https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%94איימון דה ואלירה - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:34:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=14556&oldid=previmported>יודוקוליס ב־17:07, 30 באפריל 20262026-04-30T17:07:43Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
|שם=איימון דה ואלירה<br />
|תמונה=[[קובץ:Eamon de Valera c 1922-30.jpg|250px]]<br />
|כיתוב=<br />
|שם בשפת המקור=Éamon de Valera<br />
|שם מלא=<br />
|מקום קבורה={{דגל|אירלנד}} [[בית הקברות גלאסנווין]], [[דבלין]]<br />
|תאריך לידה=[[14 באוקטובר]] [[1882]]<br />
|מקום לידה={{דגל|ארצות הברית}} [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]<br />
|תאריך פטירה=[[29 באוגוסט]] [[1975]]<br />
|מקום פטירה={{דגל|אירלנד}} [[דבלין]], [[אירלנד]]<br />
|מפלגה=[[פיאנה פול]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=[[נשיא אירלנד]]<br />
|למניין=3<br />
|התחלת כהונה=[[25 ביוני]] [[1959]]<br />
|סיום כהונה=[[24 ביוני]] [[1973]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[שון או'קלי]]<br />
|הבא בתפקיד=[[ארסקין המילטון צ'ילדרס]]<br />
}}<br />
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=ה[[טישך]]<br />
|למניין=1<br />
|התחלת כהונה=[[29 בדצמבר]] [[1937]]<br />
|סיום כהונה=[[18 בפברואר]] [[1948]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=הוא עצמו כנשיא המועצה המנהלת של [[מדינת אירלנד החופשית]]<br />
|הבא בתפקיד=[[ג'ון קוסטלו]]<br />
}}<br />
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[13 ביוני]] [[1951]]<br />
|סיום כהונה=[[2 ביוני]] [[1954]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=ג'ון קוסטלו<br />
|הבא בתפקיד=ג'ון קוסטלו<br />
}}<br />
|תפקיד4={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=<br />
|למניין=<br />
|התחלת כהונה=[[20 במרץ]] [[1957]]<br />
|סיום כהונה=[[23 ביוני]] [[1959]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=ג'ון קוסטלו<br />
|הבא בתפקיד=[[שון למס]]<br />
}}<br />
|תפקיד5={{תפקיד מנהיג<br />
|שם התפקיד=נשיא המועצה המנהלת של [[מדינת אירלנד החופשית]]<br />
|למניין=2<br />
|התחלת כהונה=[[9 במרץ]] [[1932]]<br />
|סיום כהונה=[[29 בדצמבר]] [[1937]]<br />
|מנהיג דת בתקופה=<br />
|הקודם בתפקיד=[[ויליאם תומאס קוסגרייב]]<br />
|הבא בתפקיד=הוא עצמו כ[[טישך]]<br />
}}<br />
|בת זוג=שינייד דה ואלירה}}<br />
<br />
'''אֵיְימון דה ואלירה''' (ב[[אנגלית]]: '''Éamon de Valera'''{{כ}}; [[14 באוקטובר]] [[1882]] – [[29 באוגוסט]] [[1975]]){{הערה|נולד כאדוארד ג'ורג' דה ואלירה (Edward George de Valera)}} היה מדינאי [[אירלנד|אירי]], מראשי מאבקה של אירלנד לעצמאות נגד השלטון ה[[בריטניה|בריטי]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]]. דה ואלירה שימש זמן רב בתפקיד [[טישך|ראש הממשלה האירי]], וסיים את פעולתו בשירות העם האירי בתפקיד [[נשיא אירלנד]] (אייר). יש המכנים אותו, לצד יריבו הגדול [[מייקל קולינס]], "[[אבי האומה]]" האירית.<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
===ילדות ונעורים===<br />
דה ואלירה נולד בעיר [[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]] בשנת [[1882]] לאם אירית, קת'רין קול (Catherine Coll). אביו, חואן ויויון דה ואלירה, היה ממוצא ספרדי, אולם לא ברור מהיכן בא.<br />
נולד בבית חולים ב[[שדרות לקסינגטון]], שבו נולדו תינוקות להורים חסרי אמצעים וילדים מחוץ לנישואים.<br />
לימים טען כי הוריו נישאו בשנת [[1881]] בניו יורק, אך מחקר [[גנאלוגיה|גנאלוגי]] לא מצא אישור לכך. כיום סבורים החוקרים כי דה ואלירה היה [[ילד בלתי חוקי]]. עובדה זו נראית כיום חסרת חשיבות, אך בעת הולדתו של דה ואלירה הייתה משמעותית, כי ילד שנולד מזיווג כזה לא היה יכול לשמש בשירות [[הכנסייה הקתולית]]. דה ואלירה היה כל חייו [[קתולים|קתולי]] מאמין, ושקל לפרקים קריירה כנסייתית. יש להניח כי למניעה מלשמש ככומר, עקב נסיבות לידתו, הייתה השפעה על חייו, ועל ההיסטוריה של עמו.<br />
בגיל שנתיים נלקח על ידי דודו, נד, לאירלנד וגדל אצל סבתו.<br />
אמו טענה שבעלה, חואן, נפטר ב-1885. בהמשך נישאה בשנית באמצע שנות ה-80 אולם איימון לא שב אליה.<br />
דה ואלירה גדל בעיר [[לימריק]], ולאחר מכן בפנימייה ב[[דבלין]].<br />
<br />
===פעילות פוליטית מוקדמת===<br />
{{ראו גם|שין פיין}}<br />
דה ואלירה גדל כנער אינטליגנטי ודעתן. הוא עבד כמורה למתמטיקה בבית ספר תיכון.{{הערה|שם=דבר29|{{דבר||עם מאסר די־ואלירה|19290304|22}}}} במקביל, היה פעיל באגודת gaeilgeoir, אשר פעלה להחייאת הלשון ה[[אירית]] הגאלית. הוא נישא לשינייד פלאנאגן. ב-[[1913]] הצטרף למיליציה בשם "המתנדבים האירים", ארגון צבאי למחצה שמטרתו קבלת עצמאות מן השלטון הבריטי, וקידום תוכנית "שלטון הבית" שהגה [[ויליאם יוארט גלאדסטון]], ראש הממשלה הבריטי, כבר בשנת [[1886]]. הקבוצה הייתה מעורבת ב"[[מרידת חג הפסחא]]" באפריל [[1916]], שבמהלכה הוביל דה ואלירה פלוגה של מורדים אירים שתפסה את מרכז [[דבלין]]. על פי המסופר, פלוגתו, בת 160 איש, עמדה בגבורה אל מול 6,000 חיילים של בריטניה. בעת כניעתו הצהיר "אני המפקד, ירו בי ואל תגעו באנשיי".{{הערה|שם=דבר29}} לאחר כישלון המרידה נדון דה ואלירה [[עונש מוות|למוות]] על ידי הרשויות הבריטיות, אך העונש הומר ל[[מאסר עולם]], כנראה בשל היות דה ואלירה אזרח ארצות הברית. הוא שוחרר כחלק מ[[חנינה כללית]] ביוני [[1917]].<br />
<br />
במהלך אותן שנים שבהן נאבק בשלטון הבריטי, היה דה ואלירה מוצא לעיתים מסתור בביתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], רבה הראשי של אירלנד, שתמך במאבק המחתרתי לעצמאות אירית והיה ידיד אישי של דה ואלירה.{{הערה|[http://trailer.web-view.net/Links/0XCC6521560EB0D70FA076ABA6999D3ED46213383BFBF7C1ADFA3D36F77C6D0B1E5CAD2658DE3CDF44339B60B8578AB96557F6DCD5DC28092136CB0F6E7CC1A0A616F95EB13E48CCAB.htm. כך הושבו 500 ילדים לעם היהודי אחרי השואה, באתר [[הספרייה הלאומית]]]}}<br />
<br />
ביולי 1917 נבחר דה ואלירה כחבר [[הפרלמנט הבריטי]] כנציג מחוז איסט קלייר. ב-25 באוקטובר 1917 הוא הכריז עם חבריו על הקמת "הרפובליקה האירית" ונבחר לנשיאה.{{הערה|שם=דבר29}} במסגרת זאת ארגן מרד נגד אנגליה, ועל כן נאסר במאי 1918. בפברואר [[1919]] נמלט מן הכלא, והחליף את [[קתאל ברויה]] כנשיא הפרלמנט האירי (ה[[דאל אירן]], או האספה), שהוכרז על ידי חבריו למפלגת [[שין פיין]] בינואר 1919 בעת היותו בכלא.<br />
<br />
בספטמבר [[1919]] הכריזה הממשלה הבריטית כי הדאל אינו חוקי, והסכסוך סביב פעולתו הפך ל[[מלחמת העצמאות האירית]]. דה ואלירה נסע לארצות הברית לגיוס כספים להמשך המלחמה מן הציבור האירי הגדול שגר בארצות הברית.{{הערה|{{דואר היום|איתמר בן-אב"י|לקראת השלום האמיתי|19190907|4}}}}{{הערה|{{דואר היום||מברקים אחרונים|19200126|11}}}} בזמן מסעו לארצות הברית השאיר את ניהול ענייניה של אירלנד בידי יריבו הפוליטי הגדול [[מייקל קולינס]] בן ה-29.<br />
<br />
===כנשיא הרפובליקה===<br />
כאשר חזר דה ואלירה לאירלנד, בסוף 1920,{{הערה|{{דואר היום||שעה אחרונה|19201220|14}}}} הייתה הארץ עדיין בחבלי מלחמת העצמאות. דה ואלירה עמד על כך שאירלנד תתנתק באופן מוחלט מבריטניה.{{הערה|{{הצפירה||המניפסט של די ולירה אל העם האירלנדי|19210114|25}}}} עם זאת, הצהיר שאם תינתן לאירלנד עצמאות מוחלטת הוא יסכים לברית לשיתוף פעולה צבאי וכלכלי.{{הערה|{{דואר היום||לקראת השלום האירלנדי|19210203|12}}}} המשא ומתן התקדם במהלך שנת 1921.{{הערה|{{דואר היום||לקראת השלום האירלנדי|19210721|14}}}} אולם דה ואלירה דחה את ההצעה הבריטית מאוגוסט 1920 לעצמאות פנימית תוך כפיפות לכתר הבריטי.{{הערה|{{הצפירה||תשובת לויד דזשורדזש לדה וואלירה|19210901|12}}}}<br />
<br />
באוגוסט [[1921]] שינה דה ואלירה את חוקת הדאל על מנת לשדרג את תפקידו מראש ממשלה (או יושב-ראש הקבינט) לנשיא של הרפובליקה, וכך להיות שווה במעמדו למלך [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' החמישי]], כראש המדינה האירית. כנשיא, טען דה ואלירה, עליו להיעדר משיחות השלום שהתקיימו באוקטובר [[1921]], שכן המלך ג'ורג' נעדר מהן. בשיחות אלו הוסכם על חלוקתה של אירלנד. 26 מתוך 32 המחוזות של המדינה קיבלו עצמאות חלקית. המחוזות הדרומיים נקראו "[[המדינה האירית החופשית]]" ואילו ששת המחוזות הצפוניים נותרו בשליטתה של בריטניה וכונו "[[צפון אירלנד]]". מבחינה טכנית הוסכם כי המחוזות הצפוניים יהיו חלק מן המדינה האירית החופשית, אך ניתנה להם אפשרות לפרוש, ומחוזות אלו, שרוב תושביהם [[פרוטסטנטים]] (בניגוד לרוב הקתולי באי כולו) ניצלו מיד את האפשרות. הסדר זה נראה לנציגי אירלנד בוועדה כה בלתי סביר (שכן הם סברו כי "צפון אירלנד" היא מדינה קטנה, וכי היא תתמוטט מיד מבחינה כלכלית וחברתית), עד כדי כך שקיבלו אותו, שכן סברו שלא יאריך ימים. ההסכם נחתם ביום [[6 בדצמבר]] [[1921]].<br />
<br />
===ההסכם===<br />
{{ראו גם|ערכים=[[האמנה האנגלו-אירית]], [[אירלנד]], [[צפון אירלנד]]}}<br />
נציגי הרפובליקה לשיחות השלום קיבלו מדה ואלירה [[ייפוי כוח]] לעשות כפי הבנתם, מבלי לקבל את [[אשרור]]ו של הקבינט. אך ההסכם שאליו הגיעו הנושאים ונותנים היה שנוי במחלוקת. ראשית הוא החליף את ה[[רפובליקה]] הקיימת בדרום אירלנד ב[[דומיניון]], כך שראש המדינה נותר המלך הבריטי המיוצג בידי [[מושל כללי]] של המדינה האירית החופשית. דה ואלירה זעם על הסדר זה. מבקריו טענו כי הוא סירב להצטרף לשיחות שכן ידע מראש מה תהיה תוצאתן, ורצה להפיל את האשמה על אחרים. דה ואלירה הגיב לידיעות על חתימת ההסכם לא בזעם על תוכנו (הוא סירב לקרוא את הידיעה בעיתון), אלא בזעם על כי החותמים לא התייעצו עימו – עם נשיא המדינה. דה ואלירה ותומכיו בדאל, פרשו מן הדאל וניסו לשווא ליצור ממשלה רפובליקנית. גריפית' נבחר לנשיא במקום דה ואלירה, ובמקביל נוצר ממשל שמוּנה על ידי הכתר הבריטי בראשותו של מייקל קולינס.<br />
<br />
===במלחמת האזרחים האירית===<br />
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת האזרחים האירית}}<br />
היחסים בין תומכי ההסכם ומתנגדיו הפכו עד מהרה למלחמת האזרחים האירית (ביוני [[1922]]). כוחותיו של דה ואלירה הובסו על ידי כוחות ממשלת [[מדינת אירלנד החופשית]]. הייתה זו נקודת השפל בקריירה של דה ואלירה. בנאומיו עשה רק לשלהוב האווירה, ולא השכיל לנהל משא ומתן. על אף שהיה מבחינה רשמית ראש המורדים בממשלה החדשה, הייתה לו השפעה מועטה על מהלך העניינים, וחלק ניכר מהמלחמה היה חבוש ב[[בית סוהר|בית הכלא]]. בין הטרגדיות של המלחמה היו רצח מייקל קולינס, ראש הממשלה הזמנית, מותו מתשישות של נשיא הדאל [[ארתור גריפית']], ההתנקשות באחד מן החותמים על ההסכם, [[רוברט ארסקין צ'יילדרס]], ופיצוץ משרד הרשומות הציבוריות, אשר הביא לאובדנן של אלף שנים של רשומות ציבוריות באירלנד.<br />
<br />
===ההשתתפות בדאל של המדינה החופשית – "הנוסחה הריקה"===<br />
באפריל [[1923]] הורה דה ואלירה לתומכיו להניח את נשקם, ופנה לשיטות פוליטיות על מנת להשיג את מטרותיו. מאוכזב מהתנהגותם של רוב אנשי מפלגת שין פיין, פרש דה ואלירה מן המפלגה במרץ [[1926]] והקים מפלגה חדשה "[[פיאנה פול]]" (חיילי הגורל). המפלגה זכתה בהישגים בקלפי, אך חבריה סירבו להישבע אמונים למלך האנגלי,{{הערה|שם=דבר29}}{{הערה|{{דבר||אנשי דה ואלירה נשארו מחוץ לדייל|19270626|2}}}} והחל מאבק משפטי בנוגע לשאלה זו. עד מהרה הביא המאבק לרצח סגן ראש הממשלה [[קווין או'היגינס]], ומכיוון שכך, ראש הממשלה [[ויליאם תומאס קוסגרייב]] העביר הצעת חוק המחייבת את כל המועמדים לפרלמנט להצהיר כי אם ייבחרו, יישבעו אמונים למלך. משנדחק כך לפינה הכריז דה ואלירה כי השבועה היא "נוסחה ריקה מתוכן", ונשבע אמונים למלך באוגוסט [[1927]].{{הערה|{{דבר||דה ואלירה מוותר כדי להיות לכח|19270812|3}}}}<br />
<br />
בפברואר 1929 נידון לחודש מאסר ב[[בלפסט]] בעוון כניסה בלי רישיון לצפון אירלנד.{{הערה|{{דבר||דה ואלירה נאסר באולסטר|19290207|22}}}}{{הערה|{{דבר||די ואלירה הוחזר לדובלין|19290308|17}}}} במהלך משפטו סירב לדבר [[אנגלית]] והתעקש לדבר גאלית.{{הערה|{{דבר||נשפט שלא בפניו בנוכחותו|19290219|4}}}}<br />
<br />
===כראש הממשלה===<br />
ב-16 בפברואר [[1932]] זכתה פיאנה פול בבחירות לדאל, ועם כינוס הדאל ב-9 במרץ נבחר דה ואלירה, בעזרת קולות הלייבור, כראש ממשלה ("נשיא המועצה המבצעת") ומונה לתפקיד על ידי המושל הכללי ג'יימס מקניל. עם כניסתו לתפקיד עצר את ה[[ארנונה]] השנתית (מס החל על מקרקעין) ששולמה לבריטניה כהחזר על תשלומים ששולמו על ידי בריטניה כפיצוי לבעלי מקרקעין שהופקעו. התוצאה הייתה "מלחמה כלכלית" בין המדינה האירית החופשית ובין בריטניה.<br />
<br />
תחת הנהגתו של דה ואלירה זכתה פיאנה פול בבחירות הכלליות בשנים [[1933]], [[1937]], [[1938]] ו-[[1944]]. דה ואלירה נבחר גם ליושב ראש [[חבר הלאומים]] במושב שהתקיים בספטמבר ואוקטובר [[1932]] וכן לנשיא האספה של חבר הלאומים בשנת 1938.<br />
<br />
===החוקה החדשה===<br />
במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] קיצץ דה ואלירה את החוקה שניסח מייקל קולינס בשנת 1922 בתהליך ממושך של שינוי וביטול סעיפים חשובים. הדבר התאפשר משלוש סיבות: החוקה קבעה כי היא תאושר ב[[משאל עם]] כעבור שמונה שנים (וראש הממשלה קוסגרייב שינה זאת ל-16 שנים לאחר מכן) כך שעד משאל העם ניתן היה לשנות סעיפים בחוקה באמצעות רוב פשוט בפרלמנט. שנית, באופן תאורטי היה המושל הכללי הבריטי בעל סמכות [[וטו]] באשר לחקיקה. בפועל הסמכות להורות למושל הכללי כיצד לפעול ניתנה לממשלת המדינה האירית החופשית משנת [[1927]], כך שלמעשה הסכמת המושל הכללי הייתה אוטומטית. ושלישית, זמן קצר לפני שנכנס דה ואלירה לתפקידו הוסרה הדרישה שהחוקה תתאים להסכם שבין אירלנד ובריטניה משנת [[1921]]. כאשר מערכת זו של בלמים ואיזונים (משאל עם, הסכמת המושל, התאמה להסכם) הוסרה, דה ואלירה יכול היה לעשות בחוקה כרצונו, ואכן עשה כן.<br />
<br />
דה ואלירה הסיר את הדרישה לשבועת נאמנות, ואת האפשרות לעתור לבתי משפט אנגליים (המקבילים ל[[בג"ץ]] בישראל). משהאט [[הסנאט האירי]] (הנשלט על ידי האופוזיציה) את מהירות החקיקה בעניינים אלו, ביטל אותו דה ואלירה. לבסוף, בדצמבר [[1936]] כאשר ויתר המלך [[אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת|אדוארד השמיני]] על כתרו (כדי להינשא ל[[ווליס סימפסון]] גרושה אמריקאית מ[[בולטימור]]), ויחד עם כתר אנגליה, ויתר על כל תפקידיו, לרבות התפקיד של מלך אירלנד, ניצל דה ואלירה מצב זה על מנת לתקן את החוקה כך שכל זכר למלך או למושל הכללי מטעמו הושמט ממנה.<br />
<br />
ביולי [[1936]] כתב דה ואלירה למלך אדוארד השמיני כי בכוונתו להציג חוקה חדשה, ובה ייווצר תפקיד של נשיא, המקביל לתפקיד המושל הכללי. היה זה המרכיב המרכזי בחוקה החדשה, שניתן לה השם האירי Bunreacht na hÉireann (שפירושו בפשטות – החוקה של אירלנד). החוקה החדשה כללה מספר אלמנטים שהדגישו את עצמאותה של אירלנד:<br />
<br />
* שם חדש למדינה – [[אירלנד]] (באירית: Éire, קרי אֵיירֵה; באנגלית: Ireland, וממנו התקבלה הצורה העברית).<br />
* הצהרה כי האי כולו הוא יחידה לאומית אחת.<br />
* תפקיד חדש "נשיא אירלנד" המחליף את הכתר האנגלי.<br />
* הכרה במעמד המיוחד של [[הכנסייה הקתולית]].<br />
* הכרה במעמד המיוחד של ה[[נישואים|נישואין]] על פי הדת הקתולית (דהיינו איסור על [[גירושים|גירושין]]).<br />
* הכרזה על ה[[אירית]] הגאלית כשפה הרשמית של האומה, ועל האנגלית כשפה משנית.<br />
* שימוש במונחים איריים לתיאור גופי הממשל השונים.<br />
<br />
ככל שצעדים אלו התיימרו להתנגד לחלוקת האי, היו אלו צעדים הכרזתיים בלבד. חלוקת האי נותרה עובדה קיימת גם לאחר חקיקת החוקה, מבחינה משפטית ועובדתית כאחת. כן המשיך המלך האנגלי [[ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' השישי]] להתייחס אל עצמו כמלך אירלנד. המעמד המיוחד שניתן לכנסייה הקתולית אף הוא היה מליצה חסרת משמעות. החוקה הכירה בקיום "הכנסייה של אירלנד" ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]], בקיום הכנסייה ה[[פרסביטריאניזם|פרסבטריאנית]] וה[[מתודיזם|מתודיסטית]], וכן באוכלוסייה ה[[יהודים|יהודית]] של אירלנד כדתות שוות זכויות בעלות חופש [[פולחן]] מלא. מסיבה זו סירב האפיפיור [[פיוס האחד עשר]] לתמוך בחוקה. על אף שלשפה האירית ניתנה עליונות סמלית, המשיכה השפה להיות שפת מיעוט, והאנגלית המשיכה להיות השפה השלטת בפועל. בסיכומו של דבר החוקה לא הפכה את אירלנד למדינה חופשית, קתולית, גאלית, או חופשייה לחלוטין מן הכתר האנגלי.<br />
<br />
בשעה שבה היהודים נרדפו והוחרמו במקומות רבים בעולם, וה[[אנטישמיות]] הרימה את ראשה בממדים שלא נראו לפני כן או לאחר מכן, הייתה חוקתה של אירלנד הצהרה על [[שוויון|שוויון זכויות]] אזרחי ו[[חופש פולחן]] מלא ליהודי המדינה.<br />
<br />
===הנייטרליות במלחמת העולם השנייה===<br />
ה[[גרמניה|גרמנים]] גילו עניין רב באירלנד בשנים הראשונות של [[מלחמת העולם השנייה]], ובדקו אם ניתן יהיה להשתמש ב-[[IRA]] כנגד בריטניה. כן בחנו את היתרונות הטקטיים של פלישה לאירלנד, או ניהול משא ומתן עימה. דה ואלירה עמד נגד ניסיונות אלו, וכל המגעים עם הגרמנים הסתיימו בכישלון.<br />
<br />
דה ואלירה שמר על [[הנייטרליות האירית]] במלחמה. גם לאחר שהנייטרליות של [[ארצות הברית]] נקטעה בעקבות ההתקפה על [[פרל הארבור]] ב-[[1941]], נשמרה הנייטרליות האירית לאורך כל הלחימה. בתקופה זו עמדה אירלנד בסכנה הן של פלישה גרמנית (הגרמנים אף הכינו [[מבצע גרין|תוכנית פלישה לאירלנד]], שמעולם לא יצאה לפועל) אף והן של פלישה אנגלית.<br />
<br />
על אף הנייטרליות סייעה אירלנד בחשאי ל[[בעלות הברית]]. לדוגמה, העיתוי המדויק של [[הפלישה לנורמנדי]] נקבע על פי נתונים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]] שסופקו מתחנות שהוצבו באירלנד. טייסים של בעלות הברית שמטוסיהם נפלו באירלנד הורשו "להימלט" לאירלנד הצפונית, אך טייסים גרמנים הוחזקו במעצר עד סוף המלחמה. עם זאת, ביום [[התאבדותו של אדולף היטלר]] ביקר דה ואלירה, במעשה שעורר ביקורת רבה, את השגריר הגרמני ב[[דבלין]], וכתב לעם ה[[גרמני]] מכתב שבו הביע את תנחומיו.<br />
<br />
מצבה של אירלנד במלחמת העולם השנייה היה עדין. ברית עם גרמניה (עד כמה שדה ואלירה רצה בכך, דבר המוטל בספק) העמידה את אירלנד בסכנה של פלישה אנגלית, בעוד שברית עם בריטניה הייתה בלתי אפשרית מבחינה פנימית, והייתה עשויה להביא למלחמת אזרחים חדשה. היסטוריונים טוענים כי הנייטרליות האירית אף שירתה את מטרות בעלות הברית, מכיוון שלו הצטרפה אירלנד לבעלות הברית, הייתה היא המדינה החלשה בברית, והייתה גוזלת משאבים וכוח אדם להגנתה, בתקופה שבה נדרשו משאבים אלו למטרות אחרות.<br />
<br />
בנאום הניצחון שנשא [[וינסטון צ'רצ'יל]] לאחר הניצחון על גרמניה, התקיף צ'רצ'יל את מדיניות הנייטרליות של אירלנד במילים קשות. דה ואלירה השיב בנאום שזכה להסכמה ולהערכה בין כל הפלגים במדינה, אך הביא לביקורת קשה מבחוץ.<br />
<br />
===פרישה ומינוי לנשיא===<br />
בפברואר [[1948]] הובס דה ואלירה בבחירות, ופרש מתפקיד ראש הממשלה. הוא הוביל שתי ממשלות נוספות ([[1951]]–[[1954]] ו-[[1957]]–[[1959]]) עד שפרש מהנהגת מפלגתו על מנת לשמש כנשיא אירלנד במהלך שתי תקופות כהונה ([[1959]]–[[1973]]). בתקופה זו היה עיוור כמעט לחלוטין אך הסתיר עובדה זו באמצעות שימוש בעוזר שתפקידו היה ללחוש לו הוראות כגון מספר המדרגות שעליו לעלות, ולהיכן עליו "להסתכל". הבחירות לנשיאות ב-[[1966]], שבהן התמודד כנגד המועמד הצעיר או'היגינס, הוכרעו ברוב של 10,000 קולות בלבד.<br />
<br />
דה ואלירה סיים את תפקידו כנשיא בשנת [[1973]] כשהוא בן 91, וראש המדינה הזקן בעולם. הוא מת בדבלין בשנת [[1975]], מספר חודשים לאחר מות אשתו שינייד. הוא נקבר ב[[בית הקברות גלאסנווין]] בדבלין, ונטמן לצד אשתו ולצד בנו, בריאן, שמת בתאונת רכיבה בשנת [[1936]].<br />
<br />
== הנצחה ==<br />
בשנת 1966 ניטע לכבודו [[יער איימון דה ואלירה]] סמוך לנצרת.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מייקל קולינס]]<br />
* [[היסטוריה של אירלנד - ממרד חג הפסחא עד החוזה האנגלו-אירי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי מדענים}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20070202175845/http://www.apostles.com/devalera.html אתר אירי המוקדש לאמון דה ואלירה - קישורים, תמונות, ביוגרפיה]<br />
* {{קתדרה|[[שולמית אליאש]]|דה ולרה ותוכנית החלוקה של ארץ-ישראל|97.6|97, ספטמבר 2000, עמ' 148-117}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260244505171|איימון דה ואלירה (1882-1975)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{נשיאי אירלנד}}<br />
{{ראשי ממשלת אירלנד}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שון או'קלי]]|רשימה=[[נשיא אירלנד]]|שנה=1959-1973|הבא=[[ארסקין המילטון צ'ילדרס]]}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:דה ואלירה, אמון}}<br />
[[קטגוריה:פוליטיקאים אירים]]<br />
[[קטגוריה:חברי שין פיין]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי אירלנד]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלת אירלנד]]<br />
[[קטגוריה:עיוורים]]<br />
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]<br />
[[קטגוריה:נכים אירים]]<br />
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות האירית: אישים]]<br />
[[קטגוריה:בעקבות מלחמת העולם הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:מתמטיקאים אירים]]<br />
[[קטגוריה:מהפכנים אירים]]<br />
[[קטגוריה:נוצרים רומים-קתולים]]<br />
[[קטגוריה:מנהיגים שישבו בכלא הבריטי טרם כהונתם]]<br />
[[קטגוריה:אירים שנולדו ב-1882]]<br />
[[קטגוריה:נפטרים ב-1975]]</div>imported>יודוקוליס