https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A4%D7%94 2026-09-14T11:30:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A4%D7%94&diff=527053&oldid=prev 2025-04-27T20:24:40Z

<p><span class="autocomment">growthexperiments-addlink-summary-summary:2|1|0</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;אֶזָאפֶה&#039;&#039;&#039; ([[פרסית]]: &#039;&#039;&#039;اضافه&#039;&#039;&#039;, [[תעתיק]] מדויק: &#039;&#039;&#039;אצ&#039;אפה&#039;&#039;&#039; (לפעמים גם &#039;&#039;&#039;اضافت&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;אצ&#039;אפת&#039;&#039;&#039;)) היא רכיב דקדוקי בשפה הפרסית המשמש לקישור בין חלקים שונים במשפט, לרוב לציון [[שייכות]], [[סמיכות]] או [[שם תואר|תואר]]. האזאפה אינה מוטעמת. בתעתיק לעברית נהוג לסמן אותה באות &quot;י&quot; המחוברת במקף למילה הקודמת לה, לדוגמה: [[מיידאן-י אמאם]].<br /> <br /> ==כתיב==<br /> לרוב, לא מסמנים את האזאפה בכתיבה, אך היא נהגית בצליל e או ye. היא כן מסומנת בכתיבה כאשר המילה שהיא מצטרפת אליה מסתיימת בתנועה.<br /> <br /> # אם המילה מסתיימת בעיצור, הסמיכות לא משתקפת בכתיב:{{ש}} گلستان سعدی (Golestān-e Sa&#039;di) ה&#039;&#039;&#039;גולסתאן&#039;&#039;&#039; של [[סעדי (משורר)|סעדי]]<br /> # אם המילה מסתיימת בתנועה ארוכה ی, ב[[דיפתונג]]ים و (ow) או ی (ey), הסמיכות גם כן לא משתקפת בכתיב: {{ש}} صندلی این دختر (sandalī-ye īn doxtar) הכיסא של הילדה הזאת<br /> # אם המילה מסתיימת ב-ھ שקטה, ניתן לסמן את הסמיכות בהמזה מעל ה- ھ והיא מבוטאת ye: {{ש}} خانۀ بزرگ (xāne-ye bozorg) הבית הגדול<br /> # אם המילה מסתיימת בתנועה ארוכה ا או و, הסמיכות משתקפת בכתיב בצורת ى והיא מבוטאת ye: {{ש}} كتابهای خوب (ketābhā-ye xūb) הספרים הטובים {{ש}} دانشجوی زرنگ (dāneshjū-ye zerang) הסטודנט הנבון<br /> <br /> ==שימושי האזאפה==<br /> רוב חלקי הדיבור יכולים להתחבר בסמיכות: [[שם עצם]] ושם תואר, שני שמות עצם, שני שמות תואר. יש שני סוגי סמיכות: סמיכות מתארת, וסמיכות לציון שייכות.<br /> # אזאפה לציון שייכות וקניין: {{ש}} دژ اردشير پاپکان (Dezh-i Ardashīr-i Pāpakān) [[ארמון ארדשיר]] <br /> # אזאפה בין שם עצם ובין שם תואר (התואר בפרסית בא לרוב אחרי שם העצם שהוא מתאר): {{ש}} کاخ سفید (kākh-i sefīd) [[הבית הלבן]] <br /> # אזאפה המחברת בין שם עצם והתמורה שאחריו: {{ש}} شهر تهران (shahr-e tehrān) העיר [[טהראן]] <br /> # אזאפה המחברת שמות פרטיים עם שמות משפחה או כינויים (לרוב מתייחס רק לשמות פרסיים; שמות ערביים &quot;פטורים&quot; מהאזאפה): {{ש}} پروين اعتصامى (Parvīn-e E&#039;tesāmī) [[פרווין אעתצאמי|פַּרוִין-י אעתצאמי]] {{ש}} ناصر خسرو (Nāser-i Khosrow) [[נאסר-י ח&#039;וסרו]] {{ש}} اردشير پاپکان (اردشير پاپکان) (Ardashīr-i Pāpakān) [[ארדשיר-י פאפאכּאן]]<br /> <br /> ==השמטת האזאפה==<br /> במקרים מסוימים ניתן להשמיט את האזאפה (فک اضافه [fakk-i ezafe]), בייחוד בלשון הדיבור. כך גם בביטויים שגורים שהפכו למילה אחת, לדוגמה: {{ש}} مادر زن (mādar zan) חמות {{ש}} پدر بزرگ (pedar bozorg) סבא {{ש}} صاحب خانه (sāheb khāne) בעל-בית<br /> <br /> ==מקור והתפתחות==<br /> במקורו, רכיב האזאפה היה [[כינוי זיקה]]. גם ב[[אווסטה]] וגם ב[[פרסית עתיקה]] ניתן למצוא את המילית -ahya-/-ahe- בשימוש נוסף, המקשר בין חלקי משפט בקשר של שייכות ותיאור. ב[[פרסית אמצעית]] מופיעה המילית כ-ī(g)- ומשמשת גם כן בשני המקרים. בפרסית חדשה איבדה המילית לגמרי את משמעותה ככינוי זיקה, והיא משמשת רק בתפקידי האזאפה (כינוי הזיקה בפרסית חדשה הוא &quot;כֵּה&quot; (كه)).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * John R. Perry and Ali Ashraf Sadeghi, &quot;EŻĀFA &quot;, &#039;&#039;&#039;Iranica&#039;&#039;&#039;, s.v.<br /> *D.N. MacKenzie, &quot;Iḍāfa. ii-Iranian languages,&quot; &#039;&#039;&#039;Encyclopedia of Islam&#039;&#039;&#039;, 2nd ed., s.v.<br /> <br /> [[קטגוריה:פרסית|*]]<br /> [[קטגוריה:שפות איראניות]]<br /> [[קטגוריה:בלשנות]]</div>

imported>Ben Shoshana