https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%A8%D7%91 2026-09-14T07:23:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%A8%D7%91&diff=591968&oldid=prev 2026-04-08T07:03:52Z

<p>וולשי–&gt;ולשי</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br /> |תמונה=Fiatal_Szerb_Antal.jpg<br /> | שם בשפת המקור=Szerb Antal<br /> |כיתוב=צילום מסביבות שנת 1930<br /> |מקום לידה= בודפשט, [[ממלכת הונגריה]] במסגרת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]<br /> |מקום פטירה= מחנה ריכוז באלף, מערב הונגריה<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;אנטאל סֶרְבּ&#039;&#039;&#039; (במקור &#039;&#039;&#039;שטרן&#039;&#039;&#039;, ב[[הונגרית]]: &#039;&#039;&#039;Szerb Antal&#039;&#039;&#039;,{{כ}} [[1 במאי]] [[1901]] [[בודפשט]] – [[27 בינואר]] [[1945]] באלף) היה [[סופר]], [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], [[מבקר ספרות]], [[היסטוריון של הספרות]], עורך ו[[מתרגם]] [[יהדות הונגריה|הונגרי-יהודי]].<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> ===ילדות וצעירות===<br /> סרב נולד בשנת 1901 בבודפשט במשפחה יהודית מתבוללת בבית ברחוב פרנץ דיאק 15. הוריו היו קארוי סרב, בעל מפעל שעונים וסוחר ולפי גרסה אחרת מנהל הסניף ההונגרי של חברת הנסיעות &quot;גלובטרוטר&quot;, ואלזה, בת לבית הרצפלד. הם השתייכו למעמד הביניים היהודי ה[[התבוללות|מתבולל]] והתחתנו בבודפשט ב-[[19 באוגוסט]] [[1900]].<br /> ב-[[20 בדצמבר]] [[1907]] אנטאל הוטבל ל[[נצרות קתולית|נצרות הרומית-קתולית]] יחד עם אביו כשהסנדק שלו היה הכומר אוטוקאר פרוהאסקה, תאולוג וסופר קתולי הונגרי ממוצא [[צ&#039;כי]], בישוף [[סקשפהרוואר]]. סירב קיבל בהמשך חינוך קתולי ונרשם בשנת 1911 לגימנסיה ה[[פיאריסטים|פיאריסטית]] בבודפשט. במשך 8 שנים היה סירב פעיל ב[[תנועת הצופים]] והגיע לדרגה פיקודית בה. בשנה האחרונה 1919 נבחר ליושב ראש התלמידים בגימנסיה.<br /> המנטור שלו בתיכון הפיאריסטי היה המורה לשפה ולספרות הונגרית [[שאנדור שיק]] (שהוריו היו יהודים והמירו את דתם לנצרות בטרם נולד בנם שאנדור), שהיה כומר ומשורר דתי. הוא טיפח את משיכתו של סירב לכתיבה ספרותית. את שיריו ואת סיפוריו הראשונים פרסם סירב במסגרת החוג לספרות של התיכון. כעבור זמן פרסם במסגרת זו גם מספר מסות ודרמות.<br /> אחרי שסיים בהצטיינות את בחינות הבגרות בשנת 1919, למד במשך שנה [[פילולוגיה]] [[לימודים קלאסיים|קלאסית]] ב[[אוניברסיטת גראץ]] והשתכלל שם בשפה הגרמנית.<br /> בספטמבר [[1920]] עבר ללימודי פילולוגיה הונגרית וגרמנית ב[[אוניברסיטת בודפשט]]. הוא למד לבד באותה תקופה גם [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].<br /> ב-[[24 ביולי]] [[1924]] סיים סירב את הדוקטורט שלו עם עבודה על יצירות המשורר [[פרנץ קלצ&#039;יי]].<br /> היה בן 20, בפברואר [[1921]] כשפרסם שישה שירים בכתב העת &quot;Nyugat&quot; ([[ניוגט (כתב עת)|ניוגט]] - &quot;המערב&quot;), החשוב שבמגזינים לספרות בהונגריה. הוא כתב בהמשך בקורת ספרים באותו המגזין. גם מגזין אחר &quot;Napkelet&quot; (נאפקלט - &quot;המזרח&quot;) התחיל לפרסם מכתביו. בימי לימודיו באוניברסיטה התאהב בצעירה בשם דורה שולץ לה נקדיש את השיר &quot;ויולן&quot; (Violaine). היא הייתה לימים מורה ואמנית.<br /> בהמשך נמנה סירב עם עורכיו של המגזין המדעי &quot;מינרווה&quot;. בשנות לימודיו באוניברסיטה הצטרף לחוג התרבותי &quot;באראבאשוק&quot; (Barabásoknak - בני בראבא) שבו פעלו סטודנטים בעלי רקע דומה לשלו, יהודים מתבוללים שהתחנכו בחינוך קתולי, כמו המשוררד [[ג&#039;ורג&#039; שארקזי]], וילמוש יוהאס, יאנוש פאלודי, לאסלו סדה, שהיה לימים [[נזיר]] [[המסדר הכרמליתי|כרמליטי]] בשם סוורין, מיהאי סדה שהפך מידו לנזיר [[פרנציסקנים]].<br /> <br /> ===פעילותו ===<br /> [[קובץ:Szerb Antal emléktábla.JPG|ממוזער|לוח זיכרון על שמו בבודפשט]]<br /> עוד בהיותו סטודנט פרסם סירב מסות אודות [[גאורג טראקל]] ו[[שטפן גאורגה]] ובמהרה קנה לעצמו שם כחוקר מוכשר של ספרות שחיבר בנוסף מחקרים מחכימים על [[ויליאם בלייק]], [[הנריק איבסן]] ואחרים.<br /> בשנת [[1925]] השתלם בתחום המחזאות אמל דודו, ינה פאלודי, שניהל תיאטרון לקומדיה ועבד זמן קצר כ[[במאי]] בתיאטרון בלווארוש (המצודה) בבודפשט. באותה שנה ב-[[19 בדצמבר]] הוא התחתן עם עמליה אירן לאקנר, צעירה ממנו בחמש שנים, ובת של ד&quot;ר ברטאלאן לאקנר ושל גיזלה לבית סאבורסקי. אולם בני הזוג התגרשו ב-[[1928]]. בשנים 1924 - 1929 בעזרת מלגות ערך סירב מסעות מחקר ב[[איטליה]] וב[[צרפת]] ובשנת [[1930]] שוב בעזרת מלגה שהה למשך שנה ב[[לונדון]]. בפריז פגש את [[סימון דה בובואר]], שנזכרה עליו מאוחר יותר בתור &quot;גבר מקסים מאוד, בעל חוש הומור ואינטליגנטי, שידע [[ספרות צרפתית]] ואנגלית ואת כל התרבות של מערב אירופה כפי שרק מרכז-אירופי יכול&quot;.<br /> <br /> ב-[[1933]] היה ליושב ראש אגודה שנקראה &quot;האקדמיה ההונגרית לספרות&quot;. באותה שנה הוציא לאור את הרומן הראשון לו, &quot;אגדת הפנדרגון&quot; ששאב השראה מחוויותיו בעת שהותו ב[[בריטניה]].<br /> בהונגריה התפרנס בעיקר כמורה להונגרית ולאנגלית, בין היתר בתיכון למסחר על שם אישטוואן סצ&#039;יני (1928) כשדרכו לקריירה אוניברסיטאית בימי שלטונו של [[מיקלוש הורטי]] נחסמה לפניו בגלל מוצאו היהודי. ב-[[1937]] פרסם את ספרו השני והידוע &quot;Utas és holdvilág&quot; (מסע לאור ירח). באותה שנה עלה בידו בסופו של דבר להתקבל כמרצה לספרות ב[[אוניברסיטת סגד]] והועסק בה עד שנת [[1943]]. כשבגלל [[תורת הגזע|שיוכו ל&quot;גזע היהודי&quot;]] נשלח לעבודות בפריקת מטענים מסירות הובלה בבודפשט.<br /> <br /> ===שנותיו הפוריות ביותר ותקופת השואה בהונגריה===<br /> [[קובץ:Nemzeti Emlékhely Balf (Sopron).jpg|200px|ממוזער|אתר הזיכרון הלאומי במחנה באלף לשעבר עם [[קבר אחים|קבר האחים]] שבו נטמן גם אנטאל סרב]]<br /> בשנים [[1934]]–[[1938]] פרסם סרב את ספרו &quot;תולדות הספרות ההונגרית&quot; הידוע לקוראים רבים גם בימינו.<br /> ספרו על תורת הרומן, &quot;Die Suche nach dem Wunder. Umschau und Problematik in der modernen Romanliteratur&quot; (החיפוש אחרי הנפלא. מבט וסוגיות ברומן המודרני), פורסם תחת שמו בגרסה גרמנית - אנטון סרב.<br /> בתחום תורת הספרות הושפע סירב בהתחלה מחד על ידי [[וילהלם דילתיי]] ואסכולת ההיסטוריה הרוחנית הגרמנית, ומאידך על ידי ה[[פסיכואנליזה]] של [[זיגמונד פרויד|פרויד]].{{הערה|G.Poszler|כיוון=שמאל}}<br /> <br /> בשנת [[1941]] הוציא לאור גם את הספר &quot;תולדות הספרות העולמית&quot; הנהנה מהערכה רבה עד היום.<br /> השלטון אסר על הפצת ספרו על תולדות הספרות ההונגרית וסגר את הכתב העת הספרותי החשוב [[ניוגט (כתב עת)|ניוגט]].<br /> הרומן האחרון שלו שפורסם בהונגריה, ב-[[1942]], היה &quot;אוליבר השביעי&quot;, פנטזיה ברוח [[לואיג&#039;י פירנדלו|פירנדלו]] על מלך שזמם הפיכת ארמון נגד עצמו. ספר זה הופיע כ&quot;תרגום&quot; כביכול מאנגלית, מכיוון שבאותה תקופה כבר לא יכלו להתפרסם ספרים מאת מחברים יהודים.<br /> ב-[[1943]] ספריו, כולל &quot;תולדות הספרות העולמית&quot; הוכנסו ברשימת הספרים האסורים בחוק. לימים, בימי השלטון הקומוניסטי עבר צנזורה קפדנית עם עריכה מחדש של הפרק על הספרות הסובייטית. הגרסה המקורית המלאה של הספר יכלה להתפרסם שוב בהונגריה רק ב-[[1990]] אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי.<br /> <br /> בשנת [[1943]] הוא נלקח סירב לראשונה ל[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות עבודה]] (עבודות כפייה של גברים יהודים עבור הצבא ההונגרי והגרמני). ב-[[5 ביוני]] [[1944]] נשלח לפרטראקוש (Fertőrákos) בשלהי שנת 1944 גורש למערב הונגריה למחנה הריכוז באלף, כפר נופש לשעבר של כ-1,000 תושבים על גבול הונגריה [[אוסטריה]].{{הערה|בעקבות הסכם השלום בטריאנון לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] החל הכפר באלף לשגשג כמו אתרי נופש אחרים בהונגריה שנודעו מעיינות המרפא שלהם. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] הוקם בכפר מחנה עבודה בו מתו כאלפיים איש, בהם אנטאל סרב}} יחד עם עוד אלפים מיהודי בודפשט שנמסרו שם לפיקוד [[האס אס]] לצורך העסקתם בפרך בבניית וביצור החומה הדרומית-מזרחית של הרייך.<br /> מעריצים שלו ניסו להצילו מגירוש באמצעות מסמכים מזויפים, אך סירב דחה את הצעתם כשביקש לחלוק את גורלו עם זה של שאר המגורשים בני דורו. ב-[[27 בינואר]] [[1945]] הוא הוכה למוות על ידי שומרים הונגרים אחרי שסירב לעבור מן המחנה ללא חברו גאבור הלאס.<br /> אשתו קלרה באלינט נפטרה בשנת [[1992]].<br /> <br /> ==פרסים ואותות הוקרה==<br /> *[[1937]], [[1935]] - פעמיים זכה ב[[פרס באומגרטן]] לספרות<br /> <br /> ==ספרים==<br /> ===רומנים===<br /> *1934 - &#039;&#039;&#039;A Pendragon-legenda&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;אגדת פנדרגון&#039;&#039;&#039;)<br /> סרב מתאר בו את הממלכה המאוחדת ותושביה, במיוחד של אנגליה ולונדון, בה בילה המחבר במשך שנה. מדובר בסיפור בלשי המתחיל ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ומסתיים בטירה [[ולשי]]ת. במרכז העלילה עומד פילולוג הונגרי שהרפתקאותיו מספקות לקורא חוויה [[קתרסיס (כתב עת)|קתרטית]]. המדינה מתוארת מנקודת מבט של המבקר הזר, בדרך המתקרבת לפעמים ל[[פרודיה]].<br /> בספרו העיוני &quot;החיפוש אחרי הנפלא: סקירה וסוגיות ברומן המודרני&quot; טען סירב שמתוך כל הז&#039;אנרים הספרותיים הוא העדיף את [[רומן פנטסטי|הרומן הפנטסטי]]. בז&#039;אנר זה מתמזגים פרטים מחיי היום יום עם מעשים פנטסטיים שהוא קרא להם &quot;הנפלא&quot;.<br /> *&#039;&#039;Cynthia&#039;&#039;, 1932<br /> *1937 - &#039;&#039;&#039;Utas és holdvilág&#039;&#039;&#039; (מסע לאור ירח)<br /> הספר מתמקד בגבור הראשי, מיהאי, צעיר מבריק, רומנטי, אך מתוסבך, היוצא לירח דבש עם כלתו, ארז&#039;י. חיש מהר, על בקבוק יין, חשף מיהאי בפניה את החוויות הביזריות שחווה בילדותו, תוך רמז לתשוקותיו הבלתי פתורות לארוטיזם ולמוות. בסופו של דבר נוצרה בין שני הנשואים הטריים אי התאמה ברורה שהביאה את מיהאי להבין שאינו מוכן להיות בעלה של ארז&#039;י. הוא עזב אותה כדי לצאת לבד למסע בפרובינציה האיטלקית ולבסוף ברומא. הוא חווה מחדש את הלהטי דמיונו הנערי, יצר מגע מחודש עם ידידים משכבר שעברו שינויים או נשאר כפי שהיו, כל אלה על רקע נופים זרים מרשימים והחיוניות המיוחדת של תושביהם. סירב חוגג בספר את הפולחן האקזוטי של איטליה, מוטיב שלחזר בעבר ובהווה בכתביהם של אלפי סופרים תוך השלכת רשמי המסע שלו באיטליה על רוחו של הגיבור. הסופר בודק בו זמנית את הקשרים בין אהבה לנעורים בסביבה הבורגנית.<br /> בעיני [[סיימון שאמה]] מדובר &quot;באחד הספרים המדהימים ביותר שנכתבו במאה העשרים אם בכלל&quot;.<br /> *&#039;&#039;VII. Olivér&#039;&#039;, 1943 - אוליבר השביעי (&quot;פורסם בשם העט הבריטי א.ה. רדקליף A. H. Redcliff)<br /> *&#039;&#039;A királyné nyaklánca&#039;&#039;, 1943 הענק של המלכה<br /> <br /> ===ספרי מסע===<br /> *1936- &#039;&#039;&#039;A Harmadik Torony&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;המגדל השלישי&#039;&#039;&#039;)<br /> זהו יומן מסע באיטליה הגולל בפני הקורא את רשמי המחבר בערים בצפון איטליה - ונציה, בולוניה, ראוונה ואחר כך במדינה העתיקה של [[סן מרינו]]. המונטאלה שבסן מרינו נתן השראה לכותרת היומן.<br /> <br /> ===סיפורים===<br /> *&#039;&#039;Szerelem a palackban&#039;&#039;&#039;&#039;, 1935 (אהבה בבקבוק) - סיפורי קצרים<br /> <br /> ===ספרי עיון===<br /> *&#039;&#039;A magyar újromantikus dráma&#039;&#039;, 1927 (הדרמה הנאו-רומנטית ההונגרית)<br /> *&#039;&#039;Az udvari ember&#039;&#039;, 1927 (איש החצר) - על [[בלדסארה קסטיליונה]] - ספר מושפע על ידי [[וולטר פייטר]]<br /> *&#039;&#039;William Blake&#039;&#039;, 1928<br /> *&#039;&#039;1929 Az angol irodalom kistükre&#039;&#039;&#039;&#039;- An Outline of English Literature&quot; (סינופסיס של הספרות האנגלית)<br /> *&#039;&#039;Az ihletett költő,&#039;&#039; 1929 (המשורר בפרץ יצירה) - על המשורר [[דניאל ברז&#039;ני]]<br /> *&#039;&#039;Magyar preromantika&#039;&#039;, 1929 (הטרום-רומנטיזם ההונגרי)<br /> *&#039;&#039;Vörösmarty-tanulmányok&#039;&#039;, 1929 (תלמידי [[מיהאי ורשמארטי|ורשמארטי]])<br /> *&#039;&#039;A magyar irodalom története&#039;&#039;, 1934 (&quot;תולדות הספרות ההונגרית&quot;)<br /> * 1935 &#039;&#039;Budapesti útikalauz marslakók számára&#039;&#039; - מדריך של בודפשט למבקר מן המאדים<br /> *&#039;&#039;Hétköznapok és csodák&#039;&#039;, 1936 (&quot;ימי חול ונפלאות&quot;) או &quot;החיפוש אחרי הנפלא:סקירה וסוגיות ברומן המודרני&quot;<br /> * 1939 - &#039;&#039;Don&#039;t say... but say...{{D}}&#039;&#039;<br /> *&#039;&#039;A világirodalom története&#039;&#039;, 1941 (&quot;תולדות הספרות העולמית&quot;)<br /> <br /> ===שירים===<br /> *&#039;&#039;Száz vers&#039;&#039;, 1943/1944 (&quot;100 שירים&quot;)<br /> <br /> ===תרגומים===<br /> סרב תרגם בעיקר מאנגלית, אך גם מצרפתית, גרמנית ואיטלקית מיצירותיהם של [[אנטול פראנס]] (&quot;תאיס&quot;), [[פ.ג&#039;.וודהאוס]], [[יו וולפול]], [[סומרסט מוהם]], [[הנס פאלאדה]], [[ג&#039;קומו קזנובה]], [[ארנסט קורציוס]], [[יוהאן הויזינחה]] ואחרים.<br /> <br /> ==דמותו ויצירותו במדיה האמנותית==<br /> *[[תסריט]] של [[סרט קולנוע]] מאת ג&#039;ייקוב זאגר ויינשטיין - לפי הרומן &quot;מסע לאור ירח&quot;<br /> <br /> ==ספרים שלו שתורגמו לעברית==<br /> *&#039;&#039;&#039;מסע לאור ירח&#039;&#039;&#039;, [[הוצאת כתר]] 2008 - בתרגום מהונגרית מאת [[מרים אלגזי]]<br /> *&#039;&#039;&#039;אגדת פנדרגון, [[הוצאת כרמל]] 2023 - תרגם מהונגרית: [[רמי סערי]]&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> ספריו ברשת:<br /> * [http://mek.oszk.hu/14800/14898/index.phtml A Pendragon legenda]<br /> * [http://mek.oszk.hu/01700/01717/html/ Budapesti kalauz]<br /> * [http://mek.oszk.hu/01000/01080/index.phtml Utas és holdvilág]<br /> * [http://mek.oszk.hu/14800/14871/index.phtml תולדות הספרות ההונגרית]<br /> * [http://www.babelmatrix.org/works/hu-all/Szerb_Antal באתר בבל - קטעים מתרגמים מהונגרית] לאנגלית, צ&#039;כית, רוסית, פולנית וגרמנית<br /> * [https://web.archive.org/web/20031023131639/http://www.hungary.com/hungq/no153/042.html קטע על [[אלדוס האקסלי]] מתוך תולדות הספרות העולמית] בתרגום לאנגלית<br /> * [https://web.archive.org/web/20060511202946/http://www.hungarianquarterly.com/no167/2.html הסופר שהאמין בנסים - מאת ג&#039;יירג&#039; פוסלר] {{אנגלית}}<br /> * [http://literatura.hu/irok/xxszazad/euproza/szerb.htm ביוגרפיה באתר ספרותי בהונגרית] (מאמר מאת גזה הגדיש)<br /> * [http://authorscalendar.info/szerb.htm ביוגרפיה קצרה באתר על סופרים] Authors calendar<br /> (Petri Ljukonnen, Ari Pesonen - Kuusankosken kaupunginkirjasto 2008 הספרייה העירונית קוסאנקוסקי)<br /> * {{Find a Grave}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007268766105171|אנטל סרב (1901-1945)}}<br /> {{רשתות חברתיות}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ללא בוט|223}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סרב, אנטאל}}<br /> [[קטגוריה:סופרים יהודים הונגרים]]<br /> [[קטגוריה:מתרגמים יהודים הונגרים]]<br /> [[קטגוריה:מסאים יהודים הונגרים]]<br /> [[קטגוריה:מבקרי ספרות יהודים הונגרים]]<br /> [[קטגוריה:מתרגמים מאנגלית]]<br /> [[קטגוריה:היסטוריוני ספרות יהודים הונגרים]]<br /> [[קטגוריה:מתרגמים מצרפתית]]<br /> [[קטגוריה:בודפשט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מתרגמים מאיטלקית]]<br /> [[קטגוריה:יהודים בשואה: הונגריה]]<br /> [[קטגוריה:יהדות בודפשט]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תנועת הצופים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים ומשוררים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:יהודים זוכי פרס באומגרטן]]<br /> [[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1901]]<br /> [[קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-1945]]</div>

imported>Idoiz