|פאוסניאס]], מלך ספרטה שהוגלה מארצו ונדון למוות שלא בפניו. דוד ניסה להוכיח, על יסוד טיעונים היסטוריים ו[[פילולוגיה|פילולוגיים]], שהמינשר לא נכתב נגד חוקי [[ליקורגוס]] (כפי שטענו חוקרים רבים), אלא דווקא להגנתם, תוך ניגוח יריביו הפוליטיים של המלך.{{הערה|1=Ephraim David, "The Pamphlet of Pausanias". ''La Parola del del Passato'' 34 (1979), pp. 94-116.|כיוון=שמאל}}
* המאמר "The Conspiracy of Cinadon" ("קשר קינאדון") דן בקשר מסוכן מאוד שנרקם בספרטה ב־398 לפנה"ס בהנהגת [[קשר קינאדון|קינאדון]], אזרח ספרטני שאיבד את זכויותיו הפוליטיות וביקש להשתמש בכל היסודות העוינים לספרטה ובהם חבריו למעמד המכונים 'נחותים', [[הלוטים]] ו[[פריאויקים]], כדי למוטט את המשטר הקיים. המאמר בוחן את הסיבות שעמדו מאחורי הניסיון למהפכה, את שיטות הקושרים, דרכי הדיכוי של הקשר ומשמעותו בתולדות ספרטה..{{הערה|1=Ephraim David, "The Conspiracy of Cinadon." ''Athenaeum'' 57 (1979), pp. 239-259.|כיוון=שמאל}}
* במאמרו "Aristotle and Sparta" ("אריסטו וספרטה") בוחן דוד את יחסו של אריסטו לספרטה, ומנסה להסביר את מה שנראה במבט ראשון כסתירות בין שבחים מופלגים לבין ביקורת קטלנית; הקריטריון המרכזי ליישוב הסתירות האלה הוא בתפישת הזמן: השבחים מתייחסים בעיקר למבנה החברתי־הכלכלי המסורתי של ספרטה, ואילו הביקורת נובעת בעיקר מהתמורות שחלו במאה ה־4 לפסה"נ, בימיו של אריסטו.{{הערה|1=Ephraim David, "Aristotle and Sparta", ''Ancient Society'' 13-14 (1982-83), pp.67-103. |כיוון=שמאל}}
* לעיסוק בנושאים החברתיים־כלכליים והפוליטיים נלווה גם עניין בפן המשפטי, שהתבטא בבחינת הפרוצדורה לשיפוטם של מלכי ספרטה. לסוגיה זו מוקדש המאמר "The Trial of Spartan Kings" ("המשפט של מלכי ספרטה").{{הערה|1=Ephraim David, "The Trial of Spartan Kings". ''Revue Interntionale des Droits de l'Antiquité'' 32 (1985), pp. 131-140.|כיוון=שמאל}}

===ספרטה: חקר המנטאליות, הסמיוטיקה של התקשורת והאנתרופולוגיה===
במשך השנים חל שינוי בגישתו של דוד לחקר ספרטה. מהתמקדות בהיסטוריה חברתית־כלכלית ובהיסטוריה של הרעיונות הוא פנה לכיוון ההיסטוריה של המנטאליות, ה[[סמיוטיקה]] של התקשורת והאנתרופולוגיה. מעבר זה משתקף בכמה מאמרים:
* "Laughter in Spartan Society" ("הצחוק בחברה הספרטנית").{{הערה|1=Ephraim David, "Laughter in Spartan Society", in: A. Powell (ed.), ''Classical Sparta: Techniques behind her Success''. London, Routledge, 1989. pp. 1-25.|כיוון=שמאל}}
* "Dress in Spartan Society" ("הלבוש בחברה הספרטנית").{{הערה|1=Ephraim David, "Dress in Spartan Society". ''The Ancient World'' 19 (1989) pp. 3-13.|כיוון=שמאל}}
* "Sparta Social Hair".{{כ}}{{הערה|1=Ephraim David, "Sparta's Social Hair". ''Eranos – Acta Philologica Suecana'' 90 (1992), pp. 11-21.|כיוון=שמאל}}
* "Sparta's Kosmos of Silence" ("עולם השתיקה של ספרטה").{{הערה|1=Ephraim David, "Sparta's Kosmos of Silence", in: S. Hodkinson and A.Powell (eds.), ''Sparta: New Perspectives''. London and Swansea, The Classical Press of Wales, 1999. pp.117-146.|כיוון=שמאל}}
מאמרים אלה על הצחוק, השתיקה, הלבוש, העירום וסוגיות אחרות, שנכתבו בשנים שונות, בודקים כיצד אפיקי תקשורת שונים, בעיקר לא-וורבליים, נוצלו בידי המדינה לצורך ביסוס [[סטריאוטיפ]]ים של נחיתות, שנועדו לשמור על ההייררכיה החברתית הקיימת ועל עליונותם של הספרטנים אל מול ההלוטים ויסודות חברתיים אחרים או אל מול זרים. פיקוח המדינה על דפוסי ההתנהגות ועל אפיקי התקשורת של האזרחים במשך כל חייהם מבטא את היות ספרטה המדינה ה[[טוטליטריזם|טוטליטרית]] הראשונה בהיסטוריה (מלבד היותה שילוב של יסודות פרוטו-[[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] ו[[אוליגרכיה|אוליגרכיים]] מובהקים).
* העניין במנטאליות ובאנתרופולוגיה, שהשתקף כבר במאמרים דלעיל, הוביל גם לחקר ה[[זיקנה]] בספרטה. מחקר זה התפרסם ב[[מונוגרפיה]] "Old Age In Sparta" ("הזיקנה בספרטה"), ובדק על יסוד גישה השוואתית את המשמעויות הפוליטיות, החברתיות והמנטאליות של חברה גרונטוקראטית, המייחסת חשיבות מכרעת לנושא הגיל והזיקנה.{{הערה|1=Ephraim David, ''Old Age in Sparta.'' Amsterdam, Hakkert, 1991.|כיוון=שמאל}} מאמרים נוספים מתחום המנטאליות והאנתרופולוגיה שכתב פרופ' דוד הם:
* "Hunting in Spartan Society and Consciousness" ("הציד בחברה ובתודעה הספרטנית"), כשהכוונה לא רק לציד חיות, אלא גם לפעילויות אחרות שנתפסו כדמויות־ציד, כמו חטיפה [[טקס]]ית של נשים וחיסול הלוטים שנחשבו למסוכנים, קרי ציד אדם.{{הערה|1=Ephraim David, "Hunting in Spartan Society and Consciousness". ''Echos du Monde Classique/Classical Views'' 12 (1993), pp. 393-413.|כיוון=שמאל}}
* "Suicide in Spartan Society" ("ההתאבדות בחברה הספרטנית"), מאמר הבוחן את המקרים המתועדים, הרקע המעמדי של המתאבדים, מניעיהם, שיטותיהם ויחס החברה הספרטנית לתופעת ההתאבדות.{{הערה|1=Ephraim David, "Suicide in Spartan Society", in: T. Figueira (ed.), ''Spartan Society''. London and Cardiff, University of Wales Press, 2004. 25-46.|כיוון=שמאל}}

העיסוק בהיבטים השונים של תולדות ספרטה שצוינו לעיל הוביל גם לחקר האידיאליזציה של ספרטה ולבדיקה כיצד צמח המיתוס הפוליטי סביב המחוקק הספרטני [[ליקורגוס]].
* "Myth and Historiography: Lykourgus" ("מיתוס והיסטוריוגרפיה – ליקורגוס"). מאמר זה בוחן את מקומו של המיתוס הליקורגי בהיסטוריוגרפיה העתיקה באופן כללי: כיצד נתהווה, כיצד צבר תאוצה ובאיזה אופן שאב השראה מכיוונים שונים, לפעמים מנוגדים בתכלית. כמו כן הוא בודק מה הייתה זיקתו ל[[אידיאליזם|אידיאליזציה]] הכוללת של ספרטה.{{הערה|1=Ephraim David, "Myth and Historiography: Lykourgus", in: G. Herman and I. Shatzman (eds.), ''Greeks between East and West: Essays in Greek Literature and History in Memory of David Asheri,'' Jerusalem, The Israeli Academy of Sciences and Humanities, 2007. pp. 115-135.|כיוון=שמאל}}
* ואילו המאמר "'Xénophon et le mythe de Lycurgue " ("קסנופון והמיתוס של ליקורגוס") עוסק בתפקיד המרכזי שמילא ההיסטוריון [[קסנופון]] בבניית המיתוס הפוליטי הזה.{{הערה|1=Ephraim David, "Xénophon et le mythe de Lycurgue". ''Ktema'' 32 (2007), 297-310.|כיוון=שמאל}}

===אתונה: תיאטרון ואוטופיה פוליטית===
נוסף לספרטה עסק דוד גם בחקר יריבתה הגדולה, אתונה: החברה האתונאית, מוסדות המדינה, המנטאליות והתרבות של [[פוליס]] זו.
* המונוגרפיה " Aristophanes and Athenian Society of the Early Fourth Century B.C." ("אריסטופאנס והחברה האתונאית בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס") מראה כי המחזות האחרונים ששרדו מכתביו של [[אריסטופאנס]] יכולים לשמש עדות ממדרגה ראשונה למציאות החברתית־כלכלית, למשבר שפקד את אתונה לאחר תבוסתה ב[[המלחמה הפלופונסית|מלחמה הפלופונסית]] ולמנטאליות של התקופה. חיבור זה בודק, בין היתר, את הזיקה בין הרעיונות ה'[[קומוניזם|קומוניסטיים]]' המושמים ללעג אצל אריסטופאנס לבין [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|האוטופיה האפלטונית]], תוך הדגשת השוני המהותי: ה'קומוניזם' שמועלה אצל אריסטופאנס הוא [[הדוניזם|הדוניסטי]] (נהנתני), וולגרי ו[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] רחב; לעומתו הקומוניזם האפלטוני שואף לצנע, הוא [[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטי]] מובהק ומיועד במדינה האידיאלית שהציע רק לאליטה השלטונית, זו שאמורה להיות נטולת אינטרסים כלכליים.{{הערה|1=Ephraim David, ''Aristophanes and Athenian Society of the Early Fourth Century B.C.''. Leiden, Brill, 1984 (Supplement to Mnemosyne, Bibliotheca Classica Batava, 81).|כיוון=שמאל}}
* נושא ה[[אוטופיה]] העסיק את דוד כבר במאמרו הראשון: "Some Remarks on the Platonic Utopia" ("הערות אחדות על האוטופיה האפלטונית"),{{הערה|1= Ephraim David, "Some Remarks on the Platonic Utopia". ''Eshkolot'' 9-10 (1977-78), pp. 68-79|כיוון=שמאל}} ובא לידי ביטוי גם במאמר "The Problem of Representing Plato's Ideal State in Action" ("בעיית הצגת [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|מדינתו האידיאלית של אפלטון]] בפעולתה").{{הערה|1=Ephraim David, "The Problem of Representing Plato's Ideal State in Action". ''Rivista di Filologia e di Istruzione Classica'' 112 (1984), pp. 33-53.|כיוון=שמאל}}

===אתונה: הדמוקרטיה האתונאית===
רוב מחקריו של דוד על אתונה הוקדשו למשטרה הפוליטי. עיקריהם מסוכמים בספרו "'''הדמוקרטיה הקלאסית: התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה'''".{{הערה|1=אפרים דוד, '''הדמוקרטיה הקלאסית: התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה.''' ירושלים, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], האוניברסיטה העברית, 2003.}} הספר נועד לקוראים המתעניינים ב[[היסטוריה של הדמוקרטיה]], בעיקר למורים ולסטודנטים ב[[מדעי הרוח]] ו[[מדעי החברה|החברה]]. במבוא ובמדורים שונים הוא עורך השוואה בין הדמוקרטיה הקלאסית לדמוקרטיה המודרנית. [[הדמוקרטיה האתונאית]] נתפסת בספר לא כמופת לחיקוי או כמושא לגינוי, אלא כנושא מרתק למחקר היסטורי וכדוגמה לחשיבותו של דו-שיח בין הווה לעבר. הספר גם מסכם תוצאות של מספר מחקרים של דוד, בין היתר מאמרים בנושא [[אידאולוגיה]], תעמולה פוליטית ומהפכות באתונה. להלן כמה דוגמאות:
* במאמר "Solon's Electoral Propaganda" ("תעמולת הבחירות של סולון") עוסק דוד במסע האלקטורלי המתועד הראשון בהיסטוריה; הוא דן בשיטות התעמולה בהן נקט [[סולון]] במעין מסע אלקטורלי, כדי לקבל מעמד של מחוקק מיוחד בעל סמכויות עליונות באתונה למשך שנה, כשמטרתו להציע מעין חלופה ל[[טיראניה]] במתכונת של רפורמות מקיפות בחברה, בכלכלה ובמוסדות המדינה והמשפט.{{הערה|1=Ephraim David, "Solon's Electoral Propaganda". ''Rivista Storica dell'Antichità'', 15 (1985), pp. 7-22.|כיוון=שמאל}}
* במאמרו "A preliminary stage of Cleisthenes Reforms" ("השלב הראשוני ברפורמות של קלייסתנס") מראה דוד, שלרפורמות של [[קלייסתנס]], שהניחו את היסודות לדמוקרטיה הקלאסית, היה שלב מקדמי, בו ניסה קלייסתנס לגבור על מתנגדיו באמצעות תעמולה [[דמגוגיה|דמאגוגית]].{{הערה|1=Ephraim David, "A Preliminary Stage of Cleisthenes' Reforms". ''Classical Antiquity'' 5 (1986), pp. 1-13.|כיוון=שמאל}}
* מאמר אחר על תעמולה פוליטית ואידאולוגיה באתונה מתמקד בחוק למניעת אדישות אזרחית, חוק שיוחס על ידי מספר מקורות עתיקים לסולון. במאמר זה, "Solon, Neutrality and Partisan Literature of Late-Fifth-Cenury Athens" (סולון – נייטרליות וספרות 'מפלגתית' באתונה בשלהי המאה החמישית") מפקפק דוד באותנטיות ההיסטורית של החוק הזה כחוק סולוני. החוק שלל זכויות פוליטיות מאזרח שבעת ריב סיעות בפוליס לא התייצב לצד אחד המחנות. במאמר נטען, שתוכן החוק אינו תואם את רוח הרפורמות של סולון ואת תקופתו, אלא משקף מטרה פוליטית של ה[[אוליגרכיה|אוליגארכים]] בשלהי המאה החמישית לפסה"נ; אלה ביקשו להיתלות בסולון ולנצל בציניות את עיקרון האקטיוויזם הפוליטי של הדמוקרטיה הקלאסית כדי לפגוע בבסיסה החברתי, על ידי שלילת זכויות פוליטיות מהמוני אתונאים שלא היו מסוגלים, מפאת מצבם הכלכלי, להתחמש על חשבונם.{{הערה|1=Ephraim David, "Solon, Neutrality and Partisan Literature of Late-Fifth-Cenury Athens". ''Museum Helveticum'' 41 (1984), pp. 129-138 |כיוון=שמאל}}

בהמשך למאמר זה כתב דוד סדרת מאמרים על המהפכות האוליגרכיות באתונה ועל מהפכות ב[[פוליס|פולייס]] אחרות בעולם היווני, בעיקר ב[[ארגוס]] וב[[רודוס]], תוך התמקדות בשיטות התעמולה הפוליטית שהופעלו על ידי מנהיגי הסיעות היריבות. גם מסקנותיהם של רבים ממאמרים אלה באות לידי ביטוי בספר על הדמוקרטיה הקלאסית.

==ספרים שכתב==
<div style="direction: ltr;">
* Ephraim David, ''Sparta Between Empire and Revolution (404-243 B.C.): Internal Problems and their Impact on Contemporary Greek Consciousness.'' New York, Arno Press, 1981.
* Ephraim David, ''Aristophanes and Athenian Society of the Early Fourth Century B.C.''. Leiden, Brill, 1984.
* Ephraim David, ''Old Age in Sparta.'' Amsterdam, Hakkert, 1991.
</div>
* אפרים דוד, '''הדמוקרטיה הקלאסית: התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה.''' ירושלים, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], האוניברסיטה העברית, 2003.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://web.archive.org/web/20140307195758/https://marvel.haifa.ac.il/univ/on_p_view_lec_heb_v1.main_stud?p_lec_id=300 אפרים דוד] ב[http://www.haifa.ac.il/ אתר אוניברסיטת חיפה]
* [[רחל צלניק-אברמוביץ]], [https://web.archive.org/web/20130928071318/http://katharsis.co.il/images/magazine/RachelZelnickAbramovitzDemocracyNow.pdf "דמוקרטיה עכשיו!"], [[קתרסיס (כתב עת)|קתרסיס]] 2, סתיו תשס"ה/2004.
* אפרים דוד, [https://web.archive.org/web/20130929211222/http://katharsis.co.il/images/magazine/Katharsis3David.pdf "תגובה למאמר הביקורת של רחל צלניק-אברמוביץ"], קתרסיס 3, אביב תשס"ה/2005.
* [[רחל צלניק]]-אברמוביץ, [https://web.archive.org/web/20130930124848/http://katharsis.co.il/images/magazine/Katharsis3Zelnick.pdf "תגובה לתגובה"], קתרסיס 3, אביב תשס"ה/2005.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:דוד, אפרים}}
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:חוקרי העת הקלאסית]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת חיפה: היסטוריה כללית]]
[[קטגוריה:נשיאי האגודה לקידום לימודים קלאסיים בישראל]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי רומניה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת חיפה]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1945]]

אפרים דוד - היסטוריית גרסאות

imported>KotzBot: הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים אם חסר (תג)