https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AAאחוזת בית - היסטוריית גרסאות2026-09-13T11:26:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=18158&oldid=previmported>AutoMod: הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי2026-04-10T22:39:37Z<p>הסרת החלפת תו בתוך קישור פנימי</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודה שנוסדה במטרה לבנות עיר עברית|אחר=הוצאת ספרים|ראו=[[אחוזת בית (הוצאה לאור)]]}}<br />
[[קובץ:Ahuzan_Baiyt22.jpg|ממוזער|חברי אגודת "אחוזת בית" (התמונה צולמה מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] לערך)]]<br />
[[קובץ:TelAviv-paam4.jpg|ממוזער|הרחוב הראשון בשכונת אחוזת בית, [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], וברקע בניין [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]]]<br />
[[File:העליה השניה004.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|"פועלי החולות" שעסקו ביישור השטח של "אחוזת בית" בראשיתה]]<br />
[[קובץ:Ahuzat bait.jpg|ממוזער|תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית]]<br />
"'''אחוזת בית'''" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו ב-11 באפריל [[1909]]. מועד יסוד השכונה נחשב למועד יסוד העיר [[תל אביב]].<br />
<br />
== תכנון השכונה==<br />
ביום [[י"ב בתמוז]] [[תרס"ו]], [[5 ביולי]] [[1906]] התאספו במועדון "ישורון" ביפו כמאה ועשרים איש מיהודי העיר ויסדו את אגודת "אחוזת בית". האגודה בחרה ועד. בראש הוועד עמד האדריכל [[עקיבא אריה ויס]] עליו הטילה האגודה את מלאכת תכנון השכונה. לחברי הוועד נבחרו [[דב ברגר]], [[יצחק חיותמן]], [[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]] ו[[דוד סמילנסקי]], וכך נוסדה.<br />
<br />
השכונה נבנתה בצמוד לשכונות היהודיות הקיימות [[נווה צדק]] ו[[נווה שלום (שכונה)|נווה שלום]]. חזון השכונה כפי שהוצג בעלון התעמולה של האגודה:<br />
{{ציטוט|תוכן="וכמו שהעיר [[ניו יורק]] מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ־ישראלית"}}לאגודה הצטרפו 60 חברים שביחד הכניסו לקופתה 100,000 פרנק. 300,000 פרנק נוספים נתקבלו כהלוואה{{הערה|{{העולם||ארץ ישראל|19071025|10}}}} מ[[הקרן הקיימת]]{{הערה|{{העולם||דו"ח מישיבת הועד הפועל הגדול|19080110|9}}}} שספגה ביקורת על כך שהיא מלווה סכום כה גדול לבנייה עירונית{{הערה|{{העולם||הועידה הרביעית של פועלי ציון באוסטריה|19080617|8}}}}{{הערה|{{העולם||הועידה הציונית השנתית|19080828|7}}}}.<br />
<br />
בין חברי האגודה נתגלעו ויכוחים בקשר למיקום ולגודל המגרש שיש לקנות לבניית הבתים. היו חברים שחששו מסיבוכים כספיים והסתפקו בדאגה לעצמם, כלומר, בית נאה ל[[מייסדי תל אביב|שישים משפחות המייסדים]] בלבד{{מקור|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}. אלה העדיפו מגרש קטן שהוצע למכירה ביפו. לבסוף החליטו חברי האגודה לרכוש את אדמת כרם ג'יבלי – שטח גדול, מרוחק מיפו, שיאפשר התפשטות והתרחבות בעתיד. הרכישה נעשתה סיועם של [[אהרן מאיר מזי"א]] ו[[דוד ילין]] שרכשו במקביל קרקעות לעצמם וסייעו בהתנדבות לאגודת אחוזת בית לרכוש את חלקה{{הערה|{{הפועל הצעיר||שאלה לאגודת אחוזת בית ביפו|19081126|14}}{{ש}}{{הפועל הצעיר||מכתב אל המערכת|19081209|17}}}}.<br />
<br />
חברי הקבוצה נתקלו בקושי, שכן השלטון העות'מאני אסר על ה[[יהודים]] לרכוש אדמות. על כן, [[יעקובוס קאן]] (Jacobus Henricus Kann) שהיה נתין הולנדי, מעשירי אירופה והבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי (Bankierskantoor van Lissa & Kann) ויזם ציוני נלהב, רכש על שמו כ־60 קרקעות עבור המתיישבים היהודים באחוזת בית{{הערה|שם=מכירה1909|{{העולם||בארץ ישראל|19090504|12}}}}. ה[[קושאן (שטר)|קושאן]] על הקרקע נתקבל באוגוסט 1908, הודות להשבת החוקה של האימפריה העות'מאנית ביולי 1908{{הערה|{{הפועל הצעיר||כרוניקה|19080831|15}}}}.<br />
<br />
תוכנית ראשונית לשכונה הוכנה על ידי [[יוסף טריידל]]{{הערה|{{הצבי||יפו|19090113|9}}}}. התוכנית כללה מים זורמים בבתים, דבר שנחשב לחידוש גדול בארץ ישראל של אותם ימים{{הערה|שם=המצפה}}. בהמשך נתבקש גם [[וילהלם שטיאסני]] להשתתף בתכנון השכונה{{הערה|{{הצבי||יועץ הבנין המלכותי|19090617|12}}}}.<br />
<br />
הוחלט גם שלרחובות יינתנו שמות של מנהיגים ציוניים{{הערה|שם=המצפה|{{המצפה||חנוכת בית|19090319|12}}}}. בחברה חפשו הצעות לשם השכונה{{הערה|{{הצבי||יפו|19090318|8}}}}. ב[[הצבי]], עיתונו של [[אליעזר בן-יהודה]], התפרסמו טענות על כך שאישים שונים ניצלו את אגודת אחוזת בית כדי לגרוף לכיסם רווחים{{הערה|{{הצבי||מלואים לבנין של סתירות|19090321|7}}}}. בעיתון התקיים פולמוס סביב העניין שכלל הכחשות וטענות שכנגד{{הערה|{{הצבי||הכחשות על הכחשות|19090328|5}}}}{{הערה|{{הצבי|ש. ורשבסקי|תשובה גלויה|19090325|2}}}}.<br />
<br />
==עבודה עברית==<br />
לקראת תחילת העבודות באחוזת בית, היקף נרחב של עבודות לאותה תקופה, התפרסמו בעיתונות דרישות של פועלים יהודים שהבנייה תתבצע ב[[עבודה עברית]]{{הערה|{{הפועל הצעיר||לועד אחוזת בית ביפו|19090423|18}}{{ש}}{{הצבי||מכתבים להעורך|19090606|6}}}}. הטוענים הזכירו שלבניית השכונה ניתנה הלוואה גדולה מ[[הקרן הקיימת]] ולכן לטענתם היה על הבונים להשתמש בעבודה עברית{{הערה|{{הפועל הצעיר||מכתבים מיפו|19090716|12}}}}. משבקשות אלו לא נענו במלואן, היו פועלים שאיימו או הכו קבלנים בגלל סירובם להעסיק פועלים יהודים{{הערה|{{הצבי||מיפו|19090625|5}}{{ש}}{{הפועל הצעיר||בשאלת הבנאים|19090827|12}}}}. למרות זאת, רוב הבתים נבנו בידי פועלים ערבים.<br />
<br />
== ייסוד השכונה ==<br />
{{הפניה לערך מורחב|הגרלת המגרשים לאחוזת בית}}<br />
[[קובץ:TelAviv-Founding.jpg|ממוזער|[[הגרלת המגרשים לאחוזת בית]] בעת יסודה]]<br />
ב־[[11 באפריל]] [[1909]] ([[כ' בניסן]] [[ה'תרס"ט|תרס"ט]]), לאחר כשלוש שנות עבודה רצופות במכשולים עברו בטרם התקבצו משפחות מייסדי השכונה על חולות האדמות הראשונות שנרכשו. נערכה הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות [[צדף|צדפים]] שנאספו על [[שפת הים]]. לימים, נקבע יום זה כיום הקמתה של העיר תל אביב. באותו מקום נחפרה אחר־כך [[באר מים|באר המים]] הראשונה. ה[[נדבן]] [[יעקב מוזר]] תרם כספים לצורך בניית ה[[גימנסיה]] באחוזת בית.<br />
<br />
בידי האגודה נותרו שטחים נרחבים לבנייה אותם הציעה למכירה למי שהיה מוכן לשלם במזומן{{הערה|שם=מכירה1909}}. במאי 1909 כבר הוחל ביישור הקרקע{{הערה|{{החרות ירושלים||יפו|1909/06/04|00202}}}}. רוב הבתים שנבנו בשכונה נבנו כמבני כורכר, כנהוג באותו זמן. הבנייה התקדמה במהירות{{הערה|{{החרות ירושלים||אחוזת בית|1909/08/06|00302}}}}, בתחילת ינואר 1910 כבר החלו ראשוני המתיישבים להיכנס לבתים{{הערה|{{חבצלת||יפו|19100109|6}}}} ובחודש שבט [[תר"ע]] ([[1910]]) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם. עם תום השלב הראשון, ב־[[21 במאי]] [[1910]], הוחלט לשנות את שמה של אחוזת בית ולקרוא לעיר "[[תל אביב]]"{{הערה|{{המודיע||דברי סופרים - יפו|19100526|10}}}}, כפי שהציע [[מנחם שינקין]], כשם ספרו של [[בנימין זאב הרצל]], "[[אלטנוילנד]]", בתרגומו לעברית של [[נחום סוקולוב]].<br />
<br />
==העיר תל אביב==<br />
העיר העברית של תל אביב נוסדה רשמית בשנת [[1909]] עם הקמתה של השכונה היהודית "אחוזת בית". עם זאת, שכונותיה היהודיות של העיר תל אביב החלו להיבנות מחוץ ל[[חומות יפו]] 22 שנה לפני כן, והתשתית הארגונית של העיר תל אביב החלה להתפתח אף מוקדם יותר, כבר במחצית הראשונה של המאה ה־19, במסגרת הקהילה היהודית של העיר [[יפו]].<br />
<br />
ב־19 ביולי 1920 ערך [[הנציב העליון]] הראשון, סר [[הרברט סמואל]], ביקור בשכונות היהודיות שמחוץ לחומות יפו. הנציב גילה הבנה לתביעות היהודים להיפרדות מיפו של שכונות היהודיות אלה, ולכן ב־11 במאי 1921 חתם על "פקודת [[מועצה מקומית]] תל אביב" (Tel Aviv Township Order). הפקודה איחדה את השכונות היהודיות שמחוץ לחומות יפו תחת השם "תל אביב".<br />
<br />
ב־1934 הפכה [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] תל אביב ל[[עיר]] בהחלטת שלטונות [[המנדט הבריטי]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
{{קישורי פורטל|תל אביב-יפו}}<br />
*[[היסטוריה של תל אביב]]<br />
*[[אדריכלות בתל אביב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.ahuzatbait.co.il אתר משפחות מייסדי תל אביב]<br />
* [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13373 מפת חלוקת הקרקעות באחוזת בית]<br />
* [http://www.mytelaviv.co.il/ אתר תל אביב שלי של חוקר תל אביב אילן שחורי]<br />
* {{מטח|[[מרדכי נאור]] ועמית לוינסון|מי היו 66 מייסדי תל אביב?|12794|מתוך: '''[[תל־אביב בראשיתה: 1909–1934]]''': מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, (עורך: [[מרדכי נאור]]), ירושלים [[יד יצחק בן-צבי]], 1984}}<br />
* {{קתדרה|[[יוסי כץ (גאוגרף היסטורי)|יוסף כץ]]|חברת 'אחוזת בית' 1906–1909 – הנחת היסודות להקמתה של תל אביב|33.10|33, אוקטובר 1984, עמ' 161–191}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תל אביב-יפו}}<br />
{{השכונות שקדמו לתל אביב}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תל אביב: היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:תל אביב לפני הקמת מדינת ישראל]]</div>imported>AutoMod