https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%91אל-עראקיב - היסטוריית גרסאות2026-09-13T08:53:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%91&diff=272246&oldid=previmported>אור גנוז: איננו2026-01-13T20:05:26Z<p>איננו</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{עיר<br />
| סוג יישוב = [[כפר בלתי מוכר]]<br />
| תמונה = Araqeeb April2010.JPG<br />
| כיתוב = מראה כללי של אל-עראקיב באפריל 2010, כמה חודשים לפני הריסתו<br />
| מדינה = ישראל<br />
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מחוזות ישראל|מחוז]]<br />
| יחידה שלטונית ראשונה = [[מחוז הדרום|הדרום]]<br />
| חבל ארץ = [[צפון הנגב]]<br />
| תאריך ייסוד = 1951<br />
| מפה = {{ממי}}<br />
| סיבת נטישה = פינוי<br />
| תאריך נטישה = 2010<br />
}}[[קובץ:AlAraqeeb 2007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צילום אוויר של האתר משנת 2007]]<br />
[[קובץ:Al Arakiv Protest Tel Aviv.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הפגנה שנערכה בתל אביב במאי 2010, בדרישה להכיר בכפר ולמנוע את הריסתו]]<br />
[[קובץ:Araqeeb Demolished615.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כמה ימים אחרי הריסת הכפר, ביולי 2010]]<br />
[[קובץ:Araqeeb Demolished604.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כמה ימים אחרי הריסת הכפר, ביולי 2010]]<br />
'''אל-עראקיבּ''' (ב[[ניבים בערבית בישראל|הגיה בדואית]]: '''אל-עראגיבּ''', ב[[ערבית]]: '''العراقيب''') היה יישוב [[בדואים בישראל|בדואי]] [[כפר בלתי מוכר|בלתי מוכר]] כ-10 קילומטרים צפונית ל[[באר שבע]], בסמוך ליישוב [[גבעות בר]] ולא הרחק מ[[רהט]]. המקום הוקם ב-[[1951]] הועברו נוודים בדואים מהאזור ל[[אזור הסייג]] על ידי [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]], והקרקע [[הפקעה של מקרקעין בישראל|הופקעה]] ב[[חוק רכישת מקרקעין]]. האדמות הושכרו על ידי [[מינהל מקרקעי ישראל]] לעיבוד חקלאי עד [[1998]], אז התחילו בו עבודות [[יעור]] של [[קרן קיימת לישראל]].<br />
<br />
במשך השנים מאז ניהלו חלק מהמפונים וצאצאיהם מאבק על מנת לחזור למקום, ולזכות בבעלות על האדמות. החל משנת 1999 פלשו אנשי משפחת אל-עוקבי משבט א-טורי מ[[רהט]] לאדמות מדינה באזור והחלו והקימו במקום כפר בלתי חוקי, בטענה כי אדמות אלו היו בבעלות משפחתם משך דורות רבים.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.regavim.org.il/wp-content/uploads/2020/12/%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%99%D7%91.pdf|הכותב=רגבים|כותרת=אל עראקיב והנרטיב|אתר=רגבים|תאריך=יולי 2015}}</ref> הכפר נהרס בשנת [[2010]], מבנים זמניים שנבנו על ידי תושביו נהרסו 198 פעמים, והמקום הפך לסמל של מאבק הבדואים בנגב.<br />
<br />
בסיומו של מאבק משפטי ארוך בין המדינה ובין אחת מהמשפחות שפונו מאל-עראקיב שדרשה להכיר בבעלותה על אדמות במקום, פסק [[בית המשפט העליון]] במאי 2015 כי מדובר באדמות מדינה המיועדות לשימוש ציבורי.{{הערה|שם=העליון|{{פס"ד עליון|קישור=12042200.v29|סוג=ע"א|עותר=סלימאן מחמד אלעוקבי ואחרים|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=14 במאי 2015}}}} בשנת 2011 הגישה המדינה תביעה אזרחית כנגד 34 פעילים מרכזיים, בדרישה לשאת בעלותם של שמונה אירועי פינוי שהתרחשו בשנת 2010, בעלות כוללת של כ-1.8 מיליון שקלים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|פינוי-פיצוי: המדינה רוצה מאל-עראקיב 1.8 מ' שקל|4100331|26 ביולי 2011}}}}<br />
<br />
==גאוגרפיה==<br />
המילה "עַרַאקִ֫יבּ" היא לשון רבים של המילה "עֻרְק֫וּבּ", ופירושה בין השאר אזור הררי מבותר בערוצים וחריצים.{{הערה| [[זאב וילנאי]], [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], עמ' 6022}}<br />
<br />
השטח ההיסטורי של אל-עראקיב נמצא ברובו ממערב ל[[כביש 40]] בין [[צומת גורל]] ל[[מחלף להבים]], ועד לאזור של [[גבעות בר]].<br />
היישוב הבלתי מוכר שנהרס ב-2010, נמצא בצמוד לבית הקברות של שבט א-טורי, כקילומטר ממערב לכביש 40.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===לפני הקמת מדינת ישראל===<br />
עוד לפני קום המדינה נהגו בדואים לנדוד באזור, אך תצלומי אוויר משנת 1945 מראים כי לא הוקמו מבני קבע בשטח זה.<ref name=":1" /> גם על פי קביעת [[בג״ץ|בג״צ]], לא נמצאו ראיות פיזיות המעידות על קיומו של יישוב בדואי קדום במקום, והמסמכים והתעודות ההיסטוריות באשר לקיומו של ישוב בדואי קדום בתחומי החלקות, אף הם אינם מבססים מסקנה זו.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts%5C12/200/042/v29&fileName=12042200.v29&type=4|כותרת=Wayback Machine|אתר=supremedecisions.court.gov.il|תאריך_וידוא=2025-02-09}}</ref><br />
<br />
המקום מזוכר בספרו של [[עארף אל-עארף]], [[תולדות באר שבע ושבטיה]] בתיאור מקום מושבם של בני עוקבה ובני בדינאת.{{הערה|עארף אל-עארף, תולדות באר שבע ושבטיה, 1937; מהדורת הוצאת אריאל ומרכז ג'ו אלון, ירושלים 2000, עמ' 103, 114.}}<br />
<br />
במפה מנדטורית מ-[[1942]] הוא מופיע בשם Al-'Araqib כחלק מאזור המחיה של ערב אבן עוקבה. גם הוואדי שיוצא מאזור זה (ומכונה היום בעברית נחל דודאים) נקרא במפה Araqib'.{{הערה|[http://beta.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER003809538/NLI#$FL60505842 Palestine 1:100000. Sheet 12:Hebron] - מפה בקנה מידה 1:100,000 שנוצרה על ידי "Survey of Palestine" משנת 1942, באוסף המפות ע"ש ערן לאורף ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]]}}<br />
<br />
ב[[צילום אוויר]] של [[חיל האוויר הבריטי]] משנת [[1945]] ניתן לראות באזור מספר בתי אבן, מאהלים, שדות מעובדים, טרסות וסכרים, בורות מים ובארות, שמפוזרים בשטח בדלילות יחסית.{{הערה|[https://vimeo.com/223268224#t=500s Ground Truth], סרטון בערוץ של Forensic Architecture באתר vimeo, החל מדקה 08:20}} לטענת התושבים, בידייהם מסמכים מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] ו[[המנדט הבריטי|תקופת המנדט]] שמעידים על מכירת והשכרת אדמות ביניהם באל-עראקיב, אך טענות אלו נדחו בבית המשפט.<ref name=":0" /><br />
<br />
===הפינוי מאל-עראקיב ב-1951===<br />
במסגרת מדיניות ממשלת ישראל לפנות את ה[[בדואים בישראל|בדואים]] ממערב הנגב, ולרכז אותם ב[[אזור הסייג]] בצפון [[מזרח הנגב]], פונו גם אנשי אל-עראקיב מאדמותיהם בסוף [[1951]] בצו המושל הצבאי. אנשי שבט אל-עוקבי עברו לאזור [[חורה]]. אחרים נשארו בסמיכות לאזור. לטענתם הובטח להם שהפינוי הוא זמני, לחצי שנה, לצורכי אימון זמני, אולם כשהזמן עבר סירבו לתת להם לחזור.{{הערה|{{הארץ|[[אורן יפתחאל]]|מופע האימים בכפר אל-ערקיב|1.1214845|2 באוגוסט 2010}}; [http://defeatist-diary.com/index.asp?p=articles_new10304 איסמעיל מוחמד אבו מדיע'ם, מונולוג]{{קישור שבור|5.10.2021}} באתר של [[יוסף אלגזי]]; [[מיכאל יעקובסון]], [http://michaelarch.wordpress.com/2010/05/09/סיבוב-בשרידי-אלעראקיב-כפר-בדואי-שתושב/ סיבוב בשרידי אלעראקיב / כפר בדואי שתושביו גורשו בשנת 1951], אתר רשימות, 09/05/2010}}{{הערה|1=[http://www.yallakadima.co.il/article.asp?item_id=12900 על פינוי הכפר הבדואי אל-ערקיב], אתר קדימה}}<br />
<br />
בתשובה לשאילתה שהגיש חבר הכנסת [[אמיל חביבי]], בעקבות פניה של השייח' סלמן אל-עוקבי ועוד שני שייח'ים של שבטים שפונו ממערב הנגב לאזור הסייג, ובה שאל על הסיבות להעברת שבטים אלה מאדמתם, ענה ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] שהשייח'ים חתמו במשרד המושל הצבאי בנגב על הצהרה שהם מוכנים לעבור מרצונם הטוב תמורת תשלום מיוחד, שהם הועברו כי האזור שבו הם ישבו מקודם שימש צומת של דרכי ה[[הברחה]] בין עזה וחברון, וכי ראשי השבטים עצמם בחרו בשטח אליו יעברו.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//2/Plenum/2_ptm_250290.pdf דברי ימי הכנסת] הישיבה ה-52 של [[הכנסת השנייה]], 6 בפברואר [[1952]], עמ' 1222-1223}}<br />
<br />
אדמות אל-עראקיב נכללו באדמות שהופקעו על ידי [[חוק רכישת מקרקעין]] מפני שבתאריך הקובע [[1 באפריל]] [[1952]] לא היו ברשות בעליהם, והועברו ל[[רשות הפיתוח]].<br />
עד שנת 1998 הושכרו קרקעות אל-עראקיב לצורך עיבוד חקלאי על ידי מינהל מקרקעי ישראל.{{הערה|שם=הרשעה|{{פס"ד עליון|קישור=18070020.J03|סוג=רע"פ|עותר=סייאח אבו מדיגם|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 בנובמבר 2018}}}}<br />
<br />
===ניסיונות חזרה לאל-עראקיב===<br />
<br />
במשך השנים המפונים מאל-עראקיב וצאצאיהם ניסו לשוב לאדמות מהן פונו.<br />
<br />
אחרי שהניסיונות של השייח' סולימאן אל-עוקבי לקבל אישור לחזור לאל-עראקיב, הוא ומשפחתו ניסו לחזור לביתם ללא אישור, אך פונו משם. בנו, [[נורי אל-עוקבי]] החל משנות ה-70 להאבק למען חזרה לאדמות משפחתו באל-עראקיב. שוב ושוב הוא זרע ונטע באדמות, אך כל פעם הוגשו נגדו תביעות וכתבי אישום, הגידולים נעקרו, ואוהל המחאה שהוא שהה בו בין 2006 ל-2009 נהרס.{{הערה|שם=ויצמן|[[אייל ויצמן|איל ויצמן]], '''סף המדבר, קו העימות''', 2015, עמ' 52 - 53}}{{הערה|[[רות בונדי]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1975%2F01%2F03&id=Ar02500&sk=70586A06 האדמה הטובה], דבר, 3 בינואר 1975}}<br />
<br />
בשנת [[1998]], המדינה החליטה שלא להשכיר עוד את הקרקעות לעיבוד חקלאי וה[[קרן קיימת לישראל]] ביקשה לטעת עצים במקום, "למטרת שמירה על קרקעות הלאום".{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFAHeb/Spokesman/2005/Inauguration%20of%20ambassadors%20forest%20281205 חנוכת יער השגרירים בנגב] {{ש}} דברי הכנסת, מספר 117, [http://www.knesset.gov.il/plenum/data/00966410.doc "פעילות קרן קיימת לישראל בנגב"]{{קישור שבור|5.10.2021}}, מס' 142, עמ' 7, הישיבה המאה-ושבע-עשרה של הכנסת השמונה-עשרה, 3 במרץ 2010 {{DOC}}}} בשטח ניטע "יער השגרירים" ואחרי כך יער "טלויזית האלוהים".{{הערה|[http://baduannaqab.wordpress.com/2010/11/18/האוונגלסיטים-מיערים-את-הנגב/ האוונגליסטים מיערים את הנגב], 18 בנובמבר 2010}} בעקבות זאת ב-2010 היישוב פונה ונהרס על ידי המדינה אך תושביו חזרו והקימו אותו מחדש מספר פעמים רב.<br />
<br />
בעקבות כך החלו אנשים משבט א-טורי, שהתגוררו ברהט ובמקומות נוספים, לעבד את האדמות שעליהן הם טוענים לבעלות. החל משנת [[2002]] הם החלו גם להקים מבנים ולהתגורר בסמוך ל[[בית קברות|בית הקברות]] של השבט, בו הם קברו את מתיהם מתחילת המאה ה-20, גם אחרי פינויים מאל-עראקיב.{{הערה|שם=מרחב|דוד מרחב, [http://davidmerhav.wordpress.com/2010/08/20/מי-רוצה-להבעיר-את-הנגב/ מי רוצה להבעיר את הנגב?], מקור ראשון, 20 באוגוסט 2008}}{{הערה|שם=ויצמן}}<br />
<br />
[[מינהל מקרקעי ישראל]] ניהל מאבק ממושך לסילוק הבדואים מהקרקע שכלל גם פעולות של ריסוס ברעל של שדות מעובדים כדי להשמיד את היבולים. הבדואים עתרו ל[[בג"ץ]] נגד הריסוסים, אשר ב-[[2007]] קיבל את טענתם כי אף על פי שהסמכות נתונה ביד המדינה לסלק פולשים מקרקעותיה, אין סמכות זו כוללת בחובה פעולות ריסוס יבולים חקלאיים.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=04028870.H05|סוג=בג"ץ|עותר=סלים אבו מדיגם ואח'|משיב=מינהל מקרקעי ישראל ואח'|ניתן ב=15 באפריל 2007}}}}<br />
<br />
===הריסות הכפר ובנייתו מחדש===<br />
ב-27 ביולי 2010 הרסו פקחי [[מינהל מקרקעי ישראל]], בחסות כוח של כ-1,300 [[משטרת ישראל|שוטרים]], את הכפר שהקימו אנשי שבט אל-טורי בסמוך לבית הקברות של שבטם.{{הערה|שם=קוריאל1|{{ynet|אילנה קוריאל|כפר בדואי לא מוכר נהרס; 1,300 שוטרים איבטחו|3925698|27 ביולי 2010}}}} אחרי שעתירה שהוגשה ברגע האחרון נדחתה.{{הערה|שם=פריאל|{{nrg|משה פריאל|הבדואים בנגב: נבנה מחדש את הבתים שהרסה המשטרה|138/691|29 ביולי 2010|54|2}}}}<br />
<br />
מיד לאחר עזיבת הכוחות החלו תושבי אל-עראקיב בסיוע של פעילי שמאל להקים מחדש את המבנים. שבוע לאחר מכן נהרסו גם המבנים החדשים שהוקמו.{{הערה|{{ynet||"המדינה שבה ונלחמת באזרחים הכי עניים שלה"|3929719|4 באוגוסט 2010}}}}{{הערה|שם=קוריאל2|{{ynet|אילנה קוריאל|הכפר הבדואי שוב נהרס: ח"כ א-סאנע פונה בכוח|3929972|4 באוגוסט 2010}}}} מאז נערכים מבצעי הריסה חוזרים ונשנים מחד, ומאידך בנייה מחדש של סככות וסוכות{{הערה|[http://www.dukium.org/heb/?page_id=9033 אל-עראקיב – רשימת ההריסות]{{קישור שבור|5.10.2021}}}}{{הערה|[http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/show_h.asp?key=946&CodeMaarecet=1 פינוי חוזר של אדמות המדינה בעראקיב] הודעה לעיתונות של מינהל מקרקעי ישראל, 13 בספטמבר 2010}} ואירועי מחאה נגד ההריסה.{{הערה|{{וואלה|רמי שני וניר יהב|ושוב: מבנים נהרסו ביישוב הבדואי אל עראקיב|1732082|13 בספטמבר 2010}}}} בספטמבר 2013 הוגש נגד שייח' [[סיאח אבו מדיע'ם א-טורי]], ממובילי המאבק של תושבי אל-עראקיב, כתב אישום על הסגת גבול. הוא נדון לעשרה חודשי מאסר וערעורו על הרשעתו ועל העונש נדחו על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.{{הערה|שם=הרשעה}} ב-[[2018]] החל השייח' סיאח לרצות את עונשו ב[[כלא מעשיהו]], אחרי עצרת תמיכה מחוץ לשערי הכלא בה השתתפו פעילים וראשי הציבור הערבי בישראל, כולל ראש [[ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל]] וחברי כנסת מ[[הרשימה המשותפת]].{{הערה|{{שיחה מקומית|אורן זיו|מנהיג המאבק נגד הריסת אל עראקיב נכנס לעשרה חודשים בכלא|מנהיג-המאבק-נגד-הריסת-אל-עראקיב-נכנס-לע|25 בדצמבר 2018}}}}<br />
<br />
===אל עראקיב כסמל ===<br />
אל-עראקיב הפך אחד הסמלים למאבק למען הכרה ב[[כפר בלתי מוכר|כפרים הלא מוכרים]]. בכפר התקיימו מספר עצרות גדולות, כולל עצרת [[יום האדמה]] המרכזית של [[ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל]] במרץ [[2010]], כמה חודשים לפני ההריסה הראשונה.{{הערה|[http://www.tarabut.info/he/articles/article/land-day-2010/ יום האדמה באל-עראקיב ובסח'נין], אתר [[תראבוט]]; [http://www.dukium.org/דבריה-של-חיה-נח-מנכל-פורום-דו-קיום-בנגב/?lang=he דבריה של חיה נח, מנכ"ל פורום דו-קיום בנגב, בעצרת יום האדמה 2012], באתר הפורום לדו קיום בנגב}} תושבי הכפר ערכו משמרת מחאה שבועית ב[[צומת להבים]].{{הערה|{{שיחה מקומית|מיכל רותם|נציג המשטרה לתושבי אל-עראקיב: נפנה אתכם למרות צווי העיכוב|stream/נציג-המשטרה-לתושבי-אל-עראקיב-נפנה-למרו|8 ביוני 2014}}}}<br />
[[קובץ:Einat Weizman and Dareen tatour in Al-Araqeeb.jpg|ממוזער|שייח' סיאח אבו מדיע'ם א-טורי ממנהיגי מאבק התושבים עם [[עינת ויצמן]] ו[[דארין טאטור]] בביקור הזדהות באל-עראקיב, נובמבר 2018]]<br />
ב-[[2017]] העלו [[עינת ויצמן]] ותושב הכפר עזיז א-טורי ב[[תיאטרון תמונע]] יצירה בשם "הבית ה-112 – שיעור בבנייה פוליטית" שבו מוצגת על הבמה בניית בית, לאחר 111 ההריסות שנערכו במקום, לדברי היוצרים, מאז [[2010]] ועד העלאת היצירה.{{הערה|[http://www.tmu-na.org.il/?CategoryID=221&ArticleID=4115 פסטיבל א-ז'אנר 2017]{{קישור שבור|5.10.2021}} באתר תיאטרון תמונע; {{וואלה|שגיא בן נון|"ההסתה רק החמירה מאז רצח רבין, ונתניהו נותן לה לגיטימציה"|3057974|20 באפריל 2017}}}}<br />
<br />
==הליכים משפטיים==<br />
=== משפט בתביעות משפחת אל-עוקבי ===<br />
בסוף שנת 2006 החל משפט ראשון שנערך לגבי [[רישום זכויות במקרקעין בישראל|רישום קרקעות]] באל-עראקיב, בשש תביעות של שבעה עשר מאנשי שבט [[אל-עוקבי]] להכרה בזכותם על חלקות באזור אל-עראקיב. הדיונים נערכו במשך חמש שנים, שני הצדדים הביאו למשפט את המומחים המובילים בישראל לענייני [[גאוגרפיה היסטורית]], הציגו מסמכים היסטוריים ותצלומי אוויר המוכיחים את עמדתם.<br />
<br />
פרופ' [[אורן יפתחאל]] הגיש חוות דעת מקצועית לטובת הצד הבדואי שנדחתה הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית המשפט העליון תוך ביקורת חריפה על יפתחאל.{{הערה|שם=העליון}} התובעים טענו שהשלטונות העות'מאנים והבריטים הכירו בבעלותם באדמות הנגב. מנגד, פרופ' [[רות קרק]], אשר הציגה את מדינת ישראל, הסבירה שעד שנת [[1858]] לא היה שום יישוב קבע על אדמות אל-עראקיב או בסמוך אליהן.{{הערה|{{mynet||ביהמ"ש המחוזי: אל-עראקיב לא שייך לבדואים|4209604|29 במרץ 2012}}}}<br />
<br />
בפסק דין שניתן במרץ 2012 קבעה השופטת [[שרה דברת]] כי הקרקעות שייכות למדינה בתוקף הפקעה על פי [[חוק רכישת מקרקעין]],{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=\\172.25.40.101%5Cidc_repository2%5C684%5C28%5C9d0cecba618c4b0d961c149326e5bcbc&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=5EC12872F21F26067BD886409E6E26F4&OnePageMode=1 7161/06], פסק דין מ-15 במרץ 2012}} וקיבלה את עמדת המדינה כי עדיין יש צורך בהפקעה למטרות חקלאות ייעור ושטחים פתוחים. כמו כן קבעה השופטת כי התובעים לא הצליחו להוכיח שעם חקיקת חוק הקרקעות העותמאני בשנת [[1858]] היה באזור יישוב קבע, או אפילו יישוב סמי נוודי, ושגם אם הייתה התיישבות סמי-נוודית היא לא הייתה מספקת כדי להכיר בבעלותם על הקרקעות. כן קבעה שבסוף ימי [[המנדט הבריטי]] רק חלק קטן מהקרקעות בחלקות הרלוונטיות היה מעובד, וכי מהמסמכים הפנימיים שהציגו הבדואים התובעים עולה שהם ידעו על חובתם לרשום קרקעות ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|טאבו]], אך החליטו לא לעשות זאת. "הפקעות במקרקעין בוצעו על פי חוק הרכישה כדין והתובעים לא הצליחו להוכיח טענותיהם לעניין הבעלות בחלקות התביעה", ציינה השופטת.{{הערה|{{כלכליסט|שי פאוזנר|בית המשפט דחה תביעות בדואים לבעלות פרטית בקרקעות בנגב|3565560|18 במרץ 2012}}}} [[ערעור]] על פסק דינה של השופטת דברת נדחה ב[[בית המשפט העליון]].{{הערה|שם=העליון}}<br />
<br />
בשנים האחרונות היו מספר תביעות משפטיות בנושא בעלות על הקרקעות בנגב שהוגשו על ידי בדואים אך נכון לינואר 2013 בכל בירור שהגיע להכרעה נפסק כי הקרקע שייכת למדינה. התובעים הבדואים התקשו להוכיח את בעלותם על קרקעות אלה.{{הערה|1=[[קלמן ליבסקינד]], [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/133/497.html נגב הולך לאיבוד: כך כשלה המדינה בטיפול בבדואים בדרום ("בערך חמישית מהתביעות הללו הגיעו עד היום להסדר בין המדינה לבדואים. ב-80 המקרים שבהם הסכסוך הגיע לבית המשפט ניצחה המדינה, שכן לבדואים, כאמור, אין שום מסמך המוכיח את בעלותם")], סופשבוע, nrg,{{כ}} 16 ביולי 2010}}<br />
<br />
===תביעות משפחת א-טורי===<br />
ב[[הודעה לעיתונות]] שהוציא [[מינהל מקרקעי ישראל]] במרץ 2010 נטען כי חברי שבט א-טורי מבצעים פלישות חוזרות ונשנות לקרקעות מדינה מאז 1999 וכי אף על פי שהפסידו בכל הערכאות המשפטיות הם ממשיכים לפלוש לשטח.{{הערה|[http://land.gov.il/PR_MSG/Pages/920.aspx בני שבט אל טורי], הודעה לעיתונות מ-24 במרץ 2010, באתר מינהל מקרקעי ישראל}}<br />
<br />
נציגים של המשפחה הבדואית א-טורי טוענים כי קיבלו את הקרקעות שלהם מאנשי אל-עוקבי בתחילת המאה ה-20 וכיום מנסים להכריח את הרשויות להכיר בזכותם על הקרקעות באל-עראקיב על ידי בנייה חוזרת. מאז קיץ 2010 הבתים שהם בנו ללא אישור באל-עראקיב נהרסו על ידי המדינה מספר רב פעמים (39 פעמים נכון ל-28 במאי 2012).{{הערה|1=[http://realestatemagazine.winwin.co.il/?p=1267 בפעם ה-39: מינהל מקרקעי ישראל פינה את מסיגי הגבול מאזור "אל עראקיב"] winwin.co.il, מגזין נדל"ן}} ניסיונות אלה זכו להד בתקשורת הבינלאומית.<br />
<br />
בעקבות העלות הכספית של ההריסות המרובות ביולי 2011 הגישה המדינה תביעה נגד תושבי הכפר בסך של 1,790,000 ש"ח.{{הערה|{{ynet||פינוי-פיצוי. המדינה רוצה מאל-עראקיב 1.8 מ' שקל|4100331|26 ביולי 2011}}}}<br />
<br />
במקביל בני שבט א-טורי מנסים לקבל הכרה בזכויותיהם על הקרקעות באל-עראקיב בבית המשפט. משפט לגבי תביעות בעלות שלהם על הקרקע מתנהל ב[[בית המשפט המחוזי בבאר שבע]], ואנשי השבט דורשים שקרן קיימת תחדל מפעולות ייעור בקרקעות אלה.{{הערה|[http://www.tarabut.info/he/articles/article/Bedouins-Decision-October2011/ בית המשפט דחה את ניסיון המדינה לרשום את קרקעות אל-עראקיב על שמה], אתר התחברות-תראבוט, 1 בנובמבר 2011}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אייל ויצמן]], [https://www.babel.co.il/products/1451229024 '''סף המדבר, קו העימות: יישוב ופינוי כשינוי אקלים בנגב'''], [[הוצאת בבל]], 2016{{הערה|{{הארץ|[[יצחק לאור]]|קו הצחיחות: נישול הבדווים הוא לא רק עניין של טריטוריה|1.3030008|5 באוגוסט 2016}}}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Al-Araqeeb}}<br />
* {{אנשים ישראל|שרון הורנשטיין, [[עוז אלמוג]]|ישובים בלתי מוכרים בישראל|7470|19 בינואר 2009}}<br />
* {{הארץ|[[גדעון לוי]]|כפר שלם|1.1215585|6 באוגוסט 2010}}<br />
* {{ynet|אילנה קוריאל|סמל המאבק הבדואי יפצה את המדינה על פינויו|3916385|7 ביולי 2010}}<br />
* מרלן-אביבה גרינפטר, [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/14733/85/ תושבי אל-עראקיב בונים מחדש את הכפר שנמחק כליל מכוח צווי הריסה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20140408223652/http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/14733/85/ |date=2014-04-08 }}, "[[אפוק טיימס]]", 7 באוגוסט 2010<br />
* {{הארץ|אביבה לורי|הקרב על אדמות הבדואים באל-עראקיב מתנהל בבית המשפט בבאר שבע|1.1218495|20 באוגוסט 2010}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20160303192247/http://toibillboard.info/Okbi_heb.htm יומו של נורי אל עוקבי בבית המשפט] - תמליל עדותו של נורי אל-עוקבי ב-7 בדצמבר 2009 במשפט על הבעלות על האדמות במקום.<br />
* {{NFC|סנ"צ שרית פיליפסון|הצד המוסתר של עראקיב|003-D-52378-00|29 בספטמבר 2010}}<br />
* {{הארץ|אביבה לורי|עמוק באדמה|1.1114865|23 ביוני 2006}}<br />
* [http://www.mmi.gov.il/static/HanhalaPirsumim/Beduin_information%20hebrew.pdf מינהל מקרקעי ישראל. בדואים, רקע]<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=ei8yHjk_MbM אדמות בנגב], סרט באנגלית (חלק בעברית) של מינהל מקרקעי ישראל המסביר על תופעת בניה בלתי-חוקית בנגב<br />
* {{יוטיוב|JeT6faLNzV8|שם=תיעוד וידאו- הריסת אל עראקיב, פברואר 2011}}<br />
* [http://www.haokets.org/2018/09/01/לגלות-את-האמת-של-אל-עראקיב/ לגלות את האמת של אל-עראקיב], באתר [[העוקץ (בלוג)|העוקץ]], 1 בספטמבר 2018<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:עראקיב}}<br />
[[קטגוריה:כפרים בדואים לא מוכרים בנגב]]</div>imported>אור גנוז