https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%A8אליס ווקר - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:24:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%A8&diff=62240&oldid=previmported>AutoMod: הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי2026-04-11T10:11:55Z<p>הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר}}<br />
'''אליס ווקר''' ([[אנגלית]]: '''Alice Malsenior Tallulah-Kate Walker'''; נולדה ב-[[9 בפברואר]] [[1944]]) היא [[סופרת]] [[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאית]], [[פמיניזם|פמיניסטית]] ופעילה חברתית זוכת [[פרס פוליצר]]. בשנים האחרונות יוחסו לה גם דעות [[אנטישמיות]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===ילדות ונעורים===<br />
אליס מלסניור ווקר נולדה באיטונטון שבמדינת [[ג'ורג'יה]], עיירה חקלאית כפרית, לווילי לי ווקר ומיני טלולה גרנט. שני הוריה של ווקר היו איכרים, אם כי אמה עבדה גם כתופרת כדי להרוויח כסף נוסף. ווקר, שהיא הצעירה מבין שמונה ילדים, נרשמה לבית הספר כשהייתה רק בת ארבע. כילדה בת שמונה, ווקר ספגה פציעה בעינה הימנית לאחר שאחד מאחיה ירה באקדח{{הערה|{{גלובס||היום יום הולדת|882405|9 בפברואר 2005}}}}. מכיוון שלמשפחתה לא הייתה גישה למכונית, ווקר לא יכלה לקבל טיפול רפואי מיידי, מה שגרם לה להתעוור לצמיתות בעין זו. לאחר הפציעה בעינה, ווקר החלה לקרוא ולכתוב. רקמת הצלקת הוסרה כאשר הייתה בת 14, אך עדיין נותר סימן בעינה.<br />
<br />
מכיוון שבתי הספר באיטונטון התנהלו בהפרדה גזעית, ווקר למד בבית הספר התיכון היחיד שעומד לרשות השחורים, "תיכון באטלר בייקר". שם, הייתה תלמידה מצטיינת, ונרשמה למכללת ספלמן שב[[אטלנטה]] ב-[[1961]], לאחר שהוענקה לה מלגה מלאה ממדינת [[ג'ורג'יה]], על ההישגים האקדמיים הגבוהים ביותר בכיתתה. לווקר הוצעה מלגה נוספת, הפעם מ[[שרה לורנס קולג'|מכללת שרה לורנס]] שב[[ניו יורק]], שם למדה שנה אחת במהלכה ביקרה ב[[מזרח אפריקה]]. ווקר נכנסה להריון בתחילת שנתה האחרונה בקולג' ועשתה הפלה; החוויה הזו, כמו גם התקף המחשבות האובדניות שבאו בעקבותיו, היוו השראה להרבה מהשירים שפרסמו ב-Once, אוסף השירה הראשון שלה, שפורסם ב-[[1968]]. ווקר סיימה את לימודיה בהצטיינות וקיבלה תואר ראשון בשנת [[1965]].<br />
<br />
===קריירה===<br />
לאחר סיום הלימודים עבדה לזמן קצר במחלקת הרווחה של העיר ניו יורק, לפני שחזרה לדרום. היא קיבלה עבודה בקרן ההגנה המשפטית של האגודה הלאומית לקידום מיעוטים ב[[ג'קסון (מיסיסיפי)|ג'קסון]], [[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]]. מאוחר יותר היא חזרה לכתוב כסופרת הבית (writer-in-residence) באוניברסיטת ג'קסון סטייט (בשנים 1968–1969) ובמכללת טוגלו (בשנים 1970–1971).<br />
<br />
ווקר פרסמה את הרומן הראשון שלה, "The Third Life of Grange Copeland", בשנת 1970. הרומן עוקב אחר חייו של בעל ואב מתעלל וחסר אחריות.<br />
<br />
בסתיו [[1972]], ווקר לימדה קורס בספרות של נשים שחורות ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס]] ב[[בוסטון]].<br />
<br />
ב-[[1973]], לפני שהפכו לעורכת של [[Ms. (כתב עת)|מגזין Ms.]], גילו ווקר, וחוקרת הספרות שרלוט ד. האנט, קבר לא מסומן שלדעתם הוא של [[זורה ניל הרסטון]] בפירס, [[פלורידה]]. מאמר שפרסמה בשנת 1975 בשם "בחיפוש אחר זורה ניל הרסטון", שפורסם במגזין Ms., עזר להחיות את העניין בעבודתה של הסופרת והאנתרופולוגית זורה ניל הרסטון.<br />
<br />
ב-[[1976]] יצא לאור הרומן השני של ווקר, "מרידיאן", רומן על פועלים אקטיביסטים בדרום, בתקופת התנועה לזכויות האזרח, עם אירועים המקבילים במידה רבה לחלק מחוויותיה של ווקר עצמה. ב-[[1982]] היא פרסמה את מה שהפך ליצירתה הידועה ביותר, "[[הצבע ארגמן (ספר)|הצבע ארגמן]]". הרומן עוקב אחר אישה שחורה צעירה, בעייתית, הנלחמת בדרכה לא רק בתרבות הלבנה הגזענית אלא גם בתרבות השחורה הפטריארכלית. הספר הפך לרב מכר ולאחר מכן עובד לסרט שזכה לשבחים מ-[[1985]] בבימויו של [[סטיבן ספילברג]], בהשתתפות [[אופרה ווינפרי]] ו[[וופי גולדברג]]{{הערה|{{כותרת ראשית|רחל נאמן|ביקורת קולנוע - הצבע ורוד - 'הצבע ארגמן'|19860723|45}}{{ש}}{{חדשות|מאיר שניצר|סרט - הצבע אפור ביותר|19860715|96}}}}, וכן למחזמר ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] משנת 2005, שעלה 910 פעמים, בהפקת אופרה ווינפרי{{הערה|{{הארץ|ז'אק סטיינברג, לולה אוגונייק|מפגש הטיטאנים|0000017f-f62c-d318-afff-f76f74290000|4 בדצמבר 2005}}}}.<br />
<br />
בשנת [[2000]], ווקר הוציאה אוסף [[סיפור קצר|סיפורים קצרים]], המבוססים על חייה שלה, בשם "הדרך קדימה עם לב שבור", בה היא בוחנת את יחסיה עם מלווין רוזנמן לוונטל, בן זוגה בשנות ה-70.<br />
<br />
בשנת [[2007]], ווקר תרמה את הארכיון וכתבי היד שלה לספריית [[אוניברסיטת אמורי]]. בנוסף לטיוטות של רומנים כמו "הצבע ארגמן", שירים וכתבי יד שטרם פורסמו והתכתבויות עם עורכים, האוסף כולל התכתבות ענפה עם בני משפחה, חברים ועמיתים, טיפול מוקדם בתסריט הסרט של "הצבע ארגמן", סילבס מקורסים שהיא לימדה, ודואר מעריצים. האוסף מכיל גם אלבום של שירה שנערך כשהייתה בת 15, שכותרתו "שירי משוררת ילדות".<br />
<br />
בשנת [[2013]] פרסמה ווקר שני ספרים חדשים, אחד [[ספר עיון]] והשני ספר שירה.<br />
<br />
==אקטיביזם==<br />
===זכויות אזרח===<br />
ווקר פגשה את [[מרטין לותר קינג]] כשהייתה סטודנטית במכללת ספלמן בתחילת שנות ה-60. היא העידה שבזכות קינג החליטה לחזור לדרום ארצות הברית כפעילה ב[[התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח|תנועה לזכויות האזרח]]. היא השתתפה ב[[המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות|מצעד בוושינגטון למען תעסוקה וחירות]] ב-[[1963]]. מאוחר יותר, היא התנדבה לרשום מצביעים שחורים בג'ורג'יה ובמיסיסיפי{{הערה|[http://www.democracynow.org/2009/1/20/pulitzer_prize_winning_writer_alice_waters "Pulitzer-Winning Writer Alice Walker & Civil Rights Leader Bob Moses Reflect on an Obama Presidency"], ''Democracy Now!'' video on the African-American vote, January 20, 2009. Retrieved February 10, 2010.|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
ב-[[8 במרץ]] [[2003]], [[יום האישה הבינלאומי]], ערב [[מלחמת עיראק]], ווקר נעצרה יחד עם 26 אחרים, כולל עמיתיה הסופרים מקסין הונג קינגסטון וטרי טמפסט וויליאמס, בהפגנה מחוץ לבית הלבן, על חציית קו משטרה במהלך עצרת נגד המלחמה{{הערה|{{הארץ||הסופרת אליס ווקר נעצרה בהפגנה|1.867165|9 במרץ 2003}}}}. ווקר כתבה על החוויה במאמרה "אנחנו אלה שחיכינו להם".<br />
<br />
===וומניזם===<br />
הפמיניזם של ווקר כולל [[פמיניזם שחור|התייחסות לבנות מיעוטים]]. היא טבעה את המונח, שפירושו "פמיניסטית שחורה או פמיניסטית צבעונית", בשנת 1979 בסיפור "Coming Apart", ולאחר מכן הרחיבה אותו בשנת 1983 באוסף "In Search of Our Mothers' Gardens". המונח נוצר כדי לאחד נשים צבעוניות והתנועה הפמיניסטית ב"צומת של דיכוי גזע, מעמד ומיגדר". ווקר קובע כי "'וומניזם' נותן לנו מילה משלנו". "כי זה שיח של נשים שחורות והסוגיות שהן מתמודדות איתן בחברה". וומניזם כתנועה יצאה לפועל בשנת 1985 באקדמיה האמריקנית לדתות ובאגודה לספרות תנ"כית כדי להתייחס לדאגותיהן של נשים שחורות מנקודת המבט האינטלקטואלית, הפיזית והרוחנית שלהן{{הערה|{{Cite book|title=Deeper shades of purple : womanism in religion and society|date=2006|publisher=New York University Press|others=Floyd-Thomas, Stacey M., 1969–|isbn=978-0814727522|location=New York|oclc=64688636}}|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
===פציפיזם===<br />
ווקר הייתה נותנת חסות ותיקה ל[[ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות|ליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחופש]]. בתחילת 2015 היא כתבה: "אני חושבת על כל תנועה לשלום וצדק כמשהו שנוגע לייצוב הרוח הפנימית שלנו, כדי שנוכל להמשיך ולהביא לעולם חזון שהוא הרבה יותר אנושי מזה שדומיננטי היום"{{הערה|{{cite web|url=http://wilpfus.org/emailArchives/PresidentsCorner/2015_01_15.html|title=From the President's Corner|author=Harrison, Mary Hanson|publisher=WILPF|date=January 20, 2015|access-date=January 26, 2019 }}|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
==חיים אישיים==<br />
ב-1965 פגשה ווקר את מלווין רוזנמן לוונטל, [[עורך דין]] יהודי לזכויות אזרח. הם נישאו ב-[[17 במרץ]] [[1967]] ב[[ניו יורק]]. מאוחר יותר באותה שנה עברו בני הזוג לג'קסון, מיסיסיפי, והפכו לזוג הבין-גזעי הראשון שנשוי כחוק במיסיסיפי מאז שהוכנסו החוקים נגד נישואים בין גזעיים במדינה. הם הוטרדו ואיימו על ידי לבנים, כולל ה[[קו קלוקס קלאן]]. לזוג נולדה בת, [[רבקה ווקר]], בשנת [[1969]]. ווקר ובעלה התגרשו ב-1976. רבקה ווקר היא סופרת, חוקרת [[פמיניזם|פמיניסטית]] בנושאים תרבותיים וחברתיים ואחת ממייסדות "[[הגל השלישי של הפמיניזם]]"{{הערה|{{הארץ|סטפני רוזנבלום, [[ניו יורק טיימס]]|שחורה, לבנה ואמא|1.1397285|24 במרץ 2007}}}}.<br />
<br />
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עברה ווקר לצפון [[קליפורניה]]. ב-1984, היא וסופר רוברט ל' אלן הקימו יחד את Wild Tree Press, חברת [[הוצאה לאור]] פמיניסטית. ווקר הוסיפה באופן חוקי את השם "טלולה קייט" לשמה בשנת 1994 כדי לכבד את אמה, מיני טלולה גרנט, ואת סבתה מצד אביה. סבתה של מיני טלולה גרנט, הייתה משבט ה[[צ'ירוקי]].<br />
<br />
ווקר טענה שהיא הייתה במערכת יחסים רומנטית עם הזמרת-יוצרת [[טרייסי צ'פמן]] באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ואמרה, "זה היה מקסים ונפלא ונהניתי לגמרי, והייתי מאוהבת בה לגמרי, אבל זה לא היה עניין של אף אחד, אלא שלנו". צ'פמן לא הגיבה בפומבי על קיומה של מערכת היחסים, ומקיימת הפרדה קפדנית בין חייה הפרטיים לציבוריים{{הערה|{{Cite web|last=Pond|first=Steve|date=1988-09-22|title=Tracy Chapman: On Her Own Terms|url=https://www.rollingstone.com/music/music-news/tracy-chapman-on-her-own-terms-60993/|access-date=2021-01-25|website=Rolling Stone|language=en-US}}|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
==יצירותיה==<br />
אליס ווקר כתבה יצירות רבות השייכות ל[[ז'אנר ספרותי|ז'אנרים]] שונים: [[רומן|רומנים]], [[סיפור קצר|סיפורים קצרים]], [[שירה|שירים]], [[מסה (חיבור עיוני)|מאמרים]], כתבות ועוד.<br />
<br />
יצירותיה השונות משקפות את השקפותיה החברתיות והפוליטיות על נושאים שונים. ביצירותיה היא מתמקדת במאבק של ה[[אפרו-אמריקאים]], ובמיוחד במאבק של הנשים האפרו-אמריקאיות נגד [[גזענות]], [[אפליה מינית|סקסיזם]], ו[[שוביניזם]]. בכתביה היא נוטה להדגיש את הכוח של הנשים האפרו-אמריקאיות ואת החשיבות של המורשת וה[[תרבות]] האפרו-אמריקאית. היא מרבה לכתוב על [[פמיניזם]], [[זכויות האדם]] והאזרח, [[אקולוגיה]] ו[[איכות הסביבה]], [[זכויות בעלי חיים]] ועוד.<br />
<br />
ווקר זכתה ב[[פרס (זכייה)|פרסים]] ספרותיים רבים, ובהם: [[פרס פוליצר]] על הרומן שלה "[[הצבע ארגמן (ספר)|הצבע ארגמן]]" (שעובד ל[[סרט קולנוע]] מצליח [[הצבע ארגמן (סרט)|בשם זהה]]), [[פרס או. הנרי]] על [[סיפור קצר]] שכתבה, ועוד.<br />
<br />
===ספריה ===<br />
===רומנים וסיפורים קצרים===<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''The Third Life of Grange Copeland'' (1970)<br />
* ''In Love and Trouble: Stories of Black Women'' (1973, includes "Everyday Use")<br />
* ''Meridian'' (1976)<br />
* ''The Color Purple'' (1982)<br />
* ''You Can't Keep a Good Woman Down: Stories'' (1982)<br />
* ''To Hell With Dying'' (1988)<br />
* ''The Temple of My Familiar'' (1989)<br />
* ''Finding the Green Stone'' (1991)<br />
* ''Possessing the Secret of Joy'' (1992)<br />
* ''The Complete Stories'' (1994)<br />
* ''By the Light of My Father's Smile'' (1998)<br />
* ''The Way Forward Is with a Broken Heart'' (2000)<br />
* ''Now Is the Time to Open Your Heart'' (2004)<br />
</div><br />
<br />
===אוספי שירה===<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''Once'' (1968)<br />
* ''Revolutionary Petunias and Other Poems'' (1973)<br />
* ''Good Night, Willie Lee, I'll See You in the Morning'' (1979)<br />
* ''Horses Make a Landscape Look More Beautiful'' (1985)<br />
* ''Her Blue Body Everything We Know: Earthling Poems'' (1991)<br />
* ''Absolute Trust in the Goodness of the Earth'' (2003)<br />
* ''A Poem Traveled Down My Arm: Poems And Drawings'' (2003)<br />
* ''Collected Poems'' (2005)<br />
* ''Hard Times Require Furious Dancing: New Poems'' (2010)<br />
* ''Taking the Arrow Out of the Heart'' (2018)<br />
</div><br />
<br />
===ספרי עיון===<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''In Search of Our Mothers' Gardens: Womanist Prose'' (1983)<br />
* ''Living by the Word'' (1988)<br />
* ''Warrior Marks'' (1993)<br />
* ''The Same River Twice: Honoring the Difficult'' (1996)<br />
* ''Anything We Love Can Be Saved: A Writer's Activism'' (1997)<br />
* ''Go Girl!: The Black Woman's Book of Travel and Adventure'' (1997)<br />
* ''Pema Chodron and Alice Walker in Conversation'' (1999)<br />
* ''Sent By Earth: A Message from the Grandmother Spirit After the Bombing of the World Trade Center and Pentagon'' (2001)<br />
* ''We Are the Ones We Have Been Waiting For'' (2006)<br />
* ''Overcoming Speechlessness'' (2010)<br />
* ''Chicken Chronicles, A Memoir'' (2011)<br />
* ''The cushion in the road – Meditation and wandering as the whole world awakens to be in harm's way'' (2013)<br />
</div><br />
<br />
===ספריה שתורגמו לעברית===<br />
* [[הצבע ארגמן (ספר)|הצבע ארגמן]] - 1984<br />
* ההזדמנות השלישית - 1989<br />
* הזעקה האדומה - 1997<br />
<br />
==יחסה לישראל==<br />
בשנת 2009 הגיעה ווקר לביקור מתוקשר ב[[עזה]], עם כ-60 אקטיביסטיות כדי למחות נגד מדיניות [[ישראל]] ברצועה והכריזה ש"הכיבוש הישראלי הוא כמו האפרטהייד האמריקאי,<br />
הלבנים התייחסו לשחורים באותה צורה שבה הישראלים מתייחסים לפלסטינים"{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|אליס ווקר, מחברת "הצבע ארגמן", בביקור בעזה: "הכיבוש הישראלי - כמו האפרטהייד האמריקאי"|0000017f-f85d-d460-afff-fb7fb7f30000|9 במרץ 2009}}}}. ביוני 2012 סירבה ווקר לאשר תרגום מחדש לעברית של ספרה "[[הצבע ארגמן (ספר)|הצבע ארגמן]]" שפורסם בהוצאת [[ידיעות ספרים]]{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|אליס ווקר אסרה לתרגם את ספרה "הצבע ארגמן" בטענה שישראל מדינת אפרטהייד|1.1735566|20 ביוני 2012}}{{ש}}{{גלובס|רן דגוני|מחברת "הצבע ארגמן" ל"ידיעות ספרים": אסור לתרגם הספר|1000758306|19 ביוני 2012}}}}. בתשובתה לפניית ההוצאה, טענה ווקר כי ישראל "אשמה באפרטהייד וברדיפה של העם הפלסטיני, גם בישראל וגם בשטחים הכבושים"{{הערה|{{גלובס|[[רון מיברג]]|אליס לא גרה כאן יותר|1000760771|27 ביוני 2012}}}}. ווקר תומכת ב[[הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל|חרם האקדמי והתרבותי על ישראל]]{{הערה|{{העוקץ|[[אילנה ברנשטיין]]|שמא משהו כאן לא בסדר|שמא-משהו-כאן-לא-בסדר|20 ביוני 2012}}}}, בין השאר קראה לזמרת [[אלישיה קיז]] לא להגיע לישראל{{הערה|{{וואלה|נועה הרשקוביץ|רוג'ר ווטרס ואליס ווקר קוראים לאלישיה קיז לא להגיע לישראל|2647137|31 במאי 2013}}}}.<br />
<br />
ווקר חתמה על עצומות הקוראות לשחרורן של [[דארין טאטור]] ו[[עהד תמימי]] הפלסטיניות מהכלא הישראלי{{הערה|{{הארץ|טלי קרופקין|27 אנשי תרבות ורוח אמריקאים חתמו על עצומה לשחרור עהד תמימי|1.5820652|13 בפברואר 2018}}}}.<br />
<br />
== טענות לאנטישמיות ==<br />
בראיון שהעניקה בשנת [[2013]] לתחנת הרדיו [[BBC Radio 4]], נשאלה ווקר איזה ספר תבחר לו יכלה לקרוא רק ספר אחד. ווקר השיבה כי הייתה בוחרת בספר "Human Race Get Off Your Knees: The Lion Sleeps No More" של הסופר הבריטי [[דייוויד אייק]], הידוע כתומך של [[תאוריית קשר|תאוריות קשר]]. הספר המתאר את ה[[יהודים]] כ"זוחלים [[משני-צורה]] [[דמויי אדם]]" (Shapeshifting reptilian humanoids) השולטים בעולם, בין השאר באמצעות "ה[[משפחת רוטשילד|רוטשילדים]] ה[[ציונות|ציונים]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.co.uk/programmes/b01shstm|כותרת=BBC Radio 4 - Desert Island Discs, Alice Walker|אתר=BBC|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2022-09-22}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.independent.co.uk/arts-entertainment/books/news/prizewinning-author-alice-walker-gives-support-to-david-icke-on-desert-island-discs-8622648.html|כותרת=Prize-winning author Alice Walker gives support to David Icke on|אתר=The Independent|תאריך=2013-05-20|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-09-22}}</ref>.<br />
<br />
בשנת [[2017]] פרסמה ווקר בבלוג האישי שלה שיר [[אנטישמיות|אנטישמי]] בשם: "זוהי חובתנו (המפחידה) ללמוד את התלמוד". השיר כולל המלצה ללמוד באמצעות ה[[יוטיוב]] על "הצדדים המזעזעים של ה[[תלמוד]]", וכולל, בין השאר, את השורות: "האם הגויים (אנחנו) אמורים להיות עבדים של היהודים" ו"האם ילדות בנות שלוש (ויום) מותרות לנישואים? האם ילדים צעירים הם מטרה ראויה לאונס?"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://alicewalkersgarden.com/2017/11/it-is-our-frightful-duty-to-study-the-talmud/|הכותב=Alice Walker|כותרת=It Is Our (Frightful) Duty To Study The Talmud|אתר=Alice Walker, the official website|תאריך=2017-11-02|שפה=אנגלית}}</ref>.<br />
<br />
בשנת [[2018]] המליצה ווקר בריאיון לעיתון [[הניו יורק טיימס]] על קריאת ספר נוסף של אייק, "And the Truth Shall Set You Free", ספר המתאר [[תאוריות קשר]] [[אנטישמיות]] המופיעות ב"[[הפרוטוקולים של זקני ציון|פרוטוקלים של זקני ציון]]", כמו גם [[הכחשת השואה|מטיל ספק בהתרחשותה של השואה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2018/12/13/books/review/alice-walker-by-the-book.html|כותרת=Alice Walker: By the Book|אתר=The New York Times|תאריך=2018-12-15|תאריך_וידוא=2022-09-22}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thejc.com/news/world/acclaimed-author-alice-walker-recommends-book-by-notorious-conspiracy-theorist-david-icke-1.474057|הכותב=Rosa Doherty|כותרת=Alice Walker recommends book by notorious conspiracy theorist David Icke|אתר=The Jewish Chronicle|תאריך=2018-12-17|שפה=אנגלית}}</ref>. ווקר פרסמה תגובה בנושא זה: "אני לא מאמינה שדייוויד אייק הוא אנטישמי או אנטי-יהודי. אני כן מאמינה שהוא אמיץ מספיק כדי לשאול את השאלות שאחרים חוששים לשאול, ולהביע את ההבנה שלו לגבי האמת ולאן היא עשויה להוביל. נעשו ניסיונות רבים לצנזר ולהשתיק אותו. כאישה, וכאדם צבעוני, ובגלל שספגתי ביקורת כסופרת, וצנזרו אותי, אני תומכת בזכותו לחלוק את מחשבותיו. הטענה שהספר הוא אנטישמי, או שאני אנטישמית, היא מגוחכת לחלוטין."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/culture/2018/12/20/18146628/alice-walker-david-icke-anti-semitic-new-york-times|כותרת=The Alice Walker anti-Semitism controversy, explained|מידע נוסף=באתר "Vox"|תאריך=20 בדצמבר 2018|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=22 בספטמבר 2022}}}}<br />
<br />
הסופרת [[רוקסן גיי]] כתבה בעקבות זאת: "אליס ווקר אנטישמית כבר שנים. אני מציינת את זה גם כשאני מספרת כמה אהבתי את "Possessing the Secret of Joy" (ספר אחר של ווקר){{הערה|{{ynet|יובל פלוטקין|זוכת פרס פוליצר המליצה על ספר אנטישמי - וספגה גינויים|5429188|19 בדצמבר 2018}}}}.<br />
<br />
בשנת [[2020]] הביעה הסופרת [[שריל סטרייד]] חרטה עמוקה על כך שראיינה את ווקר ב[[פודקאסט|פודקסט]] "Sugar Calling" שבאתר הניו יורק טיימס. לדבריה, היא לא הייתה מודעת לדעותיה האנטישמיות של ווקר ואמרה כי היא חשה "הרוסה" (mortified) וכי לו הייתה מודעת לכך מראש, לא הייתה מראיינת אותה. היא גם ציינה כי ברגע שהאנטישמיות של ווקר הוסבה לתשומת לבה, היא מחקה מיד כל קישור ברשתות החברתיות שלה לפרק הזה של הפודקסט<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/alice-walker-cheryl-strayed-new-york-times|הכותב=Yair Rosenberg|כותרת=The New York Times Accidentally, Uncritically Promotes Alice Walker–Again|אתר=Tablet Magazine|תאריך=2020-05-08|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2022-09-22}}</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקיציטוט=אליס ווקר}}<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{רשתות חברתיות}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* [http://www.luminarium.org/contemporary/alicew/ Anniina's Alice Walker Page] ביוגרפיה קצרה של אליס ווקר ולינקים ליצירותיה<br />
* {{nrg|תרצה פלור|אוטוביוגרפיה. כשהאני כולל הרבה אחרים|275/226|12 באפריל 2002|archive|}} - בתה של אליס ווקר, שספרה האוטוביוגרפי "שחורה, לבנה ויהודיה" תורגם לעברית, ובו היא מספרת על חייה ועל משפחתה<br />
* {{nrg|טל בשן|החיים בשחור לבן|255/645|1 במרץ 2002|archive|}} - ריאיון עם רבקה ווקר, שבו היא מספרת על עצמה, על אמה ועל חיי משפחתה<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007269603905171|אליס ווקר (1944-)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ווקר, אליס}}<br />
[[קטגוריה:אמריקאים ילידי ג'ורג'יה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים להט"בים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:סופרות ביסקסואליות אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:פמיניסטיות אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:פמיניסטים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:פעילות חברתיות אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:צמחוניות אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:צמחונים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:סגל מכללת ולסלי]]<br />
[[קטגוריה:ביסקסואליות אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:פעילות BDS]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס או. הנרי]]<br />
[[קטגוריה:סופרות אפרו-אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:סופרים אפרו-אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:משוררות אמריקאיות]]<br />
[[קטגוריה:משוררים אמריקאים]]<br />
[[קטגוריה:נשים זוכות פרסים]]<br />
[[קטגוריה:אנטישמיות בארצות הברית: אישים]]<br />
[[קטגוריה:זוכות מלגת גוגנהיים]]<br />
[[קטגוריה:זוכי מלגת גוגנהיים]]<br />
[[קטגוריה:זוכות פרס פוליצר: סיפורת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי מכללת ספלמן]]<br />
[[קטגוריה:בוגרות שרה לורנס קולג']]<br />
[[קטגוריה:בוגרי שרה לורנס קולג']]<br />
[[קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1944]]<br />
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1944]]</div>imported>AutoMod