imported>Idoiz: השלמת מקורות עבור SFN

2025-12-21T11:32:17Z

השלמת מקורות עבור SFN

דף חדש

'''אפקט המסגור''' (לעיתים נקרא גם "הטיית המסגור") הוא [[הטיה קוגניטיבית]], לפיה אנשים [[קבלת החלטות|מקבלים החלטות]] בהתבסס על הדרך בה הוצגו בפניהם האפשרויות השונות, ב[[סמנטיקה]] חיובית או שלילית; למשל רווח או הפסד{{הערה|{{Harvnb|Plous|1993}}}}.

תהליכי קבלת החלטות אצל אנשים מושפעים מהדרך בה הוצג בפניהם ה[[מידע]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://study.com/academy/lesson/framing-effect-definition-examples.html|הכותב=|כותרת=Framing Effect: Definition & Examples|אתר=study.com/academy/|תאריך=}}}}. אפקט ה[[מסגור]] הוא הנטייה [[הסקת מסקנות|להסיק מסקנות]] שונות מאותו המידע, בהתאם למקור ממנו התקבל המידע, או הדרך בה הוא התקבל.

אנשים נוטים להימנע מ[[סיכון|סיכונים]], כאשר מוצג בפניהם [[Positive frame|מסגור חיובי]], אך נוטים לקחת סיכונים כאשר מוצג בפניהם [[Negative frame|מסגור שלילי]]{{הערה|שם=TandK|{{Harvnb|Tversky|Kahneman|1981}}}}. רווח והפסד מוגדרים כתרחיש המתאר את התוצאות (למשל, אובדן חיים או הצלת חיים, חולים ב[[מחלה|מחלות]] שונות שמקבלים או לא מקבלים טיפול ועוד).

[[תורת הערך]] מראה כי הפסד הוא משמעותי יותר מאשר הרווח המקביל{{הערה|שם=TandK|{{Harvnb|Tversky|Kahneman|1981}}}}, מאחר שרווח בטוח ([[Certainty effect|אפקט הוודאות]] ואפקט [[Pseudocertainty effect|פסבדו-וודאות]]) יהיה מועדף על רווח הסתברותי{{הערה|{{Harvnb|Clark|2009}}}}, והפסד הסתברותי יהיה מועדף על הפסד מוגדר{{הערה|שם=TandK}}. אחת הסכנות באפקט המסגור היא החשש מכך שאנשים לרוב מקבלים אפשרויות בהקשר של רק אחת משתי המסגרות{{הערה|{{Harvnb|Druckman|2001a}}}}.
[[קובץ:אפקט המסגור אילוסטרציה.jpg|ממוזער|שמאל|450px|אפקט המסגור - אילוסטרציה]]
התפיסה מסייעת בפיתוח הבנה של [[מסגור]] בתוך [[תנועה חברתית|תנועות חברתיות]], וכן בגיבוש [[מדע המדינה|דעות פוליטיות]] במקרים בהם [[ספין תקשורתי]] ממלא חלק משמעותי [[סקר|בסקרי דעת קהל]] הבנויים כך שיעודדו תגובות מועילות עבור הארגון שהזמין את הסקר. יש טענה שהשימוש בטכניקה מערער את האמינות של הסקרים הפוליטיים האלו{{הערה|שם=Druckman2001b|{{Harvnb|Druckman|2001b}}}}. ההשפעה מצטמצמת, או אפילו מבוטלת לחלוטין, אם מידע אמין מספיק מסופק לאנשים{{הערה|שם=Druckman2001b}}.

== גורמים התפתחותיים ==
אפקט המסגור הוכיח באופן עקבי את אחת ההטיות הגדולות ביותר בקבלת ההחלטות{{הערה|שם=thomas|{{Cite journal|title=Reducing the Framing Effect in Older and Younger Adults by Encouraging Analytic Processing|last=Thomas|first=A. K.|last2=Millar|first2=P. R.|journal=The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences|issue=2|doi=10.1093/geronb/gbr076|year=2011|volume=67B|page=139|pmc=|pmid=}}}}. באופן כללי, הרגישות להשפעת אפקט המסגור עולה עם ה[[גיל]]. ההבדלים בגיל חשובים במיוחד כאשר בוחנים החלטות בתחום טיפול [[רפואה|רפואי]]{{הערה|שם=Erber|{{Cite book|url=http://wiley.com/WileyCDA/WileyTitle/productCd-EHEP002803.html|title=Aging and Older Adulthood|last=Erber|first=Joan|publisher=John Wiley & Sons|year=2013|isbn=978-0-470-67341-6|edition=3|page=218}}}}{{הערה|שם=peters|{{Cite book|url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK44833/pdf/TOC.pdf|title=The aging mind: opportunities in cognitive research|last=Peters|first=Ellen|last2=Finucane|first2=Melissa|last3=MacGregor|first3=Donald|last4=Slovic|first4=Paul|publisher=National Academy Press|year=2000|isbn=0-309-06940-8|location=Washington, D.C.|chapter=The Bearable Lightness of Aging: Judgment and Decision Processes in Older Adults
|editor=Paul C. Stern and Laura L. Carstensen}}}}{{הערה|שם=rice|{{Cite journal|title=Can Limiting Choice Increase Social Welfare? The Elderly and Health Insurance|last=Hanoch|first=Yaniv|last2=Thomas Rice|journal=The Milbank Quarterly|issue=1|doi=10.1111/j.1468-0009.2006.00438.x|year=2006|volume=84|pages=37–73|jstor=25098107|pmc=2690155|pmid=16529568}}}} והחלטות כלכליות{{הערה|שם=carpenter|{{Cite journal|title=Aging and consumer decision making|last=Carpenter|first=S. M.|last2=Yoon|first2=C.|journal=Annals of the New York Academy of Sciences|issue=1|doi=10.1111/j.1749-6632.2011.06390.x|year=2011|volume=1235|pages=E1–12|bibcode=2011NYASA1235E...1C|pmc=3799963|pmid=22360794}}}}.

עם זאת, אפקט המסגור נוטה להיעלם כאשר נתקלים בו בשפה שנייה{{הערה|{{Cite journal|title=The Foreign-Language Effect: Thinking in a Foreign Tongue Reduces Decision Biases|last=Keysar|first=B.|last2=Hayakawa|first2=S. L.|journal=Psychological Science|issue=6|doi=10.1177/0956797611432178|year=2012|volume=23|pages=661–68|issn=0956-7976|pmid=22517192|last3=An|first3=S. G.}}}}. הסבר אפשרי להיעלמות זו הוא ש[[שפה]] שנייה מספקת מרחק קוגניטיבי ורגשי רב יותר מ[[שפת אם|שפת האם]]{{הערה|שם=שפה|{{Cite web|url=http://psychology.uchicago.edu/people/faculty/foreignLanguaeEffect.pdf|title=The Foreign-Language Effect : Thinking in a Foreign Tongue Reduces Decision Biases|accessdate=3 December 2014|website=University of Chicago: Psychology|publisher=Psychological Science|last=Keysar|first=Boaz|last2=Hayakawa|first2=Sayuri|last3=An|first3=Sun Gyu|archiveurl=https://web.archive.org/web/20151123130427/http://psychology.uchicago.edu/people/faculty/foreignLanguaeEffect.pdf|archivedate=2015-11-23|url-status=dead}}}}. שפה זרה גם פחות מעובדת [[אוטומטיות (למידה)|אוטומטית]] מאשר שפת אם, מה שמוביל להפעלת יותר [[שכל ישר|שיקול דעת]], דבר שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות, וכתוצאה מכך החלטות מתקבלות בצורה שיטתית יותר{{הערה|שם=שפה}}.

=== ילדות והתבגרות ===
אפקט המסגור בתהליכי קבלת ההחלטות מתחזק כאשר גיל הילד עולה{{הערה|שם=reyna|{{Cite journal|title=Risk and Rationality in Adolescent Decision Making: Implications for Theory, Practice, and Public Policy|last=Reyna|first=V. F.|last2=Farley|first2=F.|journal=Psychological Science in the Public Interest|issue=1|doi=10.1111/j.1529-1006.2006.00026.x|year=2006|volume=7|pages=1–44|pmc=|pmid=26158695}}}}{{הערה|שם=Albert|{{Cite journal|title=Judgment and Decision Making in Adolescence|last=Albert|first=D.|last2=Steinberg|first2=L.|journal=Journal of Research on Adolescence|doi=10.1111/j.1532-7795.2010.00724.x|year=2011|volume=21|page=211|pmc=|pmid=}}}}{{הערה|שם=Strough|{{Cite journal|title=Decision-making heuristics and biases across the life span|last=Strough|first=J.|last2=Karns|first2=T. E.|journal=Annals of the New York Academy of Sciences|doi=10.1111/j.1749-6632.2011.06208.x|year=2011|volume=1235|pages=57–74|bibcode=2011NYASA1235...57S|pmc=3755606|pmid=22023568|last3=Schlosnagle|first3=L.}}}}. הסיבה לכך היא בחלקה מאחר שהנמקה איכותית עולה עם הגיל{{הערה|שם=reyna}}. בעוד שאצל ילדים בגיל הרך הנטייה היא לקבל החלטות על בסיס מאפיינים כמותיים, כגון [[הסתברות]] של תוצאה, אצל ילדים בגילאי [[בית ספר יסודי]] ו[[התבגרות|מתבגרים]] עולה הסיכוי שההחלטות יתקבלו על בסיס מאפיינים איכותיים, והם לרוב יבחרו באפשרות הבטוחה במיסגור הרווח ובאפשרות המסוכנת במיסגור ההפסד, ללא תלות בהסתברויות{{הערה|שם=reyna}}. העלייה בחשיבה האיכותית קשורה לעלייה בחשיבה מבוססת-"גיסט" המתרחשת לאורך החיים{{הערה|{{Cite journal|title=A Theory of Medical Decision Making and Health: Fuzzy Trace Theory|last=Reyna|first=V. F.|journal=Medical Decision Making|issue=6|doi=10.1177/0272989X08327066|year=2008|volume=28|pages=850–65|pmc=2617718|pmid=19015287}}}}.

עם זאת, הנמקה איכותית, כמו גם רגישות לאפקט המסגור, חזקים פחות אצל מתבגרים ביחס לאנשים [[בגרות|בוגרים]]{{הערה|שם=reyna|{{Cite journal|title=Risk and Rationality in Adolescent Decision Making: Implications for Theory, Practice, and Public Policy|last=Reyna|first=V. F.|last2=Farley|first2=F.|journal=Psychological Science in the Public Interest|issue=1|doi=10.1111/j.1529-1006.2006.00026.x|year=2006|volume=7|pages=1–44|pmc=|pmid=26158695}}}}{{הערה|שם=Strough|{{Cite journal|title=Decision-making heuristics and biases across the life span|last=Strough|first=J.|last2=Karns|first2=T. E.|journal=Annals of the New York Academy of Sciences|doi=10.1111/j.1749-6632.2011.06208.x|year=2011|volume=1235|pages=57–74|bibcode=2011NYASA1235...57S|pmc=3755606|pmid=22023568|last3=Schlosnagle|first3=L.}}}} ומתבגרים, יותר ממבוגרים, נוטים לבחור את האפשרות המסוכנת יותר בתרחישי רווח כמו גם בתרחישי הפסד נתונים{{הערה|שם=Albert|{{Cite journal|title=Judgment and Decision Making in Adolescence|last=Albert|first=D.|last2=Steinberg|first2=L.|journal=Journal of Research on Adolescence|doi=10.1111/j.1532-7795.2010.00724.x|year=2011|volume=21|page=211|pmc=|pmid=}}}}. הסבר אפשרי לנטייתם של מתבגרים לבחירות מסוכנות יותר הוא שאין להם מספיק ניסיון בעולם האמיתי עם השלכות שליליות, ולכן הם נוטים להסתמך יתר על המידה על הערכה מודעת של סיכון ורווח{{הערה|שם=Albert}} תוך התמקדות במידע ופרטים ספציפיים או בניתוח כמותי{{הערה|שם=Tring|{{Cite journal|title=How Children Reason about Gains and Losses: Framing Effects in Judgement and Choice|last=Schlottmann|first=A.|last2=Tring|first2=J.|journal=Swiss Journal of Psychology|issue=3|doi=10.1024/1421-0185.64.3.153|year=2005|volume=64|page=153|pmc=|pmid=}}}}. פעולה זו מפחיתה את השפעת אפקט המסגור ומובילה לעקביות רבה יותר במסגרות של תרחיש נתון{{הערה|שם=Tring}}. ילדים בגילאי 10 עד 12 נוטים יותר לקחת סיכונים ולהראות את השפעת אפקט המסגור, בעוד שילדים צעירים יותר חשבו רק על ההבדלים הכמותיים בין שתי אפשרויות שהוצגו בפניהם{{הערה|שם=Boyer|{{Cite journal|title=The development of risk-taking: A multi-perspective review|last=Boyer|first=T.|journal=Developmental Review|issue=3|doi=10.1016/j.dr.2006.05.002|year=2006|volume=26|pages=291–345|pmc=|pmid=}}}}.

=== בגרות צעירה ===
סביר יותר שבוגרים צעירים יתפתו יותר בקלות ממבוגרים על ידי לקיחת סיכונים כאשר הציגו בפניהם ניסויים עם מסגור של הפסד{{הערה|שם=thomas|{{Cite journal|title=Reducing the Framing Effect in Older and Younger Adults by Encouraging Analytic Processing|last=Thomas|first=A. K.|last2=Millar|first2=P. R.|journal=The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences|issue=2|doi=10.1093/geronb/gbr076|year=2011|volume=67B|page=139|pmc=|pmid=}}}}.

במחקרים רבים שבדקו סטודנטים לתואר ראשון, החוקרים מצאו כי הסטודנטים נוטים יותר להעדיף אופציות שמוסגרו להם באופן חיובי{{הערה|שם=revlin|{{Cite book|title=Cognition: Theory and Practice|last=Revlin|first=Russell|publisher=Worth Publishers|year=2012|isbn=978-0716756675|location=New York, New York|chapter=Chapter 11: Solving Problems}}}}. לדוגמה, הם נטו יותר ליהנות מבשר שהוגדר כבשר 75% רזה, לעומת בשר שהוגדר כבשר 25% שמן, או להשתמש בקונדומים שהוגדרו כבעלי יעילות של 95% לעומת אלו שהוגדרו כבעלי סיכון של 5% לכישלון{{הערה|שם=revlin}}.

בוגרים צעירים רגישים במיוחד להשפעות אפקט המסגור כאשר מוצגת בפניהם בעיה לא מוגדרת שבה אין תשובה נכונה ולא-נכונה, ועליהם לקבוע באופן שרירותי איזה מידע הם מוצאים כרלוונטי{{הערה|שם=revlin|{{Cite book|title=Cognition: Theory and Practice|last=Revlin|first=Russell|publisher=Worth Publishers|year=2012|isbn=978-0716756675|location=New York, New York|chapter=Chapter 11: Solving Problems}}}}. לדוגמה, סטודנטים ל[[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] מוכנים יותר לרכוש פריט כגון כרטיס לסרט לאחר אובדן סכום השווה לעלותו של הפריט הזה, מאשר לאחר אובדן של הפריט עצמו{{הערה|שם=revlin}}.

=== בגרות מאוחרת ===
חוקרים טוענים כי אפקט המסגור נוטה להיות גדול יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב בוגרים צעירים או מתבגרים{{הערה|שם=Erber|{{Cite book|url=http://wiley.com/WileyCDA/WileyTitle/productCd-EHEP002803.html|title=Aging and Older Adulthood|last=Erber|first=Joan|publisher=John Wiley & Sons|year=2013|isbn=978-0-470-67341-6|edition=3|page=218}}}}{{הערה|שם=peters|{{Cite book|url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK44833/pdf/TOC.pdf|title=The aging mind: opportunities in cognitive research|last=Peters|first=Ellen|last2=Finucane|first2=Melissa|last3=MacGregor|first3=Donald|last4=Slovic|first4=Paul|publisher=National Academy Press|year=2000|isbn=0-309-06940-8|location=Washington, D.C.|chapter=The Bearable Lightness of Aging: Judgment and Decision Processes in Older Adults
|editor=Paul C. Stern and Laura L. Carstensen}}}}. טענה זו עשויה להיות תוצאה של הטיה שלילית מוגברת{{הערה|שם=peters}} אך על פי מספר מקורות הטיות השליליות למעשה יורדות עם הגיל{{הערה|שם=carpenter|{{Cite journal|title=Aging and consumer decision making|last=Carpenter|first=S. M.|last2=Yoon|first2=C.|journal=Annals of the New York Academy of Sciences|issue=1|doi=10.1111/j.1749-6632.2011.06390.x|year=2011|volume=1235|pages=E1–12|bibcode=2011NYASA1235E...1C|pmc=3799963|pmid=22360794}}}}.

סיבה אפשרית נוספת היא שלאנשים מבוגרים יש פחות משאבים קוגניטיביים העומדים לרשותם, והם נוטים יותר לבחור באסטרטגיות קוגניטיביות פחות כאשר הם מתמודדים עם תהליכי קבלת החלטות{{הערה|שם=thomas|{{Cite journal|title=Reducing the Framing Effect in Older and Younger Adults by Encouraging Analytic Processing|last=Thomas|first=A. K.|last2=Millar|first2=P. R.|journal=The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences|issue=2|doi=10.1093/geronb/gbr076|year=2011|volume=67B|page=139|pmc=|pmid=}}}}. הם נוטים יותר להסתמך על מידע נגיש ללא קשר אם המידע הזה רלוונטי כדי לקבל את ההחלטה העומדת על הפרק{{הערה|שם=thomas}}. מספר מחקרים הראו כי אנשים צעירים יותר יקבלו החלטות פחות מוטות מאשר המבוגרים מהם, משום שהם מבססים את בחירתם על פרשנויות של דפוסי אירועים ויכולים להתבסס יותר על אסטרטגיות קבלת החלטות הדורשות משאבים קוגניטיביים כמו מיומנויות עבודה-זיכרון. אנשים מבוגרים לעומת זאת, נוטים לקבל החלטות על בסיס תגובות מיידיות לרווח והפסד{{הערה|שם=thomas}}.

מחסור במשאבים קוגניטיביים אצל אנשים מבוגרים, כמו למשל גמישות באסטרטגיות של קבלת ההחלטות, עלול לגרום לאנשים מבוגרים להיות מושפעים ממסגור רגשי יותר מאשר מבוגרים צעירים או מתבגרים{{הערה|{{Cite journal|title=Aging and decision making: Differences in susceptibility to the risky-choice framing effect between older and younger adults in Japan|last=Watanabe|first=S.|last2=Shibutani|first2=H.|journal=Japanese Psychological Research|issue=3|doi=10.1111/j.1468-5884.2010.00432.x|year=2010|volume=52|page=163|pmc=|pmid=}}}}. בנוסף, כאשר אנשים מתבגרים, הם נוטים לקבל החלטות מהר יותר מאשר עמיתים צעירים יותר שלהם{{הערה|שם=thomas|{{Cite journal|title=Reducing the Framing Effect in Older and Younger Adults by Encouraging Analytic Processing|last=Thomas|first=A. K.|last2=Millar|first2=P. R.|journal=The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences|issue=2|doi=10.1093/geronb/gbr076|year=2011|volume=67B|page=139|pmc=|pmid=}}}}. זה משמעותי מאחר שבעת שאדם מבוגר מתבקש לקבל החלטה, סביר שההחלטה שיקבל תהיה מושפעת פחות מהסביבה ואותו אדם יבצע הערכה מחדש של ההחלטה המקורית שלו{{הערה|שם=thomas}}{{הערה|שם=Erber|{{Cite book|url=http://wiley.com/WileyCDA/WileyTitle/productCd-EHEP002803.html|title=Aging and Older Adulthood|last=Erber|first=Joan|publisher=John Wiley & Sons|year=2013|isbn=978-0-470-67341-6|edition=3|page=218}}}}.

לעובדה שיש עלייה בהשפעה של אפקט המסגור בקרב אנשים מבוגרים ישנן השלכות חשובות, במיוחד בהקשרים רפואיים{{הערה|שם=Erber|{{Cite book|url=http://wiley.com/WileyCDA/WileyTitle/productCd-EHEP002803.html|title=Aging and Older Adulthood|last=Erber|first=Joan|publisher=John Wiley & Sons|year=2013|isbn=978-0-470-67341-6|edition=3|page=218}}}}{{הערה|שם=peters|{{Cite book|url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK44833/pdf/TOC.pdf|title=The aging mind: opportunities in cognitive research|last=Peters|first=Ellen|last2=Finucane|first2=Melissa|last3=MacGregor|first3=Donald|last4=Slovic|first4=Paul|publisher=National Academy Press|year=2000|isbn=0-309-06940-8|location=Washington, D.C.|chapter=The Bearable Lightness of Aging: Judgment and Decision Processes in Older Adults
|editor=Paul C. Stern and Laura L. Carstensen}}}}{{הערה|שם=rice|{{Cite journal|title=Can Limiting Choice Increase Social Welfare? The Elderly and Health Insurance|last=Hanoch|first=Yaniv|last2=Thomas Rice|journal=The Milbank Quarterly|issue=1|doi=10.1111/j.1468-0009.2006.00438.x|year=2006|volume=84|pages=37–73|jstor=25098107|pmc=2690155|pmid=16529568}}}}. אנשים מבוגרים מושפעים במידה רבה מהכללה או החרגה של פרטים שאינם רלוונטיים. למבוגרים יכולה להיות נטייה לקבל החלטות רפואיות חשובות בהתבסס על הדרך בה הציגו בפניהם הרופאים את שתי האפשרויות העומדות בפניהם, יותר מאשר לקבל החלטה לאחר ששקלו בעצמם את ההבדלים המשמעותיים בין האפשרויות{{הערה|שם=thomas|{{Cite journal|title=Reducing the Framing Effect in Older and Younger Adults by Encouraging Analytic Processing|last=Thomas|first=A. K.|last2=Millar|first2=P. R.|journal=The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences|issue=2|doi=10.1093/geronb/gbr076|year=2011|volume=67B|page=139|pmc=|pmid=}}}}.

כאשר שוקלים טיפולים שונים ל[[מחלת הסרטן]], המסגרת בה מוצגות אפשרויות הטיפול השונות בפני המטופל יכולה להשפיע ולהטות את ההתמקדות מההישרדות לטווח קצר עד ארוך במסגור שלילי וחיובי, בהתאמה{{הערה|שם=Erber|{{Cite book|url=http://wiley.com/WileyCDA/WileyTitle/productCd-EHEP002803.html|title=Aging and Older Adulthood|last=Erber|first=Joan|publisher=John Wiley & Sons|year=2013|isbn=978-0-470-67341-6|edition=3|page=218}}}}. כאשר מציגים בפני מטופל טיפולים אפשריים ומתארים לו אותם במונחים חיוביים, שליליים או נייטרליים, מבוגרים נוטים יותר להסכים לטיפול מסוים כאשר הוא מתואר באופן חיובי מאשר להסכים לאותו טיפול כאשר הוא מתואר באופן נייטרלי או שלילי{{הערה|שם=peters|{{Cite book|url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK44833/pdf/TOC.pdf|title=The aging mind: opportunities in cognitive research|last=Peters|first=Ellen|last2=Finucane|first2=Melissa|last3=MacGregor|first3=Donald|last4=Slovic|first4=Paul|publisher=National Academy Press|year=2000|isbn=0-309-06940-8|location=Washington, D.C.|chapter=The Bearable Lightness of Aging: Judgment and Decision Processes in Older Adults
|editor=Paul C. Stern and Laura L. Carstensen}}}}. בנוסף, מסגור לעיתים קרובות יכול להוביל לחוסר עקביות בבחירה: כאשר משנים את תכונות התיאור לאחר שאדם כבר ביצע החלטה, יכול לגרום לאותו אדם לשנות את הבחירה הראשונית שעשה ולבחור באפשרות אחרת{{הערה|שם=peters}}. כמו כן, אנשים מבוגרים נוטים לזכור טוב יותר פרטים שנמסרו להם בצורת הצהרה חיובית מאשר אלו שנמסרו בצורה שלילית{{הערה|שם=Erber}}{{הערה|שם=L|{{Cite journal|title=Age, time, and decision making: From processing speed to global time horizons|last=Löckenhoff|first=C. E.|journal=Annals of the New York Academy of Sciences|doi=10.1111/j.1749-6632.2011.06209.x|year=2011|volume=1235|pages=44–56|bibcode=2011NYASA1235...44L|pmc=3757097|pmid=22023567}}}}. זה הודגם על ידי הצהרות של קשישים על בעיות בריאות שלהם{{הערה|שם=Erber}}{{הערה|שם=L}}.

== מחקר ==
[[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בחנו כיצד ניסוחים שונים השפיעו על תגובות משתתפים לבחירה במצב היפותטי של חיים ומוות בשנת [[1981]]{{הערה|שם=TandK|{{Harvnb|Tversky|Kahneman|1981}}}}.

המשתתפים במחקר התבקשו לבחור בין שני טיפולים שונים עבור 600 איש שנפגעו ממחלה קטלנית:

טיפול מסוג א' צפוי היה לגרום לכ 400 מקרי מוות, בעוד שלטיפול מסוג ב' היה סיכוי של 33% שאיש לא ימות, אבל סיכון של 66% שכולם ימותו.

בחירה זו הוצגה במסגרת המחקר לנחקרים במסגור חיובי (כלומר: כמה אנשים יחיו) או במסגור שלילי (כלומר: כמה אנשים ימותו).
{| class="wikitable"
! מסגור
! טיפול מסוג א'
! טיפול מסוג ב'
|-
| חיובי
| מציל חיים של 200 איש
| 33% סיכוי להציל את כל 600 האנשים, 66% סיכוי שאף אחד לא יינצל
|-
| שלילי
| 400 אנשים ימותו
| 33% סיכוי שלא ימותו אנשים, סבירות של 66% שכל ה 600 ימותו
|-
|}
טיפול א' נבחר על ידי 72% מהנחקרים כאשר הוצג במסגור חיובי ("מציל חיים של 200 איש") ואילו כאשר הוצג במסגור שלילי ("400 אנשים ימותו") רק 22% מהנחקרים בחרו בו.

אפקט זה הופיע גם בהקשרים אחרים:
* 93% מתלמידי [[דוקטור]]ט ביצעו רישום מוקדם ללימודים, כאשר הודגש בפניהם שעל רישום מאוחר יהיה עליהם לשלם קנס, בעוד שרק 67% מהתלמידים ביצעו רישום מוקדם כאשר הודגש בפניהם שיש הנחה על רישום מוקדם{{הערה|{{Harvnb|Gächter|Orzen|Renner|Stamer|2009}}}}.
* 62% מהאנשים לא הסכימו עם "גינוי פומבי של ה[[דמוקרטיה]]", אך רק 46% מהאנשים הסכימו כי נכון "לאסור על גינוי פומבי של הדמוקרטיה"{{הערה|Rugg, as cited in {{Harvnb|Plous|1993}}}}.
* יותר אנשים יתמכו ב[[מדיניות כלכלית]] אם שיעור התעסוקה יהיה מודגש יותר מאשר [[שיעור האבטלה]]{{הערה|שם=Druckman2001b|{{Harvnb|Druckman|2001b}}}}.
* נטען כי מעצר קדם-משפטי עשוי להגביר את נכונותו של הנאשם לקבל [[הסדר טיעון|עסקת טיעון]], שכן המאסר, במקום החופש, יהיה קו הבסיס שלו, והודאה באשמה תיתפס אצל הנאשם כמה שיביא לשחרורו המוקדם ולא כמעשה שיכניס אותו לכלא{{הערה|{{Cite journal|title=Plea Bargaining outside the Shadow of Trial|last=Bibas|first=Stephanos|journal=[[Harvard Law Review]]|issue=8|year=2004|volume=117|pages=2463–47|jstor=4093404|ssrn=464880}}}}.

=== הפרה אקסטנסיונליות ===
בלוגיקה, אקסטנסיונליות דורשת ש"שתי נוסחאות אשר יש להן את אותו ערך-אמת על הקצאות-האמת להיות חלופות הדדיות במשפט המכיל אחת מנוסחאות אלה"{{הערה|שם=BG09|{{Cite journal|title=Framing effects as violations of extensionality|last=Bourgeois-Gironde|first=Sacha|last2=Giraud|first2=Raphaël|journal=Theory and Decision|issue=4|doi=10.1007/s11238-009-9133-7|year=2009|volume=67|pages=385–404|issn=0040-5833}}}} במילים פשוטות, אובייקטים שיש להם את אותן התכונות החיצוניות הם זהים. על פי עיקרון זה, החל בתהליכי קבלת החלטות, קבלת החלטה בפתרון בעיה לא צריכה להיות מושפעת מהדרך בה מתוארת הבעיה. לדוגמה, תיאורים שונים של אותה החלטה לא אמורים להביא להחלטות שונות, בשל עקרון ההרחבה. אם החלטות מתקבלות על בסיס נתוני-מידע לא רלוונטיים כפי שתואר, זה נקרא הפרת אקסטנסיונליות{{הערה|שם=BG09}}.

=== ביקורת ===
מחקריהם של טברסקי וכהנמן זכו לביקורת מאוחרת יותר על כך שההבדלים בין האופציות בשני התרחישים מינוריים מידי.

מאחר שהתיאור של טיפול א' במסגרת החיובית אינו קובע במפורש כי 400 בני אדם ימותו, וגם תיאור הטיפול מסוג א' במסגרת השלילית לא קובע במפורש כי 200 בני אדם יחיו, ההסתברות שתוצאות אלו יתקבלו ב 100% היא רק מרומזת. משמעות זו היא ברורה רק אם ניתנו לנחקר שתי האפשרויות, בניגוד למצב זה בו הנחקרים שהשתתפו בניסוי קיבלו רק את אחת מהאפשרויות, החיובית או השלילית. במקרה שלהם, ניתן להניח שעם מסגור חיובי, על ידי בחירה בטיפול א', ההסתברות שיינצלו יותר מ 200 אנשים היא גדולה מאפס.

בהתאמה, אם תוצג לנחקרים רק אפשרות המסגור השלילי, ניתן להניח כי על ידי בחירה באפשרות א', ההסתברות ליותר מ -400 איש מתים גדולה מאפס. על פי הנחות אלו, אכן יהיה זה הגיוני שהמשיבים יבחרו באפשרות א' ולא באפשרות ב' כאשר יציגו להם את המסגור החיובי, ובאפשרות ב' כאשר יציגו להם את המסגור השלילי, מאחר ששתי המסגרות במקרה של טיפול א' אינן ניתנות להחלפה הדדית. במילים אחרות, את ההצהרה "200 איש יינצלו מתוך 600" אינה ניתנת להחלפה הדדית עם ההצהרה "400 איש מתוך 600 ימותו".

== ראו גם==
*[[:קטגוריה:הטיות קוגניטיביות|רשימה של הטיות קוגניטיביות]]
*[[חצי הכוס המלאה]]
*[[תורת הערך]]
* [[חשבונאות נפשית]]
* [[מסגור (תקשורת)]]

== לקריאה נוספת ==
<div dir=ltr>
* {{Cite journal|url=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0167487000000325|title=Evaluating framing effects|last1=Druckman|first1=J.|journal=Journal of Economic Psychology|issue=|doi=10.1016/S0167-4870(00)00032-5|year=2001a|volume=22|pages=96–101}}
* {{Cite journal|title=Using credible advice to overcome framing effects|last1=Druckman|first1=J.|journal=Journal of Law, Economics, and Organization|issue=|doi=10.1093/jleo/17.1.62|year=2001b|volume=17|pages=62–82}}
* {{cite journal|url=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0167268109000171|title=Are experimental economists prone to framing effects? A natural field experiment|last1=Gächter|first1=S.|last2=Orzen|first2=H.|journal=Journal of Economic Behavior & Organization|issue=3|doi=10.1016/j.jebo.2007.11.003|year=2009|volume=70|pages=443–46|last3=Renner|first3=E.|last4=Stamer|first4=C.}}
* {{Cite book|title=The psychology of judgment and decision making|last1=Plous|first1=Scott|publisher=[[McGraw-Hill]]|year=1993|isbn=978-0-07-050477-6}}
* {{Cite journal|title=The Framing of decisions and the psychology of choice|last1=Tversky|first1=Amos|last2=Kahneman|first2=Daniel|journal=Science|issue=4481|doi=10.1126/science.7455683|year=1981|volume=211|pages=453–58|bibcode=1981Sci...211..453T|pmid=7455683}}
* {{Cite journal|title=Risky choice framing: Task versions and a comparison of prospect theory and fuzzy-trace theory|last=Kühberger|first=Anton|last2=Tanner, Carmen|journal=Journal of Behavioral Decision Making|issue=3|doi=10.1002/bdm.656|year=2010|volume=23|pages=314–29}}
* {{ cite book | last1=Clark | first1=D | year=2009 | title=Framing effects exposed | publisher=Pearson Education}}
</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:הטיות קוגניטיביות]]
[[קטגוריה:הנעה (פסיכולוגיה)]]
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

אפקט המסגור - היסטוריית גרסאות

imported>Idoiz: השלמת מקורות עבור SFN