https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%9C%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9Fאליהו קלצקין - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:48:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%9C%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=425396&oldid=previmported>רחביה ב־11:29, 5 במאי 20262026-05-05T11:29:13Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| שם = הרב אליהו קלצקין<br />
| שם בשפת המקור =<br />
| תמונה = [[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|250px]]<br />
| כיתוב = רבי אליהו קלצקין בערוב ימיו ב[[ארץ ישראל]]{{ש}}(צילום: [[צדוק בסן]]){{הערה|תמונה זו פותחה על ידי הצלם מה[[תשליל]] ב-1932, שנת פטירת הרב קלצקין. על פי הרשום בקטלוג הספרייה הלאומית, היא צולמה כנראה שנים אחדות קודם, עבור חוברת תעמולה של [[בית היתומים דיסקין]], שהרב קלצקין היה חבר הנהלתו.}}<br />
| תאריך לידה =<br />
| מקום לידה =<br />
| תאריך פטירה =<br />
| מקום פטירה =<br />
| סיבת המוות =<br />
| מקום קבורה =<br />
| תאריך לידה עברי = [[כ"ב באב]] [[תרי"ב]]<br />
| תאריך פטירה עברי = [[י"ז באייר]] [[תרצ"ב]]<br />
| מקום פעילות = [[לובלין]] ו[[ירושלים]]<br />
| השתייכות = רבני [[יהדות ליטא|ליטא]]<br />
| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[הלכה]], [[פסיקת הלכה|פסיקה]], דרשות<br />
| תפקידים נוספים =<br />
| רבותיו =<br />
| תלמידיו =<br />
| בני דורו =<br />
| בן זוג =<br />
| בת זוג =<br />
| ילדים =<br />
| חתימה =<br />
}}<br />
רבי '''אליהו קלצקין''' ('''קלאצקין'''; ב[[רוסית]]: Елья Кляцкин; [[כ"ב באב]] [[תרי"ב]], [[8 באוגוסט]] [[1852]], [[אושפול]], [[פלך קובנה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) – [[י"ז באייר]] [[תרצ"ב]], [[22 במאי]] [[1932]], [[ירושלים]]) היה [[רב]] ו[[פוסק|פוסק הלכה]], רבה של [[לובלין]] ושל קהילות נוספות. חיבר ספרים רבים, [[ספרות השו"ת|ספרי שו"ת]] ודרשות.<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
אליהו קלצקין נולד ב[[אושפול]] שב[[פלך קובנה]] של [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) ב[[כ"ב באב]] [[תרי"ב]] ([[1852]]), בנם של חיה שרה בת זאב וולף מאושפול ושל הרב [[נפתלי הרץ קלצקין]] ([[תקפ"ג]]–[[תרנ"ד]]), בן למשפחת רבנים מיוחסת, בעל "אילה שלוחה" (תרע"ב), [[חסידות ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]], ששימש באותם ימים כרבה של העיירה, ולימים כרבה של [[שימבורג]] (שנברג) שבפלך [[קורלנד]] (מצאצאי רבי [[יעקב ריישר]]). ארבעה מאחיו שימשו אף הם כרבנים בקהילות שונות: רבי ישראל איסר יעקב קלצקין שימש רבה של [[ליבנהוף]], במחוז [[דווינסק]] שב[[פלך ויטבסק]]; רבי אברהם קלצקין היה רבה של [[ליוזנא]]; רבי שניאור זלמן קלצקין היה רבה של [[רהצ'וב|רוגצ'וב]]; ורבי משה צבי קלצקין, רבה של רומנוב. שני אחים אחרים, דוד וראובן קלצקין, סירבו לשמש ברבנות ועסקו במסחר. מסופר שאמו, שהייתה אף היא ממשפחה מיוחסת, שרפה את [[מגילת יוחסין|מגילת היוחסין]] שלה, כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקפידו להקדיש את כל זמנם ל[[לימוד תורה]].<br />
<br />
בהיותו בן 13 כבר התפרסם כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]], בקי בכל ה[[תלמוד|ש"ס]], וחיבר חיבור קצר שבו ביקש להסביר את מחלוקות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] בתלמוד, לפי שיטות סדורות, גם כשהנושא המעשי של המחלוקת אינו זהה.{{הערה|כלשונו: "קונטרס שיטות לבאר בדרך פשוט דתנאי ואמוראי הש"ס לטעמייהן אזלי במחלוקותיהם"; הוא הדפיס לימים קטעים לדוגמה מחיבורו זה בהקדמת ספרו "אבן הראשה".}} זמן קצר אחר כך נישא לבתו בת ה-12 של נחמן יעקבסון מ[[שקלוב]], אדם עשיר, [[קבלן]] של הממשלה,{{הערה|[[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'|א"ז רבינוביץ]], "זכרונות", '''כתבים מקובצים''', כרך ג, תל אביב: ועד היובל ([[דפוס אחדות]]), תרצ"ה, עמ' 316 (המאמר פורסם במקור בכתב העת '''[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]''' ד (תרצ"ג) בעקבות מותו של אליהו קלצקין.}} שהיה נכדו של רבי [[אהרן מסטרשלה]], מה שהעניק יוקרה ל[[שידוך]] בסביבה החסידית שבה חי באותה עת.{{הערה|ב[[יהדות ליטא]] באותה תקופה נישואים בגיל צעיר כזה היו בגדר הנורמה. עשירים שאפו להשיא לבנותיהם עילויים מפורסמים, תמורת [[נדוניה]] גדולה. בנוסף, מקובל היה שאבי הכלה ייתן לחתנו הצעיר "[[קעסט]]" (קֶסט) – מזונות, ובכלל זה מגורים – על מנת שזה יעסוק בלימוד התורה עוד מספר שנים מבלי לדאוג לפרנסה.}} לפי המסופר, חותנו העמיד לו בביתו חדר לימוד מיוחד, והציב בפתחו [[שומר סף|שוער]] שימנע מאנשים להפריעו. בתקופה זו בשקלוב ניהל קשרים תורניים עם רבה של העיר באותה תקופה, רבי [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרל"ה]] ([[1875]]), כשהיה בן 23, עקר בעקבות חמיו לבירה [[סנקט פטרבורג|פטרבורג]], שם נפגש עם [[המלבי"ם]] ועשה עליו רושם רב. הוא ביקש להמשיך ללמוד, ולאחר ששמע שישנם ספרים עבריים רבים ב[[הספרייה הלאומית הרוסית|ספרייה הקיסרית]], הלך לבקר בה. בהשפעת ה[[עיתונאי]] [[מיכאל לוי פרומקין רודקינסון|מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין)]], קרוב משפחתו (אף הוא נכדו של ר' אהרן מסטרשלה), ששהה בעיר באותה עת, למד קלצקין בספרייה [[אוטודידקט|בכחות עצמו]] לימודים כלליים ורכש ידע נרחב [[פוליגלוט|בשפות]] ([[רוסית]], [[גרמנית]] ו[[לטינית]]) וב[[מדעים]].{{הערה|[[מנדל סודארסקי]] מצטט את הרב [[חיים הלר]], שטען כי גדולי המתמטיקאים בפטרבורג הודו כי הם עומדים לפניו (בהיותו בשנות העשרים לחייו) כתלמידים לפני רבם (סודארסקי, "יעקב קלצקין און זיין רבנים-משפחה", בתוך: '''ליטע''', כרך ב; עורך: [[חיים לייקאוויטש]], תל אביב, [[פארלאג י.ל. פרץ]], 1965, עמ' 777).}} בפטרבורג עזבה משפחת חמיו ועמה אשתו את הדת, ובעקבות כך התגרש ועזב את פטרבורג, כשהוא מותיר בידי אשתו את בנו ושתי בנותיו.<br />
<br />
בין השנים תרל"ה-תרל"ו למד ב"[[קיבוץ הפרושים]]" ב[[איישישוק]], שבו למדו גברים שפרשו מביתם לצורך לימוד רצוף. בראש חודש אלול [[תרל"ו]] נישא בנישואים שניים לליבֶּה יֶנטה (ליבא יענטע),{{הערה|שם=קלצקין, גנזים 1977|"יעקב קלצקין", '''גנזים''': קובץ לתולדות הספרות העברית בדורות האחרונים, ה (תשל"ז 1977), 42.}} בתו של הרב [[ברוך מרדכי ליבשיץ]] ([[תקס"ט]]–[[תרמ"ה]]), מחבר "ברית יעקב" ורבן של [[סמיאטיץ]], [[וולקוביסק]], [[נובהרודוק]] ו[[שדליץ]].{{הערה|על הרב [[ברוך מרדכי ליבשיץ]] ומשפחתו ראו: {{היברובוקס|[[הלל נח מגיד שטיינשניידר|הלל נח מגיד שטיינשניידער]]|יעקב קלאצקי|46775|'''עיר ווילנא'''', חלק א, וילנה: [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], תר"ס, עמ' 164|עמוד דיגיטלי=182}}.}} בנם הוא ה[[פילוסוף]] וה[[פובליציסט]] [[יעקב קלצקין]].<br />
<br />
ב[[תרמ"א]] התמנה למשרה רבנית ראשונה, בעיירה [[קרטוז-ברזה|בּרֶזי]] (קרטוז-ברזה {{אנ|Byaroza}}) שב[[פלך גרודנה]]. חיפושיו אחרי רבנות עיר גדולה יותר באזור מגוריו נתקלו בקשיים, מאחר שבקהילה החב"דית ששלטה בתחום הרבנות באזור זה, ראו כבגידה את העובדה שלא הזכיר בספרו "אבן הראשה" את מנהיגי [[חסידות ליובאוויטש]].{{הערה|1=בשנת תרמ"ז, לפני הדפסת הספר, כתב לו אחיו רבי אברהם קלצקין (חסיד חב"ד בעצמו): "וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כבוד [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק]] אשר היה גאון אמיתי וחסיד ועניו, מהראוי להזכירו... ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה עניין מדברי רבינו נבג"מ [=נשמתו בגנזי מרומים] ותוכל להזכירו בשם רבינו ואין בזה תפיסה ל[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], כי הלא תוכל להתנצל... ושערי תירוצים לא ננעלו". ולאחר הדפסת הספר במכתב מיום ג' בשבט תרמ"ח הוא התרעם: "אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל". המכתבים מצוטטים אצל: משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", '''ישורון''' טו, עמ' תשסג, הערה 69.}}<br />
[[קובץ:אליהו קלצקין.png|ממוזער|250px|רבי אליהו קלצקין לפני שנת 1909]]<br />
<br />
ב[[תר"נ]] בחרה בו קהילת [[טיקטין]] לרב, אך הוא סירב לכתב הרבנות שנשלח אליו.{{הערה|כתב הרבנות שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] בירושלים, וצילום שלו נדפס אצל זעירא "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", '''ישורון''' טו, עמ' תשסד.}} ב[[תרנ"ב]] ([[1892]]) נבחר כרבה של [[לובלין]], אך מסיבה כלשהי זכה במינוי בפועל הרב [[הלל ליבשיץ]] רבה של [[סובלק]].<br />
<br />
משנת [[תרנ"ד]] ([[1894]]) עד [[תר"ע]] ([[1910]]) שימש רבה של [[מריאמפולה]]. ובשנה זו התמנה לבסוף כרבה של לובלין.<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] היה פעיל מאוד במתן היתרי [[עגונה|עגונות]], לאלמנות המלחמה הרבות.<br />
<br />
היה תומך נלהב של העלייה לארץ ישראל ושל ההתיישבות בה, ואף יצא כנגד המתנגדים למפעל הציוני{{הערה|ראה הצפירה (יב ניסן תר"ס) עמ' 315-314 וכן [http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=2106263 מכתב שכתב לגיסו] בו הוא מבסס את יחסו האוהד לציונות על מקורות בדברי "הש"ס, השולחן ערוך ורבותינו הראשונים והאחרונים", לעומת ה"עקשות, הוויכוח בפטפוטי דברים של אותם שבדו להם" את אותן הטענות נגד הציונות.}}. לפיכך כאשר בטבת [[תרפ"ה]] נפטרה אשתו, בגיל 74,{{הערה|שם=קלצקין, גנזים 1977}} ולקראת סוף אותה שנה עזב בחשאי את לובלין, מחשש שמא ימנעו אותו בני הקהילה מלעזוב, ו[[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] דרך [[וינה]]. הוא הגיע ל[[יפו]] ביום כ' אלול, ומשם נסע ל[[צפת]] ול[[ירושלים]], שבה בחר להשתקע.<br />
[[קובץ:Ketubah of Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|250px|ה[[כתובה]] השלישית של רבי אליהו קלצקין]]<br />
זמן קצר לאחר בואו לירושלים, מינה אותו הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] לעמוד בראש ישיבת "אהל משה". בשנת [[תרפ"ז]] נישא בשלישית, לאלמנה מושא חן בת חיים יוסף.{{הערה|שם אשתו על פי ה[[כתובה]], השמורה ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] (ראו תמונה).}}<br />
<br />
בירושלים היה מעורב בנושאים ציבוריים שעמדו על הפרק: בטבת [[תרפ"ח]] חתם על הכרוז הקורא לבטל את החברות ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]]. בקיץ [[תרפ"ט]] חתם יחד עם רבנים מהשורה הראשונה ביהדות החרדית על [[קול קורא]], לקראת [[הכנסייה הגדולה]] השנייה שנועדה להתקיים ב[[וינה|ווינה]] בסוף אותה שנה. הוא עצמו לא השתתף בה.<br />
<br />
רבי אליהו קלצקין נפטר ב-[[י"ז באייר]] [[תרצ"ב]] ([[1932]]), בשנת ה-80 לחייו, ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]] סמוך לקברו של ה[[מהרי"ל דיסקין]]. רבני ירושלים הכריזו על ביטול מלאכה וקהל גדול [[לוויה|ליווהו]]{{הערה|1=על מהלך הלוויה, ופרטים מעיתונות התקופה, ראו עוד: אבישי אלבוים, '''[https://amhasefer.wordpress.com/2012/05/14/ מה קרה בהלויית הרב אליהו קלצקין?]''', "עם הספר", 14/05/2012.}}.<br />
<br />
בי"ט באייר נערך מספד גדול ב[[ישיבת מאה שערים]], בנוכחות רבני ירושלים וקהל גדול. ההספדים נמשכו עד לשעה מאוחרת בלילה ונשאו בהם דברים, הרב הראשי לארץ ישראל הרב [[הראי"ה]] קוק, הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[שמואל רפפורט]], הרב [[יעקב משה חרל"פ]] והרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]]{{הערה|1={{היברובוקס||ראו|28256|[[שערי ציון (כתב עת)|שערי ציון]] שנה 12 ניסן-סיוון תרצ"ב, עמ' לא-לב|עמוד דיגיטלי=33}}}}.<br />
<br />
ארכיונו האישי שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990031439370205171}}</ref>.<br />
<br />
==מחיבוריו==<br />
* {{hebrewbooks||'''אמרי שפר'''|664| ורשה תרנ"ו|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||'''אבן הראשה'''|186|ורשה תרמ"ז|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||'''אבן פנה'''|22111|פיוטרקוב תרס"ז|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||'''דבר הלכה'''|165|לובלין תרפ"א|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||מילואים ל'''דבר הלכה'''|22174|לובלין תרפ"ג|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||'''חיבת הקדש'''|10213|ירושלים תרפ"ו|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||'''דברים אחדים'''|167|ירושלים תרפ"ט|ללא}}<br />
* {{HebrewBooks||'''מלואי אבן''' ו'''מלואת אבן'''|296|לובלין תרפ"ה|ללא}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[יעקב קלצקין]], "אב ובנו", '''זוטות''', ברלין: אשכול, ה'תרפ"ה<br />
* יעקב קלצקין, "אבי, ר' אליהו קלצקין", '''כתבים'''; הביא לבית הדפוס: [[אברהם קריב]], תל אביב: [[עם עובד]], ה'תשי"ג, עמ' 304–319<br />
* תולדות המחבר בתוך '''ספר אבן פנה''', ירושלם: מכון שמעתתא, ה'תשפ"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Eliyahu Klatzkin}}<br />
* {{העולם|[[שמואל אבא הורודצקי|ש. א. הורודצקי]]|אחרי מטתו של רב גאון|19320602|10}}<br />
* [http://www.worldcat.org/identities/lccn-no92-19305 אליהו קלצקין] באתר WorldCat Identities<br />
*חומר ארכיוני: [http://beta.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL003143937/NLI התכתבות רבי אליהו קלצקין עם בני משפחתו, כולל טיוטות וחומר מחקרי של בנו, פרופ' יעקוב קלצקין בספרייה הלאומית] ARC 4* 932<br />
*{{היברובוקס|[[בן ציון אייזנשטדט|בן ציון בן משה אייזענשטאדט]]|אליהו קלאצקי|29053|בספרו '''דור רבניו וסופריו''', כרך א, ורשה: ([[דפוס האלטער ואייזענשטאדט]]), תרנ"ה 1895, עמ' 48|עמוד דיגיטלי=48}}<br />
* {{היברובוקס|הרב משה זעירא|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים"|49101|'''[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]''' טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז|עמוד דיגיטלי=745}}<br />
* 'קלצקין, ר' אליהו ב"ר נפתלי-הרץ', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גרינבלאט|נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 84–85 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונות 1282–1283)<br />
* {{דבר||ירושלים {{!}} מת הרב קלאצקין|1932/05/23|00410}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007301031105171|אליהו בן נפתלי הירץ קלצקין (1852-1932)}}<br />
* {{מעריב|אייזיק רמבה|בנים אכלו בוסר {{!}} האב דחף את בנו לשנאה|1967/09/08|01701}}<br />
* הרב [[זאב אריה רבינר]], "שימברג – עיר נעורי", בתוך: [[בנימין אליאב]], [[מנדל בובה]], [[אלחנן קרמר]] (עורכים), '''יהדות לטביה: ספר זיכרון''', תל אביב: אגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, תשי"ג, עמ' 277–280 ({{ספרי יזכור||לטביה|2675}}, תמונות 347–350) (על רבי נפתלי הרץ קלצקין ומשפחתו)<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [http://www.jta.org/1932/05/27/archive/rabbi-klatzkin-dies-in-jerusalem-at-age-of-80-father-of-dr-jacob-klatzkin-hebrew-philosopher-and-e Rabbi Klatzkin Dies in Jerusalem at Age of 80: Father of Dr. Jacob Klatzkin Hebrew Philosopher ...], [[JTA]], May 27, 1932<br />
</div><br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:קלצקין, אליהו}}<br />
[[קטגוריה:לובלין: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]<br />
[[קטגוריה:העיר העתיקה: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבה ארץ-ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1852]]<br />
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1932]]</div>imported>רחביה