<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99</id>
	<title>אייזיק ראבוי - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-14T06:38:13Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99&amp;diff=46556&amp;oldid=prev</id>
		<title>imported&gt;AutoMod: ניקוי תבניות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99&amp;diff=46556&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2025-07-19T21:28:16Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;ניקוי תבניות&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{סופר}}&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אַייזיק רַאבּוֹי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (נקרא גם יצחק, איסאק, אייזיק ראבאי; [[1882]] – [[1944]] בניו יורק) היה [[סופר]] [[יידיש]]. סופר שהיה שייך לקבוצת [[די יונגע]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביוגרפיה==&lt;br /&gt;
נולד ביער זאווליה ליד [[קמניץ-פודולסקי]], וזמן קצר אחרי לידתו עברה המשפחה ל[[רישקאן]] (Rîșcani) שב[[בסרביה]]. עד גיל 14 למד אצל [[מלמד]]ים. השתלב בקבוצת [[תנועת ההשכלה היהודית|משכילים]] והתחיל ללמוד [[רוסית]] בכוחות עצמו.&lt;br /&gt;
ראבוי וחבריו ניהלו בעיירה ספרייה ופתחו בית ספר יהודי. ב-[[1904]] [[הגירה לארצות הברית|היגר לארצות הברית]] והתיישב ב[[ניו יורק]], שם עסק בייצור כובעים. הוא כתב הרבה אבל לא הצליח לפרסם, דבר שגרם לו דיכאון והוא תכנן להתאבד בשל כך. חבריו יואל אנטין ו[[דוד פינסקי]] עודדו אותו וב-[[1906]] פרסם לראשונה בעיתון &amp;quot;[[ווארהייט]]&amp;quot; את סיפורו הראשון.&lt;br /&gt;
אחרי שפגש ב[[דוד איגנטוב]], [[מני לייב]] פרסם את סיפורו &amp;quot;די רויטע בלום&amp;quot; (הפרח האדום) במאסף &amp;quot;יוגענד&amp;quot;, שהיה הביטאון הראשון של קבוצת המשוררים והסופרים [[די יונגע]]. רבוי השתייך לקבוצה זו במשך כמה עשרות שנים.&lt;br /&gt;
ב- [[1908]] החליט להיות [[איכר|חוואי]] ולמד חקלאות בבית הספר לחקלאות של ה[[מוריס הירש|ברון הירש]] ב[[וודביין]]. אחרי תום לימודיו עבד בחוות סוסים ב[[דקוטה הצפונית]]. ב-[[1913]] חזר לניו יורק ופתח חנות אך הוא נכשל בעסקיו וחזר לעבוד יצרן כובעים.&lt;br /&gt;
הוא נפטר ב[[לוס אנג&amp;#039;לס]] ב-1944.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==יצירתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ראבוי כותב על הטבע הפראי שבערבות המערב. הוא נחשב לסופר הרומנטי ביותר שבין סופרי יידיש, [[ג&amp;#039;ק לונדון]] ביידיש{{הערה|Krutikow, p. 148}} הוא פרסם שלושה רומנים המהווים, לדעתו של [[שמואל ניגר]] יצירה אחת העוסקת בסוסים, ערבות, יערות, שוורים, געגועים, צער ושמחה: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הער גאלדענבארג&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, שפורסם ב-1916, &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;א פאס פון ים&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (1918), &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;דער יידישער קאובאי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (1942){{הערה|ניגער, שמועסען וועגן ביכער, באנד 1, עמ&amp;#039; 254}}. ב-1918 פרסם עוד רומן העוסק בחיים במערב: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אין דער ווייטער וועסט&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;. הוא כתב גם [[אוטוביוגרפיה]] &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;מיין לעבן&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (1945-{{כ}}1947) שיצאה גם בתרגום עברי: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;פרקי חייו של סופר עברי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&lt;br /&gt;
(1969). בנוסף לרומנים פרסם גם כמה מחזות: &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אידישע מנהגים&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (1926), &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שטעכיק דראט&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (חוט תיל דוקר) שהוא עיבוד מומחז לספרו הער גאלדענבארג. ב-1933 כתב מחזה &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;מיטן פנים צום שאפ&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; (עם הפנים לסדנת היזע).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניגר אומר שרבוי אינו מספר סיפורים גדול, הוא לא מפתח את דמויותיו מבחינה פסיכולוגית. כוחו הוא ברעננות הסגנונית. הוא לא כותב רומנים כי אם ליריקן מוסווה.{{הערה|ניגער, עמ&amp;#039; 258, אולגין, עמ&amp;#039; 10}}. [[משה יוסף אולגין|אולגין]] טוען בהקדמה שכתב לספר דער יידישער קאובאי שרבוי פרש מחבורת די יונגע משום שהיה קרוב יותר ברוחו לעם הפשוט, העמל בבתי החרושת ובסדנאות היזע. הוא לא כותב, כמו אנשי די יונגע ליושבי בתי הקפה ולאינטליגנציה. &amp;quot;דרכו, יותר מאשר בני קבוצת די יונגע עברה המסורת של ספרות חברתית לתקופה חדשה&amp;quot;.{{הערה|אולגין, א. ראבאי, עמ&amp;#039; 11}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לקריאה נוספת ==&lt;br /&gt;
*ש. ניגער. שמועסען וועגען ביכער, ערשטער טייל. ניו יארק: פערלאג יידיש, תרפ&amp;quot;ב 1922.&lt;br /&gt;
*לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד 8. ניו יארק: אלוועלטלעכן יידישן קולטור-קאנגרעס, 1981.&lt;br /&gt;
* משה יוסף אולגין. א. ראבאי. הקדמה לספר דער יידישער קאובאי – ראמאן. ניו יארק: איקופ - אלוועלטלעכן יידישן קולטור-קאנגרעס, 1942&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;direction: ltr;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
*Mikhail Krutikov. Yiddish fiction and the crisis of modernity, 1905-1914&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
* {{מרחב|איזיק רבוי}}&lt;br /&gt;
* [http://www.yiddishbookcenter.org/search?search_api_views_fulltext=%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%90%D7%99&amp;amp;Submit+search=&amp;amp;restrict= אייזיק ראבאי]&lt;br /&gt;
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007276876705171|אייזיק ראבוי (1882-1944)}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:רבוי, איזיק}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סופרים כותבי יידיש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:יהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1882]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1944]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>imported&gt;AutoMod</name></author>
	</entry>
</feed>