https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99אליהו מרדכי ולקובסקי - היסטוריית גרסאות2026-09-13T20:57:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=499103&oldid=previmported>Idoiz: נכתב – מלדזייצ'נה2025-11-06T06:57:41Z<p>נכתב – <a href="/index.php/%D7%9E%D7%9C%D7%93%D7%96%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%A0%D7%94" title="מלדזייצ'נה">מלדזייצ'נה</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות רבנית<br />
| תמונה = הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי.jpg<br />
}}<br />
הרב '''אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי''' ([[מולודצ'נה]], [[פלך וילנה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[רוסיה הלבנה]]), [[ה'תרל"ג]], [[1873]] - [[ירושלים]], [[י"ז באלול]] [[תשכ"ב]], [[16 בספטמבר]] [[1962]]) היה [[רב]] ו[[דיין (הלכה)|דיין]], חבר [[מועצת הרבנות הראשית]], מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
<br />
נולד לרב צבי יחיאל הלוי מה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] של קהילת [[וילנה]] שאף שימש כ[[דרשנות|מגיד מישרים]]. עד הגיעו לגיל [[בר מצווה]] למד תורה מפי אביו.<br />
<br />
לאחר מכן נשלח לישיבת סלבודקה שם הושפע מראש הישיבה ה'סבא' רבי [[נתן צבי פינקל]]. ואף היה תלמידם של ראשי [[תנועת המוסר]], רבי [[יצחק בלאזר]] רבה של [[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] ורבי [[נפתלי אמסטרדם]] רבה של אלקוסט. מסלבודקה המשיך לראדין, שם הושפע מתורתו של רבי [[ישראל מאיר הכהן]] ובני משפחתו.<br />
<br />
לאחר נישואיו לסימה-פרידה לבית ליפוב עבר להתגורר ב[[הורדוק]]. שלושה בנים נולדו להם: גרשון יצחק ויהודה-לייב. בהורודוק למד שנתיים בשקידה כשכמעט בכל יום סיים [[מסכת]] שלמה, וזאת למורת רוחו של חמיו אשר רצה לשלבו בעסקי המסחר. מכאן נסע ל[[קובנה]] ולמד ב'כולל' הנודע שלה במשך [[זמן (ישיבות)|זמן קיץ]] שלם שבסופו הוזמן לשמש ברבנות קהילת מאישד. כעבור תקופה קצרה, השתדלו עבורו הרבנים [[מאיר שמחה הכהן]] ורבי [[יוסף רוזין]] 'הרוגאצ'ובער' מ[[דאוגבפילס|דווינסק]]. לאחר מות אשתו הראשונה נשא לאשה את צינה-רשה, בתו של רב העיירה [[סלקאס|סאלוק]] שבליטא, הרב נפתלי הרץ קרוניץ. לאחר מות הרב קרוניץ מונה הרב ולקובסקי רב הקהילה. רשה הייתה כאם לבניו וילדה שלושה: פרידה צבי ורוזה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה האזור בתוך שדה הקרב בין הכוחות הלוחמים. היהודים סבלו פרעות מידי הקוזקים, הגרמנים והליטאים. הרב ולקובסקי ארגן את מילוטם של יהודי העיירה.<br />
<br />
לימים הגיע ל[[פודולסק]] הסמוכה ל[[מוסקבה]], שם פעל רבות לשמירת החיים היהודיים על פי ההלכה, למרות אימת המשטר הקומוניסטי. בשבתו שם נהג [[גיור|לגייר]] בני זוג גויים של יהודים, כדי למנוע [[התבוללות]], לדבריו למרות שידע בוודאות שהם אינם מתכוונים לשמור מצוות. מאוחר יותר תהה על תוקפם של גיורים אלה, והציע מנגנון חלופי של "גיור לשם [[עבד כנעני|עבדות]]" על מנת לפתור את הבעיה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=תבונה, כרך א'|שם=עמוד קו|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=ה'תש"א}}</ref> בהמשך חזר לליטא ושימש כרב ב[[קרוז']]. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל.<br />
<br />
בירושלים חודש הקשר בינו לבין הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. שניהם נדברו לשלב את "מערכת התלמוד והפוסקים" של הרב ולקובסקי עם "הלכה ברורה ובירור הלכה" של הרב קוק לכדי יצירה אחת. התוכנית לא יצאה לפועל עקב פטירתו של הרב קוק באלול תרצ"ה (1935). ב-1936 נבחר הרב ולקובסקי למועצת הרבנות הראשית. הוא כיהן כדיין בבית הדין בירושלים<ref>{{ארכיון המדינה|רבנות ראשית כרך א'|archives/Archive/0b07170680032237/File/0b071706809cc384}}, עמ' 51</ref> ב[[בית הדין הרבני הגדול]] עד לפרישתו לגמלאות. כן היה רב קהילה בירושלים.<br />
<br />
לאחר מות אשתו בארץ ישראל, נשא הרב ולקובסקי לאשה את יוכבד לבית כהן אשר הקדישה את כל רכושה למפעל מערכת התלמוד והפוסקים והדפסת ספריו.<br />
<br />
הרב ולקובסקי נפטר בי"ז אלול תשכ"ב (16 בספטמבר 1962) בירושלים, בגיל 89, טרם הספיק להשלים את סדרת הספרים עליה עמל כל ימיו. הוא נקבר ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]<ref>{{GRAVEZ|1685482B-AF7B-4FB2-838F-1743BC919F6F}}</ref>.<br />
<br />
אחיו [[שבח ולקובסקי]] (1872–1942) היה מחנך עברי ב[[קרקוב]], מחבר "מכתבי הוראה" ללימוד השפה העברית.<br />
<br />
ארכיונו האישי שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990037416360205171}}</ref>.<br />
<br />
== יצירתו ==<br />
=== מערכת התלמוד והפוסקים ===<br />
עוד בהיותו רב צעיר באחת הקהילות ברוסיה, נצנצה מחשבה נועזת בלבו: לאחד את הש"ס עם הפוסקים. בשנת תרס"ה ([[1905]]) במהלך חלוצי החל בהדפסת [[מסכת ברכות]] במהדורה חדשה, על פי שיטתו המיוחדת שקרא לה "מערכת התלמוד והפוסקים" - הדפיס מסכת אחר מסכת מן ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], בצירוף ההלכה למעשה, לשון הגמרא עם לשון ה[[שולחן ערוך]], בתוספת ביאור מקיף פרי עבודתו, מכתביהם של ה[[ראשונים]] עד לכתבי ה[[אחרונים]].<br />
בסדרה, שהקדימה בהרבה את סדרת [[הלכה ברורה ובירור הלכה]], יצאו מסכתות [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[בבא קמא]], [[מסכת תענית|תענית]] (ארבע האחרונות בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]), [[מסכת ברכות|ברכות]] (בין השנים תרע"א-תרע"ד), [[מסכת חולין|חולין]], [[בבא מציעא]], [[בבא בתרא]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].<br />
<br />
=== שערי ציון ===<br />
בנוסף לכך ראה צורך חיוני לפרסם חיבור בשם '''שערי ציון''' הכולל את תמצית דברי הגמרא על כל מסכת ומסכת, בלי ה[[שקלא וטריא]] והמשא-ומתן העיוני. לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד ולשנן את תמצית הדברים העולים מהסוגיות. דבר שמקצר את הלימוד בש"ס ולרכוש בו בקיאות, במשך זמן קצר בהרבה, ואפילו ביממה אחת.<br />
<br />
=== תורת מעשי בראשית - שני המאורות הגדולים ===<br />
הרב ולקובסקי היה פתוח גם לשאלות אקטואליות ולאתגרים האמוניים שמציב העידן החדש. כדי ליישב שאלות של [[דת ומדע]] החל לשקוד על חיבור ספרו הייחודי '''תורת מעשה בראשית''' המכיל {{ציטוטון|ביאור מדעי למעשה בראשית במגמה לגשר בין תורת הח"ן לבין מסקנות המדע ולהוכיח ששני המאורות הגדולים המסורת והמדע ילכו שלובים}} .<br />
<br />
בשנת תרצ"ד, הודפס ב[[קדאיניאי|קיידאן]] שבליטא, הספר שהוגדר על ידי מחברו כ"חומר לעבודה" שמטרתה להיות "גשר בריא בנוי לתלפיות על התהום המפסיקה בין דעות המדע הכי אחרונות ובין קבלת אבות ומסורת עתיקה". בהקדמה הובאו הערותיו של [[הרב קוק]] שאינו נזכר בספר בשמו אלא מכונה {{ציטוטון|גאון דורנו, חסידא ופרישא, אדמו"ר שליט"א, שגדולי עולם החליטו שלו נאה להוציא משפט על מאמרים אלה, לפי שנהירין לו שבילי דרקיע, תורת הסוד והקבלה ויחד עם זה תורת המדע ומסקנותיו האחרונות}}.<br />
<br />
בתשי"א הודפס הספר בירושלים ונוסף לו חלקו השני הכולל מילואים ו"קונטרס על הגאולה ועל התמורה".<br />
<br />
בעותק "שני המאורות" הפרטי של [[גרשום שלום]], רשם כי ספר זה הוא {{ציטוטון|אחד מספרי הקבלה האחרונים המעניינים ביותר ומקוריים בניסיונו לפרש הדברים בראייה חדשה}}. לדבריו של שלום, הרב ולקובסקי התחרט על כתיבת הספר בגלל החשש מדעות אפיקורסיות שיעלו בלב הקוראים בו, וגנז אותו.<br />
<br />
=== על הגאולה והתמורה ===<br />
בשנת תשי"א החליט להקדיש חיבור לשאלות המהותיות של ענייני [[אחרית הימים]] וה[[גאולה]] בהשקפת היהדות. לדבריו בפתיחה, הזמן גרמא {{ציטוטון|עכשיו אנחנו מוצאים לנכון לעשות קצת הפסקה בענייני בראשית ולעבור לעניין שהוא היום מצווה שהזמן גרמא, והוא לתורת אחרית הימים}}.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''מערכת התלמוד והפוסקים''' (תר"ץ)<br />
* '''תורת מעשה בראשית''', חלק א, מעשה בראשית בביאור מדעי (קיידאן תרצ"ד). עם הערות [[הראי"ה קוק]]<br />
* '''מערכת התלמוד והפוסקים''' - על מסכת יבמות (ירושלים תרצ"ה)<br />
* '''מערכת התלמוד והפוסקים שערי ציון''' - (ירושלים תרצ"ט)<br />
* '''עבודת כהן''' - (תל אביב תש"ז)<br />
* '''תורת מעשה בראשית''' - חלק ב, מעשה בראשית בביאור מדעי (ירושלים תשי"א)<br />
* '''תורת מעשה קדשים''' - (ירושלים תשי"ד)<br />
* '''מערכת השלחן''' - שלושה חלקים (ירושלים תשי"ב)<br />
* '''תורת הקודשים על סדר קדשים''' - (ירושלים תשי"ד)<br />
* '''מערכת התלמוד והפוסקים''' - (ירושלים תשט"ז)<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* אליהו מרדכי ולקובסקי - '''[[אנציקלופדיה של הציונות הדתית]]''', חלק ו' עמ' 402–405<br />
* הרב [[שלמה יוסף זוין]] '''מערכת התלמוד והפוסקים''' מאמר הערכה ליצירה, בתוך '''ספרים וסופרים''' (פורסם לראשונה במדור "ספרים וספרים", [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1965%2F09%2F10&id=Ar00403&sk=1ADDAB47 מערכת התלמוד והפוסקים: מפעלו של הרב א. מרדכי וולקובסקי - שלוש שנים לפטירתו], [[הצופה]], 10 בספטמבר 1965, עמ' 4)<br />
* לילך בר–בטלהיים, [https://pluto.huji.ac.il/~mselio/mahshevet-23-hebrew-part.pdf 'סוד הצמצום' של הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי — בין קבלה למדע], '''[[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]]''', כג תשע"א, עמ' 585<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1932%2F12%2F09&id=Ar00400&sk=002ED3F1 מהפכה בלמוד התורה והפוסקים: עבודתו הענקית של הרב ולקובסקי]', [[דואר היום]], 9 בדצמבר 1932, עמ' 4.<br />
* {{הצופה||נפטר הרב א' מ' ולקובסקי|19620917|2}}<br />
*ר. ליטאי, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1964%2F08%2F25&id=Ar00207&sk=E0E31EC3 הרב הגאון אליהו-מרדכי ולקובסקי: שנתיים לפטירתו], [[הצופה]], 25 באוגוסט 1964, עמ'2<br />
*https://www.litvaksig.org/information-and-tools/online-journal/on-the-front-line-in-Lithuania-1915<br />
*אזכרה לרב ולקובסקי 2012 יובל למותו https://youtu/.be/rozWqwjXhR8{{קישור שבור|יוני 2020}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007297089505171|אליהו מרדכי ולקובסקי (1873-1962)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:ולקובסקי, אליהו מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)]]<br />
[[קטגוריה:דייני בית הדין הרבני הגדול]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרות תורנית]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1873]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1962]]</div>imported>Idoiz