https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%9Cאמרכל - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:51:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%9C&diff=78109&oldid=previmported>Idoiz: /* תפקידו */ פקדון–>פיקדון2025-10-05T10:39:54Z<p><span class="autocomment">תפקידו: </span> פקדון–>פיקדון</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:האמרכלים.jpg|ממוזער|[[שלט רחוב]] '''האמרכלים''' ב[[ירושלים]]. על שם מייסדי שכונת [[בתי מחסה]].]]<br />
'''אֲמַרְכָּל''' (או אֲמַרְכֹּל) הוא כינוי ב[[לשון חז"ל]] לאדם הממונה על צורכי [[בית המקדש]]. ב[[עברית חדשה|עברית החדשה]] משמש הכינוי גם לבעל תפקיד ציבורי בכיר.<br />
<br />
==מקור השם==<br />
{{להשלים|נושא=יהדות}}<br />
המילה חדרה לשפה העברית בתקופת חז"ל מהשפה הפרסית. בפרסית קדומה: ([https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Old_Persian/hamm%C4%81rakara%CA%B0 hammārakaraʰ]) בתעתיק לארמית 'הַמרכַּרא' היינו מנהל חשבונות, פקיד<ref>{{צ-ספר|מחבר=בנימין מזר|שם=אנציקלופדיה מקראית|שנת הוצאה=תשל"ב-1971|עמ=603|כרך=ו'}}</ref>.<br />
<br />
==הסברים מסורתיים לשם==<br />
במהלך השנים, לשם אמרכל ניתנו מספר הסברים מסורתיים. <br />
<br />
הסבר אחד הוא שהמילה היא שילוב של המילים "אמר ו"כל", כפי שכותב רש"י: "אמרכלים - אמר כולו, על פיו נחתך כל צורך הקדש".{{הערה|שם=rashi|1=רש"י על פסחים נז, א}}<br />
<br />
הסבר שני הוא שהמילה היא שילוב של "מר" ו"כל"{{הערה|1=תוספתא שקלים ב, טו; ירושלמי שבת פ"י ה"ג}}, כלומר אדון על הכל (עושה הכל דרך הוראות). ואכן, בתלמוד הירושלמי נקרא האמרכל "מרכל"{{הערה|1=ירושלמי שם}}, זאת על פי דרכה של ה[[לשון חכמים|עברית בתלמוד הירושלמי]] להשמיט את האות א' מראש מילים מסוימות, כגון "פרסמון" במקום "[[אפרסמון]]".<br />
<br />
הסבר שלישי למקור השם הוא מהשורש "אמר" במשמעות של גובה וגדולה.{{הערה|1=פירוש רבי עובדיה מברטנורא על המשנה שקלים ה, ב; משנה למלך על הרמב"ם, הלכות עבודת הקרבנות פ"א הי"ח}}<br />
<br />
בספר 'ערוך השלם' נכתב שמקור המילה הוא מהשפה הפרסית, שמשמעותה - מחשב, סוכן וגזבר.<br />
<br />
==תפקידו==<br />
תפקיד האמרכל היה ניהולי, אחריותו הייתה על צורכי המקדש.{{הערה|שם=rashi}} תחזוקתו, הימצאות מלאי חומרי הגלם וקורבנות הציבור וזמינות כלי הקודש. כמו כן היו האמרכלים אחראים, בנוסף, גם על כל אוצרות המקדש. הדרגה מעל האמרכל נקראת קתיקול{{הערה|שני הקתיקולים היו עוזריו של [[סגן הכהנים]], מעין "סגני משנה".}}, והדרגה מתחתיו נקראת [[גזבר (בית המקדש)|גזבר]].{{הערה|1=רמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ד הי"ט}} כאשר היו רוצים לנעול את לשכת האוצרות, היה הגזבר חותם את הלשכה, אחריו באו האמרכל והקתיקול. כשהיו פותחים היו עושים זאת בסדר הפוך - מהגדול לקטן.{{הערה|שם=shkalim|1=תוספתא שקלים ב, טו}}<br />
<br />
בכל זמן נתון היו ממונים לפחות שבעה אמרכלים.{{הערה|שם=shkalim}} הגמרא [[אסמכתא (דרשה)|סומכת]] זאת על הפסוק שמונה את האחראים על קבלת תרומות ומעשרות וחלוקתן לכהנים וללויים, ועל הקדשות ונדבות למקדש בזמן [[חזקיהו]]: "וַעֲשָׂהאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וְיִסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ"{{הערה|1=דברי הימים ב' לא, יג}}<br />
<br />
שבעת המפתחות [[העזרה]] (ויש גורסים: מאה{{הערה|1=פסקי תוספות, תמיד פ"א ס"ט}}) היו בידי האמרכלים, ורק כאשר שבעתם היו מסכימים על פתיחתה היו יכולים לפתוח.{{הערה|שם=tosefta|1=תוספתא שקלים ב, טו}} יש אומרים שהיו אלו המפתחות של שבעת השערים של העזרה{{הערה|1=רש"י על מלכים ב' יב, י; משנה למלך על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש פ"ד הי"ז}}, ויש אומרים שהיו אלו המפתחות לחדרי אוצרות המקדש.{{הערה|1=באר שבע על מסכת תמיד כה, ב}} בכל אופן, לא היה צורך לכל שבעת האמרכלים בכל פתיחה של העזרה ל[[עבודת המקדש]], אלא רק לצורך הוצאה או הכנסה של חפצים.{{הערה|1=משנה למלך שם}}<br />
<br />
תפקיד האמרכל היה פתוח בפני כהנים, לויים וישראלים{{הערה|שם=tosefta}}, אך נראה שבפועל הוא היה ניתן לכהנים. התפקיד היה עובר בירושה כמו הנחלות, ובתנאי שהיורש היה ראוי לתפקיד כמו אבותיו.{{הערה|שם=tosefta}} ישנה דעה שמינוי האמרכל אינו מהתורה אלא הוא כעין מינוי מטעם הכהנים.{{הערה|1=תוספות על סוטה מב, א ד"ה סגן לאו ממונה הוא}}<br />
<br />
בתקופת בית שני שימש אוצר המקדש גם כבנק המרכזי בו היו רבים מפקידים את פיקדונותיהם, אף ניהול אוצר זה הופקד בידי האמרכלים.<br />
<br />
==אמרכלים בהיסטוריה==<br />
*לדברי ה[[יוסף חיים מבגדאד|בן איש חי]], היה [[בצלאל בן אורי|בצלאל]] כעין אמרכל, משום שהיה אומר לכולם מה לעשות{{הערה|1=שו"ת [[רב פעלים]] חלק ד' יורה דעה סימן כו}}.<br />
<br />
*את הפסוק "וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|1=במדבר ג, לב}}, דורשים חז"ל כעוסק באמרכל.{{הערה|1=תרגום אונקלוס על הפסוק; ירושלמי שבת שם}} על פי זה, היה [[אלעזר בן אהרן]] האמרכל ב[[המשכן|משכן]].<br />
<br />
*על הפסוק "וַיִּקַּח [[יהוידע הכהן|יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן]] אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'"{{הערה|1=מלכים ב' יב, י}}, מפרש [[רש"י]] על פי תרגום יונתן ששומרי הסף הם אמרכלים. (סף במשמעות כלי, ולא במשמעות פתח הבית כפי שרגילים לפרש כיום) על פי אותה דרך הוא מפרש את הפסוק שמופיע בהמשך הפרק "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים"{{הערה|1=שם, טז}} כך: האמרכלים היו נותנים לגזברים שממונים תחתם כסף לתת לבעלי מלאכה, ולא היו עורכים ביקורת על ההוצאות כי לא חשדו בגזברים שייקחו את הכסף לעצמם. גם בפסוק "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם..."{{הערה|1=מלכים ב' כג, ד}} מפרש רש"י ששומרי הסף הם האמרכלים שממונים על כל צורכי הבית ומפתחות העזרה בידם. כך מזהה רש"י בין שומר הסף לאמרכל לאורך פירושו לתנ"ך, ובמקום אחד הוא אף מתרגם לצרפתית "טרשורי"ר" (treasurer, מה שהיינו מכנים כיום גזבר). <br />
*על הפסוק "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ [[כנען|כְּנַעַן]] אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם"{{הערה| במדבר פרק י"ג פסוק ב'}} מפרש [[תרגום המיוחס ליונתן|תרגום יונתן]] שכוונת הכתוב לשלוח כל נשיא בהם- הוא לאמרכולים, 'תשלחון מן קדם כל אמרכול דבהון'. <br />
<br />
*על נבואת [[ישעיהו]] על [[שבנא]] אשר על הבית{{הערה|1=ישעיהו כב, טו-כה}}, סובר ר' יהודה ששבנא היה אמרכל, וחטאו היה שנהנה מן ההקדש.{{הערה|1=ויקרא רבה פרשה ה' ד"ה אם}}<br />
<br />
*על פי תרגום [[תרגומי התנ"ך#תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים|יונתן]], היה [[ירמיהו הנביא]] אמרכל{{הערה|1=תרגום יונתן לירמיה א, א}}.<br />
<br />
במהלך השנים קיבל התואר "אמרכל" גם משמעות של חול, במובן של תפקיד ציבורי. [[ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם|ועד הפקידים והאמרכלים]] ב[[אמסטרדם]] היה אחראי על גיוס תרומות לתושבי ארץ ישראל, סייע למימון שכונת [[בתי מחסה]] בירושלים, ועל שמו נקרא רחוב האמרכלים ב[[ירושלים]]. כיום הכינוי אמרכל מתייחס לאדם בעל תפקיד אדמיניסטרטיבי בכיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=אמרכל|שם ויקישיתוף=אמרכל}}<br />
* [https://www.temple.org.il/single-post/2018/06/05/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%9C אמרכל] באתר [[מכון המקדש]].<br />
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%9C מיקרופדיה תלמודית:אמרכל] באתר [[ויקישיבה]]<br />
* {{מילון בן יהודה|מילה=אֲמַרְכָּל|מספר=38181}}<br />
* {{מיקרופדיה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים הקשורים לבית המקדש]]<br />
[[קטגוריה:מקצועות עבר]]<br />
[[קטגוריה:תארים ותפקידים יהודיים]]<br />
[[קטגוריה:פרשת במדבר]]</div>imported>Idoiz