<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94</id>
	<title>אנתרופוסופיה - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-14T10:39:15Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94&amp;diff=9873&amp;oldid=prev</id>
		<title>~2026-31968-60: /* ראו גם */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94&amp;diff=9873&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2026-05-30T12:35:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;ראו גם&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי הרוח}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:Goetheanum Dornach.jpg|250px|ממוזער|ה[[גתהנום]]&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot; /&amp;gt; השני, מקום מרכז התנועה האנתרופוסופית]]&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אנתרופוסופיה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (מ[[יוונית עתיקה|יוונית]]: &amp;quot;אנתרופוס&amp;quot; = אדם, &amp;quot;סופיה&amp;quot; = חכמה) היא תורה [[פילוסופיה|פילוסופית]] ודרך חיים המכנה את עצמה &amp;quot;מדע הרוח&amp;quot;, שפותחה וגובשה על-ידי הפילוסוף האוסטרי [[רודולף שטיינר]], בין שלהי [[המאה ה-19]] לבין אמצע [[שנות העשרים של המאה העשרים|שנות העשרים של המאה ה-20]]. האנתרופוסופיה טוענת להסביר את האדם והעולם, ואת קשרי הגומלין שביניהם, מנקודת מבט הוליסטית, ומתוך תפיסה שהקשר שהאנושות זקוקה לכונן כיום עם הרוח הוא על בסיס [[בחירה חופשית]] ומודעת, מתוך &amp;quot;הבנה של העולמות העליונים&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
העיסוק האנתרופוסופי נוגע בתחומים רבים, החל מתורת הנסתר והדרך לידע האדם על פיה, דרך [[פסיכולוגיה]], [[דת]]ות, [[חינוך]], [[רפואה]], [[חקלאות]], [[ביולוגיה]], וכלה ב[[אדריכלות]] ובהגות בתחום ה[[משטר מדיני|משטר המדיני]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אף-על-פי כן, בשלהי [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נטען ב[[מערכת המשפט בארצות הברית|בתי המשפט בארצות הברית]] וב[[חוקת צרפת|צרפת]] שהאנתרופוסופיה היא &amp;quot;[[דת]]&amp;quot; או :&amp;quot;[[כת]]&amp;quot;{{הערה|[http://www.cesnur.org/testi/guyard_en.htm France: Mr Guyard found guilty of defamation for having called Anthroposophy a cult; parliamentary report called &amp;quot;not serious&amp;quot; by the Court of Paris], &amp;#039;&amp;#039;Cesnur.org&amp;#039;&amp;#039; March 21, 2000}}, אולם חלק מן התיקים הללו נסגרו בסופו של דבר, כמו אלה שב[[בית דין|בית המשפט]] ב[[פריז]] שדווחו כהאשמות לא רציניות.{{הערה|[http://www.cesnur.org/testi/guyard_en.htm France: Mr Guyard found guilty of defamation for having called Anthroposophy a cult; parliamentary report called &amp;quot;not serious&amp;quot; by the Court of Paris], &amp;#039;&amp;#039;Cesnur.org&amp;#039;&amp;#039; March 21, 2000}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בקרב מבקרים מודרניים, דוגמת היסטוריון המדע והחוקר האמריקני [[מייקל שרמר]], גרסו שהאנתרופוסופיה שניכסה לעצמה במידות שונות תחומים רבים, כגון &amp;quot;רפואה&amp;quot;, &amp;quot;ביולוגיה&amp;quot; ו&amp;quot;חקלאות ביודינמית&amp;quot; הן טענות [[פסאודו מדע|פסאודו-מדע]]יות בבסיסן.{{הערה|{{cite book|title=The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience|url=https://books.google.com/books?id=Gr4snwg7iaEC&amp;amp;pg=PA33|publisher=ABC-CLIO|isbn=9781576076538|pages=31|year=2002}}}}{{הערה|שם=Ruse2013|{{cite book|last=Ruse|first=Michael|title=The Gaia Hypothesis: Science on a Pagan Planet|url=https://books.google.com/books?id=EQRuAAAAQBAJ&amp;amp;pg=PA128|accessdate=21 June 2015|date=2013-09-25|publisher=University of Chicago Press|isbn=9780226060392|pages=128}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== היסטוריה ==&lt;br /&gt;
[[קובץ:Steiner um 1905.jpg|ממוזער|מייסד תנועת האנתרופוסופיה, הפילוסוף האוסטרי [[רודולף שטיינר]] (תצלום מ-[[1905]])]]&lt;br /&gt;
התנועה האנתרופוסופית הוקמה בשנת 1912 על ידי רודולף שטיינר במטרה לעודד את החקירה של ידע רוחי, את ההעמקה בו בקבוצות לימוד, את פיתוחו והרחבתו ואת ההפריה באמצעותו של תחומי חיים שונים. התנועה האנתרופוסופית החלה לפעול במסגרת ה[[האגודה התאוסופית|תנועה התאוסופית]], כענף הגרמני שלה כבר בשנת 1902, ונפרדה ממנה על רקע משבר רעיוני בין שטיינר לראשי החברה התאוסופית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במסגרת התנועה האנתרופוסופית הרצה שטיינר אלפי הרצאות במדינות שונות באירופה, כתב ספרים ומאמרים וחנך תלמידים רבים. מהקמתה ועד למותו בשנת 1925 עשה שטיינר מאמצים גדולים כדי לחדור באמצעות הידע הרוחי לתחומי החיים השונים ולהפרותם. כך יצר אומנות בהשראה רוחנית במגוון תחומים, חידש את תחומי החינוך והחינוך המיוחד, יצר רפואה משלימה ברוח האנתרופוסופיה, חידש והעמיק את תחום החקלאות האורגנית ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחד מהתחומים אותו שאף שטיינר להפרות מתוך עולמות הרוח הוא תחום ה[[ארכיטקטורה]]. בסיוע של אנשים מכל רחבי אירופה הוקם בדורנך שבשוויץ מרכז לתנועה האנתרופוסופית: ה[[גתהנום]]&amp;lt;ref name=&amp;quot;:0&amp;quot;&amp;gt;[[:en:Goetheanum|גתהנום בוויקיפדיה האנגלית]]&amp;lt;/ref&amp;gt; (השם מכוון לקשר של התנועה עם המשורר, הסופר והמדען הגרמני הנודע, [[יוהאן וולפגנג פון גתה]]). במהלך עשר שנים, משנת 1912 ועד 1922 עבדו על בניין הגתהנום מאות אנשים מארצות רבות באירופה. היה זה בניין שגולף בעץ, תקרתו צוירה כולה וכל מרכיביו היוו בבואה להשקפת העולם האנתרופוסופית. בליל חג המולד של שנת 1922/23 נשרף המבנה, כנראה בהצתה מכוונת, ועלה באש. על שרידיו הוקם אחר-כך מבנה מבטון שמהווה עד היום את מרכז התנועה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאנתרופוסופיה קמו מבקרים ומתנגדים רבים, בעיקר מצד הגישות הנוצריות השונות ובקרב גורמים ותנועות לאומיות גרמניות. כך למשל כבר בראשית דרכה התנגדה [[התנועה הנאצית]] לפעילותו של שטיינר ולפעילות התנועה האנתרופוסופית. לאחר הקמת [[המפלגה הנאצית]] התפרסמו בעיתונה: &amp;quot;[[פלקישר באובכטר|הצופה העממי]]&amp;quot; (Völklicher Beobachter) התייחסויות מאיימות ועוינות ביותר על שטיינר עצמו ועל פעילותו האנתרופוסופית, בין השאר הוא מואשם בהיותו: &amp;quot;יהודי בכל מובן וקשור לתנועה הציונית&amp;quot;, &amp;quot;בעל דם לא טהור&amp;quot;, &amp;quot;יהודי גליציאני&amp;quot; ועוד. [[אדולף היטלר|היטלר]] בעצמו התייחס באותו עיתון לשטיינר וכתב: &amp;quot;האנתרופוסופיה היא מתודה יהודית להרס המבנה הטבעי של העמים&amp;quot;. בשנת 1922 הפסיק שטיינר מסע הרצאות גדול בגרמניה בעקבות ניסיון התנקשות בחייו בשעת הרצאה במלון &amp;quot;ארבע העונות&amp;quot; במינכן. חסידי [[אריך לודנדורף]] פרצו לאולם בשעת ההרצאה וניסו לפגוע בשטיינר. רק משום שידידיו של שטיינר קבלו מידע מוקדם על ההתקפה המתוכננת וחסמו בגופם את המתנקשים הוא הצליח לצאת מכך בשלום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיד עם [[עליית הנאצים לשלטון]] בגרמניה, בשנת 1933 החלו דיונים במשטרת הביטחון ובמשרד לענייני גזע בנוגע לאנתרופוסופיה ולבתי ספר ולדורף, ואכן מיד אחר כך הוצאה האנתרופוסופיה, על כל פעילותיה, מחוץ לחוק בגרמניה הנאצית. מסמך של [[משטרת הביטחון]] אומר:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;האנתרופוסופיה משחררת את הכבלים לעם ולגזע... בכך היא ממשיכה את הקו של ההשכלה, של האידיאליזם הגרמני והרוח הליברלית... מסיבות אלו האנתרופוסופיה היא אנטי-גזענית, אנטי-לאומית, בינלאומית, [[פציפיסטית]] ובמיוחד ניכרות בה השפעות יהודיות... &amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גורל דומה ציפה גם ל[[חינוך ולדורף|בתי ספר ולדורף]], אלו נסגרו בזה אחר זה עד שנת 1937. הסיבה שצוינה בתכתובות הנאציות הייתה: &amp;quot;בתי הספר שנבנו על הפדגוגיה של שטיינר והיסודות האנתרופוסופיים עושים שימוש במתודות הוראה שמכוונות לאינדיבידואלי ולאדם הפרטי עצמו, ואין להם כל קשר עם עקרונות החינוך הנאצי&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר מותו של שטיינר (1925) המשיכה החברה האנתרופוסופית לפעול ממרכזה בשווייץ. כיום הוא מהווה מרכז הן להעמקה ולימוד של האנתרופוסופיה והן לשטחי החיים הרבים שהופרו באמצעותה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מאפייני האנתרופוסופיה==&lt;br /&gt;
מטרתו של רודולף שטיינר בפיתוח האנתרופוסופיה הייתה, לדבריו, לאפשר לאדם המודרני, שלטענתו התרחק מעולם הרוח, לחזור אליו ובכך להגשים את הווייתו כאדם על האדמה ואת תכליתו בבריאה. רוב תורת האנתרופוסופיה הוצגה בהרצאות של שטיינר שהועלו על הכתב, וחלקה נכתב בספרים על ידי שטיינר עצמו. בהקדמה לספרו &amp;quot;כיצד קונים דעת העולמות העליונים?&amp;quot;, הוא כותב שהספר יוכל להיות לעזר &amp;quot;למי שברצונו להבין כיצד אנשים המדברים על הרוח למדו את הידע שלהם&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שטיינר מדגיש בהקדמה של כל ספריו כי הידע אינו ידע שנלקח ממקור כלשהו על האדמה, אלא רק מתוך חקירה בעולם הרוח. עם זאת, טוען שטיינר כי כל טענה המובאת מתוך תפיסת העולם האנתרופוסופית יכולה להיות מובנת גם לפי החשיבה האנושית הלוגית. תורתו של שטיינר הושפעה מן הדתות השונות, ולכן אפשר למצוא באנתרופוסופיה עניינים כמו [[גלגול נשמות]] וחוקי [[קארמה]], היררכיות שמימיות המשפיעות על חיי האדם, ואמונות בנושאי הדתות הגדולות והמוכרות: ה[[יהדות]], ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]], כמו גם ה[[בודהיזם]] וזרמים אחרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==גופים אנתרופוסופיים בישראל==&lt;br /&gt;
ב[[אירופה]], ב[[ארצות הברית]] וגם ב[[ישראל]], פעילה &amp;quot;החברה האנתרופוסופית&amp;quot;, המתוארת כ&amp;quot;שביל של ידע, שנועד להביא את הרוחני שבאדם, אל הרוחני שבעולם&amp;quot;. לעומתה, ישנן מספר קבוצות שמתייחסות אל האנתרופוסופיה כאל דת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הגדולה מבין הקבוצות האנתרופוסופיות ב[[ישראל]] היא קיבוץ [[הרדוף (קיבוץ)|הרדוף]] שבצפון. בקיבוץ ישנם מספר מקומות טיפוליים הפועלים על פי השיטה (ילדים עם בעיות מצוקה, צרכים מיוחדים, מסגרת שיקומית למתמודדי נפש), וכן בית ספר [[חינוך ולדורף|ולדורף]] לכיתות א&amp;#039;-י&amp;quot;ב. דוגמאות אנתרופוסופיות נוספות בישראל הן הקהילה האנתרופוסופית הגדולה ב[[קריית טבעון]], בה קיימים שני בתי ספר, יסודי ותיכון, ומתקיימים מפגשים ופסטיבלים; [[יודפת]] (יישוב אנתרופוסופי שבו גם נמצא בית ספר עודד); &amp;quot;[[כפר רפאל]]&amp;quot;, שהוא כפר שיקומי למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, בבאר שבע; ובתי ספר כדוגמת בית ספר קורצאק [[באר שבע]], בית ספר אדם ב[[ירושלים]], בית ספר תמר ב[[הוד השרון]], בית ספר זומר ב[[רמת גן]], בית ספר אורים ב[[הכפר הירוק|כפר הירוק]], בית הספר &amp;quot;[[מרכז אופק|אופק]]&amp;quot; ב[[אלישיב (מושב)|אלישיב]], בית הספר &amp;quot;בית מיתר&amp;quot; ב[[צופית (מושב)|צופית]], בי&amp;quot;ס &amp;quot;שיבולים&amp;quot; ע&amp;quot;ש חיים הרצוג ב[[נס ציונה]], ובתי הספר של עמותת רימון ב[[פרדס חנה-כרכור]]. כפר נוסף לאנשים עם [[מוגבלות שכלית]], אשר פעל בעבר ברוח החינוך האנתרופוסופי, הוא &amp;quot;בית-אורי&amp;quot; ב[[עפולה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גופים שונים הנמנים עם הזרם האנתרופוסופי פועלים ב[[צפון מערב אירופה]]. הפעילות נעשית במסגרת בתי ספר המלמדים בשיטת [[חינוך ולדורף|ולדורף]] ובמספר מוסדות רפואיים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[חקלאות ביו-דינמית]]&lt;br /&gt;
* [[חינוך ולדורף]]&lt;br /&gt;
* [[רודולף שטיינר]]&lt;br /&gt;
* [[האגודה התאוסופית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
* פרנס קרלגרן, &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;האנתרופוסופיה מהי?&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, הוצאת הומני, 2006&lt;br /&gt;
* רודולף שטיינר, &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ההיסטוריה של העולם&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, הוצאת חירות&lt;br /&gt;
* רודולף שטיינר, &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;מבוא לאנתרופוסופיה / תיאוסופיה של הרוזנקרוצריזים&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, הוצאת חירות&lt;br /&gt;
* {{צ-ספר|מחבר=ישראל קורן|שם=יהדות ואנתרופוסופיה - מחלוקות עתיקות בלבוש חדש|מקום הוצאה=תל אביב|מו&amp;quot;ל=הוצאת אדרא|שנת הוצאה=2019}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים}}&lt;br /&gt;
*{{אאוריקה|מהי אנתרופוסופיה?|109948}}&lt;br /&gt;
*אתר [http://www.antro.co.il אנתרופוסופיה בישראל]&lt;br /&gt;
*אתר [http://www.waldorf.co.il חינוך ולדורף בישראל]&lt;br /&gt;
* [https://adamolam.co.il/ כתב העת אדם עולם: מגזין לאנתרופוסופיה ולחינוך ולדורף בישראל ובעולם]&lt;br /&gt;
* [http://www.meida-center.org.il/אנתרופוסופיה/ אנתרופוסופיה – תקציר הדו&amp;quot;ח], באתר מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות ב[[מכון ון ליר בירושלים|מכון ון ליר]]&lt;br /&gt;
*[https://yadleachim.co.il/cult/%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/ אנתרופוסופיה], באתר [[יד לאחים]]&lt;br /&gt;
* {{כלכליסט|אסף גלעד|לא כולם מתלהבים מאנתרופוסופיה|3565938|22 במרץ 2012}}&lt;br /&gt;
* גלעד גולדשמידט, [https://portal.macam.ac.il/article/%d7%97%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99/ חידת החינוך האנתרופוסופי], באתר [[הד החינוך]], פברואר 2013, כרך פ&amp;quot;ז, גיליון 04, עמודים 112-114&lt;br /&gt;
* הגר דרור מליניאק, [https://www.psychology.org.il/sites/psycho/UserContent/files/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94%20%D7%90%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf מהי פסיכותרפיה אנתרופוסופית?] באתר [[הסתדרות הפסיכולוגים בישראל]]&lt;br /&gt;
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007295602105171|אנתרופוסופיה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אנתרופוסופיה|*]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:פסאודו-מדע]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>~2026-31968-60</name></author>
	</entry>
</feed>