https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1_%28%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90%29אנטיפטרוס (מצביא) - היסטוריית גרסאות2026-09-15T00:27:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1_(%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%90)&diff=456033&oldid=previmported>עמית אבידן: /* בשירות אלכסנדר */2025-08-31T10:37:15Z<p><span class="autocomment">בשירות אלכסנדר</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|<br />
נוכחי=מצביא מוקדוני|<br />
ראו=[[אנטיפטרוס]]}}<br />
{{מנהיג<br />
|שם = אנטיפטרוס<br />
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד= עוצר מוקדון<br />
|התחלת כהונה = 321 לפנה"ס<br />
|סיום כהונה = 319 לפנה"ס<br />
|הבא בתפקיד = [[פוליפרכון]]<br />
}}<br />
}}<br />
'''אנטיפטרוס'''{{הערה|שמו מתורגם לעיתים בטעות כ-'''אנטיפטר'''.}} (ב[[יוונית]]: '''Ἀντίπατρος'''; [[המאה ה-4 לפנה"ס]]) היה מצביא [[מוקדון|מוקדוני]], שבזמן [[מלחמותיו של אלכסנדר הגדול]] שימש כעוצר ביוון והביס את [[אגיס השלישי]] מלך [[ספרטה]] בעת היעדרותו של אלכסנדר. אחד ה[[דיאדוכים]] הבולטים. בנו היה [[קסנדרוס]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===בשירות פיליפוס===<br />
הוא היה בנו של אציל מוקדוני בשם לאולוס, מעט מאוד ידוע על הקריירה המוקדמת שלו. הוא שרת בנאמנות את [[פרדיקס השלישי, מלך מוקדון]], והמשיך לשרת בנאמנות את אחיו [[פיליפוס השני, מלך מוקדון|פיליפוס השני]]. ניתן ללמוד על ההערכה הרבה שרחש לו זה האחרון מכך ש[[דמוסתנס]] מזכיר אותו בנשימה אחת עם [[פרמניון]] שהיה בכיר קציניו של פיליפוס.{{הערה|.Demosthenes, On the False Embassy, speech 19, section 6}} בשנת [[342 לפנה"ס]] נשלח אנטיפטרוס כנציגו של פיליפוס ב[[המשחקים האמפקטיונים|משחקים האמפקטיונים]] ב[[דלפי]].{{הערה|שם=ליוויוס|[http://www.livius.org/am-ao/antipater/antipater.html ביוגרפיה באתר ליוויוס]}} לאחר [[קרב כירונאה (338 לפנה"ס)|קרב כירונאה]] הוא נשלח ל[[אתונה העתיקה|אתונה]] כדי לנהל את המשא ומתן על כניעה וכדי להחזיר את עצמות האתונאים שנהרגו בקרב. הוא היה מיודד מאוד עם המלכה [[אולימפיאס]] אשת פיליפוס, והיו אף שמועות שהוא היה אבי בנה [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]].{{הערה|שם=ליוויוס|[http://www.livius.org/am-ao/antipater/antipater.html ביוגרפיה באתר ליוויוס]}} גם עם אלכסנדר עצמו היו לו קשרים טובים, והלה העריך וכיבד אותו מאוד. לאחר רציחתו של פיליפוס הוא ופרמניון סייעו לאולימפיאס לסלק את כל המתחרים בדרך לכס המלכות כדי להבטיח שאלכסנדר הצעיר יהפוך למלך החדש.<br />
<br />
===בשירות אלכסנדר===<br />
כאשר אלכסנדר יצא ל[[כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול|מסעו לכיבוש פרס]], הוא הותיר את אנטיפטרוס כעוצר בממלכה ומינה אותו ל"[[סטרטגוס]] של כל ענייני אירופה". הוא הותיר לו 30,000 חיילים לשמירה על הסדר ב[[יוון העתיקה|יוון]], [[איליריה]], ו[[תראקיה]], מה שמעיד על האמון שרחש כלפיו. למרות המצב הכלכלי והחברתי הרעוע במוקדון, הצליח אנטיפטרוס לשלוט בממלכה, ובשנת [[333 לפנה"ס]] שלח עם [[קוינוס]] 3,000 רגלים, 300 פרשים ממוקדון, 200 פרשים מ[[תסאליה]] ו-150 מ[[אליס (יוון)|אליס]] לעזרת אלכסנדר החונה ב[[גורדיון]].{{הערה|אריאנוס ספר אחד, 4.}} אולם המצב השתנה בהדרגה, ב[[מאי]] של אותה שנה,{{הערה|על פי Stephen Ruzika, Phoenix, Vol. 42, No 2 (summer, 1988) p. 132}} נתן מלך [[ממלכת פרס האחמנית|פרס]] [[דריווש השלישי]] למצביאו המוכשר [[ממנון מרודוס|ממנון]], אישור להתחיל את תוכניתו שכללה השתלטות על איי [[הים האגאי]] ואיום ישיר על יוון ומוקדון, מה שיאלץ את אלכסנדר לסגת חזרה למולדת. הצי שסר לפיקודו היה גדול וחזק ומנה 300 - 400 אוניות קרב ו-10,000 - 15,000 שכירי חרב ששירתו כנחתים ואפשר היה לנצל אותם להשתלטות על ערי חוף ואיים.{{הערה|Stephen Ruzika, Phoenix, Vol. 42, No 2 (summer, 1988) p. 133}} ואילו אלכסנדר פיזר את ציו לאחר כיבוש [[מילטוס]] ונותר ללא כוח ימי תחת פיקודו. הייתה לו אפשרות, אמנם, להסתמך על הציים של בעלות בריתו היווניות, אך נאמנותן הייתה חלשה והם היו עורקים בקלות לצד הפרסי אילו התבוסה המוקדונית הייתה מובטחת. יתרה מכך, ממנון קיבל ממון רב לרכישת כלי שיט נוספים, גיוס שכירי חרב ותשלום שוחד.<br />
<br />
ממנון היה קצין נמרץ והצליח לכבוש את [[כיוס]] ועבר ל[[לסבוס]] שבה כבש מספר ערים והטיל מצור על [[מיטילנה]].{{הערה|ביל יני, עמ' 56.}} מורא הצי הפרסי החזק נפל על [[פולייס]] רבות ב[[האיים הקיקלאדיים|איים הקיקלאדיים]], ואחרות נקנו בעזרת שוחד נדיב. מצב המוקדונים הלך והחריף. אלכסנדר נאלץ לשלוח כסף לאנטיפטרוס ולפולייס נאמנות ביוון כדי לגייס את ציו מחדש ולחזק את ההגנה ביוון. אך ממנון מת ממחלה בסוף יולי או בתחילת אוגוסט. יורשיו של ממנון [[פרנבזוס השלישי|פרנבזוס]] ו[[אאוטופרדטס]] היו מוכשרים הרבה פחות, הם סיימו את כיבוש מיטילנה אולם לאחר מכן הפליגו חזרה ל[[סוריה]] ופרקו את ציים.<br />
<br />
אכעת ניצבה בפני אנטיפטרוס סכנה גדולה יותר: [[ספרטה]], הפוליס היחידה שמעולם לא נכנעה לכובש המוקדוני ולא הצטרפה ל[[הליגה הקורינתית|ליגה הקורינתית]], החלה לחתור תחת שלטון המוקדונים. [[מלכי ספרטה|מלך ספרטה]] [[אגיס השלישי]] הקים צבא חזק במימון פרסי, הוא נפגש בעצמו עם פרנבזוס ואאטופרדטס ושלח את אחיו אגסילאוס כדי לעורר ב[[כרתים]] מרד נגד המוקדונים.{{הערה|[http://www.livius.org/person/agis-iii/ אגיס השלישי באתר ליוויוס]}} אותו זמן התמרדו התראקים וה[[סקיתים]] נגד אנטיפטרוס, אגיס ניצל זאת והצטרף למרד כשהוא קורא לכל ערי יוון לעשות זאת. אתונה, שנטרה טינה לספרטה על שלא סייעה לה ב[[קרב כירונאה (338 לפנה"ס)|קרב כירונואה]] נותרה נייטרלית,{{הערה|172–173 .Badian, pp}}{{הערה|David S. Potter, IG II² 399; Evidence for Athenian Involvement in the War of Agis III, The Annual of the British School at Athens, Vol. 79 (1984), pp. 233-235}} אולם [[ארקאדיה]], [[אליס (יוון)|אליס]], ו[[הליגה האכאית]] הצטרפו ברצון. העיר [[מגלופוליס (יוון)|מגלופוליס]] התנגדה ונותרה נאמנה למוקדון, אגיס בא עם 22,000 לוחמים והטיל עליה מצור. בעזרת הכסף שקיבל מאלכסנדר מיהר אנטיפטרוס והקים צבא גדול פי שניים, וב[[קרב מגלופוליס]] הנחיל תבוסה מוחצת למורדים, אגיס עצמו נהרג בקרב.{{הערה|אריאנוס, ספר שניים, 13.}}<br />
<br />
אותו זמן התקלקלו היחסים בין אולימפיאס לאנטיפטרוס, ובשנת [[330 לפנה"ס]] אולימפיאס עזבה את [[פלה (מוקדון)|פלה]], ועברה ל[[אמבראקיה]], בירת [[אפירוס]], שמלכה היה נכדה. אולם בתה [[קלאופטרה, מלכת מוקדון|קלאופטרה]] בחרה ללכת לפלה וחיה בצלו של אנטיפטרוס עם שני ילדיה, הגם שהיחסים ביניהם היו מתוחים.{{הערה|שם=ליוויוס|[http://www.livius.org/am-ao/antipater/antipater.html ביוגרפיה באתר ליוויוס]}} אולימפיאס מצדה התלוננה בפני בנה על רודנותו כביכול של אנטיפטרוס, בתחילה התעלם אלכסנדר מדיווחים אלו, אולם בשנת [[324 לפנה"ס]] פקעה סבלנותו והוא שלח את [[קרטרוס]] לאירופה במטרה להחליף את אנטיפטרוס בן השבעים. בנוסף על כך פרסם אלכסנדר הודעה שכל הגולים של הערים היווניות זכאים לשוב לארצם.{{הערה|[http://www.livius.org/aj-al/alexander/alexander_t26.html ראו על כך באתר ליוויוס]}} אנטיפטרוס התנגד לצעד זה, ושלח את בנו [[קסנדרוס]] ל[[בבל]] על מנת לשוחח עם אלכסנדר על כך, אולם זמן קצר לאחר שקסנדרוס הגיע לבבל אלכסנדר מת בנסיבות מסתוריות, והיו שטענו שאנטיפטרוס שלח למעשה את קסנדרוס כדי להרעיל את אלכסנדר.{{הערה|Fox, Robin Lane. Alexander the Great. p. 469, 2004}}{{הערה|שם=ליוויוס|[http://www.livius.org/am-ao/antipater/antipater.html ביוגרפיה באתר ליוויוס]}}<br />
<br />
===מלחמת לאמיה===<br />
לאחר מותו של אלכסנדר, התכנסו בבבל קציניו הבכירים וביניהם [[פרדיקס]], [[תלמי הראשון|תלמי]], [[ליסימכוס]], ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]], וחלקו ביניהם את האימפריה. תלמי זכה ב[[מצרים התלמיית|מצרים]], אנטיגונוס ב[[פריגיה]], ופרדיקס מונה לעוצר (אפימיליטיס). הם לא התעלמו מאנטיפטרוס והותירו לו את יוון, אם כי הוא ויתר מרצונו על תראקיה בשביל ליסימכוס.{{הערה|דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי", עמ' 61.}} אולם התברר שיוון היא ירושה שקללה בצדה, האתונאים ששאפו לעצמאות החלו בחשאי לגייס צבא וכסף למלחמה באנטיפטרוס. המצביא האתונאי [[לאוסתנס]] עבר מעיר לעיר ביוון ושכנע ערים להצטרף אל המרד. הוא העמיד פנים שהוא פועל באופן עצמאי כדי שאנטיפטרוס יזלזל בו, בעוד שלמעשה פעל בשם אתונה.{{הערה|דיודורוס, ספר שמונה עשר, 9.}} הנואם הידוע [[דמוסתנס]] הצטרף אליו ב[[איטוליה]], והשניים שכנעו את [[הליגה האיטולית]] להעניק לאתונה 7,000 חיילים למרד.{{הערה|פלוטרכוס, "חיי דמוסתנס", 27.}} ברגע שלמד אנטיפטרוס על תנועת האתונאים וכוונותיהם, הוא השאיר את סיפָּס כמושל מוקדון במקומו והשאיר לו חלק מהצבא ואף הורה לו לגייס לשורות הצבא את כל מי שניתן בעוד הוא עצמו לקח עמו שלוש עשרה אלף לוחמים רגליים ושש מאות פרשים והתקדם לעבר [[תסאליה]]. בתחילה, התסאלים עמדו לצידו אך לאחר ששמעו את דבריו של לאוסתנס הם החליפו צד.{{הערה|דיודורוס, ספר שמונה עשר, 12.}} המלחמה שפרצה זכתה לכינוי [[מלחמת לאמיה]]. <br />
<br />
אנטיפטרוס המבוהל הפציר ב[[קרטרוס]] ששכן ב[[קיליקיה]] לבוא לעזרתו, אולם בינתיים הביס לאוסתנס את בני בריתו ה[[בויואטיה|בויואטים]] של אנטיפטרוס בקרב ליד [[פלטאיה]]. אנטיפטרוס עצמו הובס ב[[קרב תרמופילאי|קרב ליד תרמופילאי]], ונסוג לעיר [[למיה|לאמיה]] והתבצר בה, לאוסתנס הטיל מצור על העיר. במהלך המצור נהרג לאוסתנס, והאיטולים חזרו לעריהם. אנטיפטרוס קיבל הודעה ש[[ליאונטוס]] המוקדוני מגיע עם 20,000 רגליים ו-2,500 פרשים, וגם קרטרוס התקרב עם 10,000 רגליים, 1,000 קלעים, וקשתים ו-1,500 פרשים, כדי להילחם בכוח המורד.{{הערה|דיודורוס, ספר 18, פרק 16, 4.}} אנטיפטרוס הודה לקרטרוס ונתן לו את בתו פילה לאשה.{{הערה|גולן, עמ' 64.}} כעת השתנתה המלחמה מהקצה אל הקצה, היוונים ביקשו הסכם שלום, אולם אנטיפטרוס סירב להכיר בהם כגוף מדיני מלוכד ודרש שכל עיר תבקש שלום בנפרד.{{הערה|גולן, עמ' 65.}} האתונאים דחו את הדרישה, אולם בהדרגה נאלצו ערים רבות לבקש שלום בשם עצמן, עד שאתונה נותרה לבדה. אנטיפטרוס הכין את כוחותיו להתקפה על [[אטיקה]], בלית ברירה שיגרו האתונאים משלחת פיוסין שכללה את נכבדי העיר והצליחה להגיע עמו ל[[הסכם שלום]]. אנטיפטרוס חשד שהמשטר הדמוקרטי של אתונה, הוא האשם בפרוץ מעשי האיבה. לכן, משטרה הדמוקרטי של אתונה הוחלף ב[[אוליגרכיה]] בהוראתו. אזרחים אתונאים רבים איבדו את זכות הצבעתם.{{הערה|בסך הכל 12,000 או 24,000 אזרחים איבדו את זכות ההצבעה; ראו פירוט ודיון על המספרים במאמר: J. M. Williams, Solon's Class System, the Manning of Athens' Fleet, and the Number of Athenian Thetes in the Late Fourth Century, Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik, Bd. 52 (1983), pp. 241-245}} אתונאים רבים נאלצו לגלות מאטיקה ולהתיישב בתראקיה.{{הערה|John H. Hale, Lords of the sea: the story of the Athenian navy, chapter 21}} פולייס רבות אחרות מיהרו להיכנע ללא מאבק וקיבלו על עצמן את המשטרים האוליגרכיים שכוננו בהם המוקדונים.<br />
<br />
===מלחמות הדיאדוכים===<br />
{{ערך מורחב|מלחמות הדיאדוכים}}<br />
פרדיקס מונה כעוצר הרשמי של הממלכה עד ש[[אלכסנדר הרביעי]] בנם של אלכסנדר ו[[רוקסנה]] יגדל, אולם שאר ה[[דיאדוכים]] החלו לחשוש שפרדיקס זומם להפוך למלך.{{הערה|דיודורוס, ספר שמונה עשר, 23.}} פרדיקס מצדו חשש מאנטיפטרוס וחיפש את קרבתו, הוא היה אמור להינשא לניקיאה בתו של אנטיפטרוס,{{הערה|Bosworth, A. B., "Perdiccas and the Kings", in The Classical Quarterly, Vol. 43, No. 2, 1993, 425}} אולם אז ביטל את הנישואים כדי לשאת את קלאופטרה אחות אלכסנדר. קלאופטרה אף עברה מפלה אל [[סרדיס]] כדי להתחמק מפיקוח אנטיפטרוס.{{הערה|גולן, עמ' 66.}} פרדיקס עשה זאת בחשאי, אולם אנטיגונוס סיפר הכל לאנטיפטרוס, וזה האחרון החל לארגן ברית פוליטית גדולה נגד פרדיקס, שכללה לבסוף את ליסימכוס, אנטיגונוס, [[דמטריוס פוליורקטס|דמטריוס]], תלמי, וקרטרוס. הברית חוזקה בנישואים, קרטרוס כאמור נישא לפילה בתו של אנטיפטרוס, בת אחרת של אנטיפטרוס אורידיקה ניתנה לתלמי, וניקיאה "הועברה" מפרדיקס לליסימכוס.{{הערה|שם=ליוויוס|[http://www.livius.org/am-ao/antipater/antipater.html ביוגרפיה באתר ליוויוס]}}<br />
<br />
פרדיקס ראה את הקואליצייה האדירה שהתגבשה מולו והחליט לתקוף קודם את תלמי. [[דוד גולן]] מעריך שהסיבה לכך הייתה שהיה לו קל יותר להציג את תלמי רודף הכבוד כמורד ופורע חוק, מאשר לעשות זאת אצל אנטיפטרוס המבוגר המנוסה ונאמנם של שלושה ממלכי מוקדון.{{הערה|גולן, עמ' 67.}} פרדיקס נהרג במהלך הקרבות נגד תלמי,{{הערה|דיודורוס, ספר שמונה עשר, 36.}} והמנצחים התכנסו בטריפאראדיסוס שבצפון [[סוריה]] ושם חולקה מחדש הממלכה. אנטיפטרוס מונה לעוצר עם אותן סמכויות כמו לפרדיקס, ונערך טיהור בנאמני פרדיקאס,{{הערה|גולן, עמ' 68.}} זאת פרט ל[[אאומנס]] שהמשיך בלוחמת [[גרילה]] נגד אנטיגונוס. אנטיפטרוס מת במוקדון בגיל 80 בערך, הוא הוריש את העוצרות לקצין צעיר יחסית בשם [[פוליפרכון]], אולם זה האחרון איבד מהר מאוד את השליטה לטובת [[קסנדרוס]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לא ידוע מי הייתה אשתו, אולם היו לו ילדים רבים:<br />
* [[קסנדרוס]] - היה ידיד נעורים של אלכסנדר הגדול ולאחר מות אביו השתלט על המלוכה. <br />
* [[לאוליוס (בן אנטיפטרוס)|לאולוס]] - היו שטענו שהוא הרעיל את אלכסנדר מכיוון שכעס עליו.{{הערה|אריאנוס, ספר שביעי, 27.}}<br />
* [[פילה (בת אנטיפטרוס)|פילה]] {{אנ|Phila (daughter of Antipater)}} - הייתה נשואה ל[[באלקרוס]] {{אנ|Balakros}}, ולאחר מותו של זה נישאה ל[[קרטרוס]], ולאחר מותו של זה ל[[דמטריוס פוליורקטס]].{{הערה|פלוטרכוס, "חיי דמטריוס", 14.}}<br />
* [[אורידיקה (בת אנטיפטרוס)|אורידיקה]] - נישאה ל[[תלמי הראשון]].<br />
* ניקנור<br />
* [[פיליפוס (בן אנטיפטרוס)|פיליפוס]] - שרת בצבאו של אלכסנדר הגדול.<br />
* אלכסנדר - ייסד את העיר Ouranoupoli.{{הערה|[[סטראבון]], ספר שביעי, 3.}}<br />
* [[פליסטרכוס (מצביא)|פליסטרכוס]] - שרת בצבאו של אחיו קסנדרוס.<br />
* [[ניקיאה (בת אנטיפטרוס)|ניקיאה]] - נישאה בתחילה ל[[פרדיקס]] ומאוחר יותר ל[[ליסימכוס]].<br />
* בת ששמה לא ידוע שנישאה ל[[אלכסנדר מלינקסטיס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[דוד גולן]], '''תולדות העולם ההלניסטי''', ירושלים: [[הוצאת מגנס|הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס]], מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז<br />
* ביל יני, '''אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה''', 2012, [[הוצאת מודן]] - (מהדורה ראשונה בשנת 2010)<br />
* [[פלוטרכוס|פלוטארכוס]], '''[[חיי אישים]]: אנשי יוון'''; תרגם מיוונית והוסיף הערות: [[אלימלך אפשטיין הלוי|א"א הלוי]]; הביוגרפיות סולון, תימיסטוקליס ואלקיביאדיס – תרגמן והוסיף להן הערות [[מאיר הלל בן-שמאי|מ"ה בן שמאי]], ירושלים: [[מוסד ביאליק]] ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשל"א.<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* Walter M. Ellis, Ptolemy of Egypt, Routledge, London, 1994<br />
* Athenaeus, ''The Deipnosophists''. Translated by Charles Burton Gulick. [[Loeb Classical Library]]. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1927-1941. 7 vols. Digitized copy in [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Athenaeus/home.html LacusCurtius].<br />
* Diodorus Siculus. ''Library of History''. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.<br />
* Plutarch. ''Lives''. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Plutarch/Lives/home.html penelope.uchicago.edu]<br />
* Arrian, ''The Campaigns of Alexander'', translated by Aubrey de Sélincourt, Penguin Classics, 1958 and numerous subsequent editions.<br />
* {{cite web | url=http://www.thelatinlibrary.com/curtius.html | author=Quintus Curtius Rufus | title=Historiarum Alexandri Magni Libri Qui Supersunt | language=Latin| publisher=}}<br />
* [[ולדמאר הקל|Waldemar Heckel]], Who is Who in the Age of Alexander the Great Prosopography of Alexanders' Empire, Blackwell publishing, 2006.<br />
* E. Badian, Agis III, Hermes, 95. Bd., H. 2 (1967), pp. 170-192.<br />
* Eugene N. Borza, The End of Agis' Revolt, Classical Philology, Vol. 66, No. 4 (Oct., 1971), pp. 230-235.<br />
* Eugene N. Borza, Fire from Heaven: Alexander at Persepolis, Classical Philology, Vol. 67, No. 4 (Oct., 1972), pp. 233-245<br />
* A. B. Bosworth, The Mission of Amphoterus and the Outbreak of Agis' War, Phoenix, Vol. 29, No. 1 (Spring, 1975), pp. 27-43.<br />
* G. L. Cawkwell, The Crowning of Demosthenes, The Classical Quarterly, Vol. 19, No. 1 (May, 1969), pp. 163-180.<br />
* E. I. McQueen, Some Notes on the Anti-Macedonian Movement in the Peloponnese in 331 B.C., Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 27, H. 1 (1st Qtr., 1978), pp. 40-64.<br />
* Stephen Ruzika, War in the Aegean, 333–331 B. C.: A Reconsideration, Phoenix, Vol. 42, No 2 (summer, 1988) pp. 131 - 151.<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אלכסנדר הגדול]]<br />
[[קטגוריה:מוקדונים]]<br />
[[קטגוריה:יוון העתיקה: היסטוריה צבאית]]<br />
[[קטגוריה:יוונים הלניסטיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-4 לפנה"ס]]</div>imported>עמית אבידן