imported>Euro know: /* top */ "מקום לימודים" -> "השכלה"

2025-05-30T20:42:45Z

top: "מקום לימודים" -> "השכלה"

דף חדש

{{מדען
| שם = אילון ועדיה
| שם בשפת המקור = Eilon Vaadia
| תמונה =
| תאריך לידה =
| מקום לידה =
| עיסוק = +
| מעסיק = * [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
* [[המכללה האקדמית תל אביב-יפו]]
| מנחה לדוקטורט = [[משה אבלס]]
| תרומות עיקריות = הקמת מרכז ע"ש אדמונד ולילי ספרא למדעי המח באוניברסיטה העברית וניהולו במשך 7 שנים
חקר התפקוד של תאי-עצב ורשתות עצביות בקליפת המוח
| השכלה = [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
}}
'''אילון ועדיה''' (נולד ב-[[18 בפברואר]] [[1945]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] ל[[מדעי המוח]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בירושלים, חבר במרכז למדעי המוח ע״ש [[אדמונד ספרא|אדמונד ולילי ספרא]] ([[מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח|ELSC]]) ובקהילת מדעי המוח (Jerusalem Brain Community). החל בשנת 2009 היה למוליך קבוצת המקימים של ELSC וכיהן כראש-מייסד מרכז זה עד לפרישתו לגמלאות באוקטובר 2016. פרופ׳ ועדיה ניהל את רוב מחקריו במחלקה ל[[פיזיולוגיה]] ב[[בית ספר לרפואה|בית הספר לרפואה]] של האוניברסיטה העברית ב[[קמפוס]] [[עין כרם]], בנושא [[תא עצב|תאי עצב]] ורשתות עצביות ב[[קליפת המוח]].

== ביוגרפיה ==
אילון נולד ב[[חדרה]], צעיר בניהם של זיוה לבית קורנפלד (מ[[ורשה|וורשה]]) ובניהו ועדיה, ואח ל[[יואש ועדיה|יואש]] ורותי.

בניהו היה נצר למשפחת ועדייוף ה[[בוכרה|בוכרית]], אשר מקורה ב[[הודו]]. משם הביאו את הידע לגידול ועיבוד [[כותנה]] והביקוש למוצרי כותנה היווה מקור עושר למשפחה. הסב, חיים ועדייוף, מאס בחיי הגולה, הגיע ל[[ארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בנו בניהו, אביו של אילון ועדיה, למד לימודים תיכוניים ב[[גימנסיה רחביה]] בירושלים. ב[[טיול שנתי]] לחדרה החליט ללמוד [[חקלאות]] ולהקים את ביתו ב[[מושבה]] הקטנה, מוכת ה[[מלריה]]. נאמן להחלטתו, למד חקלאות ב[[אלג'יר]] וב[[איטליה]] והיה לאחד ה[[אגרונומיה|אגרונומים]] הראשונים בארץ ישראל. הוא רכש אדמות בחדרה והחל משנת [[1927]] פיתח משק חקלאי מתקדם ובו [[רפת]], [[אורווה]], [[באר מים|באר]] ומערכת [[השקיה]], גידולי [[חקלאות שלחין|שלחין]], [[פרדס]]ים ו[[בריכת דגים|בריכות דגים]]. גם היום אפשר לראות את הבאר ובריכת המים, אשר הוכרזו כ[[מבנה לשימור|מבנים לשימור]], כחלק מתולדות חדרה והתפתחות החקלאות בה.

בילדותו בילה אילון את זמנו הפנוי במשחקים שהתנהלו סביב פרות, סוסים ופרדסים ובטיולים ו[[שחייה]] ב״[[חוף]] חדרה הישן״ (המקום המוכר היום כ"חוף הכרישים", בשל [[להקה (זואולוגיה)|להקת]] ה[[כרישיים|כרישים]] שמגיעה מדי [[חורף]] לשהייה במים החמים היוצאים מ[[תחנת כוח|תחנת הכוח]] חדרה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.parks.org.il/new/sharks/|כותרת=הכרישים באים: תחנת הסברה מיוחדת למבקרים הוקמה בחופי חדרה|אתר=רשות הטבע והגנים|תאריך=דצמבר 2022}}}}). הוריו עודדו טיולים אלה, על אף שכללו נסיעות אופניים למרחק של כ־5 ק״מ מביתם.

בזמן לימודיו בבית הספר התיכון התעניין בלימודים [[הומניזם|הומניסטיים]], שכללו [[תנ"ך]] ו[[תלמוד]]. מתוך לימודים אלה צמחה תוכניתו להיות מדען ולחקור את פעילות ה[[מוח]].

בעת השירות הצבאי כ[[קצין]] צעיר ב[[בית הספר לקצינים של צה"ל|בית הספר לקצינים]], הוצע לו מסלול קידום במסגרת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], אך אילון העדיף לממש את תוכניתו המקורית ולעסוק ב[[מדעי המוח]].

אילון הוא אב לשלוש בנות ומתגורר כעת ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], לאחר כ-50 שנה בירושלים, בה עשה את רוב עבודתו המדעית. חובב שחיה ו[[שיט]] [[מפרשית|מפרשיות]] ועוסק בשניהם באופן פעיל.

== מסלול אקדמי ==
בשנת [[1966]] החל ועדיה בלימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית. בסיום השנה הראשונה הגיש בקשה, חריגה אז, לשלב לימודים בחוג לפיזיולוגיה עם קורסים נבחרים ב[[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]]. הבקשה אושרה וכך, כבר בשנת [[1968]] קידם את הרעיון לבנית לתוכנית לימודים רב-תחומית ל[[ביולוגיה חישובית]].

בשנת 1971 החל אילון בעבודת מוסמך והמשיך לדוקטורט באותה מעבדה, בהדרכת החוקר הצעיר דאז, פרופ׳ [[משה אבלס]] במחלקה לפיזיולוגיה של בית הספר לרפואה הדסה, עין כרם. בשלב הראשון פיתח טכנולוגיה חישובית חדשנית שנועדה למדוד ולרשום בו זמנית פעילות חשמלית של יותר מתא מוח אחד, להבנת תקשורת בין תאי המוח.

כהמשך למחקריו, בחר ועדיה לצאת לתקופת [[פוסט-דוקטורט|בתר-דוקטורט]] במחלקה ל[[הנדסה ביו-רפואית]] של [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] ב[[ארצות הברית]]. שם החל לחקור את תפקוד תאי העצב באונה הקדמית של המוח.

בתחילת שנת [[1983]] חזר אילון לישראל והצטרף לסגל הפקולטה לרפואה בירושלים. בשנת 1995 הוענק לו תואר פרופסור-חבר ובשנת 2000 הוענק לאילון תואר פרופסור מן המנין.

במהלך שנותיו כאיש סגל באוניברסיטה, היה ועדיה ראש ועדת המיחשב של הפקולטה לרפואה, ראש המחלקה לפיזיולוגיה, חבר {{קישור שפה|2= Interdisciplinary Center for Neural Computation
|3=המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית}} (Inter-disciplinary Center for Neural Computation), ראש תוכנית הדוקטורט של המרכז לחישוביות עצבית, חבר ועדות בינלאומיות בגרמניה ויפן וחבר באגודות הישראלית, האירופאית והאמריקנית למדעי העצב. וכמו כן שימש במשך 6 שנים co-director של בית ספר קיץ EU-IBRO בחישוביות עצבית (Computational neuroscience). החל משנת 2004 ועד פרישתו היה ראש קתדרת המחקר ע"ש {{קישור שפה|2=Jack H. Skirball|3=Jack H. Skirball}} באוניברסיטה העברית.
== קריירה אקדמית-ניהולית ==
=== הקמת המרכז למדעי המוח - ELSC ===
בשנת 2009 הועמד בראש צוות ההקמה של המרכז למדעי המוח [[מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח|ע"ש אדמונד ולילי ספרא]] ובנית משכן עבורו -

The Suzanne and Charles Goodman Brain Science Building. החלטת הנהלת האוניברסיטה העברית להקמת המרכז באה בעקבות המלצה של ועדה בינלאומית בראשות {{קישור שפה|2=Gerald Fischbach|3=Gerald Fischbach}}. צוות ההקמה, בראשות ועדיה, לווה על ידי ועדה בראשות [[ברט זקמן]], זוכה פרס נובל. ועדה זו הנחתה את הנהגת המרכז בבחירת וגיוס חברי מרכז וכן באספקטים האקדמיים.

לאחר הקמת מרכז המוח, ועדיה עמד בראשו עד פרישתו, בסוף שנת 2016.

כמו כן, ועדיה היה שותף לפעילויות נוספות:
* קידום וחיזוק שיתופי פעולה ביו חוקרים ותלמידים מתחומים שונים, במסגרת המרכז הבין-תחומי לחישוביות עצבית (ICNC)
* בנית תוכניות לימודים רב-תחומיות במדעי המוח וכהונה של שנים בראש תוכנית לדוקטורט של מרכז ICNC
* הובלת תהליך קליטת [[מחשב מרכזי]] בפקולטה לרפואה. היה זה מחשב אשר נחשב אז חלוצי מסוגו, ({{קישור שפה|2=VAX-11/780|3=VAX-11/780}}) ואליו רושתו גם מעבדות המחקר. פעילות זו התבצעה בשנות ה-80 של המאה ה-20, תקופה בה המחשוב של מדעי החיים והרפואה עשה את צעדיו הראשונים.

=== לאחר הפרישה ===
במשך 4 שנים, ועדיה פעל כסגן-נשיא לעניינים אקדמיים של [[המכללה האקדמית תל אביב-יפו]], שם התמקד בעידוד עבודה מדעית מחקרית של הסגל הבכיר, וכן גיבוש והנהגת קריטריונים לקליטת חברי וחברות סגל חדש, ברמה אקדמית גבוהה.

כיום ממשיך ועדיה לעסוק במדעי המוח ומעורב בפעילויות של מרכז ELSC בירושלים.

== מחקרים ==
ועדיה חקר תפקוד של תאי-עצב ורשתות עצביות ב[[קליפת המוח]] (קורטקס) והתמקד בתהליכים התנהגותיים של [[תפיסה]], פעולה ו[[למידה]].

במאמר משנת [[1982]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Vaadia E. et al.|שם=Single - unit activity related to sensorimotor association in auditory cortex of a monkey|כתב עת=J. Neurophysiol|כרך=48|שנת הוצאה=1982|עמ=1201-1213|קישור=https://scholar.google.com/citations?view_op=view_citation&hl=iw&user=sQHdOycAAAAJ&cstart=100&pagesize=100&sortby=pubdate&citation_for_view=sQHdOycAAAAJ:L8Ckcad2t8MC}}</ref> העלו ועדיה וחבריו את ההיפוטזה שגם באזור [[קליפת המוח הקדם-מצחית|קורטקס]] שהוגדר [[תחושתיות|תחושתי]] (קורטקס שמיעתי ראשוני), תאי עצב משתתפים גם בעיבוד התחושה וגם בהליכי יצירת [[קבלת החלטות|החלטה]] ותכנון תגובה התנהגותית רצויה. באותה תקופה, תוצאות אלו היו מנוגדות לתיאוריה השלטת, כי לכל אזור מוחי ולכל תא עצב יש תפקיד ייחודי (גישה זו, בנוסחים מתונים, קיימת גם היום).

ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] ועדיה חקר, יחד עם שותפיו, את תכונות תאי העצב בקליפת המח הקדמית, הנחשבת קשורה יותר להחלטות ופעולות. במאמר משנת 1986<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Vaadia E. et al.|שם=Unit study of monkey frontal cortex: active localization of auditory and of visual stimuli|כתב עת=J Neurophysiol|כרך=56|עמ=934-952|קישור=https://scholar.google.com/citations?view_op=view_citation&hl=iw&user=sQHdOycAAAAJ&cstart=100&pagesize=100&sortby=pubdate&citation_for_view=sQHdOycAAAAJ:WF5omc3nYNoC}}</ref> התפרסמו תוצאות אשר חיזקו את ההיפוטזה כי תא עצב אחד עשוי ליטול חלק בתפקודים שונים. בין היתר התא עשוי לפעול בתגובה לגרויים שונים, כגון גירוי [[שמיעה|שמיעתי]] וגם גרוי [[ראייה|ראייתי]]. הממצאים אשר התפרסמו ב-1982 וב-[[1986]] הצטרפו לתיאוריה המסבירה חישובים מוחיים על ידי התארגנות דינמית של אוכלוסיות תאי עצב, כאשר התאים מצטרפים ונפרדים לכדי קבוצה שתבנית פעילותה המשותפת מבטאת מצב מחשבתי - התנהגותי. למשל, כאשר תאי עצב מצטרפים לקבוצה ויוצרים תבנית טמפורלית של פעילות חשמלית, היא אומרת "שמענו צליל משמאל". לאחר רגע קצר אפשר שתאים שהיו בקבוצה התחושתית יתחברו לקבוצה אחרת, שתבנית פעילותהאומרת "כדאי להזיז את היד שמאלה". לכן תא עצב אחד עשוי להיות בעל תפקידים שונים, ואפילו רבים. מנגנון חישוב גמיש עשוי לייעל מאוד את ניצול התאים הקיימים במח וגם לייצר גמישות בהליכי למידה.

עם חזרתו לירושלים, המשיך ועדיה, עם שותפיו החדשים, לחקור תבניות זמן-מרחב (spatio-temporal patterns), כדי לבחון את הדינמיקה של יצירת קשרים תפקודיים של קבוצות תאי עצב במהלך התנהגות<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=AhIssar E.et al.|שם=Dependence of Cortical Plasticity on Correlated Activity of Single Neurons and on Behavioral Context|כתב עת=Science|כרך=257|עמ=1412-1415|שנת הוצאה=1992|קישור=https://scholar.google.com/citations?view_op=view_citation&hl=iw&user=sQHdOycAAAAJ&cstart=100&pagesize=100&sortby=pubdate&citation_for_view=sQHdOycAAAAJ:9yKSN-GCB0IC}}</ref><ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Vaadia E. et al.|שם=Dynamics of neuronal interactions in monkey cortex in relation to behavioural events|כתב עת=Nature|כרך=373|עמ=515-518|שנת הוצאה=1995|קישור=https://scholar.google.com/citations?view_op=view_citation&hl=iw&user=sQHdOycAAAAJ&cstart=100&pagesize=100&sortby=pubdate&citation_for_view=sQHdOycAAAAJ:u5HHmVD_uO8C}}</ref>. במאמר הראשון<ref name=":0" /> הודגם חיזוק קשר בפעילות שני תאי עצב (קורלציה עצבית), במיוחד אם הפעילות המשותפת של התאים תורמת להתנהגות (מספקת חיזוקים חיוביים).

במחקר משנת 1995<ref name=":1" /> נמצא כי קשרים תפקודיים כאלה עשויים להשתנות במהירות רבה (אלפיות השנייה), באופן שקשור לפעולה התנהגותית (תזוזת עין, למשל). מאמר זה והציע כי אפנון הדינמיקה של קישוריות באוכלוסיות תאי עצב היא הבסיס של מנגנוני תפקוד המוח, באופן המאשש ומרחיב את {{קישור שפה|2=Hebbian theory|3=תיאורית הלמידה של הב}}, שהוצגה על ידי [[דונלד הב]] ב-1949<ref>{{צ-ספר|מחבר=Hebb D. O.|שם=The Organization of Behaviour|מו"ל=John Wiley & Sons|שנת הוצאה=1949|ISBN=978-0-471-36727-7}}</ref>, לפני שהיו סימוכין ניסיוניים לרעיונות אלו.

בסיכום, עבודותיו של ועדיה הביאו תוצאות ניסויים ביולוגיים שבחנו תיאוריות שמוצעות בעבודות תאורטיות ראשוניות, כגון זו של הב, כמו גם תיאוריות חדשות יותר של חישוביות ב[[רשת עצבית מלאכותית|רשתות עצבים]]. התפתחויות תאורטיות וטכנולוגיות תרמו לקידום חקר המוח בגישות חישוביות. בשנות ה-[[2000]] קבוצת המחקר של ועדיה אימצה שיטות המאפשרות רישום סימולטנישל פעילות תאי עצברבים ופיענוח המידע ברשתות עצבים גדולות. כך, למשל, ניתן היה להראות במאמרים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Enelhard B. et al.|שם=Inducing Gamma Oscillations and Precise Spike Synchrony by Operant Conditioning via Brain-Machine Interface|כתב עת=Neuron|כרך=77(2)|שנת הוצאה=2013|עמ=361-375|קישור=https://scholar.google.com/citations?view_op=view_citation&hl=iw&user=sQHdOycAAAAJ&sortby=pubdate&citation_for_view=sQHdOycAAAAJ:ZHo1McVdvXMC}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lalazar H. et al.|שם=Population subspaces reflect movement intention for arm and brain-machine interface control|כתב עת=bioRxiv|שנת הוצאה=2019|קישור=https://scholar.google.com/citations?view_op=view_citation&hl=iw&user=sQHdOycAAAAJ&sortby=pubdate&citation_for_view=sQHdOycAAAAJ:PR6Y55bgFSsC}}</ref> משנות ה-2000 התארגנות דינמית של קבוצות תאי עצב, ושינויים התנהגותיים של חיית הניסוי על ידי למידה בממשקי מח מכונה.

== פעילות בקהילה ==
ועדיה פעל רבות להנגשת נושא מחקריו לקהל הרחב. הוא הרצה במסגרת פעילות של [[מוזיאון המדע בירושלים]] והשתתף כמרצה בסדרת הרצאות לקהל הרחב בשם "מדוע", מטעם האוניברסיטה העברית והרשות לקהילה ונוער. כמו כן הרצה בשבוע "קולנוע ומח", שהיה תוצר של שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית ו[[סינמטק ירושלים]] וב"שבוע המודעות למח". פרופ' ועדיה הרצה בכנס ה-9 לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס, בנושא המוח ה[[יצירתיות|יצירתי]] וממשקי מח מכונה. בתקופת ה[[סגר]]ים, עקב [[מגפת הקורונה]], ועדיה הרצה על ממשקי מח מכונה בסדרת הרצאות זום בשם "זום למח" מטעם האוניברסיטה העברית וכן הרצאת זום ביוזמה משותפת של [[המכללה האקדמית תל אביב-יפו|המכללה האקדמית ת"א-יפו]] ו[[מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח|מרכז ELSC]] בירושלים.

== מבט לעתיד ==
מחקריהם של ועדיה וחבריו מנסים לפענח תופעות הקשורות לפעילות המוח, מתוך כוונה שיצרו תובנות שניתן לתרגם ליישומים, בעיקר במישור הרפואי. כבר היום קיימים שימושים קליניים בטיפול על ידי גרויים חשמליים, כמו [[גירוי מוחי עמוק|גריית עומק המוח]] (Deep Brain Stimulation). עבודותיו של [[חגי ברגמן]] (חבר ELSCׂ) תרמו לפיתוח טיפולים אלה, לשימוש בחולי [[מחלת פרקינסון|פרקינסון]]. המחקרים אותם הוביל ועדיה בנושא תבניות פעילות חשמלית מהווים תשתית פוטנציאלית לפיתוחים רפואיים וטכנולוגיים עתידיים, אשר יתרמו לטיפול במגוון רחב של מחלות מח, אשר טרם נמצא להן טיפול.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.hadera-tour.city/?id=48 פארק נחל חדרה]-תיאור של הפארק כמקום תצפית כרישים ופעילויות נוספות
* [https://www.youtube.com/watch?v=IC8SR5uDTK4 המחשב, המוח והמחשבה] - ועדיה-הרצאה מוקלטת במסגרת "מדוע"
* [https://www.youtube.com/watch?v=LsaKVw_VN0w המוח היצירתי, מציאות, דמיון וממשקי מוח מכונה] - ועדיה-הרצאה מוקלטת במסגרת שבוע קולנוע ומח
* [https://www.youtube.com/watch?v=bUtsk2HPDQU&list=PLEMOEwdRMCak975W9Wtz8unPLyNXCnoIm המוח היצירתי וממשקי מוח מכונה] - ועדיה-הרצאה במסגרת כנס האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
* [https://www.youtube.com/watch?v=sxolknBsvSw&list=PLYq7WW565SZhzCJYziPzgB9gb1qazYsJh&index=3 ממשקי מוח מכונה ככלי לחקר פלסטיות ולמידה ברשתות עצביות] - הרצאה מתוך המיזם "זום למח"
* [https://www.youtube.com/watch?v=W-zjVDIH_Ac מסינפסות לרצון חופשי] - ועדיה, במסגרת הקורס "אבני פינה"
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:ועדיה, אילון}}
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:מדעני מוח ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה]]
[[קטגוריה:פיזיולוגים ישראלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1945]]

אילון ועדיה - היסטוריית גרסאות

imported>Euro know: /* top */ "מקום לימודים" -> "השכלה"