https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%96%D7%99%D7%A1אפיסטזיס - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:54:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%96%D7%99%D7%A1&diff=717883&oldid=previmported>AutoMod: תווי יוניקוד סמויים, קישור פנימי בשני חלקים זהים2025-02-27T07:08:07Z<p>תווי יוניקוד סמויים, קישור פנימי בשני חלקים זהים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Epistatic hair.png|ממוזער|273x273px|דוגמה לאינטראקציה בין גנים: גן ל[[קרחת|קירחות]] ממסך על גן הקובע את צבע השיער. האללים שקובעים את צבע השיער לא יבואו לידי ביטוי באדם קירח ולכן הם למעשה תלויים בביטוי של גן אחר.]]<br />
'''אפיסטזיס''' (ב[[עברית]]: '''מיסוך גֵּן'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|318|95002_1|מִסּוּך גֵּן}}}}) הוא מנגנון [[תורשה]] גנטי הכולל אינטראקציה בין מספר [[גן (ביולוגיה)|גנים]] או [[לוקוס (גן)|לוקוסים]] (אתרים בגנום){{אנ|Locus (genetics)}} המשפיעים על מופע ([[פנוטיפ]]) יחיד. כלומר, תכונה אחת שמושפעת מיחסי גומלין בין מספר גנים ומהרקע הגנטי של הפרט<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=The causes of epistasis|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspb.2011.1537|כתב עת=Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences|שנת הוצאה=2011-12-22|עמ=3617–3624|כרך=278|doi=10.1098/rspb.2011.1537|מחבר=J. Arjan G. M. de Visser, Tim F. Cooper, Santiago F. Elena}}</ref>. גנים אלו נקראים גם modifier genes ("גנים מגדירים")<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Epistasis and the genetics of human diseases|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S1631069105000910|כתב עת=Comptes Rendus Biologies|שנת הוצאה=2005-07|עמ=606–615|כרך=328|doi=10.1016/j.crvi.2005.05.003|מחבר=Ronald L. Nagel}}</ref>. זהו מונח רחב, ולא מעט מחקרים העוסקים בנושא מגדירים אותו בצורות שונות ובוחנים אותו בכלים שונים.<br />
<br />
אפיסטזיס נחקר בהקשר להורשה של תכונות כגון מחלות ו[[גנטיקה של תכונות מורכבות|תכונות מורכבות]], [[גנטיקה של אוכלוסיות]] ו[[אבולוציה]]<ref name=":1" /><ref name=":0" />. אינטראקציה בין גנים יכולה להסביר את השׁוֹנוּת במופע של תכונה מסוימת באוכלוסייה. לדוגמה, שוני בחומרת מחלה בין פרטים בעלי אותו גנוטיפ במחלות הנגרמות על ידי פגם בגן יחיד עיקרי (מונו-גניות) כמו לייפת כיסתית ([[סיסטיק פיברוזיס]]) ו[[אנמיה חרמשית]]<ref name=":1" />. רב התכונות בעולם החי בכלל וב[[יונקים]] בפרט הן תכונות מורכבות, ולכן יש חשיבות רבה בחקר מנגנוני אפיסטזיס והבנתם, נוסף על הבנת האינטראקציה בתוך הגנים (כלומר בין האללים בגן יחיד).<br />
<br />
עם התפתחות מדע ה[[גנטיקה]] והכלים המחקריים העומדים לרשות ה[[ביולוגיה מולקולרית|ביולוגיה המולקולרית]], גדלה יכולתם של החוקרים להבחין בפרטים ולהגדיל את הדיוק בחקר מידע גנטי ופותחו מודלים מחקריים המתארים אפיסטזיס. שינויים אלה העלו משמעותית את המורכבות של מחקר אפיסטזיס- ככל שיותר גנים מעורבים בהורשת התכונה, המודל מורכב יותר<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Epistasis: what it means, what it doesn't mean, and statistical methods to detect it in humans|קישור=https://academic.oup.com/hmg/article-lookup/doi/10.1093/hmg/11.20.2463|כתב עת=Human Molecular Genetics|שנת הוצאה=2002-10-01|עמ=2463–2468|כרך=11|doi=10.1093/hmg/11.20.2463|מחבר=H. J. Cordell}}</ref>. כיום התופעה נחקרת במיוחד במסגרת הבנת ההיררכיה של [[ביוכימיה|מסלולים ביוכימיים]] שונים ובקרתם<ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=Epistasis — the essential role of gene interactions in the structure and evolution of genetic systems|קישור=http://www.nature.com/articles/nrg2452|כתב עת=Nature Reviews Genetics|שנת הוצאה=2008-11|עמ=855–867|כרך=9|doi=10.1038/nrg2452|מחבר=Patrick C. Phillips}}</ref>, ובקישור דפוסי אפיסטזיס לתפקודים [[מטבוליזם|מטבוליים]] ומודלים שונים<ref name=":0" />.<br />
<br />
== גילוי ומשמעות בגנטיקה הקלאסית ==<br />
המושג תואר לראשונה בתחילת המאה ה-20 על ידי ויליאם בייטסון, כהרחבה ל[[חוקי התורשה של מנדל|גנטיקה מנדלית]] והתייחס לאפקט מיסוך בו אלל ב[[לוקוס (גנטיקה)|לוקוס]] (אתר בגנום) אחד מונע ביטוי של אללים ב[[לוקוס (גנטיקה)|לוקוס]]/ים אחר/ים{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Progressus Rei BotanicaeThe Progress of Genetics Since the Rediscovery of Mendel's Papers. W. Bateson , P. R. Van Calcar|קישור=http://dx.doi.org/10.1086/329298|כתב עת=Botanical Gazette|שנת הוצאה=1907-08|עמ=151–152|כרך=44|doi=10.1086/329298|מחבר=G. H. Shull, P. G. Heinemann}}}}<ref name=":2" />. הגן הממסך נקרא אפיסטטי והגן הממוסך (שביטויו תלוי בגן הממסך) נקרא היפוסטטי. ייתכנו גם מקרים בהם גנים ממסכים האחד את פעילותו של השני באופן הדדי (אפיסטזיס כפול); ביטוי התכונה תלוי בכלל הגנים המעורבים בהורשתה ולכל אחד מהם ייתכן אפקט מיסוך על האחרים.<br />
<br />
למעשה אלו תופעות של סטייה מהיחסים המנדליים הצפויים בהכלאת [[הטרוזיגוט]]ים לכל הגנים המעורבים בתכונה. במקרים כאלו אם לדוגמה בוחנים תורשה של תכונות המקודדות על ידי שני גנים, יחס המופעים ([[פנוטיפ]]ים) בצאצאים לא יהיה 9:3:3:1 כצפוי לפי [[חוקי התורשה של מנדל]] להפרדה בלתי תלויה<ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=P. J. Russell|שם=iGenetics : A Molecular Approach|מקום הוצאה=|מו"ל=Pearson Education|שנת הוצאה=2010|מהדורה=3|עמ=380–385|פרק=Extensions of and Deviations from Mendelian Genetic Principles}}</ref>.<br />
<br />
בחקר דפוסים אלו בוחנים [[מוטציה|מוטציות]] בגנים שונים ואת הפנוטיפ המקושר אליהם, עורכים ניסויים והכלאות (ב[[אורגניזם מודל|חיות מודל]]). כל זאת מתאפשר כשמדובר בפנוטיפים בדידים ומובחנים, המערבים מס' קטן יחסית של גנים<ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=From Classical Genetics to Quantitative Genetics to Systems Biology: Modeling Epistasis|קישור=https://dx.plos.org/10.1371/journal.pgen.1000029|כתב עת=PLoS Genetics|שנת הוצאה=2008-03-14|עמ=e1000029|כרך=4|doi=10.1371/journal.pgen.1000029|מחבר=David L. Aylor, Zhao-Bang Zeng}}</ref>.<br />
<br />
=== אפיסטזיס רצסיבי ===<br />
[[קובץ:Labrador punnett.png|ממוזער|388x388px|מנגנון אפיסטזיס רצסיבי בהורשת צבע הפרווה של כלבי לברדור רטריוור. באיור מוצגת טבלת פאנט המראה את כל השילובים האפשריים בצאצאי הכלאת הטרוזיגוטים לשני הגנים המקודדים לתכונה (גן E אפיסטטי וגן B היפוסטטי), היחסים המתקבלים בצאצאים הם 9:3:4.]]<br />
מצב כזה ישקף מיסוך פעילות בפרטים [[הומוזיגוט]]ים [[רצסיבי]]ים בגן האפיסטטי<ref name=":4" />. נניח, שביטוי של תכונה מושפע משני גנים: A ו-B. הגן A אפיסטטי (ממסך) ו-B היפוסטטי (ממוסך, שביטויו תלוי בגן הממסך) ולכל גן שני אללים; [[דומיננטיות|דומיננטי]] (A) ורצסיבי (a). באפיסטזיס רצסיבי, הגנוטיפ a/a יוביל לפנוטיפ מסוים ללא תלות בגן B. האללים בגן B יבואו לידי ביטוי רק בפרטים בעלי אלל דומיננטי אחד לפחות בגן A. מכאן, כי בהכלאת פרטים [[הטרוזיגוט]]יים לשני הגנים (A/a B/b), הצאצאים יציגו יחס של 9:4:3<ref name=":4" />. דוגמה לאפיסטזיס רצסיבי היא קביעת צבע הפרווה בכלבי [[לברדור רטריבר]]<ref name=":6">{{צ-מאמר|שם=Genetics of Pigmentation in Dogs and Cats|קישור=http://www.annualreviews.org/doi/10.1146/annurev-animal-031412-103659|כתב עת=Annual Review of Animal Biosciences|שנת הוצאה=2013-01|עמ=125–156|כרך=1|doi=10.1146/annurev-animal-031412-103659|מחבר=Christopher B. Kaelin, Gregory S. Barsh}}</ref> (ראו בסעיף "דוגמאות").<br />
<br />
=== אפיסטזיס דומיננטי ===<br />
המיסוך יבוא לידי ביטוי כשלפרט נתון יהיה לפחות [[אלל דומיננטי]] אחד בגן האפיסטטי<ref name=":4" />. אם שני גנים (A אפיסטטי ו-B היפוסטטי) מעורבים בקביעת הפנוטיפ, האללים בגן B יבואו לידי ביטוי רק בפרטים [[הומוזיגוט]]ים רצסיביים בגן A (גנוטיפ a/a) ואילו פרטים בעלי אלל דומיננטי בגן האפיסטטי יציגו את אותו המופע. מכאן, כי בהכלאת פרטים [[הטרוזיגוט]]יים לשני הגנים (A/a B/b), נקבל יחס של 12:3:1 בין הצאצאים. דוגמה מוכרת לאפיסטזיס דומיננטי היא קביעת צבע הפרי בסוגים מסוימים של [[קישוא]]ים (''Cucurbita pepo'')<ref name=":4" />.<br />
<br />
=== אפיסטזיס רצסיבי כפול ===<br />
נקרא גם "פעילות גנים משלימה" (complementary gene action), ובו מתקיים מיסוך הדדי בין מס' גנים על ידי ה[[רצסיבי|אללים הרצסיביים]]<ref name=":4" />. במנגנון זה תיתכן פעילות משלימה; כל הגנים צריכים לבוא לידי ביטוי כדי שנקבל פנוטיפ מסוים, ולכן בהיעדר עותק תקין של אחד מהגנים לפחות- לא תתקבל פעילות. נניח שתכונה מושפעת משני גנים אפיסטטיים: A ו-B, ה[[גנוטיפ]] a/a ימסך את פעילות הגן B, אך גם הגנוטיפ b/b ימסך את פעילות הגן A לקבלת אותו מופע. לכן במקרים כאלה, יחס הפנוטיפים הצפוי בצאצאי הכלאת [[הטרוזיגוט]]ים לשני הגנים יהיה 9:7. דוגמה לאפיסטזיס רצסיבי כפול היא קביעת צבע הפרחים ב[[אפונה ריחנית]] (Lathyrus odoratus)<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nature.com/scitable/topicpage/epistasis-gene-interaction-and-phenotype-effects-460/|כותרת=Epistasis and Its Effects on Phenotype {{!}} Learn Science at Scitable|אתר=www.nature.com|תאריך_וידוא=2020-07-20}}</ref><ref name=":4" />.<br />
<br />
=== אפיסטזיס דומיננטי כפול ===<br />
פנוטיפ זהה יתקבל בפרטים הנושאים לפחות אלל דומיננטי אחד בלפחות אחד מהגנים המעורבים בתכונה. נניח שתכונה מושפעת משני גנים אפיסטטיים; A ו-B, כל אחד מה[[גנוטיפ]]ים הבאים יגרום לפנוטיפ זהה: -/A/- B/-, A/- b/b, a/a B ואילו רק הגנוטיפ a/a b/b יוביל לפנוטיפ שונה. לכן במקרים כאלה, יחס [[פנוטיפ|הפנוטיפים]] הצפוי בצאצאי הכלאת [[הטרוזיגוט]]ים לשני הגנים יהיה 15:1<ref name=":4" />. דוגמה לכך היא קביעת צבע הגרעין ב[[חיטה]] (ראו סעיף "דוגמאות").<br />
<br />
== גנטיקה כמותית ==<br />
ב-1918 תיאר רונלד פישר את תופעת האפיסטזיס כסטייה מסכום התרומה של כל ה[[אלל]]ים בגנים השונים המשפיעים על התכונה<ref name=":2" />. כלומר, המופע (פנוטיפ) שונה ממה שצפוי כשכל האללים המעורבים בקביעתו באים לידי ביטוי. כיום, הגדרה זו משמשת בפיתוח מודלים מתמטיים המסבירים מס' רב של אינטראקציות{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Genotypic Context and Epistasis in Individuals and Populations|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0092867416308558|כתב עת=Cell|שנת הוצאה=2016-07|עמ=279–287|כרך=166|doi=10.1016/j.cell.2016.06.047|מחבר=Timothy B. Sackton, Daniel L. Hartl}}}}.<br />
<br />
גילוי מנגנוני אפיסטזיס הוא יחסית פשוט כשמדובר בפנוטיפים איכותניים ומעטים במספר<ref name=":3" />; תכונות כמו צבע פרווה או פרחים הן בעלות מספר מוגדר של מופעים בדידים, וניתן לאתר בהן דפוסי אפיסטזיס כפי שתואר לעיל. בתכונות כמותיות (כגון גובה ומשקל) מורכבות התכונות מקשה על איתור ופירוט דפוסי אפיסטזיס<ref name=":3" />. מורכבותן של התכונות הללו ו[[התפלגות רציפה|התפלגותן באופן רציף]] נובעת מהשפעות מצטברות של גנים רבים וכן מיחסי גומלין של גנים עם הסביבה; כל גן נוסף מגביר את השילוב האפשרי של האללים, ומספר הפנוטיפים האפשרי גדל באופן [[גדילה מעריכית|מעריכי]]<ref name=":5" />.[[קובץ:אפיסטזיס.jpg|ממוזער|429x429px|מודלים המתארים שינוי בפנוטיפ כתלות בשני גנים. גרף א' מתאר תכונה המורשת במודל אדטיבי בלבד כשכל אלל דומיננטי תורם לפנוטיפ 0.5 (יח' שרירותיות) ואלל רצסיבי אינו תורם כלל. גרף ב מתאר תכונה המורשת במודל אפיסטזיס רצסיבי.]]<br />
<br />
=== אדיטיביות (Additivity) ===<br />
אדטיביות היא סכום התרומה של כל האללים המשפיעים על התכונה, ואללים שונים יכולים לתרום באופן שווה או שונה, או לא לתרום למופע כלל. אפיסטזיס הוא השוני ממה שהיינו מצפים אילו היינו סוכמים את השפעות ה[[לוקוס (גנטיקה)|לוקוסים]] באופן בלתי תלוי. כלומר, סטייה מהאדיטיביות המתקבלת במודל [[פונקציה ליניארית|סטטיסטי ליניארי]]{{הערה|{{צ-מאמר|שם=A global view of epistasis|קישור=http://www.nature.com/articles/ng0105-13|כתב עת=Nature Genetics|שנת הוצאה=2005-01|עמ=13–14|כרך=37|doi=10.1038/ng0105-13|מחבר=Jason H Moore}}}}.<br />
<br />
נניח שגובהו של צמח נקבע על ידי שלושה גנים ולכל אחד מהם אללים התורמים בממוצע או 2 ס"מ או 4 ס"מ לגובה. לכל גן יש שני אללים (ביצורים [[דיפלואידי]]ם), ולכן גובהם של הצמחים ינוע בין 12 ס"מ ל-24 ס"מ לפי ההרכב הגנטי והשפעות הסביבה<ref name=":4" />. זוהי המחשה למודל הורשה אדיטיבי בלבד. בפועל, נדירות התכונות שמורשות כך, רב התכונות הכמותיות מערבות גם דומיננטיות ואינטראקציה עם גנים נוספים<ref name=":2" />.<br />
<br />
בגרף למעלה אפשר לראות מודל לתכונה נתונה המורשת באופן אדיטיבי בלבד, כאשר כל אלל דומיננטי תורם 0.5 לפנוטיפ (יח' שרירותית) ואלל A לא תורם כלל. בגרף למטה- אפיסטזיס רצסיבי משנה את מגמת פיזור הפנוטיפים (b).<br />
<br />
=== לוקוסים של תכונות כמותיות ===<br />
כדי ליישם כלים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] על חקר אפיסטזיס, צריך לזהות את ה[[לוקוס (גנטיקה)|אתרים הגנטיים]] שתורמים לשׁוֹנוּת בתכונות כמותיות מורכבות ונקראים בקיצור QTLs {{כ}} (Quantitative Trait Loci) {{אנ|Quantitative Trait Loci}}. בחקר אפיסטזיס, בוחנים השפעה של זוגות אתרים ושילוביהם האפשריים על ה[[פנוטיפ]] ולא רק אתרים בודדים, וכך מתחשבים בהשפעת הרקע הגנטי על הפנוטיפ<ref name=":8">{{צ-מאמר|שם=Epistasis: too often neglected in complex trait studies?|קישור=http://www.nature.com/articles/nrg1407|כתב עת=Nature Reviews Genetics|שנת הוצאה=2004-08|עמ=618–625|כרך=5|doi=10.1038/nrg1407|מחבר=Örjan Carlborg, Chris S. Haley}}</ref>.<br />
<br />
ב[[אורגניזם מודל|חיות מודל]], לרב עורכים הכלאות של [[זן (טקסונומיה)|זנים]] המראים פנוטיפים קיצוניים בתכונה הנחקרת (לדוגמה זני [[תרנגולת|תרנגולות]] המטילות ביצים במשקל נמוך/ גבוה מאוד בממוצע). לאחר סדרת הכלאות יחקרו ויחפשו קשר מובהק בין שׁוֹנוּת בפנוטיפ לשׁוֹנוּת במספר אתרים גנטיים<ref name=":8" />.<br />
<br />
בבני אדם, לא ניתן לערוך הכלאות מבוקרות מסיבות אתיות ולכן מסתמכים על מחקרים של משפחות, [[מחקרי תאומים|תאומים]] ו[[מחקר תצפיתי של קישור גנומי|מחקרים תצפיתיים של קישור גנומי]] (Genome-Wide Association Studies) במגוון אוכלוסיות ועל שושלות. מהימנות המחקרים ויכולתם לזהות אפיסטזיס תלויים למעשה בגודל המדגם, בהרכב האוכלוסייה הנדגמת, ובדיוק המדידה של ה[[פנוטיפ]]ים<ref name=":8" />.<br />
<br />
== דוגמאות ==<br />
=== אפיסטזיס בבני אדם ===<br />
[[קובץ:אפקט בומבי.jpg|ממוזער|300x300px|שושלת המדגימה הורשה של סוג דם בומביי. סוג דם O יכול להתקבל רק אם הורש האלל i הן מהאם והן מהאב. בשושלת הזו הסב (כתום) כלל אינו נושא את האלל המקודד לסוג דם O. סוג הדם O של ביתו (ירוק), מוסבר על ידי מעורבות של גן נוסף בקביעת התכונה: למעשה קיים אצלה האלל B, אותו עבירה לביתה (כחול), אך ביטויו ממוסך.]]<br />
בבני אדם, יחסי גומלין בין גנים משפיעים על נטייה לפתח מחלות שכיחות, בהורשת תכונות פשוטות, וגם במחלות ובתכונות מורכבות כמו [[זאבת אדמנתית מערכתית]]<ref name=":1" />, [[הפרעה דו-קוטבית]]{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Epistasis in Neuropsychiatric Disorders|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0168952517300203|כתב עת=Trends in Genetics|שנת הוצאה=2017-04|עמ=256–265|כרך=33|doi=10.1016/j.tig.2017.01.009|מחבר=Caleb Webber}}}}<ref name=":4" /> ועוד.<br />
<br />
בעבר חשבו כי צבע עיניים היא תכונה פשוטה ומורשת לפי [[יחסי דומיננטיות|מנגנון מנדלי של דומיננטיות ורצסיביות]], אך מחקרים חדשים יותר מראים כי יש לפחות 15 גנים המעורבים בקביעת צבע העיניים, כך שלמעשה דגם התורשה מורכב יותר מכפי ששוער ומערב אינטראקציות בין גנים רבים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/מה-גורם-לגן-להיות-דומיננטי-או-רצסיבי-מה-גורם-לגן-אחד-להיות-חזק-יותר-מהשני-בר|הכותב=ראו התייחסות בתגובות מאת גרטי, ארז|כותרת=מה גורם לגן להיות דומיננטי או רצסיבי? (מה גורם לגן אחד להיות חזק יותר מהשני)?|אתר=מכון דוידסון|תאריך=30 בדצמבר 2009|תאריך_וידוא=2020-07-20}}}}.<br />
<br />
דוגמה נוספת היא [[אפקט בומביי]] {{אנ|Hh blood group}}: [[סוג דם|סוג הדם]] ABO נקבע לפי ביטוי גן יחיד, לו שלושה אללים (A, B ו-O) המקיימים ביניהם יחסי [[דומיננטיות]] ו[[קו-דומיננטיות]]. אלה מקודדים ל[[אנטיגן|אנטיגנים]] A או B, המוצגים על [[ממברנה ביולוגית|מעטפת]] [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]]. באופן רגיל, הגנוטיפים Ai או AA יובילו לייצור האנטיגן A; הגנוטיפ Bi או BB יובילו לייצור האנטיגן B; הגנוטיפ AB יוביל לייצור האנטיגנים A ו-B גם יחד; הגנוטיפ ii יוביל לאי ייצור אף אחד מהאנטיגנים A או B ומוגדר כסוג הדם O. נתגלה, כי מעורבות של גן נוסף הממסך על קבוצות הדם ABO מורשת בדגם תורשה אפיסטזיס רצסיבי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://genetics.thetech.org/ask-a-geneticist/bombay-blood-group|כותרת=Understanding Genetics|אתר=genetics.thetech.org|תאריך_וידוא=2020-07-20}}}}<ref name=":8" />. מנגנון זה נובע מפעילותו של הגן FUT1 (נקרא גם H), שמעורב ב[[ביוכימיה|תהליך הביוכימי]] וקודם בהיררכיה לפעילות ABO. בהיעדר ביטוי תקין של FUT1 מתקבל סוג דם בומביי, בעל תכונות דומות לסוג דם O ב[[בדיקת דם]] בסיסית (איור 1). למעשה, אפקט בומביי חשף, כי סוג הדם ABO נקבע על ידי אינטראקציה בין שני גנים שכוללת מיסוך של אחד על האחר - אפיסטזיס.<br />
<br />
=== יונקים נוספים ===<br />
ב[[יונקים]] רבים ([[עכברים]], [[כלב הבית|כלבים]], [[חתול הבית|חתולים]] ועוד), צבע הפרווה נקבע על ידי יחסי גומלין בין מספר גנים<ref name=":6" />. לדוגמה, בכלבי [[לברדור רטריבר]] יש מנגנון אפיסטזיס רצסיבי בו גן אחד משפיע על ביטוי של גן שני במורד ה[[מסלול ביוכימי|מסלול הביוכימי]] {{אנ|biochemical cascade}}, כלומר בשרשרת תגובות ביוכימיות עוקבות המוליכות, בסופו של דבר, לייצור [[פיגמנט ביולוגי|פיגמנט]] צבע הפרווה. הגן TYRP1 (לוקוס B) מקודד ליצירת פיגמנט ולו שני אללים המקודדים לצבע שחור ([[דומיננטיות|דומיננטי]]) או חום (רצסיבי). הפיגמנט יבוא לידי ביטוי ב[[שיער|שערות]] הפרווה רק אם גן נוסף, [[Melanocortine receptor 1]] (MC1R, לוקוס E) {{אנ|Melanocortin 1 receptor}}, המקודד ל[[חלבון ממברנה|חלבון במעטפת התא]] ([[ממברנה ביולוגית|ממברנה]]) שאחראי להכנסת הצבען לתעלת השערה, יתפקד כראוי. כך, צבע פרווה צהוב נובע מ[[מוטציה]] רצסיבית בגן MC1R שפוגעת בהחדרת הפיגמנט לשערה<ref name=":6" /><ref name=":4" />. כלומר, פעילותו של הגן MC1R ממסכת על פעילות הגן TYRP1.<br />
<br />
=== צמחים ===<br />
[[קובץ:Colorful-Anemone-coronaria-Zachi-Evenor.jpg|ממוזער|197x197 פיקסלים|כלנית מצויה במגוון צבעים. תכונת צבע הכלנית מערבת אינטראקציה בין שלושה גנים.]]<br />
ב[[כלנית מצויה|כלנית המצויה]] בישראל (''Anemone coronaria'') זוהו 3 גנים שונים שאחראים על צבע הפרחים ובכל גן יש [[יחסי דומיננטיות|יחסי דומיננטיות-רצסיביות]] בין האללים. למעשה, בתהליך יצירת הפיגמנט יש שלושה שלבים שתלויים זה בזה, וכל אחד מהם מערב גן אחר שפעילותו ממסכת על פעילות הגן הבא בתהליך{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.wildflowers.co.il/hebrew/articles/anemonies.htm|הכותב=מייק לבנה|כותרת=שלל הצבעים של פרחי הכלניות|אתר=|תאריך=}}}}:<br />
# גן אחד מקודד ליצירת הצבע האדום- זהו המופע ([[פנוטיפ]]) הרצסיבי, אם יהיה בו לפחות אלל דומיננטי אחד- לא יהיה צבעו אדום, ואז ייקבע הצבע על-פי הגן הבא בתור.<br />
# בגן השני, שני [[אלל רצסיבי|אללים רצסיביים]] יקודדו לצבע לבן, ואילו אלל דומיננטי אחד לפחות יוביל לקביעת הצבע לפי הגן השלישי בתור.<br />
# בגן האחרון בתהליך, צבע סגול הוא הפנוטיפ ה[[רצסיבי]] וצבע ורוד ה[[דומיננטיות|דומיננטי]].<br />
<br />
הגנים לא תמיד צריכים לפעול במסלול ביוכימי כדי שהאינטראקציה תהיה אפיסטטית. לפעמים, שני גנים שכל אחד מהם מקודד ל[[חלבון|חלבונים]] בעלי פעילות דומה, יכולים להחליף זה את זה<ref name=":7" />. המנגנון שאחראי להורשת צבע גרעין ה[[חיטה]] הוא דוגמה למנגנון אפיסטזיס דומיננטי כפול: צבע הגרעין נקבע על ידי [[ביוכימיה|תגובה ביוכימית]] שממירה [[חומר ראשוני]] (precursor) לפיגמנט צהוב- זהו ה[[יחסי דומיננטיות|פנוטיפ הדומיננטי]]. תגובה זו יכולה להתבצע על ידי תוצרים של שני [[גן (ביולוגיה)|גנים]] בעלי פעילות דומה. לפיכך, עותק של חלבון תקין (דומיננטי) אחד לפחות מייצר צבע צהוב, אך מחסור באלל דומיננטי בשני הגנים יוביל ל[[פנוטיפ|מופע]] של גרעין לבן נטול צבע<ref name=":7" />.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[גן (ביולוגיה)]]<br />
* [[יחסי דומיננטיות]]<br />
* [[חוקי התורשה של מנדל]]<br />
* [[גנטיקה של תכונות מורכבות]]<br />
* [[סוג דם]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=אפיסטזה}}<br />
* [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/הגנטיקה-של-סוגי-הדם-והצצה-על-סוג-הדם-הנדיר-בומביי הגנטיקה של סוגי הדם והצצה על סוג הדם הנדיר "בומביי"- מכון דוידסון]<br />
* [https://www.hayadan.org.il/coronavirus-sequencing-the-dna-of-patients-screened-for-coronavirus-might-save-lives-2903202 עלינו לרצף גנומים של חולי קורונה ושל מבריאים כדי לשפר את הטיפול ולפתח חיסון- הידען]<br />
* [https://www.hayadan.org.il/kof250104 הגנים ש"עושים את האדם"- הידען]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:גנטיקה]]</div>imported>AutoMod