imported>AutoMod: ניקוי תבניות

2025-09-26T09:47:33Z

ניקוי תבניות

דף חדש

"'''אמבלייז'''" (Emblaze Ltd) הייתה חברת [[היי-טק]] שמרכזה ב[[ישראל]], שנסחרה ב[[הבורסה לניירות ערך בלונדון|בורסה לניירות ערך בלונדון]]. המשרד הראשי של החברה היה ב[[רעננה]].
==היסטוריה==
===שנותיה הראשונות של החברה===
בשנת [[1994]] הקימו [[אלי רייפמן]], [[שרון כרמל]] ו[[צור דבוש]] שהיו אז בשנות ה-20 שלהם את חברת "גיאו אינטראקטיב" (Geo Interactive), שלימים שינתה את שמה ל"אמבלייז", כשם הטכנולוגיה שפיתחה{{הערה|{{TheMarker||גיאו אינטראקטיב משנה את שמה לאמבלייז סיסטמס|0000017f-defe-d3ff-a7ff-fffe69d80000|8 בפברואר 2001}}}}.

היזמים שימשו בתפקידי מפתח [[אלי רייפמן]] בתפקיד סמנכ״ל השיווק וגיוס משאבים, [[צור דבוש]] בתפקיד סמנכ״ל תוכן ועיצוב ו[[שרון כרמל]] כסמנכ״ל טכנולוגיה והם גייסו איש עסקים מנוסה, נפתלי שני, לתפקיד מנכ״ל החברה{{הערה|שם=אללוף|{{גלובס|אליאב אללוף|"גיאו אינטראקטיב היא לא חברת חלום"|181640|15 בדצמבר 1999}}}}.

"גיאו אינטראקטיב" פיתחה [[טכנולוגיה]] ל[[וידאו|ווידאו]] [[דיגיטלי]] על גבי [[תקליטור]]ים בתקופה בה ה[[מדיה דיגיטלית|מדיה]] ב[[מחשב]]ים הייתה מוגבלת ל[[טקסט]] ותמונות בעיקר. באמצעות טכנולוגיה זו יצרו השותפים מוצרי [[הדרכה]] (כותרים) ובהם [[סימולטור]] ל[[זיהוי עמית-טורף]] ל[[חיל אוויר|חילות אוויר]] ו[[נ"מ]] בעולם, שיעורים ב[[גאוגרפיה]] ל[[חטיבת ביניים|חטיבות ביניים]] ב[[ארצות הברית]], כלי הדרכה ל[[בנק]]ים שווייצריים ב[[סחר חוץ]] ועוד.

פריצת הדרך של החברה הייתה כאשר ב-[[1996]] הציגה החברה טכנולוגיה שפיתחה ל[[הזרמת מדיה]] ([[וידאו]], [[קול]], תמונות ואנימציות) ב[[אינטרנט]] ורשמה על הטכנולוגיה פטנטים, הראשון כבר בשנת 1996<ref>{{Citation|title=Method and system of building and transmitting a data file for real time play of multimedia, particularly animation, and a data file for real time play of multimedia applications|url=https://patents.google.com/patent/US5841432A/en?assignee=Tzur+Daboosh&oq=Tzur+Daboosh|accessdate=2022-09-28}}</ref>. על בסיס הטכנולוגיה באוקטובר אותה שנה [[הנפקה ראשונה לציבור|הונפקה]] ה[[חברה (תאגיד)|חברה]] ב[[AIM (בורסה)|בורסת AIM]], בורסת משנה חדשה לחברות צמיחה שהקימה בורסת לונדון באותה עת, וגייסה 18 מיליון דולר לפי [[שווי שוק]] של 160 מיליון [[דולר]], עוד לפני שהיו לה הכנסות משמעותיות{{הערה|שם=גינזבורג|{{גלובס|עמי גינזבורג|גיאו אינטראקטיב תגייס 48 מ' ד' בהנפקת מניות שנייה בלונדון|75457|11 במאי 1998}}}}. את שנת 1997 סיימה עם הפסד נקי של 9.8 מיליון דולר מתוך סך מכירות של כ-3 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|עדי מנדלסון|גיאו אינטראקטיב: ההכנסות במחצית הראשונה של השנה יהיו נמוכות משמעותית מתחזיות האנליסטים|75458|3 באוגוסט 1998}}}}.

ביוני [[1998]] גייסה החברה 42 מיליון דולר נוספים בהנפקת מניות שנייה בלונדון, לפי שווי של 276 מיליון דולר אחרי הכסף. בעקבות ההנפקה טיפס שווי החברה למעלה מ-300 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אלה יעקבי|ריל נטוורקס במו"מ לרכישת שליטה בגיאו אינטראקטיב ב-300 מיליון ד'|160447|29 ביוני 1999}}}}. אך זמן קצר אחר כך הודיעה החברה כי לא תוכל לעמוד בתחזיות האנליסטים, ומחיר מנייתה צנח ממחיר של 1.6 ליש"ט ל-18 פני בלבד. את השנה סיימה החברה הישראלית עם פחות ממיליון דולר מכירות והפסדים של 17.5 מיליון דולר. עקב כך הוחלט לגייס את שי שילר כמנכ"ל. שילר היה קודם מבכירי חברת [[קומברס]], בה שימש כנשיא חטיבת הבילינג, ומנהל חטיבת אסיה ופסיפיק{{הערה|שם=אללוף}}.

שילר מיקד את החברה בפיתוח מוצרים לשוק התאגידי, לחברות טלפוניה וספקיות גישה לאינטרנט ובפיתוח פלטפורמה לבניית יישומים להזרמת מדיה. תוך זמן קצר הכריזה החברה של שורה של שיתופי פעולה טכנולוגיים בעלי פוטנציאל עתידי גדול, בין השאר עם [[אינטל]], [[סמסונג]], [[נוקיה]], [[אריקסון (חברה)|אריקסון]] וחברות נוספות{{הערה|{{גלובס||גיאו אינטראקטיב - הסכם שיווק בלעדי עם ענקית התוכנה סימנטק|112986|24 בנובמבר 1996}}{{ש}}{{גלובס|אבישי עובדיה|גיאו ממשיכה להתחבר לענקים - הפעם לאינטל|248686|13 ביוני 2000}}{{ש}}{{גלובס|הדס גייפמן|אחרי סמסונג ונוקיה, גיאו תשתף פעולה גם עם אריקסון|456823|13 בדצמבר 2000}}{{ש}}{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|גיאו אינטראקטיב ו-TVResource יקימו פורטל ראשון לאספקת שידורי וידיאו לטלפונים ניידים|0000017f-ea05-d639-af7f-ebd7c8a90000|24 ביולי 2000}}{{ש}}{{TheMarker|איי אונליין|גיאו תספק טכנולוגיית אמבלייז ל-TALKWAY האמריקנית|0000017f-e17b-d38f-a57f-e77bf15a0000|7 בנובמבר 1999}}}}.

===בזמן בועת הדוט-קום===
בסוף [[1999]], בשיא של [[בועת הדוט-קום]], הגיע שווי השוק של החברה לכ-2.3 מיליארד דולר{{הערה|{{גלובס|אליאב אללוף|מרחוב אוקספורד בלונדון, בשידור וידאו באינטרנט, הריץ קלנדרה גם את גיאו|182604|21 בדצמבר 1999}}}}. בתחילת שנת 2000 שווי השוק של גיאו כבר עמד על כ-4.4 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ-14,000% מאז התמנה שילר למנכ"ל החברה, והחברה הודיעה על ביצוע הנפקה הפרטית הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז בסך 400 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אליאב אללוף|גיאו גייסה כ-400 מ' ד' בהנפקה הפרטית הגדולה ביותר של חברה ישראלית|187423|24 בינואר 2000}}}}. ארבעת היזמים המקוריים הספיקו למכור חלק ממניותיהם לפני התפוצצות [[בועת הדוט-קום]] ביולי [[2000]] והרוויחו כך כ-40 מיליון דולר כל אחד{{הערה|{{גלובס|אבישי עובדיה|מייסדי גיאו אינטראקטיב עומדים להיפגש עם 150 מ' ד'|252406|6 ביולי 2000}}{{ש}}{{TheMarker|איי אונליין|גיאו ממשיכה במסע העליות: מזנקת ב- % 14 ל-12 ליש'ט|0000017f-dba3-df9c-a17f-ffbbaabc0000|5 ביוני 2000}}}}. שבמקביל המשיכה החברה באותה עת להכריז על שיתופי פעולה חדשים{{הערה|{{TheMarker|איי אונליין|גיאו זינקה בעוד % 21 בלונדון בתגובה להסכם עם סמסונג|0000017f-ee3a-d4a6-af7f-fefef49d0000|4 ביוני 2000}}{{ש}}{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|גיאו תספק ל-ITN טכנולוגיה לאספקת שירותי וידיאו למכשירי אלחוט נישאים|0000017f-f6be-d460-afff-fffe77380000|18 בדצמבר 2000}}{{ש}}}{{TheMarker|אודי בן ש"ך|גיאו השקיעה 5 מיליון דולר בטורנדו האמריקאית|0000017f-eb21-ddba-a37f-eb6f83b20000|7 באוגוסט 2000}}}}. בנוסף רכשה שתי חברות בעסקת החלפת מניות{{הערה|{{TheMarker|איי אונליין|גיאו רוכשת את אורקה הישראלית ב-33 מיליון דולר|0000017f-e908-df5f-a17f-fbde4aaf0000|3 באפריל 2000}}{{ש}}{{גלובס|אבישי עובדיה|גיאו רוכשת את זאפקס הישראלית בעיסקת מניות ב-27 מיליון דולר|212755|30 במאי 2000}}}}.

בספטמבר 2000 הודיע מנכ"ל החברה שי שילר במפתיע על התפטרותו{{הערה|{{TheMarker|גיא רולניק|גיאו הופכת מדע בדיוני למציאות|0000017f-e0b7-d7b2-a77f-e3b7eb440000|12 בספטמבר 2000}}{{ש}}{{גלובס|הדס גייפמן|מנכ"ל חב' גיאו התפטר ; המניה צנחה ב-17%|439520|11 בספטמבר 2000}}}}, ובמקומו מונה אלי רייפמן, שהיה אז בן 30{{הערה|{{גלובס|הדס גייפמן|גיאו זה לא בדיוק בלוף|442944|28 בספטמבר 2000}}}}. חודש אחר כך הצטרף שילר כשותף מנהל לקרן ההון סיכון קונקורד{{הערה|{{TheMarker|ליאור מור|שי שילר, לשעבר מנכ"ל גיאו אינטראקטיב, מצטרף כשותף מנהל לקרן ההון סיכון קונקורד|0000017f-db3d-db5a-a57f-db7fe2590000|29 באוקטובר 2000}}}}. זמן קצר אחר כך עזב גם צורי דבוש את החברה והשקיע את הונו ברכישת [[קליל תעשיות]]{{הערה|{{גלובס|צביקה פז|צורי דבוש, ממייסדי גיאו, מפזר השקעות: רוכש השליטה בקליל מדסק"ש תמורת 97 מיליון שקל|474951|7 במרץ 2001}}}}.

לאחר עזיבת שני המייסדים, רייפמן [[יזם]] מיזמי טכנולוגיה ובמסגרתם שאף לייצר [[טלפון סלולרי]] פרי פיתוח ישראלי. הפרויקט הראשון בתחום הסלולרי, שקיבל את השם "אלפאסל" (AlphaCell), נכשל לאחר שכ-20,000 יחידות נמכרו בישראל. רייפמן המשיך במטרתו למרות הכישלון ורכש מפעל ל[[ייצור]] מכשירים סלולריים ב[[קוריאה]]. לאחר שנתיים וכ-300 מיליון דולר של מכירות נכשל גם מיזם זה{{הערה|{{NFC|הודעות כלליות|אמבלייז מובייל ו-Innostream מכריזים על שיתוף פעולה|0020-D-55126-00|5 באוקטובר 2004}}}}. רייפמן המשיך לנסות ובשיתוף עם חברת [[שארפ (חברה)|שארפ]] ועוד חברות ישראליות מתחומי ה[[תקשורת סלולרית|סלולר]], הקים באמבלייז את פרויקט "ELSE" לבניית מכשיר סלולרי חדש{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=M4sVGR5uRhc מצגת הטלפון בתערוכה]}}. פרויקט זה הופסק באמצע [[2010]]{{הערה|{{גלובס|צחי הופמן|לא נוקיה הישראלית: אמבלייז מחסלת את הטלפון הסלולרי שלה|1000570715|30 ביוני 2010}}}}.

באוגוסט 2005 רכשה אמבלייז את חברת ויקון (VCON), חברה ישראלית שנוסדה ב-1994 והונפקה ב[[בורסת פריז]] ב-1998{{הערה|{{גלובס|עדי מנדלסון|ויקון גייסה 21 מ' ד' בבורסת פריס|82158|23 בנובמבר 1998}}}} ויקון סיפקה לארגונים מערכות חומרה ותוכנה לשיחות ועידה בווידאו ואודיו ונקלע לקשיים באותה עת{{הערה|{{TheMarker||אמבלייז סיסטמס רוכשת את ויקון בעסקת מניות; תחזיק ב-70% מחברה בת ממוזגת שתיקרא אמבלייז-ויקון |0000017f-e0c4-df7c-a5ff-e2fe83650000|17 באוגוסט 2005}}{{ש}}{{גלובס|הדס גייפמן|אמבלייז רוכשת את ויקון בעסקה של החלפת מניות|1000002314|17 באוגוסט 2005}}}}. בינואר 2006 רכשה את חברת "סמארט קונטנט" שנוסדה על ידי נבות וולק{{הערה|{{גלובס|הדס גייפמן|אמבלייז רכשה את הסטארט-אפ סמארט קונטנט|1000050981|16 בינואר 2006}}}}.

===רכישת השליטה בחברת "פורמולה מערכות"===
בספטמבר 2006 רכשה חברת אמבלייז את ה[[שליטה (בתאגיד)|שליטה]] ב[[חברת החזקות]] ההיי-טק [[פורמולה מערכות]] שבשליטת [[דני גולדשטיין]] ו[[קרן פימי]], בתמורה ל-67 מיליון דולר. אמבלייז מימנה את הרכישה באמצעות 40 מיליון דולר שהיו בקופתה ואת שאר הסכום גייסה בהלוואות תמורת שעבוד מניות החברה{{הערה|1={{הארץ|אסף רותם|אלי רייפמן רוכש את מפעל חייו של דני גולדשטיין: אמבלייז רוכשת את השליטה בפורמולה במחיר 16 דולר למניה|1.1136378|12 בספטמבר 2006}}}}.

בעקבות הרכישה, עיקר הפעילות של קבוצת אמבלייז היה ב[[פורמולה מערכות]], המעסיקה מעל 5,000 עובדים ב[[פדיון (עסק)|מחזור]] שנתי של מעל לחצי מיליארד דולר.

בפברואר 2010 תבעה אמבלייז את חברת [[אפל]] וחברת [[מיקרוסופט]] על הפרת פטנט שנוגע לווידאו סטרימינג{{הערה|{{הערה|{{כלכליסט|שי ענבל|אמבלייז: מיקרוסופט מפרה פטנט שלנו על וידיאו בסטרימינג|3391497|10 בפברואר 2010}}}}}} ואף ניסתה להגיע להסכם תמלוגים בגין השימוש בטכנולוגיה שהיוותה בסיס להנפקתה הראשונית.

בספטמבר 2010 מכרה אמבלייז את השליטה בפורמולה מערכות תמורת כ-139 מיליון דולר{{הערה|{{אנשים ומחשבים|יוסי הטוני|אמבלייז מוכרת את השליטה בפורמולה לאסקו הפולנית תמורת 139 מיליון דולרים|39812|3 בספטמבר 2010}}}}.

===מאבק השליטה בחברה===
בשנת [[2003]] רכש רייפמן את החזקותיהם של שני המייסדים האחרים של "אמבלייז", כרמל שרון (תמורת 115 מיליון שקל) וצורי דבוש (תמורת 85 מיליון שקל), והגיע לאחזקה של כ-30% ממניות החברה{{הערה|{{הארץ|סופי שולמן|המייסדים של אמבלייז רוצים מזומן, ורייפמן קונה מהם מניות|1.887581|10 ביוני 2003}}}}. בשנת [[2006]] החל ניסיון השתלטות על קבוצת אמבלייז מצד [[קרן גידור]] אמריקאית בשם "Sturm Family Foundation" מ[[דנוור]] [[קולורדו]]. לאחר ש[[דירקטוריון]] אמבלייז פנה לקרן בבקשה להצהרת כוונותיה במקרה שישתלטו, הבהירה הקרן באופן רשמי שתוכניותיה כוללות סגירת פעילויות רבות ומכירה של הקבוצה בחלקים.

בתגובה החל רייפמן להגדיל את החזקותיו במניות מתוך הונו האישי (כ-60 מיליון דולר) והלוואות נוספות שלקח מגופים רבים ביניהם איש "[[השוק האפור]]" שלי נרקיס{{הערה|{{גלובס|נועם שרביט|שלי נרקיס: אחליף את כל המנהלים באמבלייז, אלי רייפמן ייפה את כוחי להצביע במקומו|1000434160|15 במרץ 2009}}}}. ביוני 2006 הוציאה חברת אמבלייז מקופתה 70 מיליון דולר לרכישת חלק ממניותיו של רייפמן, כדי לאפשר לו לממן את [[איגרת חוב|איגרות החוב]] הפרטיות שהנפיק{{הערה|{{TheMarker|אפרת נוימן|רייפמן קיבל 70 מיליון דולר - מניית אמבלייז צנחה 15% מאז יוני|1.383359|19 באוקטובר 2006}}}}.

החובות האישיים שצבר רייפמן עקב מלחמות השליטה נאמדים בכרבע מיליארד שקלים.{{הבהרה|טיפה מאדיר מדי}} מיד לאחר ניצחונו באספת בעלי המניות החלה התדרדרות מהירה במצבו של רייפמן, כאשר שניים מתוך כ-30 נושיו הגישו ל[[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] בקשה ל[[כינוס נכסים]]. בית המשפט מינה מנהל מיוחד לכינוס נכסיו, והורה לרייפמן להעביר את מניות "אמבלייז" שבידיו לידי המנהל המיוחד. לאחר שלא הועברו המניות במועד שהוגדר לכך, הואשם רייפמן ב[[בזיון בית המשפט]] ונשלח ל[[מאסר]] של 45 ימים. בעקבות זאת השעה אותו דירקטוריון "אמבלייז" מכל תפקידיו בחברה{{הערה|{{כלכליסט|מארק שון|איתן ארז: אלי רייפמן פוטר מאמבלייז|3388868|19 בינואר 2010}}}}. ביולי [[2011]] הרשיע [[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] את רייפמן, בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף{{הערה|{{וואלה|גלעד גרוסמן|אלי רייפמן הורשע בזיוף וקבלת דבר במרמה|1841380|17 ביולי 2011}}}}. וגזר עליו ארבע שנות [[מאסר בפועל]]{{הערה|{{גלובס|[[יובל יועז]]|העליון דחה את ערעורו של אלי רייפמן: ירצה 4 שנות מאסר|1000821309|11 בפברואר 2013}}{{ש}}{{פס"ד עליון|סוג=ע"א|קישור=11079000.o12|עותר=אלי רייפמן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 בפברואר 2013}}}}. ב-2012 תבע שלי נרקיס את אמבלייז בטענה שרייפמן חתם על שטר משכון על פיו משכן לטובת נרקיס מניות שלו בחברת אמבלייז בשווי של כ-99 מיליון שקל{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|אמבלייז מתגוננת: אלי רייפמן השיב לשלי נרקיס את כל קרן ההלוואות שלקח|1.1821255|10 בספטמבר 2012}}}}.

בתביעת פיצויים סביב פרשת אמבלייז פסק [[בית המשפט המחוזי מרכז]] שעורכי דין שייצגו את קרן דאבל יו טריידינג, שהעניקה הלוואה לרייפמן, ישלמו לקרן 5.5 מיליון ש"ח וסכום דומה ישלמו לקרן חברת אמבלייז ומזכירתה, אלי רייפמן ישלם לעורכי דין אלה 9.1 מיליון ש"ח, וחברת אמבלייז ומזכירתה ישלמו לעורכי דין אלה 2.3 מיליון ש"ח ולקרן וינטון - 6.7 מיליון ש"ח{{הערה|{{גלובס|אלה-לוי וינריב|ביהמ"ש פסק פיצויים במיליוני שקלים נגד אלי רייפמן והמעורבים בפרשת אמבלייז|1001294361|22 ביולי 2019}};{{ש}}ת"א (מרכז) 28418-04-12 {{כ}}Double U Trading Fund נגד דורון אפיק עו"ד ואחרים, ניתן ב-18 ביולי 2019}}.

===מכירת החברה לאלכסנדר גרנובסקי===
במרץ 2009 הפכה קרן [[פורטיסימו קפיטל]] לבעלת עניין בחברה כשהגיעה לאחזקה של 16% מאמבלייז{{הערה|{{TheMarker|ניר צליק|פורטיסימו מחזקת את האחיזה באמבלייז לקראת מאבק השליטה: הגיעה לאחזקה של 16% מהחברה|1.518099|10 בינואר 2009}}}}. ב-2010 מכרה החברה את כל פעילותה ונותרה כ[[שלד בורסאי]] עם קופת מזומנים של כ-140 מיליון דולר. ב-2013 רכש איש עסקים האוקראיני [[אלכסנדר גרנובסקי]] את השליטה באמבלייז במטרה לשים יד על קופת מזומנים של החברה{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|בי.ג'י.איי מבצרת את שליטתה באמבלייז: תרכוש את חלקו של נפתלי שני ב-22 מ' ד'|1.2226763|26 בינואר 2014}}}}. המזומנים יועדו לרכישת השליטה ב[[אי די בי חברה לאחזקות]], ביחד עם [[נוחי דנקנר]], אך הרכישה לא יצאה לפועל{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר, שלי אפלברג|גרנובסקי: "עוד לא פגשתי את כל השותפים החדשים באי.די.בי. אני סומך על דנקנר"|1.2182745|10 בדצמבר 2013}}}}. כמו כן שם החברה שונה לBSD קראון (BSD Crown). בהמשך, השתמש בקופת המזומנים של אמבלייז לרכישת מניות השליטה ביבואנית המזון [[וילי פוד השקעות|ויליפוד]] מידי האחים צבי ויוסי ויליגר תמורת כ-285 מיליון שקל{{הערה|{{גלובס|אפרת פרץ|גרנובסקי השלים רכישת ויליפוד; מתמהמה בתשלום על אמבלייז|1000936721|15 ביולי 2014}}}}. ביולי 2015, שלוש שנים אחרי שרכש את השליטה, החליט [[אלכסנדר גרנובסקי]] לעזוב את עסקיו בישראל ומכר את החברה לאיש העסקים האוקראיני גרגורי גורטובוי{{הערה|{{גלובס|שירי חביב ולדהורן |כך הידרדרה אימפריית BGI שבשליטת גרגורי גורטובוי |1001127211|28 במאי 2016}}}}.

בינואר 2018, הואשמו גרגורי גורטובוי ו[[אלכסנדר גרנובסקי]] בעבירות [[גנבה בידי מורשה]], [[קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות]], [[מרמה והפרת אמונים]], עבירות [[הלבנת הון]] ועבירות דיווח. לפי כתב האישום, גרנובסקי וגורטובוי העמידו את כספי החברות הציבוריות שבשליטתם (BSD לשעבר אמבלייז ו[[וילי פוד השקעות]]) כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'ן, לצורך הבטחת החזר הלוואות שיקבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי, וזאת במסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים. עובדה זו לא הובאה לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, והוסתרה מהחברות הציבוריות תוך הצגת מצגי-שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש וללא דיווחים מתאימים לציבור{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|איש העסקים גרגורי גורטובוי מואשם בגניבה בידי מורשה|1001219569|15 בינואר 2018}}}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חברות ישראליות]]
[[קטגוריה:חברות ישראליות שעשו אקזיט]]
[[קטגוריה:רעננה: חברות]]
[[קטגוריה:פורטיסימו קפיטל]]
[[קטגוריה:ישראל: חברות שהוקמו ב-1994]]

אמבלייז - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: ניקוי תבניות