https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%93_%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F 2026-09-14T08:10:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%93_%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=240196&oldid=prev 2023-05-23T22:47:28Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוגיה<br /> |שם = אין עד נעשה דיין<br /> |תלמוד בבלי={{בבלי|בבא בתרא|קיג|ב|ללא=שם}}<br /> |משנה תורה לרמב&quot;ם={{רמב&quot;ם|עדות|ה|ח|ט|ללא=שם}}<br /> |שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|ז|ה|ללא=שם}}}}<br /> &#039;&#039;&#039;אין עד נעשה דיין&#039;&#039;&#039; הוא כלל [[הלכה|הלכתי]] האומר כי אדם ש[[עדות (הלכה)|מעיד]] בבית דין על מעשה מסוים אינו יכול גם להיות [[דיין (הלכה)|דיין]] של אותו מעשה, ויש הסוברים שב[[דיני נפשות]], אפילו כאשר האדם היה רק היה עד למעשה ולא העיד עליו, הוא נפסל מלהיות דיין. <br /> <br /> כלל זה אינו מוחלט ומשמש רק במקרים מסוימים, אך במקרים אחרים הדיינים יכולים לדון על פי ראייתם מכוח הסברה ש&quot;[[לא תהא שמיעה גדולה מראיה]]&quot;, כלומר אם הדיין יכול להוציא פסק דין על סמך שמיעה מעד אחר, כל שכן שיוכל לפסוק על סמך ראייתו הוא. כמו כן, בדברים שבהם הצורך בעדות הוא רק מדרבנן, כגון [[קיום שטרות]], עד נעשה דיין{{הערה|ראו {{בבלי|כתובות|כא|ב}} וב{{רמב&quot;ם|עדות|ז|ו}}}}.<br /> <br /> ==מי נחשב עד==<br /> בשאלה מי נחשב עד שאינו יכול לדון נחלקו ה[[רשב&quot;ם]] ו[[ר&quot;י הזקן|ר&quot;י]]. הרשב&quot;ם{{הערה|1=רשב&quot;ם על [[מסכת בבא בתרא]], דף קי&quot;ג, עמוד ב&#039;, ד&quot;ה &quot;ג&#039; שנכנסו&quot;}} סובר שעד בדין זה נחשב מי שראה את המעשה והתכוון להיות עד עליו, וכיוון שהתכוון כך לא יוכל להיות [[דיין (הלכה)|דיין]] על מעשה זה אפילו בקבלת [[עדות (הלכה)|עדות]] מפי עדים אחרים. אך ר&quot;י{{הערה|1=תוספות על מסכת [[בבא בתרא]], דף קי&quot;ד, עמוד א&#039;, ד&quot;ה &quot;אבל בלילה&quot;}} סובר שעד שאינו יכול לדון יותר בדין זה זהו דווקא עד שהעיד בבי&quot;ד על המעשה, אז אינו יכול לדון על פי עדותו, אלא על ידי עדות של עדים אחרים.<br /> <br /> ===עדות בלילה===<br /> כשהעדים ראו את המעשה בלילה, כיוון שאינם יכולים להיות דיינים אז, כי אין דנים בלילה{{הערה|1=דין זה נלמד מהפסוק ({{תנ&quot;ך|דברים|כא|טז|קצר=כן}}) &quot;והיה ב&#039;&#039;&#039;יום&#039;&#039;&#039; הנחילו את בניו&quot; כלומר שרק ביום אפשר לחלק את הנחלה - לדון דין חלוקת נחלות, ומשם לומדים לשאר הדינים (על פי בבא בתרא קיג ע&quot;ב).}}, &#039;נעשים&#039; רואי המעשה כעדים ואינם יכולים לדון עוד את הדין הזה על סמך ראייתם, אלא על פי עדות של עדים אחרים.<br /> <br /> ==טעמו==<br /> בטעם הדין ש&quot;אין עד נעשה דיין&quot; הובאו כמה אפשרויות ב[[ראשונים]]:<br /> * נאמר ({{תנ&quot;ך|דברים|יט|יז|קצר=כן}}) &quot;ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה&#039;&quot;, ודרשו [[חז&quot;ל]] &#039;שני האנשים&#039;- אלו העדים, &#039;לפני ה&#039;&#039;- אלו הדיינים. וא&quot;כ צריך שיהיו גם דיינים וגם עדים{{הערה|1=זהו ההסבר היחיד שמסתדר לפי הסברו של הרשב&quot;ם, ואכן זהו גם ההסבר היחיד שהוא מביא אותו.}}.<br /> * עד שמביע את דעתו על הדין הוא נראה כנוגע בעדותו, בין לזכות ובין לחובה, כיוון שנראה שצידודו לזכות הנתבע היא כדי שלא יביא עדים אחרים ש[[עד זומם|יזימו]] אותו.<br /> * כיוון שהדיין פוסק על סמך עדותו הוא לא ירצה לקבל [[עד זומם|עדות הזמה]] על עצמו, ואם כן עדות כזו נחשבת &quot;עדות שאין אתה יכול להזימה&quot; שהיא פסולה{{הערה|1=נחלקו האחרונים בהסבר פסול עדות כזו- יש שפירשו שאנו לומדים מ[[דרישה וחקירה]] שצריך עדות שאין אתה יכול להזימה, כיוון שדרישה וחקירה הוא דין מהתורה שנועד לאפשר את הזמתם של העדים. אך יש שפירשו שעדות כזו פסולה כיוון שאנו חוששים שהעדים ישקרו, כי אם אי אפשר לְהָזֵם אותם הם לא יחששו לשקר כיוון שלא יקבלו עונש אם יוזמו.}}. אך יש שדחו את הטעם הזה{{הערה|1=תוספות בבא קמא צ ע&quot;ב ד&quot;ה &#039;כגון&#039;.}}, כיוון שאפשר בכל זאת לְהָזֵם אותם על ידי בית דין אחר.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{דיני עדות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפט עברי: דיני ראיות]]<br /> [[קטגוריה:משפט עברי: סדרי הדין]]<br /> [[קטגוריה:כללים ועקרונות במשפט העברי]]<br /> [[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]</div>

imported>מיכאל משיכון בבלי