https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91%D7%A8 2026-09-15T01:30:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91%D7%A8&diff=245009&oldid=prev 2023-03-10T07:32:38Z

<p>קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br /> &#039;&#039;&#039;אנטוניו דה לה סיירבה אי לוויטה, [[רוזן]] בַּיוֹבַּר&#039;&#039;&#039; (ב[[ספרדית]]: &#039;&#039;&#039;Antonio de la Cierva y Lewita Conde de Ballobar&#039;&#039;&#039;;{{כ}} [[1 בדצמבר]] [[1885]], [[וינה]] – [[1971]], [[מדריד]]) היה [[דיפלומט]] [[ספרד]]י ששימש כ[[הקונסוליה הספרדית בירושלים|קונסול הספרדי]] ב[[ירושלים]] בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר גירוש [[הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים|הקונסול האמריקאי]] [[אוטיס אלן גלייזברוק]] הפך ביובר לקונסול [[המערב]]י היחיד בארץ ישראל שייצג את ה[[אינטרס]]ים של כל [[מדינות המערב]]. על כך כתב ב[[יומן|יומנו]] [[רונלד סטורס]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;מן הבחינה הבינלאומית שימש [[הקונסוליה הספרדית בירושלים|הקונסול הספרדי]], הרוזן ביובר, במשרה החשובה ביותר; דיפלומט צעיר וחביב זה ייצג לא את ארצו בלבד, אלא אף את הארצות הניטראליות, ואחר כך את ממשלות ההסכמה, ועתה את ממשלות מרכז אירופה - כמעט את כל הממשלות הידועות והתרבותיות בעולם&quot;|מקור=קטע מיומניו של רונלד סטורס, בתוך: [[יעקב גרוס]] (עורך), &#039;&#039;&#039;ירושלים תרע&quot;ח, 1917/8 - חורבן, נס וגאולה&#039;&#039;&#039;, הוצאת גרוס, גבעתיים 2007}}<br /> <br /> ==קורותיו==<br /> ביובר היה בן ל[[אמא|אם]] [[יהדות אוסטריה|יהודייה אוסטרית]] ש[[התנצרות|התנצרה]] ולאב שהיה ה[[נספח צבאי|נספח הצבאי]] ב[[שגרירות]] ספרד ב[[אוסטריה]]. בשנת [[1911]] הצטרף למשרד החוץ הספרדי ונשלח ל[[קובה]]. בשנת [[1913]] הוטל עליו לשמש קונסול בירושלים, למרות גילו הצעיר וחוסר ניסיונו. על פי שמעון רובינשטיין{{הערה|&quot;הקונסול האחרון בירושלים דון אנטוניו דה בלובר&quot;, בתוך: [[יעקב גרוס]] (עורך), &#039;&#039;&#039;ירושלים תרע&quot;ח, 1917/8 - חורבן, נס וגאולה&#039;&#039;&#039;, הוצאת גרוס, גבעתיים 2007}}, טרם יציאתו לארץ ישראל הונחה ביובר על ידי מלך ספרד [[אלפונסו ה-13]] לסייע ליהודים בישראל כמיטב יכולתו.<br /> <br /> עם הגיעו לירושלים באוגוסט 1913 שכר ביובר בית גדול ב[[רחוב החבשים]] (רחוב אתיופיה) מידי [[משפחת נשאשיבי]].<br /> <br /> משפרצה מלחמת העולם הראשונה, ביטלו [[האימפריה העות&#039;מאנית|הטורקים]] את ה[[קפיטולציות]] (שעל פיהן נתינים זרים נהנו מהגנתם של הקונסולים שלהם), והקונסולים של המדינות שלחמו ב[[האימפריה העות&#039;מאנית|אימפריה העות&#039;מאנית]] (בראשן [[אנגליה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]], ו[[צרפת]]) גורשו. בעקבות כך גבר כוחם של נציגי המדינות הנייטרליות בישראל, [[הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים|הקונסול האמריקאי]] ד&quot;ר [[אוטיס אלן גלייזברוק|אוטיס גלייזברוק]] ו[[הקונסוליה הספרדית בירושלים|הקונסול הספרדי]] ביובר. ביובר הפך במהלך המלחמה לידידו של [[ג&#039;מאל פאשה]] מפקד ה[[ארמייה]] הרביעית, וקשר קשרים טובים עם שאר צמרת השלטון העות&#039;מאני ו[[צבא האימפריה הגרמנית|הצבא הגרמני]] בירושלים. הוא גם קשר קשרי ידידות עם משפחות יהודיות, ובפרט עם [[יהדות ספרד|אלו ממוצא ספרדי]] ([[חיים ולירו|ולירו]], [[משפחת מני|מני]], [[דוד ילין|ילין]] ועוד).<br /> <br /> דה ביובר הפך לבא כוח האינטרסים ה[[רומניה|רומנים]] בארץ כש[[רומניה במלחמת העולם הראשונה|הצטרפה למלחמה]] ב-1916{{הערה|{{החרות|אלוף דה בלובר|הודעה רשמית לכל הנתינים הרומינים (מודעה)|19160612|1}}}}.<br /> <br /> במהלך רוב שלבי המלחמה מילא הקונסול האמריקאי תפקיד חשוב, מכיוון שספינות אמריקניות היו היחידות שהגיעו לחופי ארץ ישראל, ודרכן העבירו יהודי [[ארצות הברית]], באמצעות ארגון ה[[ג&#039;וינט]], סיוע רב ליישוב בארץ. הקונסול האמריקאי ניהל חלק גדול מסיוע זה שמנע את ההתמוטטות המוחלטת של הכלכלה, וסייע למשפחות רבות להינצל מרעב. עם כניסת ארצות הברית למלחמה בשנת 1917, העביר השגריר האמריקאי לביובר את האחריות על המשך פעילויות סיוע ועזרה אלו. [[אליעזר הופיין]], ראש ועד הסיוע, הגיע עם ביובר להסדר, שעל פיו תנוהל עבודת הסיוע על ידי מחלקה מיוחדת בתוך בניין הקונסוליה הספרדית, ולרשותו של הופיין הועמד משרד פרטי.<br /> <br /> עזרה נוספת שהעניק ביובר ליהודים במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה בהענקת מסמכים ספרדיים (בין היתר הוא הנפיק מסמכים ל[[מרדכי אהרון קאמיניץ]] בעליו של [[מלון קאמיניץ]]) ובהשתדלות אצל השלטונות הטורקים נגד מעצריהם של אנשי ציבור - וכך, לדוגמה, הצליח להביא לשחרורם של ד&quot;ר [[יעקב טהון]] ושל [[אליעזר הופיין]].<br /> <br /> עם [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים|כניסתם של הבריטים לירושלים]] ב-[[9 בדצמבר]] [[1917]] היה ביובר שותף לטקסי הכניעה השונים. לאחר הכיבוש הבריטי הצטמצם תפקידו. [[רונלד סטורס]], המושל הצבאי של ירושלים, כתב על המפגש עם ביובר:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;זה עתה סעדתי את ארוחת הערב עם הקונסול הספרדי שהיה פה בכל ימי המלחמה, וערך יומן שבו רשם רשימות מיום ליום. הוא מתגעגע עתה לכמה סרטני-ים וצדפות, לאכילה במלון שפרד. הוא סיפר לי כי ה&quot;בושים&quot; לא התעניינו כלל בגורל העיר; ועד ערב יום צאתם מן העיר שתו והתהוללו. על ג&#039;מאל פשה הוא אומר כי היה &#039;מנוול&#039; אך &#039;בחור טוב&#039;, ועל אנוויר כי אהב את הטיפה המרה; [[אריך פון פאלקנהיין|פלקנהאיין]] ו[[פרידריך קרס פון קרסנשטיין|קרס]] &#039;חביבים&#039;.<br /> <br /> אם לדון לפי אותם הקטעים מיומנו, שהואיל להראותני מזמן לזמן, חוששני כי היומן לא יפורסם בשלמותו בעודו בחיים.&quot;|מקור=קטע מיומניו של רונלד סטורס, בתוך: [[יעקב גרוס]] (עורך), &#039;&#039;&#039;ירושלים תרע&quot;ח, 1917/8 - חורבן, נס וגאולה&#039;&#039;&#039;, הוצאת גרוס, גבעתיים 2007}}<br /> <br /> יומנים אלו, הנחשבים למקור היסטורי חשוב לגבי התקופה, אכן לא התפרסמו בימי חייו של ביובר אלא רק זמן רב לאחר מותו.<br /> <br /> ==לאחר ירושלים==<br /> בשנת [[1920]] הסתיימה תקופת שירותו של ביובר בירושלים והוא עבר לשרת כקונסול ב[[דמשק]] מינואר עד נובמבר 1920. לאחר מכן שירת ב[[טנג&#039;יר]] ועזב את שירות החוץ ב-1921. עם פרוץ [[מלחמת האזרחים של ספרד]] הוא תמך בכוחות [[פרנקו]]. הוא מילא תפקידים שונים במשרד החוץ בתקופתו, בהם בנציגות ספרד ב[[ותיקן]]. במאי 1949 שב ל[[ירושלים המזרחית]], שהייתה בשליטת ירדן, כקונסול, עד 1952.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *Roberto Mazza, [http://www.jerusalemquarterly.org/ViewArticle.aspx?id=329 Antonio de la Cierva y Lewita:the Spanish Consul in Jerusalem 1914-1920], Jerusalem quaterly 40, page 41.<br /> *שמעון רובינשטיין, &#039;הקונסול האחרון בירושלים דון אנטוניו דה בלובר&#039;, בתוך: יעקב גרוס (עורך), &#039;&#039;&#039;ירושלים תרע&quot;ח, 1917/8 - חורבן, נס וגאולה&#039;&#039;&#039;, הוצאת י&#039; גרוס, [[גבעתיים]] 2007<br /> *[[תום שגב]], &#039;&#039;&#039;ימי הכלניות - ארץ ישראל בתקופת המנדט&#039;&#039;&#039;, [[הוצאת כתר]], 1999<br /> *עבודת הדוקטורט של Roberto Mazza, אוניברסיטת לונדון<br /> * {{הארץ1||בירושלים חג-פרידה לקונסול הספרדי|19190725|9|מגילת פרידה מוועד העיר בירושלים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קטעים בהיסטוריה|פרק 71: יומנו של קונסול ספרד בירושלים בין השנים 1913–1919|2013/04/14|פרק-71-יומנו-של-קונסול-ספרד-בירושלים-בין}}<br /> * [[:es:Condado de Ballobar|רוזנות ביובר]] - מתוך ויקיפדיה הספרדית.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> {{מיון רגיל:בלובר, אנטוניו}}<br /> [[קטגוריה:דיפלומטים ספרדים]]<br /> [[קטגוריה:ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]]<br /> [[קטגוריה:קונסולים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ספרדים שנולדו ב-1885]]<br /> [[קטגוריה:ספרדים שנפטרו ב-1971]]</div>

imported>Balberg